פרשת וישב – "דמות דיוקנו של אביו", מה מקורה של השמועה שהמדובר הוא בהשתקפות בחלון / מראה / או כל דרך פיזית אחרת.

ים סוף

משתמש ותיק
שמעתי מגיסי שקרא באחד מספריו של הסופר הר' ח. סבתו (כמדומה 'אמת מארץ תצמח') שראה בחנות ספרים יד שניה ספר ישן, ומצא בו כתוב בשם חכם ספרדי אחד שהכוונה דמות דיוקנו של אביו היא שראה יוסף את עצמו במראה וכיון שצורתו דומה היתה לשל אביו נזכר באביו.
לאחר שהתאוששתי מההפתעה יצאתי בעקבותיו של אותו חכם ספרדי, ולא מצאתי.
אך אכתוב בקיצור מה שהעליתי בחכתי:

איתא בגמ' (סוטה לו:) "באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות".
והיה נראה להביא ראיה ממה שנראתה לו דוקא בחלון שאכן מדובר בהשתקפות מסויימת אך לא ית' לפי"ז דברי הגמ' שאמר לו כו'
ועוד שהתוספות (שם) עמדו בקו' זו וכ' ז"ל "כתב רבינו משה הדרשן ואין איש מאנשי הבית [שם בבית דמשמע דוקא מאנשי הבית] לא היה שם מכלל דאיש אחר שלא מאנשי הבית כלומר חלוק ומופלג מתורת אנשי הבית היה שם וזהו דמות דיוקנו של אביו ותימה קצת מנלן דנראית לו בחלון ושמא מדכתיב בבית דמשמע בבית לא.".

ועוד דאיתא בירושלמי (הוריות פ"ב ה"ה) רב חונה בשם רב מתנה תלה עינוי וראה איקונין של אבינו מיד היצן. [בראשית מט כד] מידי אביר יעקב אמר רבי אבין אף איקונין של רחל ראה [בראשית מט כד] משם רועה אבן ישראל: וכ"כ בילקוט שמעוני
והיאך השתקפה לו בחלון דמות אמו.

ועוד כ' שם בילקוט שמעוני "כיון שבא ליזקק לה בא הקדוש ברוך הוא בדמות אביו" וכעי"ז כ' הר"ח פלטיאל "יצאה בת קול ואמרה רצונך שיהיו אחיך חקוקים בחושן ובאיפוד ותקרא אתה רועה זונות" ולהדיא שמדובר בדבר רוחני.

והנה בספה"ק רב ייבי הביא בשם ה'יפה תואר' (להרב שמואל יפה אשכנזי) כעין זה שכ' ז"ל "איתא ביפה תואר ויבא יוסף לעשות מלאכתו היה רוצה לעשות עמה אך ראה בגליון שהיה תולה על המטה דמות דיוקנו של אביו ופי' דהיינו דמות דיוקנו ראה ודומה לשל אביו."

איני יודע לפרש מהו אותו 'גליון' אך להדיא שצורת דמותו ראה וע"י שהיתה דומה לאביו נזכר. אך עיינתי בספר הנזכר בפנים ולא מצאתי שכ' זאת.

ועוד מצאתי בספר 'מבשר טוב' שכ' "אמנם שמעתי ג"כ בדרך פשט פירושו ע"ז שבכאן משמעו של חלון היא מראה ובבית פוטיפר לא היו מראות כאלה בכל חדריו רק בחדר אשת פוטיפר וכשנכנס להחדר הזה והביט בתוך החלון היא המראה ראה את עצמו ואיך שהיה צורתו דומה לצורת אביו כמו שמובא במ"ת פ' וישב על בן זקונים בן איקונין שהי' דומה לו כלומר זיו איקונין שלו הי' דומה לזיו איקונין של אביו ע"כ באתה דמות דוקנו של אביו לפניו ונראה לו כאילו רואה צורת אביו".

אמנם כיון שאף אחד מהמקורות שבידי אינו שייך לחכמים ספרדים, אין לי אלא לפנות לעזרת הציבור.
לכן בקשתי שטוחה בזאת בפני כל מי מחברי בית מדרש מעט זה המתמצא בחכמים כאלו / מסתובב בחנויות ספרים יד שניה / מכיר את הסופר הנ"ל ויכול לברר עמו הדברים לאשורם. ויש לאל ידו לשמחני בדברים ברורים אודה לו מאד על כך.
 

שעת השקט

משתמש רגיל
כדרכם של סופרים,גם הסופר ר' חיים סבתו משתמש במאורעות שונים לשם השראה אך לא מתאר את המקרה בפירוט- כלומר, יתכן שראה ספר של חכם מרוקאי בחנות ספרים יד ראשונה ,או של חכם יקה בחנות ספרים יד שניה, או שכאשר חזר מחנות ספרים יד שניה ,ראה זאת בספר מבשר טוב אשר באוצה"ס במעלה אדומים...

( אני יודע זאת מהכרות אישית עם אחת הדמויות בספריו, אך אין זה סוד או רכילות, סופר אינו חוקר או להבדיל פוסק ואינו מתיימר להביא פרטים מדוייקים)

נ.ב- ישר כח על הבירור היפה.
 

שמעיה

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
איתא בגמ' (סוטה לו:) "באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות".
והיה נראה להביא ראיה ממה שנראתה לו דוקא בחלון שאכן מדובר בהשתקפות מסויימת אך לא ית' לפי"ז דברי הגמ' שאמר לו כו'
ועוד שהתוספות (שם) עמדו בקו' זו וכ' ז"ל "כתב רבינו משה הדרשן ואין איש מאנשי הבית [שם בבית דמשמע דוקא מאנשי הבית] לא היה שם מכלל דאיש אחר שלא מאנשי הבית כלומר חלוק ומופלג מתורת אנשי הבית היה שם וזהו דמות דיוקנו של אביו ותימה קצת מנלן דנראית לו בחלון ושמא מדכתיב בבית דמשמע בבית לא.".
הואיל ודמות דיוקן אינה יכולה לדבר בדרך הטבע, עלינו לומר שיוסף הרגיש כאילו אביו אומר לו כנ''ל. וכל מי שעמד אי פעם ליד תצלום פורטרט של מורו ורבו, יכול להעיד על הרגשה מעין זו.
 

שעת השקט

משתמש רגיל
שמעיה אמר:
ים סוף אמר:
איתא בגמ' (סוטה לו:) "באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות".
והיה נראה להביא ראיה ממה שנראתה לו דוקא בחלון שאכן מדובר בהשתקפות מסויימת אך לא ית' לפי"ז דברי הגמ' שאמר לו כו'
ועוד שהתוספות (שם) עמדו בקו' זו וכ' ז"ל "כתב רבינו משה הדרשן ואין איש מאנשי הבית [שם בבית דמשמע דוקא מאנשי הבית] לא היה שם מכלל דאיש אחר שלא מאנשי הבית כלומר חלוק ומופלג מתורת אנשי הבית היה שם וזהו דמות דיוקנו של אביו ותימה קצת מנלן דנראית לו בחלון ושמא מדכתיב בבית דמשמע בבית לא.".
הואיל ודמות דיוקן אינה יכולה לדבר בדרך הטבע, עלינו לומר שיוסף הרגיש כאילו אביו אומר לו כנ''ל. וכל מי שעמד אי פעם ליד תצלום פורטרט של מורו ורבו, יכול להעיד על הרגשה מעין זו.

וכזה כתב במהר"ל (תפארת ישראל כ"ד) שכאשר כתוב בחז"ל "זה אומר כך וכך" אינו תמיד אמירה בפה ממש אלא מה שמתחייב ע"פ מהות ופנימיות הענין.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
חולין ז,א:
דרבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין פגע ביה בגינאי נהרא אמר ליה גינאי חלוק לי מימך ואעבור בך אמר ליה אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה אני ודאי עושה אמר ליה אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם חלק ליה

וכתבו התוס' שם:
"אמר ליה אתה הולך לעשות רצון קונך כו'. שמא שר של ים השיב לו כך אי נמי רבי פנחס היה מחשב בלבו שלכך היה מניח מלחלוק לו וכענין זה צריך לפרש בפרק קמא דמסכת ע"ז (דף יז.) גבי רבי אליעזר בן דורדייא דאמר שמים בקשו עלי רחמים"
 

כרם

משתמש ותיק
אני שואל את עצמי, מה היה החזון איש אומר על כזה דבר?
- החזון איש, שהיה מי שטען שההר של עוג מלך הבשן לא היה ממש י"ב פרסה על י"ב פרסה, וביקש ממנו החזון איש שלא יגע ביין.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
כרם אמר:
אני שואל את עצמי, מה היה החזון איש אומר על כזה דבר?
- החזון איש, שהיה מי שטען שההר של עוג מלך הבשן לא היה ממש י"ב פרסה על י"ב פרסה, וביקש ממנו החזון איש שלא יגע ביין.

את מי מעניין החזו"א מול דברי התוס'!
קצת בושה!
שלא ישמע מדברי ח"ו שום זלזול בחזון איש ז"ל, עפר אני תחת כפות רגליו ותלמידיו,
אבל צריך קצת סדר בראש, הוא ציתת תוס' שכך כתב, וזה התשובה שמצאת לו?
 

כרם

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
כרם אמר:
אני שואל את עצמי, מה היה החזון איש אומר על כזה דבר?
- החזון איש, שהיה מי שטען שההר של עוג מלך הבשן לא היה ממש י"ב פרסה על י"ב פרסה, וביקש ממנו החזון איש שלא יגע ביין.

את מי מעניין החזו"א מול דברי התוס'!
קצת בושה!
שלא ישמע מדברי ח"ו שום זלזול בחזון איש ז"ל, עפר אני תחת כפות רגליו ותלמידיו,
אבל צריך קצת סדר בראש, הוא ציתת תוס' שכך כתב, וזה התשובה שמצאת לו?

אלף אלפי סליחות.
וכי על התוס' התכונתי? חלילה וחלילה.
על מי שאמר שדמות דיוקנו נראית לו, דברתי, זה שאומר שהכונה להשתקפות בחלון...
 

שעת השקט

משתמש רגיל
יוסף יוסף אמר:
כרם אמר:
אני שואל את עצמי, מה היה החזון איש אומר על כזה דבר?
- החזון איש, שהיה מי שטען שההר של עוג מלך הבשן לא היה ממש י"ב פרסה על י"ב פרסה, וביקש ממנו החזון איש שלא יגע ביין.

את מי מעניין החזו"א מול דברי התוס'!
קצת בושה!
שלא ישמע מדברי ח"ו שום זלזול בחזון איש ז"ל, עפר אני תחת כפות רגליו ותלמידיו,
אבל צריך קצת סדר בראש, הוא ציתת תוס' שכך כתב, וזה התשובה שמצאת לו?

מחילה, אבל הלשון צורמת.

החזו"א בהחלט מעניין מול תוס', כמו שבהלכה מעניינים אותנו דבריו כאשר אנו עמלים בהבנת תוס'
אלא שהסגנון "אני שואל את עצמי וכו' " צורם גם הוא, כמו ההחלטה שהחזו"א מתנגד לדברי התוס' ח"ו.
אין למדים הלכה מפי מעשה בלי לדעת מה היה הנושא ומי היה הנשוא.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
כרם אמר:
אני שואל את עצמי, מה היה החזון איש אומר על כזה דבר?
- החזון איש, שהיה מי שטען שההר של עוג מלך הבשן לא היה ממש י"ב פרסה על י"ב פרסה, וביקש ממנו החזון איש שלא יגע ביין.

את מי מעניין החזו"א מול דברי התוס'!
קצת בושה!
שלא ישמע מדברי ח"ו שום זלזול בחזון איש ז"ל, עפר אני תחת כפות רגליו ותלמידיו,
אבל צריך קצת סדר בראש, הוא ציתת תוס' שכך כתב, וזה התשובה שמצאת לו?

חוץ מהתוס' יש הרבה ראשונים ואחרונים שמפרשים כל הזמן דברי חז"ל שלא כפשוטן והרמב"ם אף הפליג לקרות למי שמפרשן תמיד כפשוטן כשוטה וסכל שמחלל את התורה ומבזה אותה.

גם הסיפור עצמו עם החזו"א די בעייתי כי מה לעשות שהרשב"א בחידושי ההגדות שלו על הגמ' בברכות שם כותב בדיוק כך - שאין המאמר מתפרש כפשוטו כלל ע"ש. אם גם ביין של הרשב"א אסור ליגע אז אנחנו בבעיה רצינית.



יעויין חידושי אגדות למהר"ל בגיטין נז,ב

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14201&st=&pgnum=118&hilite
 

ים סוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
השלום והברכה לכל המתלהמים למיניהם!
רב ייב"י (ע"פ הכתוב בהקדמת הספר) נחשב לאחד מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש ושל בעל ה'תולדות יעקב יוסף'. והלוואי היה מזמין אותי לשהות במחיצתו בשבת.
ולכל מי שאינו רוצה לגעת ביינו אין לי אלא לאחל לו בהצלחה..
מה גם שהביא את דבריו בשם הרב שמואל יפה אשכנזי (שחי בדורו של הבית יוסף והחפץ לדעת עוד על חייו ופועלו יתכבד להוריד את הקובץ המצורף)
(באשר לספר 'מבשר טוב' אין לי אכן מושג מי הוא המחבר)
 

קבצים מצורפים

  • רב ייבי.PDF
    601.5 KB · צפיות: 6
  • ר' שמואל בן יצחק יפה אשכנזי.PDF
    864.8 KB · צפיות: 9

ים סוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
ושוב מצאתי את שאהבה נפשי בספר 'יפה נוף' על 'מדרש שמואל' (מצו"ב) להרב שמואל יפה אשכנזי הנ"ל, שכ' להק' על דברי הגמ' דודאי אינם כפשוטם דא"כ מאי רבותיה דיוסף דמי פתי יסור לעבירה אחרי זאת, וכ' ז"ל "ושמעתי אומרים שנסתכל יוסף במראה וראה צורתו ונזכר לצורת אביו שאיקונין שלו דומה לו כמ"ש ז"ל גבי כי בן זקונים הוא לו ואז נתן אל לבו כבוד בית אביו כי רע ומר הדבר הזה לזרע יעקב".
ולהדיא כמו שהביא בספר 'רב ייבי' בשמו.

(ואף ששמו היה אשכנזי היה הוא חכם ספרדי, אך כמו שתיקן הרב המכונה (משום מה) 'שעת השקט' הנוסח בספר היה רב מרוקאי, והרב הנ"ל היה טורקי.)
 

קבצים מצורפים

  • דמות דיוקנו - מראה.docx
    374.5 KB · צפיות: 7

אלימלך

משתמש ותיק
ומ"מ ברור שפשט המדרשים והראשונים לא משמע כן.
ולגבי הקושיא מי פתי יסור י"ל שכאשר היצה"ר בוער באדם כולם פתיים ומסבירים בטח זה רק דמיון וכו' והסיבה שיוסף זכה לזה היא "ורגלי חסידיו ישמור" שכמה פעמים לא חטא.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
הואיל ודמות דיוקן אינה יכולה לדבר, עלינו לומר שיוסף הרגיש כאילו אביו אומר לו כנ''ל.
.
לא כי, אלא כל הדברים האלה ראה ושמע בחזון. השוה את המסופר בפרק חלק על דמות דיוקנו של דוד שבאה ונשתטחה לפני אנשי כנסת הגדולה:​
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּקְשׁוּ לִמְנוֹת עוֹד אֶחָד (שְׁלֹמֹה). בָּאָה דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו וְנִשְׁתַּטְּחָה לִפְנֵיהֶם (דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל דָּוִד אָבִיו נִשְׁתַּטַּח לִפְנֵיהֶם שֶׁלֹּא לִמְנוֹתוֹ עִמָּהֶם), וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ.
 

שמעיה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
שמעיה אמר:
הואיל ודמות דיוקן אינה יכולה לדבר, עלינו לומר שיוסף הרגיש כאילו אביו אומר לו כנ''ל.
.
לא כי, אלא כל הדברים האלה ראה ושמע בחזון. השוה את המסופר בפרק חלק על דמות דיוקנו של דוד שבאה ונשתטחה לפני אנשי כנסת הגדולה:​
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּקְשׁוּ לִמְנוֹת עוֹד אֶחָד (שְׁלֹמֹה). בָּאָה דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו וְנִשְׁתַּטְּחָה לִפְנֵיהֶם (דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל דָּוִד אָבִיו נִשְׁתַּטַּח לִפְנֵיהֶם שֶׁלֹּא לִמְנוֹתוֹ עִמָּהֶם), וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלֶיהָ.
הן הן הדברים. ודו''ק.
 
 

יחיה

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
שמעתי מגיסי שקרא באחד מספריו של הסופר הר' ח. סבתו (כמדומה 'אמת מארץ תצמח') שראה בחנות ספרים יד שניה ספר ישן, ומצא בו כתוב בשם חכם ספרדי אחד שהכוונה דמות דיוקנו של אביו היא שראה יוסף את עצמו במראה וכיון שצורתו דומה היתה לשל אביו נזכר באביו.
לאחר שהתאוששתי מההפתעה יצאתי בעקבותיו של אותו חכם ספרדי, ולא מצאתי.
אך אכתוב בקיצור מה שהעליתי בחכתי:

איתא בגמ' (סוטה לו:) "באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות".
והיה נראה להביא ראיה ממה שנראתה לו דוקא בחלון שאכן מדובר בהשתקפות מסויימת אך לא ית' לפי"ז דברי הגמ' שאמר לו כו'
ועוד שהתוספות (שם) עמדו בקו' זו וכ' ז"ל "כתב רבינו משה הדרשן ואין איש מאנשי הבית [שם בבית דמשמע דוקא מאנשי הבית] לא היה שם מכלל דאיש אחר שלא מאנשי הבית כלומר חלוק ומופלג מתורת אנשי הבית היה שם וזהו דמות דיוקנו של אביו ותימה קצת מנלן דנראית לו בחלון ושמא מדכתיב בבית דמשמע בבית לא.".

ועוד דאיתא בירושלמי (הוריות פ"ב ה"ה) רב חונה בשם רב מתנה תלה עינוי וראה איקונין של אבינו מיד היצן. [בראשית מט כד] מידי אביר יעקב אמר רבי אבין אף איקונין של רחל ראה [בראשית מט כד] משם רועה אבן ישראל: וכ"כ בילקוט שמעוני
והיאך השתקפה לו בחלון דמות אמו.

ועוד כ' שם בילקוט שמעוני "כיון שבא ליזקק לה בא הקדוש ברוך הוא בדמות אביו" וכעי"ז כ' הר"ח פלטיאל "יצאה בת קול ואמרה רצונך שיהיו אחיך חקוקים בחושן ובאיפוד ותקרא אתה רועה זונות" ולהדיא שמדובר בדבר רוחני.

והנה בספה"ק רב ייבי הביא בשם ה'יפה תואר' (להרב שמואל יפה אשכנזי) כעין זה שכ' ז"ל "איתא ביפה תואר ויבא יוסף לעשות מלאכתו היה רוצה לעשות עמה אך ראה בגליון שהיה תולה על המטה דמות דיוקנו של אביו ופי' דהיינו דמות דיוקנו ראה ודומה לשל אביו."

איני יודע לפרש מהו אותו 'גליון' אך להדיא שצורת דמותו ראה וע"י שהיתה דומה לאביו נזכר. אך עיינתי בספר הנזכר בפנים ולא מצאתי שכ' זאת.

ועוד מצאתי בספר 'מבשר טוב' שכ' "אמנם שמעתי ג"כ בדרך פשט פירושו ע"ז שבכאן משמעו של חלון היא מראה ובבית פוטיפר לא היו מראות כאלה בכל חדריו רק בחדר אשת פוטיפר וכשנכנס להחדר הזה והביט בתוך החלון היא המראה ראה את עצמו ואיך שהיה צורתו דומה לצורת אביו כמו שמובא במ"ת פ' וישב על בן זקונים בן איקונין שהי' דומה לו כלומר זיו איקונין שלו הי' דומה לזיו איקונין של אביו ע"כ באתה דמות דוקנו של אביו לפניו ונראה לו כאילו רואה צורת אביו".

אמנם כיון שאף אחד מהמקורות שבידי אינו שייך לחכמים ספרדים, אין לי אלא לפנות לעזרת הציבור.
לכן בקשתי שטוחה בזאת בפני כל מי מחברי בית מדרש מעט זה המתמצא בחכמים כאלו / מסתובב בחנויות ספרים יד שניה / מכיר את הסופר הנ"ל ויכול לברר עמו הדברים לאשורם. ויש לאל ידו לשמחני בדברים ברורים אודה לו מאד על כך.

ראה: https://daat.ac.il/limudim/maamar1.asp?id=3206

וכך פירש גם בספר דברי יואל, מצ"ב:
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_דברי יואל -תורה- - ב ויצא - ויחי - טייטלבוים, יואל בן חנניה יום טוב ליפא_318.pdf
    375.2 KB · צפיות: 2

יחיה

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
...
והנה בספה"ק רב ייבי הביא בשם ה'יפה תואר' (להרב שמואל יפה אשכנזי) כעין זה שכ' ז"ל "איתא ביפה תואר ויבא יוסף לעשות מלאכתו היה רוצה לעשות עמה אך ראה בגליון שהיה תולה על המטה דמות דיוקנו של אביו ופי' דהיינו דמות דיוקנו ראה ודומה לשל אביו."
איני יודע לפרש מהו אותו 'גליון' אך להדיא שצורת דמותו ראה וע"י שהיתה דומה לאביו נזכר. אך עיינתי בספר הנזכר בפנים ולא מצאתי שכ' זאת.
...

כן הוא ביפה תואר - פרשת וישב פרשה פז סימן ז:
... ושמעתי אומרים שנסתכל יוסף במראה, וראה צורתו, ונזכר לצורת אביו שאיקונין שלו דומה לו, כמ"ש ז"ל [פד, ח] גבי כי בן זקונים הוא לו [לז, ב], ואז נתן אל לבו כבוד בית אביו, וכי רע ומר הדבר הזה לזרע יעקב, והכל הולך אל מקום אחד. ולקמן פצ"ח [כה] יש אומרים איקונין של אמו ראה וצינן דמו. וקרוב לומר שהאומר איקונין של אביו ראה, ר"ל שלפי שהשורש לא יכזב, אמר שנדמה לאביו בצניעותו, דבן פ"ד שנה לא ראה שכבת זרע [להלן צח, ה]. והאומר איקונין של אמו, ר"ל שנדמה לאמו שהיתה צנועה, כדאיתא בפרק קמא דמגלה [יג ע"א] גבי אין אסתר מגדת [אסתר ב, כ]:
"גיליון" היינו "מראה", ראה המצורף בהערה:
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_רב ייבי -מהדורה חדשה- - א - יעקב יוסף בן יהודה ליב מאוסטרהא_101_102.pdf
    579 KB · צפיות: 0
חלק עליון תַחתִית