ה' הוא האלוקים אמר:
א. לכן המלצתי דבר ראשון להסתכל במפרשים, ואז לחשוב אחרת. הם מטפלים בשאלה שהוזכרה [מדוע שמר את הדבר אם התקשה מהירח].
לא הבנתי מה הכרח לומר ברש"י דבר, כאשר משמעות הפשוטה בדריו היא שזה שני פירושים.
גם בהסכתלות ראשונה ברש״י חשבתי שמדובר בשני פרושים, אך כיוון שלא כתב ד״א, א״נ וכד׳, אלא רבותינו למדו מכאן וכו׳, מפשטותו של רש״י משמע שהכל חדא, ומנא לן לומר שהוא שני פרושים אם לא בגלל שלכאורה הרישא והסיפא שלו סותרים.
וזה לא שראיתי מפרשים ואז חשבתי אחרת, מעיקרא בלומדי את רש״י אני לא מסתכל על מפרשים ומנסה להבין אותו בדרכי שלי. זה שפרשתי ״אחרת״ מהמפרשים זה לא כי ראיתי אותם ובכ״ז לא התחייבתי, אלא כך נראה לי פשוט. כך שאני לא מבין למה זה בעיה שפרשתי אחרת מהמפרשים, כך הבנתי בפשיטות.
וכן דרכי בכל דבר - בגמרא (רש״י תוס׳), בטור ושו״ע ועוד, לנסות ליישב בעצמי הדברים מבלי לראות ספרים ומפרשים הפותרים את הקושיות הנובעות בד״כ.
ובלי קשר לנידון דידן, הדרך הזו מומלצת בשביל לבנות דרך עיונית אישית בתורה. אם אני אסתכל ישר על מפרשים לראות מה הם מקשים/מתרצים, השכל ישר נוטה לראות את דבריהם מאשר לנסות להקשות ולתרץ בעצמך ולהרגיש את מתיקות העמל בתורה. והדברים עתיקים.
ה' הוא האלוקים אמר:
ב. לא הבנתי - מה העניין או המקור לומר שבלהה השתחווה? מה לא טוב מפני שיש דברים בטלים? [שיטת הרמב"ן שבלהה לא ירדה למצרים, אבל כמדומני שיש שחולקים]
נראה מבין ריסי עיני כבודו שלא הבין אפילו את הפירוש שלי.
בפשטות נראה שרש״י ס״ל לא כהרמב״ן שהרי כתב בהדיא ״ולא ידע שהדברים מגיעים לבלהה שגדלתו כאמו״ ש״מ שכן ירד למצרים.
ומה שהביא רש״י שאין חלום בלי דברים בטלים שלא תימא שיעקב פסל לגמרי את דברי יוסף בכל מכל כל, דידע יעקב דאין חלום בלי דברים בטלים ורק להוציא מלב בניו אמר כן וכו׳.
ואבקש מכבודו לחזור על מה שכתבתי לאורך הנושא לפני שתבוא להעיר שאין זה נכון, דאף שייתכן שהתנסחתי לא כדבעי, בטוחני שאין קושיא ממה שכבודו.