וָאֶתֵּן אֶת־הַכּוֹס עַל־כַּף פַּרְעֹה. וְנָתַתָּ כוֹס־פַּרְעֹה בְּיָדוֹ.

משה נפתלי

משתמש ותיק
נשאלתי מחד ינוקא מיוצאי חלצי בסעודת חקל תפוחין קדישין: מה הטעם שבחלום שר המשקים נאמר 'ואתן את הכוס על כף פרעה', ואילו בפתרון יוסף נאמר 'ונתת כוס פרעה בידו'?

וזאת מה שהשיבותיו: חכמינו זכרונם לברכה אמרו במדרש:

קָבְעוּ חֲכָמִים אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל לֵילֵי פֶּסַח כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן:

וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי.

וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל־כּוֹס פַּרְעֹה.

וָאֶתֵּן אֶת־הַכּוֹס עַל־כַּף פַּרְעֹה.

וְנָתַתָּ כוֹס־פַּרְעֹה בְּיָדוֹ.
ומעתה, אצל כוס שלישית, שמברכים עליה ברכת המזון, נאמר 'על כף', משום שהיא נתונה על הכף בכל זמן הברכה; ואילו אצל כוס רביעית, שאין נוטלים אותה אלא לשתיה, נאמר 'בידו'.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אמאי פשיטא לי' למר שאין נוטלין הכוס בידו בזמן ההלל?

לגוף ההערה , החלום הרי היה שונה מהמציאות בכמה פרטים ומסתמא גם זה [הצורה הטקסית של "כף פרעה"] אחד מהם
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
החלום הרי היה שונה מהמציאות בכמה פרטים ומסתמא גם זה [הצורה הטקסית של "כף פרעה"] אחד מהם.
שפיל לסיפא דפרשתא: וַיָּשֶׁב אֶת־שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל־מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל־כַּף פַּרְעֹה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
אמאי פשיטא לי' למר שאין נוטלין הכוס בידו בזמן ההלל?
התבססתי על מנהג העולם, אם כי מסברא לא אדע מאי שנא הלל מברכת המזון.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
אין חכמה אמר:
אמאי פשיטא לי' למר שאין נוטלין הכוס בידו בזמן ההלל?
התבססתי על מנהג העולם, אם כי מסברא לא אדע מאי שנא הלל מברכת המזון.
ואכן במשנ"ב דרשו לקטו מרבותינו נגד המנהג הזה
[אמנם יש שצדדו בו]
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
אין חכמה אמר:
החלום הרי היה שונה מהמציאות בכמה פרטים ומסתמא גם זה [הצורה הטקסית של "כף פרעה"] אחד מהם.
שפיל לסיפא דפרשתא: וַיָּשֶׁב אֶת־שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל־מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל־כַּף פַּרְעֹה.
ואולי מותר לומר שסבר יוסף שדברים בטלים הם, ולא כך הוה
 
 
חלק עליון תַחתִית