מה התרגום בפסוק 'ישא פרעה את ראשך' (מ,יג)?

בלדד השוחי

משתמש ותיק
על הפסוק בראשית פרק מ פסוק יג: בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ,

בדקתי בכמה חומשים בבית, ומצאתי כמה גירסאות שונות.

ברוב החומשים כתוב: בסוף תלתא יומין ידברנך פרעה ית רישך ויתיבנך וכו',
באחד החומשים כתוב כנ"ל, אבל בלי 'ית רישך'.

ולכאו' המילה 'ידברנך' (ל' להנהיג) אין לה מובן כאן, ובכלל, המשפט 'ידברנך פרעה ית רישך' נשמע תמוה הכפל בלשון נוכח, ואם כבר צ"ל 'ידבר פרעה ית רישך'.

ועכשיו בדקתי בפרוייקט השו"ת ושם הגירסא: ידכרנך פרעה ויתיבנך וכו', וזה לכאו' נראה הגירסא הכי נכונה, והוא כמו תרגומו להלן בפסוק כ' (ולא תירגם ממש את לשון הפסוק, וכדרכו בכ"מ).

אולי יש כאן בין חו"ר הפורום מי שיודע אודות תרגום הפסוק הנ"ל, או שיש לו דרך לבדוק, אשמח אם יודיעני.
 

קטן שבתלמידים

משתמש רשום
קיים ספר 'תרגום אונקלוס המוגה והמדוייק' (ב"ב תשס"ו), בו מוצג התרגום כולו כשהוא מוגה ע"פ כתבי יד ונוסחאות קדומות דווקניות.
להלן נוסח תרגומו של הפסוק המדובר מתוך הספר הנ"ל:
בסוף תלתא יומין ידכרינך פרעה ויתיבנך על שמושך, ותתן כסא דפרעה בידיה כהלכתא קדמתה דהוית משקי ליה
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פותח הנושא
קטן שבתלמידים אמר:
קיים ספר 'תרגום אונקלוס המוגה והמדוייק' (ב"ב תשס"ו), בו מוצג התרגום כולו כשהוא מוגה ע"פ כתבי יד ונוסחאות קדומות דווקניות.
להלן נוסח תרגומו של הפסוק המדובר מתוך הספר הנ"ל:
בסוף תלתא יומין ידכרינך פרעה ויתיבנך על שמושך, ותתן כסא דפרעה בידיה כהלכתא קדמתה דהוית משקי ליה
ייש"כ.
כמדו' שצריך לעורר על כך לציבור (ולמדפיסי החומשים), כיון שלפי מה שאני רואה ברוב החומשים הגי' ידברינך, וזה קרוב לודאי טעות.

ודרך אגב, ברוך בואך לפורום !
 
 

הערשלה

משתמש ותיק
גם אני התעוררתי לפני כמה שנים להסבר בתרגום האונקלוס למילה 'ישא' בכל סוף הפרשה המופיעה שם כמה פעמים ומצאתי דבר מעניין ביותר.
האונקלוס מתרגם מילה זו בתורה עם 14 אפשרויות! בזמנו מצאתי ספר שריכז את כל האפשרויות.

לגבי ה'ידברינך', אפשר להסביר שזה לשון 'מינוי'.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערשלה אמר:
גם אני התעוררתי לפני כמה שנים להסבר בתרגום האונקלוס למילה 'ישא' בכל סוף הפרשה המופיעה שם כמה פעמים ומצאתי דבר מעניין ביותר.
האונקלוס מתרגם מילה זו בתורה עם 14 אפשרויות! בזמנו מצאתי ספר שריכז את כל האפשרויות.

לגבי ה'ידברינך', אפשר להסביר שזה לשון 'מינוי'.
תמוה לומר שזה מל' מינוי, כי ידברינך משמע שהוא ינהיג אותך, ולא שיהפוך אותך למנהיג, עי' בתרגום דברים כח,לז ועוד
 
 

הערשלה

משתמש ותיק
אכן מצאתי במחזור ויטרי סימן שכח גירסה אחרת

"והשיאנו כמו והזכירנו. כגון ישא פרעה את ראשך (בראשית מ). דמתרג' ידכרינך פרעה ית רישיך".
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערשלה אמר:
אכן מצאתי במחזור ויטרי סימן שכח גירסה אחרת

"והשיאנו כמו והזכירנו. כגון ישא פרעה את ראשך (בראשית מ). דמתרג' ידכרינך פרעה ית רישיך".
ובכ"ז המילים 'ית רישיך' אין להם מובן לכאו'.
וגם להלן בפסוק כ' לא הוזכר בתרגום, אף שגם שם כתוב 'ראש' בפסוק.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
הערשלה אמר:
גם אני התעוררתי לפני כמה שנים להסבר בתרגום האונקלוס למילה 'ישא' בכל סוף הפרשה המופיעה שם כמה פעמים ומצאתי דבר מעניין ביותר.
האונקלוס מתרגם מילה זו בתורה עם 14 אפשרויות! בזמנו מצאתי ספר שריכז את כל האפשרויות.

לגבי ה'ידברינך', אפשר להסביר שזה לשון 'מינוי'.
תמוה לומר שזה מל' מינוי, כי ידברינך משמע שהוא ינהיג אותך, ולא שיהפוך אותך למנהיג, עי' בתרגום דברים כח,לז ועוד
 

לא שינהיג אותך, אלא שיעשה וימנה אותך למנהיג. כדברי קודמי.
וזה אמנם שבלשון העברית כשאדם מספר לחבירו הנוכח על אדם נסתר-שלישי שימנה אותו למנהיג, הוא לא משתמש בשורש מנהג, אלא במילה אחרת - מינוי. אבל בארמית לא בהכרח יש הבדל בין מינוי להנהגה, ובשניהם משתמשים במילה מדברנא לצורותיה.
כתב רש"י בסנהדרין יג. וז"ל: מדברנא - מנהיג, על שם שהיה פרנס וקרוב למלכות:
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
בלדד השוחי אמר:
הערשלה אמר:
גם אני התעוררתי לפני כמה שנים להסבר בתרגום האונקלוס למילה 'ישא' בכל סוף הפרשה המופיעה שם כמה פעמים ומצאתי דבר מעניין ביותר.
האונקלוס מתרגם מילה זו בתורה עם 14 אפשרויות! בזמנו מצאתי ספר שריכז את כל האפשרויות.

לגבי ה'ידברינך', אפשר להסביר שזה לשון 'מינוי'.
תמוה לומר שזה מל' מינוי, כי ידברינך משמע שהוא ינהיג אותך, ולא שיהפוך אותך למנהיג, עי' בתרגום דברים כח,לז ועוד
 
לא שינהיג אותך, אלא שיעשה וימנה אותך למנהיג. כדברי קודמי.
וזה אמנם שבלשון העברית כשאדם מספר לחבירו הנוכח על אדם נסתר-שלישי שימנה אותו למנהיג, הוא לא משתמש בשורש מנהג, אלא במילה אחרת - מינוי. אבל בארמית לא בהכרח יש הבדל בין מינוי להנהגה, ובשניהם משתמשים במילה מדברנא לצורותיה.
כתב רש"י בסנהדרין יג. וז"ל: מדברנא - מנהיג, על שם שהיה פרנס וקרוב למלכות:
האם יש לך בארמית דוגמא נוספת כזאת? לדעתי אין.
(זה כמו לפרש 'יעבדך' שיהפוך אותך לעבד)

זה ברור ש'ידברינך' אינו לשון מינוי אלא לשון הנהגה.
 

רחים רבנן

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
על הפסוק בראשית פרק מ פסוק יג: בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ,

בדקתי בכמה חומשים בבית, ומצאתי כמה גירסאות שונות.

ברוב החומשים כתוב: בסוף תלתא יומין ידברנך פרעה ית רישך ויתיבנך וכו',
באחד החומשים כתוב כנ"ל, אבל בלי 'ית רישך'.

ולכאו' המילה 'ידברנך' (ל' להנהיג) אינה קשורה לכאן, ובכלל, המשפט 'ידברנך פרעה ית רישך' נשמע תמוה הכפל בלשון נוכח, ואם כבר צ"ל 'ידבר פרעה ית רישך'.

ועכשיו בדקתי בפרוייקט השו"ת ושם הגירסא: ידכרנך פרעה ויתיבנך וכו', וזה לכאו' נראה הגירסא הכי נכונה, והוא כמו תרגומו להלן בפסוק כ' (ולא תירגם ממש את לשון הפסוק, וכדרכו בכ"מ).

אולי יש כאן בין חו"ר הפורום מי שיודע אודות תרגום הפסוק הנ"ל, או שיש לו דרך לבדוק, אשמח אם יוד
ליבי נוטה כדבריך, אך חסר התרגום ל"את ראשך" שלזה התכוונת כנראה בדבריך בסוגריים.

אך לכאורה הלשון כאן בפסוק הוא ממש שווה ל"כי תשא את ראש בני ישראל" "ישא פרעה את ראשך", המדבר על נשיאות ראש.
ושם התרגום מתרגם "ארי תקבל" ורש"י פירש כהתרגום וביאר אם תחפוץ "לקבל" מניינם, שיתנו מחצית השקל וכו' וכנראה זה אחד מ14 מקומות שמצא הרב @הערשלה, אך בכל זאת בדבר בו לשון הפסוק דומה צריך לנסות להבין יותר.

וברשותך אחרוג מעצם הנידון שלך לגבי התרגום, לנסות לדון בעניין קצת.

וכאן רש"י פירש "ישא פרעה את ראשך- לשון חשבון, כשיפקוד שאר עבדיו לשרת לפניו בסעודה, ימנה אותך עמהם", והוא מתאים לכאורה לכי תשא את ראש, שהוא ארי תקבל, רק ששם מדבר על התוצאה של החשבון וכן מדבר על החשבון עצמו. אמנם כאן רש"י "מתעלם" מהתרגום, מה שלא עשה ב"כי תשא".

ובהמשך בפסוק כ' כתוב "וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו", שזה מוכיח את פירוש רש"י שהוא לשון חשבון. (ומשמע מזה ש"ישא את ראש" כשלעצמו אינו אומר שהוא גם יבחר לשרת, ולכן הוסיף על זה ואמר "והשיבך על כנך", לעומת שר האופים שאמנם "נשא את ראשו בתוך עבדיו" ככתוב כאן, אך תלה אותו לאחר "מנין" זה. וכך רש"י פירש גם שם "וישא את ראש- מנאם עם שאר עבדיו שהיה מונה המשרתים שישרתו לו בסעודתו וזכר את אלו בתוכם כמו "שאו את ראש" לשון מנין.
ואם נלך עם התרגום לשיטתו בכי תשא צ"ע אם שייך "ידכרינך" כאן. ומה שכתבת להוכיח מהתרגום לקמן פסוק כ "ואדכר ית ריש רב שקי" איני יודע אם אפשר להוכיח כי כפי שכתבתי מדובר שם על עצם המניין שבו שר המשקים והאופים הושוו. וכאן בא לתרגם מה שנאמר לשר המשקים לבדו (ולגבי ישא פרעה דשר האופים תרגם "יעדי פרעה ית רישך" אך כאן שדיבר על נשיאת ראשו ביחס למינוי יתכן שהתרגום שונה. וכפי ששינה אותה משמעות בכי תשא לארי תקבל.
וצ"ע, רק פירטתי קצת מדבריך
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פותח הנושא
רחים רבנן אמר:
בלדד השוחי אמר:
על הפסוק בראשית פרק מ פסוק יג: בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ,

בדקתי בכמה חומשים בבית, ומצאתי כמה גירסאות שונות.

ברוב החומשים כתוב: בסוף תלתא יומין ידברנך פרעה ית רישך ויתיבנך וכו',
באחד החומשים כתוב כנ"ל, אבל בלי 'ית רישך'.

ולכאו' המילה 'ידברנך' (ל' להנהיג) אינה קשורה לכאן, ובכלל, המשפט 'ידברנך פרעה ית רישך' נשמע תמוה הכפל בלשון נוכח, ואם כבר צ"ל 'ידבר פרעה ית רישך'.

ועכשיו בדקתי בפרוייקט השו"ת ושם הגירסא: ידכרנך פרעה ויתיבנך וכו', וזה לכאו' נראה הגירסא הכי נכונה, והוא כמו תרגומו להלן בפסוק כ' (ולא תירגם ממש את לשון הפסוק, וכדרכו בכ"מ).

אולי יש כאן בין חו"ר הפורום מי שיודע אודות תרגום הפסוק הנ"ל, או שיש לו דרך לבדוק, אשמח אם יוד
ליבי נוטה כדבריך, אך חסר התרגום ל"את ראשך" שלזה התכוונת כנראה בדבריך בסוגריים.

אך לכאורה הלשון כאן בפסוק הוא ממש שווה ל"כי תשא את ראש בני ישראל" "ישא פרעה את ראשך", המדבר על נשיאות ראש.
ושם התרגום מתרגם "ארי תקבל" ורש"י פירש כהתרגום וביאר אם תחפוץ "לקבל" מניינם, שיתנו מחצית השקל וכו' וכנראה זה אחד מ14 מקומות שמצא הרב @הערשלה, אך בכל זאת בדבר בו לשון הפסוק דומה צריך לנסות להבין יותר.

וברשותך אחרוג מעצם הנידון שלך לגבי התרגום, לנסות לדון בעניין קצת.

וכאן רש"י פירש "ישא פרעה את ראשך- לשון חשבון, כשיפקוד שאר עבדיו לשרת לפניו בסעודה, ימנה אותך עמהם", והוא מתאים לכאורה לכי תשא את ראש, שהוא ארי תקבל, רק ששם מדבר על התוצאה של החשבון וכן מדבר על החשבון עצמו. אמנם כאן רש"י "מתעלם" מהתרגום, מה שלא עשה ב"כי תשא".

ובהמשך בפסוק כ' כתוב "וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו", שזה מוכיח את פירוש רש"י שהוא לשון חשבון. (ומשמע מזה ש"ישא את ראש" כשלעצמו אינו אומר שהוא גם יבחר לשרת, ולכן הוסיף על זה ואמר "והשיבך על כנך", לעומת שר האופים שאמנם "נשא את ראשו בתוך עבדיו" ככתוב כאן, אך תלה אותו לאחר "מנין" זה. וכך רש"י פירש גם שם "וישא את ראש- מנאם עם שאר עבדיו שהיה מונה המשרתים שישרתו לו בסעודתו וזכר את אלו בתוכם כמו "שאו את ראש" לשון מנין.
ואם נלך עם התרגום לשיטתו בכי תשא צ"ע אם שייך "ידכרינך" כאן. ומה שכתבת להוכיח מהתרגום לקמן פסוק כ "ואדכר ית ריש רב שקי" איני יודע אם אפשר להוכיח כי כפי שכתבתי מדובר שם על עצם המניין שבו שר המשקים והאופים הושוו. וכאן בא לתרגם מה שנאמר לשר המשקים לבדו (ולגבי ישא פרעה דשר האופים תרגם "יעדי פרעה ית רישך" אך כאן שדיבר על נשיאת ראשו ביחס למינוי יתכן שהתרגום שונה. וכפי ששינה אותה משמעות בכי תשא לארי תקבל.
וצ"ע, רק פירטתי קצת מדבריך
לכאו' אדרבה, בב' המקומות (כאן ובפסוק כ') פי' רש"י שוה, שהכונה כשימנה ויפקוד עבדיו שישרתוהו בסעודתו ימנה אותם עמהם, והרי ברש"י דף כ' כ' בתו"ד 'וזכר את אלו בתוכם', וזהו כמו ל' התרגום 'אדכר', והיינו שלא פי' ממש תרגום הלשון אלא הענין כדרכו, וא"כ גם כאן בפי"ג שפי' ג"כ רש"י מל' שימנה אותם בתוך עבדיו, מסתבר שאונקלוס יפרש ג"כ 'ידכרינך' אף שאי"ז תרגום המילות ממש.
גם בפי"ג מדובר לפרש"י על המנין שהושוו בו שר המשקים והאופים, ולא על המינוי שמבואר רק בהמשך במילים 'והשיבך על כנך', שהרי לא הוזכר ברש"י אלא שימנה עם שאר עבדיו, בדיוק כמו ברש"י בפסוק כ', וה"ה לאונקלוס.
(ואגב, למה אינך שואל על מה שגם בפ' כ' חסר התרגום על 'ראש'?)
 

רחים רבנן

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
רחים רבנן אמר:
בלדד השוחי אמר:
על הפסוק בראשית פרק מ פסוק יג: בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ,

בדקתי בכמה חומשים בבית, ומצאתי כמה גירסאות שונות.

ברוב החומשים כתוב: בסוף תלתא יומין ידברנך פרעה ית רישך ויתיבנך וכו',
באחד החומשים כתוב כנ"ל, אבל בלי 'ית רישך'.

ולכאו' המילה 'ידברנך' (ל' להנהיג) אינה קשורה לכאן, ובכלל, המשפט 'ידברנך פרעה ית רישך' נשמע תמוה הכפל בלשון נוכח, ואם כבר צ"ל 'ידבר פרעה ית רישך'.

ועכשיו בדקתי בפרוייקט השו"ת ושם הגירסא: ידכרנך פרעה ויתיבנך וכו', וזה לכאו' נראה הגירסא הכי נכונה, והוא כמו תרגומו להלן בפסוק כ' (ולא תירגם ממש את לשון הפסוק, וכדרכו בכ"מ).

אולי יש כאן בין חו"ר הפורום מי שיודע אודות תרגום הפסוק הנ"ל, או שיש לו דרך לבדוק, אשמח אם יוד
ליבי נוטה כדבריך, אך חסר התרגום ל"את ראשך" שלזה התכוונת כנראה בדבריך בסוגריים.

אך לכאורה הלשון כאן בפסוק הוא ממש שווה ל"כי תשא את ראש בני ישראל" "ישא פרעה את ראשך", המדבר על נשיאות ראש.
ושם התרגום מתרגם "ארי תקבל" ורש"י פירש כהתרגום וביאר אם תחפוץ "לקבל" מניינם, שיתנו מחצית השקל וכו' וכנראה זה אחד מ14 מקומות שמצא הרב @הערשלה, אך בכל זאת בדבר בו לשון הפסוק דומה צריך לנסות להבין יותר.

וברשותך אחרוג מעצם הנידון שלך לגבי התרגום, לנסות לדון בעניין קצת.

וכאן רש"י פירש "ישא פרעה את ראשך- לשון חשבון, כשיפקוד שאר עבדיו לשרת לפניו בסעודה, ימנה אותך עמהם", והוא מתאים לכאורה לכי תשא את ראש, שהוא ארי תקבל, רק ששם מדבר על התוצאה של החשבון וכן מדבר על החשבון עצמו. אמנם כאן רש"י "מתעלם" מהתרגום, מה שלא עשה ב"כי תשא".

ובהמשך בפסוק כ' כתוב "וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו", שזה מוכיח את פירוש רש"י שהוא לשון חשבון. (ומשמע מזה ש"ישא את ראש" כשלעצמו אינו אומר שהוא גם יבחר לשרת, ולכן הוסיף על זה ואמר "והשיבך על כנך", לעומת שר האופים שאמנם "נשא את ראשו בתוך עבדיו" ככתוב כאן, אך תלה אותו לאחר "מנין" זה. וכך רש"י פירש גם שם "וישא את ראש- מנאם עם שאר עבדיו שהיה מונה המשרתים שישרתו לו בסעודתו וזכר את אלו בתוכם כמו "שאו את ראש" לשון מנין.
ואם נלך עם התרגום לשיטתו בכי תשא צ"ע אם שייך "ידכרינך" כאן. ומה שכתבת להוכיח מהתרגום לקמן פסוק כ "ואדכר ית ריש רב שקי" איני יודע אם אפשר להוכיח כי כפי שכתבתי מדובר שם על עצם המניין שבו שר המשקים והאופים הושוו. וכאן בא לתרגם מה שנאמר לשר המשקים לבדו (ולגבי ישא פרעה דשר האופים תרגם "יעדי פרעה ית רישך" אך כאן שדיבר על נשיאת ראשו ביחס למינוי יתכן שהתרגום שונה. וכפי ששינה אותה משמעות בכי תשא לארי תקבל.
וצ"ע, רק פירטתי קצת מדבריך
לכאו' אדרבה, בב' המקומות (כאן ובפסוק כ') פי' רש"י שוה, שהכונה כשימנה ויפקוד עבדיו שישרתוהו בסעודתו ימנה אותם עמהם, והרי ברש"י דף כ' כ' בתו"ד 'וזכר את אלו בתוכם', וזהו כמו ל' התרגום 'אדכר', והיינו שלא פי' ממש תרגום הלשון אלא הענין כדרכו, וא"כ גם כאן בפי"ג שפי' ג"כ רש"י מל' שימנה אותם בתוך עבדיו, מסתבר שאונקלוס יפרש ג"כ 'ידכרינך' אף שאי"ז תרגום המילות ממש.
גם בפי"ג מדובר לפרש"י על המנין שהושוו בו שר המשקים והאופים, ולא על המינוי שמבואר רק בהמשך במילים 'והשיבך על כנך', שהרי לא הוזכר ברש"י אלא שימנה עם שאר עבדיו, בדיוק כמו ברש"י בפסוק כ', וה"ה לאונקלוס.
(ואגב, למה אינך שואל על מה שגם בפ' כ' חסר התרגום על 'ראש'?)
לגבי מה שכתבת שבב' המקומות פירש"י שווה אני מסכים ואף כך כתבתי. אבל שים ליבך שרש"י פתח בפסוק כ' ואמר "מנאם" עם שאר עבדיו שהיה "מונה", ומדבר על מנין גם, ולא ששינה הלשון לזכירה, אך אמת היא שהלשון "זכר" מתאים דבריו עם התרגום שאמר ואדכר.
ואין לי בעיה אם תרגום המילה ממש כפי שהזכרתי שבכי תשא תרגם "תקבל" וכאן חוץ מהתרגום עליו אתה מדבר, תרגם "ואעדי ית רישך" (פסוק י"ט) ואמנם שם כתוב "מעליך" אך גם שם הלשון הוא ישא. ואח"כ בפסוק כ' תרגם ואדכר. ומזה חשבתי להוכיח כמו שאמרת דהתרגום דרכו לשנות בכל מקום כפי העניין (ובודאי שיש לעמול ולבאר כיצד כולם משתייכים למושג "ישא", הקשור ל"נשא את ראש, אשר נשיא יחטא- נשיא אלוקים אתה בתוכינו, ישא ה' פניו, נשיאים ורוח, ישא את ראשך מעליך. וכולם שייכים לעניין הרמה-רוממות, וכן פקידה וזכירה קשורה בפקוד יפקוד, ויפקד פקידים, אשר כידוע בלשה"ק מה שבאותו שורש משתייך לאותו עניין ביסודו ויל"ע כאן). ואם כן לא יהיה מוכח מהתרגום בב' המקומות שאחרי דתרגם ואעדי, ואדכר,  לפסוק זה שהגי' תהיה ידכרנך.  ומצד זה יתכן דהוא ידברינך, ומפני שכאן המשמעות שונה מב' האחרים. ואף סייעתי לצד זה ממה שהזכרת גם שיש שינוי מהותי בין ישא דהכא ל"ישא" המדבר בשניהם (פסוק כ), כי שם מדובר ודאי רק על זכרון, אך כאן (יג) שמדבר על שר המשקים מדבר על זכרון המביא ל"והשיבך על כנך" ולא זכרון סתם, שיכול להביא גם ל"ואותו תלה" כמו השני (כ). ולכן טוען אני כי ניתן לומר דכאן דוקא יהיה שונה מ"ואדכר" דלקמן. 
בקיצור, לא באתי להכריע, רק לומר כי אין הוכחה מכ' לי"ג, כמבואר.
ולגבי שאלתך בסוגריים, אתה צודק. וגם בפרשת כי תשא יש לעיין בזה דתרגם "ארי תקבל ית חושבן" וכאילו ה"ראש" קשור ל"חשבון" ו"קבלת החשבון" היא "תשא" (ולעניין השורשים שהזכרתי לעיל גם "חושבן" וחשבון הם לשון חשיבות, וכן לשון מחשבה הקשורה ב"זכרון" ופקודה, וחשיבות ומחשבה מקומם ב"ראש" של האדם. שהוא "חשוב" מכל האיברים. ו"זכר" את אלו בתוכם, והם קשורים לפקודה, נשיאות וממשלה, "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" אך לא באתי כאן לבאר, רק לעורר המעיינים לקדושת ואמיתת ועומק לשון הקודש). 
ולעצם הגירסא ד"ידכרנך"", אם הוא רק זכרון, אין כאן איזכור לעניין ה"חשיבות" או לחילופין "חושבן"- מצד המנין כדפירש"י הכא וכדתרגם "ראש" בכי תשא.  ועיין ביונתן בן עוזיאל דתרגם "בסוף תלתא יומין יעול קדם פרעה דוכרנך וירים ית רישך ביקר ויתבינך על שימושך וכו', הרי שחיבר הזכרון ו"נשיאות ראש"  "ירים את ראשך בכבוד".
ואם הגירסא "ידברינך" הרי שיש כאן איזכור ל"חשיבות" שנשמעת ב"ישא את ראשך" (ובפסוק כ' זה לא קשה כי אין הנושא הוא מנין או זכרון לחשיבות אלא מנין בלבד דהרי שר האופים גם נזכר שם ואין מקום לבאר חשיבות שם).
ולשאלתך הנכונה את הרב @נדיב לב והרב @הערשלה שביארו שהוא לשון מינוי שהוא ינהיג, ואתה טענת כי ידברינך הוא שפרעה ינהיג אותו, והשיב לך על טענה זו הרב נדיב לב. נראה להעיר מצד הניקוד אף כי אינני בקי בזה,  דהרי "דבר" אחד לדור, היינו מנהיג, ו"ידברינך" אם תנקד ב"שוא" את הדלי"ת והבי"ת (נח ונע) אזי הוא כדבריך שהכוונה "ינהיג אותך", אבל אם תנקד ב"פתח" תחת הדלי"ת ושוא תחת הבי"ת כי אז נראה שניתן לקבל המשמעות כפי שפירשה הרב @נדיב לב .
יישר כוחך. 
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בכ"א דחוק לפ' 'וידברינך' מל' יהפוך אותך למנהיג, ואם כבר גירסא זו, נראה יותר לפרש ע"פ האונקלוס בראשית כז,מה על הפסוק "ושלחתי ולקחתיך משם", ות"א: "ואשלח ואדברנך מתמן", וגם כאן יש לפרש 'ידברינך פרעה' - 'יקחך פרעה', אבל יותר נראה כנ"ל שהגי' כמו בפ' כ' 'ידכרינך'.

(ואגב ראיתי בחומש 'אוצר המדרשים' ששם הגי' 'ידבר פרעה ית רישך', ולא 'ידברינך פרעה ית רישך' שזה בודאי תמוה וכנ"ל. ועוד ראיתי, שטעיתי לעיל במה שכתבתי שבפסוק כ' לא הזכיר התרגום 'ריש', כי כן מוזכר, וא"כ אפשר גם כאן לו' 'ידכר [או ידכרינך] פרעה ית רישך').

הרב @יראתי בפצותי, האם יש מקור לכך שהתרגום שבחומש העמ"ד עבר את עינו הפקוחה של הנצי"ב, דלא כמו בתרגום של כל החומשים, שאין קשר בין המחבר לתרגום שמופיע בחומש שלהם?
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
הרב @יראתי בפצותי, האם יש מקור לכך שהתרגום שבחומש העמ"ד עבר את עינו הפקוחה של הנצי"ב, דלא כמו בתרגום של כל החומשים, שאין קשר בין המחבר לתרגום המופיע בחומש.
כך ידוע, וכך גם נכתב בהקדמה, שהמחבר עמל רבות על דיוק התרגום.
 
חלק עליון תַחתִית