"וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו" - אפילו שידע

הערשלה

משתמש ותיק
"וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו"
רש"י שם - "יצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל, שהיה יודע שהוא חי".

לכאורה אם ידע מדוע בכה?
האם זה רק עניין של הזדהות עם הקושי?
או אולי סיבה אחרת אשמח לדעת
 

בבלי

משתמש ותיק
שתי תשובות לי בהא [תרוויהו סברא]:
1- שבכה על זה שלא יכול לגלות ליעקב
2- שבכה מחשש שמא יוסף לא יעמוד בניסיונותיו במצריים [פוטיפר וכו'...]
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
בבלי אמר:
שתי תשובות לי בהא [תרוויהו סברא]:
1- שבכה על זה שלא יכול לגלות ליעקב
2- שבכה מחשש שמא יוסף לא יעמוד בניסיונותיו במצריים [פוטיפר וכו'...]

רעיונות יפים, אבל... לא מתאימים ל"ויבך אותו אביו".
 

בבלי

משתמש ותיק
1-   אולי אפשר לומר שהמילה "אותו" כוונתה איתו.
2-   ועדיין אני סובר שתשובה 1 אפשרית.
 

רחים רבנן

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
"וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו"
רש"י שם - "יצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל, שהיה יודע שהוא חי".

לכאורה אם ידע מדוע בכה?
האם זה רק עניין של הזדהות עם הקושי?
או אולי סיבה אחרת אשמח לדעת

אכן כמו שכתוב ברש"י "מפני צרתו של יעקב", שאף שידע, יש צער נורא לאב לראות את בנו בצער נורא נוראות כזה שבנו חושב ששיכל את בנו. זוהי "צרה" מבחינת יעקב. ולא הייתי מגדיר זאת רק "הזדהות עם קושי", אלא קושי גדול בעצמו לראות את בנו ביגון כזה.
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
בבלי אמר:
1-   אולי אפשר לומר שהמילה "אותו" כוונתה איתו.
2-   ועדיין אני סובר שתשובה 1 אפשרית.

גם אני חושב ש'אותו' הכוונה 'איתו', אבל לפירושך הראשון היה צריך להיות כתוב 'עליו'.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
ויבך אותו זה בגללו. ויבך עליו זה במובן פיזי שבכה עליו כמו ויבך עליו האמור ביוסף שנפל על אביו ויבך עליו. בראשית פרק נ פסוק א.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
'ויבך אותו' היינו על צערו של יעקב.
מה עוד דרוש ביאור?

הערשלה אמר:
"וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו"
רש"י שם - "יצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל, שהיה יודע שהוא חי".

לכאורה אם ידע מדוע בכה?
האם זה רק עניין של הזדהות עם הקושי?
או אולי סיבה אחרת אשמח לדעת
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
ויבך אותו זה בגללו. ויבך עליו זה במובן פיזי שבכה עליו כמו ויבך עליו האמור ביוסף שנפל על אביו ויבך עליו. בראשית פרק נ פסוק א.
 
לבי במערב אמר:
'ויבך אותו' היינו על צערו של יעקב.
מה עוד דרוש ביאור?

עד כמה שהדבר נשמע פשוט, אבל יש כאן דבר מעניין:
1. יעקב - לא ידע - התאבל
2. יצחק - ידע - בכה ולא התאבל
3. השבטים - ידעו - לא בכו ולא התאבלו

את יעקב והשבטים הבנתי, אבל את יצחק אני מנסה להבין.
אפשר לומר כל מיני סברות, אבל המילה 'אותו' צריכה ביאור.

רש"י מפרש כדבריך "מפני צרתו" כלומר 'בגללו', אולי זה אכן הזדהות בצרתו, אבל מה שצריך להבין א"כ מדוע לא מסופר שגם האחים הזדהו ובכו על צרת אביהם?
אונקלוס תירגם "ובכא יתיה אבוהי", בדיוק כמו שתירגם בפסוק הבא "והמדנים מכרו אותו" - "ומדינאי זבינו יתיה", כלומר 'אותו' ולא בגללו, דבר זה עדיין צריך ביאור.
 

במבי

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
נדיב לב אמר:
ויבך אותו זה בגללו. ויבך עליו זה במובן פיזי שבכה עליו כמו ויבך עליו האמור ביוסף שנפל על אביו ויבך עליו. בראשית פרק נ פסוק א.
 
לבי במערב אמר:
'ויבך אותו' היינו על צערו של יעקב.
מה עוד דרוש ביאור?

עד כמה שהדבר נשמע פשוט, אבל יש כאן דבר מעניין:
1. יעקב - לא ידע - התאבל
2. יצחק - ידע - בכה ולא התאבל
3. השבטים - ידעו - לא בכו ולא התאבלו

את יעקב והשבטים הבנתי, אבל את יצחק אני מנסה להבין.
אפשר לומר כל מיני סברות, אבל המילה 'אותו' צריכה ביאור.

רש"י מפרש כדבריך "מפני צרתו" כלומר 'בגללו', אולי זה אכן הזדהות בצרתו, אבל מה שצריך להבין א"כ מדוע לא מסופר שגם האחים הזדהו ובכו על צרת אביהם?
אונקלוס תירגם "ובכא יתיה אבוהי", בדיוק כמו שתירגם בפסוק הבא "והמדנים מכרו אותו" - "ומדינאי זבינו יתיה", כלומר 'אותו' ולא בגללו, דבר זה עדיין צריך ביאור.

מי אמר שיעקב לא ידע....

יונתן בן עוזיאל כותב על הפסוק טרף טרף יוסף:

וְאִשְתְּמוֹדְעָהּ וַאֲמַר פַּרְגוֹד דִבְרִי הִיא לָא חֵיוַת בָּרָא אֲכַלְתֵּיהּ וְלָא עַל יַד בְּנֵי נְשָׁא אִתְקְטֵיל אֶלָא חָמִי אֲנָא בְּרוּחַ קוּדְשָׁא דְאִיתָּא בִּישְׁתָּא קַיְימָא לְקִבְלֵיהּ

ובכלל הוא לא מפרש ויבך אתו אביו - שאביו בכה אלא שיעקב בכה בגלל יצחק אביו.

וְקָמוּ כָּל בְּנוֹי וְכָל נְשֵׁי בְנוֹי וַאֲזָלוּ לְמִנַחֲמָא לֵיהּ וְסָרִיב לְקַבָּלָא תַּנְחוּמִין וַאֲמַר אֲרוּם אֵיחוּת לְוַת בְּרִי כַּד אָבֵילְנָא לְבֵי קְבוּרְתָּא וּבְכָא יָתֵיהּ בְּרַם יִצְחָק אָבוֹי
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
הערשלה אמר:
נדיב לב אמר:
ויבך אותו זה בגללו. ויבך עליו זה במובן פיזי שבכה עליו כמו ויבך עליו האמור ביוסף שנפל על אביו ויבך עליו. בראשית פרק נ פסוק א.
 
לבי במערב אמר:
'ויבך אותו' היינו על צערו של יעקב.
מה עוד דרוש ביאור?

עד כמה שהדבר נשמע פשוט, אבל יש כאן דבר מעניין:
1. יעקב - לא ידע - התאבל
2. יצחק - ידע - בכה ולא התאבל
3. השבטים - ידעו - לא בכו ולא התאבלו

את יעקב והשבטים הבנתי, אבל את יצחק אני מנסה להבין.
אפשר לומר כל מיני סברות, אבל המילה 'אותו' צריכה ביאור.

רש"י מפרש כדבריך "מפני צרתו" כלומר 'בגללו', אולי זה אכן הזדהות בצרתו, אבל מה שצריך להבין א"כ מדוע לא מסופר שגם האחים הזדהו ובכו על צרת אביהם?
אונקלוס תירגם "ובכא יתיה אבוהי", בדיוק כמו שתירגם בפסוק הבא "והמדנים מכרו אותו" - "ומדינאי זבינו יתיה", כלומר 'אותו' ולא בגללו, דבר זה עדיין צריך ביאור.

מי אמר שיעקב לא ידע....

יונתן בן עוזיאל כותב על הפסוק טרף טרף יוסף:

וְאִשְתְּמוֹדְעָהּ וַאֲמַר פַּרְגוֹד דִבְרִי הִיא לָא חֵיוַת בָּרָא אֲכַלְתֵּיהּ וְלָא עַל יַד בְּנֵי נְשָׁא אִתְקְטֵיל אֶלָא חָמִי אֲנָא בְּרוּחַ קוּדְשָׁא דְאִיתָּא בִּישְׁתָּא קַיְימָא לְקִבְלֵיהּ

ובכלל הוא לא מפרש ויבך אתו אביו - שאביו בכה אלא שיעקב בכה בגלל יצחק אביו.

וְקָמוּ כָּל בְּנוֹי וְכָל נְשֵׁי בְנוֹי וַאֲזָלוּ לְמִנַחֲמָא לֵיהּ וְסָרִיב לְקַבָּלָא תַּנְחוּמִין וַאֲמַר אֲרוּם אֵיחוּת לְוַת בְּרִי כַּד אָבֵילְנָא לְבֵי קְבוּרְתָּא וּבְכָא יָתֵיהּ בְּרַם יִצְחָק אָבוֹי



עין כתר יונתן שם וז"ל:
"ויבכה אותו גם יצחק אביו". דלא כמו שכתב מר.


אם כבר מביאים מפרשים נוספים אז כדאי להביא את הרד"ק שם וז"ל:
"אמר אביו, שהראה בו אביו אהבת אב על הבן העובד אותו, כי היה עמו תמיד, כי אף על פי שהיה רועה עם אחיו רוב פעמים היה עומד עם אביו ועובד אותו, ובכל שעה שהיה צריך לעבודתו היה זוכרו ולא היה יכול להתאפק מלבכות", כלומר יעקב בכה על יוסף

וכן את החזקוני שם וז"ל:
"ויבך אתו אביו - זהו יצחק. ר' סימון אומר על שם כל המתאבלים עליו מתאבלים עמו, ר' לוי אמר אצלו היה בוכה כמו שהיה יוצא ממנו היה אוכל ושותה ורוחץ וסך".
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
כיון דעסקינן בפשש"מ - גאָר בפשטות:
רחמי האב על הבן, ואין רחמי הבנים על האב.

קצת חריף לומר כך על השבטים הק', עדיף להביא לכך מקור.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
לבי במערב אמר:
כיון דעסקינן בפשש"מ - גאָר בפשטות:
רחמי האב על הבן, ואין רחמי הבנים על האב.

קצת חריף לומר כך על השבטים הק', עדיף להביא לכך מקור.

למה חריף. רחמי האב על בנו הם לאין ערוך מרחמי הבן עליו. ראה לדוגמה נפק"מ מבהילה שיוצאת עפ"ז והוא מה שכתב הרמב"ם בפ"ט מהלכות גניבה ה"י וז"ל: אב הבא במחתרת על בנו אינו נהרג שודאי שאינו הורגו אבל הבן הבא על אביו נהרג:
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
בעל המשיבת נפש מבאר נפלא את העניין, ובכך יוסר המבוכה : "ויבך אותו אביו" - [פירש"י יצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב] אבל לא היה מתאבל עליו שידע שעודנו חי כו'. יש תמיה מה בא לנו לספר בזה, וכי יש חידוש שיבכה אדם על צער בנו, או אם היה חידוש שלא היה מתאבל על בן בנו אפילו היה מת והלא אין מתאבלין על בן בנו.
ונ"ל שדבר חידוש בא להשמיענו שיצחק ג"כ קיים המצות והתורה ובפרט במושכלות, כי בודאי מן התורה אין הזקן מתחייב להתאבל על בן בנו, אכן מדרבנן חייב משום כבוד בנו כמבואר בסמ"ג בהלכות אבל, ודוקא בפני בנו ושלא בפני בנו לא. ומזה בא הסיפור שראה בצער בנו והיינו בפני בנו וא"כ היה ראוי שיתאבל עמו, אך משום שידע אסור להתאבל שלא להקדים הפורענות.
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
ציון הלא תשאלי אמר:
בעל המשיבת נפש מבאר נפלא את העניין, ובכך יוסר המבוכה : "ויבך אותו אביו" - [פירש"י יצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב] אבל לא היה מתאבל עליו שידע שעודנו חי כו'. יש תמיה מה בא לנו לספר בזה, וכי יש חידוש שיבכה אדם על צער בנו, או אם היה חידוש שלא היה מתאבל על בן בנו אפילו היה מת והלא אין מתאבלין על בן בנו.
ונ"ל שדבר חידוש בא להשמיענו שיצחק ג"כ קיים המצות והתורה ובפרט במושכלות, כי בודאי מן התורה אין הזקן מתחייב להתאבל על בן בנו, אכן מדרבנן חייב משום כבוד בנו כמבואר בסמ"ג בהלכות אבל, ודוקא בפני בנו ושלא בפני בנו לא. ומזה בא הסיפור שראה בצער בנו והיינו בפני בנו וא"כ היה ראוי שיתאבל עמו, אך משום שידע אסור להתאבל שלא להקדים הפורענות.

כדברי החזקוני שהבאתי לעיל, לפי"ז 'אותו' - הכוונה 'איתו' כלומר כשהיה נמצא אצלו.
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
בבלי אמר:
1-   אולי אפשר לומר שהמילה "אותו" כוונתה איתו.
2-   ועדיין אני סובר שתשובה 1 אפשרית.
 
נדיב לב אמר:
ויבך אותו זה בגללו. ויבך עליו זה במובן פיזי שבכה עליו כמו ויבך עליו האמור ביוסף שנפל על אביו ויבך עליו. בראשית פרק נ פסוק א.

בעקבות האשכול עשיתי חיפוש קצר על תרגום המילה 'אותו' באונקלוס וזה מה שמצאתי בינתיים:
 
בראשית פרק כו "וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים" - וקניאו ביה פלשתאי​
בראשית פרק לב "כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ" - ארי דחיל אנא מניה
בראשית פרק לז "וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ" - וחשיבו עלוהי למקטליה​
בראשית פרק מ "וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ" - ופשר לית ליה
 
חלק עליון תַחתִית