וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם

דְּבַשׁ לְפִי

משתמש רגיל
שאלה, איך עברו על לאו לא תשנא אחיך בלבבך ?

וברש''י: מתוך גנותן למדנו שבחם, שלא דברו אחד בפה ואחד בלב
ז''א למדנו מעלת האמת שבהם.

שאלה, אם ראו אחיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם. ולא יכלו לעשות שום דבר בעניין, 

האם מעלת השלום אינה עדיפה?!
היה להם לומר שלום שלא להרבות שנאה
 

דְּבַשׁ לְפִי

משתמש רגיל
פותח הנושא
מה אדבר אמר:
שנאו אותו כי חשבו שהוא עבר עבירה. שמסר את בני השפחות לאביו.
כתוב סיבה אחרת, ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו.
ומה פרוש שמסר את בני השפחות לאביו ?

 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
דְּבַשׁ לְפִי אמר:
שאלה: איך עברו על לאו לא תשנא את אחיך בלבבך?
תָּנוּ רַבָּנָן: 'לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ', יָכוֹל לֹא יַכֶּנּוּ לֹא יִסְטְרֶנּוּ וְלֹא יְקַלְלֶנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר 'בִּלְבָבֶךָ' - בְּשִׂנְאָה שֶׁבַּלֵּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
 

דְּבַשׁ לְפִי

משתמש רגיל
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
תָּנוּ רַבָּנָן: 'לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ', יָכוֹל לֹא יַכֶּנּוּ לֹא יִסְטְרֶנּוּ וְלֹא יְקַלְלֶנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר 'בִּלְבָבֶךָ' - בְּשִׂנְאָה שֶׁבַּלֵּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

אינני יודע למה התכוונת בהודעתך, אבל משום מה זה הביא אותי לחשוב, שאם נאמר שהאבות קיימו את התורה לפי מה שמשתמע ממנה בכתב (ולא תושבע''פ)
הרי כתוב 'בללבך', לכן הקיפדו ליחצן את השנאה שלא לעבור על לאו מפורש.
ובזה מתורץ השאלה השניה מדוע לא דברו לשלום אף שגורם לשנאה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
דְּבַשׁ לְפִי אמר:
אינני יודע למה התכוונת בהודעתך.
הכוונה היתה להעיר, כי המחצין את רגשי השנאה כלפי אחיו אינו עובר בלאו זה. וכלשון הרמב"ם בספר המצוות: אָמְנָם כְּשֶׁהֶרְאָה לוֹ הַשִּׂנְאָה, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אוֹתוֹ – אֵינוֹ עוֹבֵר עַל זֶה הַלָּאו.
 
 

דְּבַשׁ לְפִי

משתמש רגיל
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
הכוונה היתה להעיר, כי המחצין את רגשי השנאה כלפי אחיו אינו עובר בלאו זה. וכלשון הרמב"ם בספר המצוות: אָמְנָם כְּשֶׁהֶרְאָה לוֹ הַשִּׂנְאָה, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אוֹתוֹ – אֵינוֹ עוֹבֵר עַל זֶה הַלָּאו.
יישר כח גדול ר' משה נפתלי היקר!
החכמת אותי.
וחיפוש קל על לא תשנא הביא לערך בויקיפדיה (אני מקווה שכאן בפורום זה לא מוקצה מחמת מיאוס:)
<לדעת הרמב"ם[2] וספר החינוך[3] האיסור הוא רק השנאה בלב אך אם הראה את שנאתו אינו עובר על לאו זה, אלא על איסורים אחרים שבין אדם לחברו. לעומת זאת לדעת השאילתות[4] והרמב"ן[5] כל שנאה אסורה ואפילו שנאה בלב וכל שכן שאסור להכותו או לצערו. לדעת המאירי[6] אינו עובר על הלאו אלא אם נמנע מלהטיב עמו מחמת שנאתו. במשנה ברורה (סימן קנו סעיף קטן ד) הכריע להלכה כדעת הרמב"ם.>

אז לשיטתם, צריך לומר שקודם שניתנה תורה שבע''פ, איסור לא תשנא היה כמו הרמב''ם.


ואולי אפשר לומר עוד תירוץ: שהתורה מגלה את האמת מה שהיה בפנימיות ליבם. אבל הם חשבו שלא דיברו איתו לשלום מפני שחשבו לחנכו או מסיבות אחרות ... (יש רעיונות?)
 

חימקו

משתמש ותיק
הכוונה היתה להעיר, כי המחצין את רגשי השנאה כלפי אחיו אינו עובר בלאו זה. וכלשון הרמב"ם בספר המצוות: אָמְנָם כְּשֶׁהֶרְאָה לוֹ הַשִּׂנְאָה, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אוֹתוֹ – אֵינוֹ עוֹבֵר עַל זֶה הַלָּאו.
איך מובן לך המשך דבריו שם:

והמצוה הש"ב היא שהזהירנו משנוא קצתנו לקצתנו והוא אמרו (קדושים יט) לא תשנא את אחיך בלבבך. ולשון ספרא לא אמרתי אלא שנאה שהיא בלב. אמנם כשהראה לו השנאה והודיע שהוא שונאו אינו עובר על זה הלאו אבל הוא עובר על לא תקום ולא תטור (לק' שד - ה) ועובר על עשה גם כן והוא אמרו (שם, מ"ע רו) ואהבת לרעך כמוך, אבל שנאת הלב הוא חטא יותר חזק מן הכל:

היכן הוא נקם ונטר ע" השנאה?
 

איש בן אדם

משתמש ותיק
שאלה, איך עברו על לאו לא תשנא אחיך בלבבך ?

וברש''י: מתוך גנותן למדנו שבחם, שלא דברו אחד בפה ואחד בלב
ז''א למדנו מעלת האמת שבהם.

שאלה, אם ראו אחיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם. ולא יכלו לעשות שום דבר בעניין,

האם מעלת השלום אינה עדיפה?!
היה להם לומר שלום שלא להרבות שנאה
כתוב פה- שלומר שלום אפי' שבלב אתה שונא, זה לא שלום זה שקר.
האמת והשלום אהבו- ועי' גמ' סוכה וזה לא אמת ולא שלום. מה שהוא שקר אינו אמת ואינו שלום
ומה שהוא אינו שלום אינו אמת.
 

איש בן אדם

משתמש ותיק
כתוב פה- שלומר שלום אפי' שבלב אתה שונא, זה לא שלום זה שקר.
האמת והשלום אהבו- ועי' גמ' סוכה וזה לא אמת ולא שלום. מה שהוא שקר אינו אמת ואינו שלום
ומה שהוא אינו שלום אינו אמת.
שוב הראוני כדברים האלו ממש ממרן רה"י הגרח"י שרייבר שליט"א ב'תגין' ואלו דבריו:
ולא יכלו דברו לשלם. מתוך גנותם למדנו שבחם שלא דברו אחת בפה ואחת בלב. מן הדין יש לשנות מפני דרכי שלום, ואפי' הקב"ה שינה מפני השלום כמבואר בפ' הבע"י, וגם על שבטים עצמן אחז"ל ששינו מפני השלום, [ומניעת אחת בפה אחת בלב היא לכאורה בשקר שבה]. אלא שכ"ז לצורך שלום של אמת, אבל אחת בפה ואחת בלב השלום עצמו של שקר הוא.
 

איה מקום כבודו

משתמש ותיק
אייזה שאלה זאת?
האחים סברו להרוג את יוסף
בסוף רק מכרו אותו לעבד,
יהא ההסבר לזה מה שיהיה
[משום שסברו שהיה לו דין רודף וכיו"ב]
מעתה פשוט שאי אפשר לשאול על השנאה.
 
חלק עליון תַחתִית