מה כוונת השפ"ח בשם הרא"ם?

אשרי העם

משתמש ותיק
הנה המפרשים עומדים איך היה מותר ליהודה לבוא על תמר, ואיך לא חשש לאיסורא דלא תהיה קדישה.
וראיתי בשפתי חכמים בשם הרא"ם, שכתב בזה"ל:

"'ואם תאמר, יהודה איך בא על הזונה הא האבות ובניהם קיימו וקיבלו עליהם התורה, ואם כן היאך עבר על לאו דלא תהיה קדשה. והרא"ם תירץ אפשר שקדשה בכסף או בשטר והגדי הוא לפיוסא בעלמא'

ולא הבנתי מה כוונתו בסוף דבריו 'והגדי לפיוסא בעלמא', מה הכריחו לומר כן, ומה כוונתו בזה.
 
 

ירמיה

משתמש ותיק
כוונתו דלפי הפשטות הגדי היה שכר המעשה, כאתנן זונה. ולחידושו שקידשה להיות אשתו, צ"ל שהגדי היה לפיוסא בעלמא. ואין לומר דהגדי היה כסף הקידושין דהא לא נתנו לה אז.
 

דְּבַשׁ לְפִי

משתמש רגיל
אשרי העם אמר:
ואם כן היאך עבר על לאו דלא תהיה קדשה

עד שדנים על איסור קדשה, נדון על איסור ביאת כלתו שהוא בכרת, והרי ע''פ תורה אין יבום בכלתו ומדוע אמר צדקה ממני ?
ולכן נראה כמו שכבר כתבתי בפוסט אחר שהאבות והשבטים קיימו רק תורה שבכתב ולא תושבע''פ.

ולגבי איסור קדשה נאמר לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הרי שרק מבנות ישראל ולא כנעני
ולגבי יבום נאמר כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו - ובלשון התורה אחים זה כולל קרובי משפחה כמו וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים שהכוונה לבניו.
א''כ ע''פ תורה שבכתב מצוות יבום היא גם בכלתו.
 

שניאור

משתמש ותיק
דְּבַשׁ לְפִי אמר:
עד שדנים על איסור קדשה, נדון על איסור ביאת כלתו שהוא בכרת, והרי ע''פ תורה אין יבום בכלתו ומדוע אמר צדקה ממני ?
ולכן נראה כמו שכבר כתבתי בפוסט אחר שהאבות והשבטים קיימו רק תורה שבכתב ולא תושבע''פ.
גם בזמן רות קיימו רק תורה שבכתב?
הרי בועז ופלוני אלמוני לא היו אחים של מחלון וכליון ולמה היו צריכים להתחתן עם רות?
 

ירמיה

משתמש ותיק
דְּבַשׁ לְפִי אמר:
אשרי העם אמר:
ואם כן היאך עבר על לאו דלא תהיה קדשה

עד שדנים על איסור קדשה, נדון על איסור ביאת כלתו שהוא בכרת, והרי ע''פ תורה אין יבום בכלתו ומדוע אמר צדקה ממני ?
ולכן נראה כמו שכבר כתבתי בפוסט אחר שהאבות והשבטים קיימו רק תורה שבכתב ולא תושבע''פ.

ולגבי איסור קדשה נאמר לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הרי שרק מבנות ישראל ולא כנעני
ולגבי יבום נאמר כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו - ובלשון התורה אחים זה כולל קרובי משפחה כמו וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים שהכוונה לבניו.
א''כ ע''פ תורה שבכתב מצוות יבום היא גם בכלתו.
לומר שקיימו רק תורה שבכתב זה דבר אחד, ולומר שקיימוה לפי הפשט ולא לפי פירושם של חז"ל הוא דבר שני, ומחודש הרבה יותר.
 
 

דְּבַשׁ לְפִי

משתמש רגיל
שניאור אמר:
גם בזמן רות קיימו רק תורה שבכתב?
הרי בועז ופלוני אלמוני לא היו אחים של מחלון וכליון ולמה היו צריכים להתחתן עם רות?

מכל מקום לא היה איסור לבועז להתחתן עם רות,

מה למדים משם למעשה, אינני יודע, אולי תאיר את עיננו
 

דְּבַשׁ לְפִי

משתמש רגיל
סנגורן של ישראל אמר:
שקיימו רק תורה שבכתב זה דבר אחד, ולומר שקיימוה לפי הפשט ולא לפי פירושם של חז"ל הוא דבר שני, ומחודש הרבה יותר.

דוגמה נוספת, בסוטה ל״ה ע״ב מבואר שהתורה נכתבה בשבעים לשון כדי שילמדוה כל האומות, ולכאורה קשה והלא גוי שעוסק בתורה חייב מיתה,
בשיטה מקובצת כתובות כ״ח ע״א מתרץ: דרק תורה שבע״פ אסור לו ללמוד.

מבואר שיכולים לקיים את מצוות התורה לפי מה שמשתמע מהתורה וכך קיימו האבות (חוץ מאברהם אבינו) את התורה.
 

ירמיה

משתמש ותיק
דְּבַשׁ לְפִי אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
שקיימו רק תורה שבכתב זה דבר אחד, ולומר שקיימוה לפי הפשט ולא לפי פירושם של חז"ל הוא דבר שני, ומחודש הרבה יותר.

דוגמה נוספת, בסוטה ל״ה ע״ב מבואר שהתורה נכתבה בשבעים לשון כדי שילמדוה כל האומות, ולכאורה קשה והלא גוי שעוסק בתורה חייב מיתה,
בשיטה מקובצת כתובות כ״ח ע״א מתרץ: דרק תורה שבע״פ אסור לו ללמוד.

מבואר שיכולים לקיים את מצוות התורה לפי מה שמשתמע מהתורה וכך קיימו האבות (חוץ מאברהם אבינו) את התורה.
מי דיבר שם על קיום המצוות?!
(הרי גוי לא חייב בקיום המצוות לא עפ"י פשוטו של מקרא ולא עפ"י פירוש חז"ל)
 
 

דְּבַשׁ לְפִי

משתמש רגיל
סנגורן של ישראל אמר:
מי דיבר שם על קיום המצוות?!
(הרי גוי לא חייב בקיום המצוות לא עפ"י פשוטו של מקרא ולא עפ"י פירוש חז"ל)
צודק בהערה שלך.
אז צריך לומר שהגויים למדו את התורה בשביל המוסר שבה.
אם כן צריך להבין
את רבינו הגר״א באדרת אליהו דברים א׳ ה׳, שכתב: ״וכמו שנקרא אלקי ישראל כן נקרא אלקי הארץ... ולכן נענשו אפילו נכרים מפני שלא שמרו את התורה בארץ כמו שכתוב לא ידעו את משפט אלקי הארץ שישראל מצווה על כל התורה בחוץ לארץ ובארץ מצווה אפילו נכרי ולכן נענשו הכותים שלא ידעו את משפט אלקי הארץ כמו שכתבתי״.
משמע שהיו צריכים לקיים את משפט אלקי הארץ
(יתכן, שמצוות התורה המסתעפות משבע מצוות שלהם כן צריכים לקיים כמו שכתוב בתורה. למשל: דיני עריות ודיני חובל בחברו שמסתעף משפיכות דמים. וצ''ע)
 

ירמיה

משתמש ותיק
דְּבַשׁ לְפִי אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
מי דיבר שם על קיום המצוות?!
(הרי גוי לא חייב בקיום המצוות לא עפ"י פשוטו של מקרא ולא עפ"י פירוש חז"ל)
צודק בהערה שלך.
אז צריך לומר שהגויים למדו את התורה בשביל המוסר שבה.
אם כן צריך להבין
את רבינו הגר״א באדרת אליהו דברים א׳ ה׳, שכתב: ״וכמו שנקרא אלקי ישראל כן נקרא אלקי הארץ... ולכן נענשו אפילו נכרים מפני שלא שמרו את התורה בארץ כמו שכתוב לא ידעו את משפט אלקי הארץ שישראל מצווה על כל התורה בחוץ לארץ ובארץ מצווה אפילו נכרי ולכן נענשו הכותים שלא ידעו את משפט אלקי הארץ כמו שכתבתי״.
משמע שהיו צריכים לקיים את משפט אלקי הארץ
(יתכן, שמצוות התורה המסתעפות משבע מצוות שלהם כן צריכים לקיים כמו שכתוב בתורה. למשל: דיני עריות ודיני חובל בחברו שמסתעף משפיכות דמים. וצ''ע)
דברי הגר"א מחודשים מאד. ומעולם לא שמענו שנכרי ששבת חייב מיתה רק בחו"ל, וכו' וכו'.
מ"מ אני מבין שרצונך לומר שכיון שאסור לנכרי ללמוד תורה, וכפי שכ' השטמ"ק דהיינו תורה שבע"פ, א"כ לפי הגר"א ע"כ שקיימו את התורה לפי פשוטו של מקרא.
וזה פלפול נאה, מ"מ זה כבר חידוש נוסף לומר שכך קיימו האבות את התורה.
 
 
חלק עליון תַחתִית