נתן הבבלי אמר:ויאמרו זאת מצאנו וכו' ויקרע יעקב שמלותיו, וצ"ב איך לא חשו השבטים לברכה לבטלה שיברך יעקב דיין האמת.
ערבה אמר:נתן הבבלי אמר:ויאמרו זאת מצאנו וכו' ויקרע יעקב שמלותיו, וצ"ב איך לא חשו השבטים לברכה לבטלה שיברך יעקב דיין האמת.
ברוך דיין האמת מברכים על בשורה רעה, וודאי בשורה רעה היא אף אם יוסף חי.
בכלל מנה מאתיים.נתן הבבלי אמר:ערבה אמר:נתן הבבלי אמר:ויאמרו זאת מצאנו וכו' ויקרע יעקב שמלותיו, וצ"ב איך לא חשו השבטים לברכה לבטלה שיברך יעקב דיין האמת.
ברוך דיין האמת מברכים על בשורה רעה, וודאי בשורה רעה היא אף אם יוסף חי.
יפה
אבל לכאו' הוא כיון על מיתה ולא על רעה אחרת ומי אמר שיוצאים בזה
זאת ברכת השבח ואין בזה חובה לצאת בה. החובה היא לברך כדי להודות לקב"ה (היל"ת) על הרעה.נתן הבבלי אמר:ערבה אמר:נתן הבבלי אמר:ויאמרו זאת מצאנו וכו' ויקרע יעקב שמלותיו, וצ"ב איך לא חשו השבטים לברכה לבטלה שיברך יעקב דיין האמת.
ברוך דיין האמת מברכים על בשורה רעה, וודאי בשורה רעה היא אף אם יוסף חי.
יפה
אבל לכאו' הוא כיון על מיתה ולא על רעה אחרת ומי אמר שיוצאים בזה
נתן הבבלי אמר:ויאמרו זאת מצאנו וכו' ויקרע יעקב שמלותיו, וצ"ב איך לא חשו השבטים לברכה לבטלה שיברך יעקב דיין האמת. ביחוד למאן דס"ל דהוי דאו'.
לכאו' אונן שייך דוקא אם מוטל עליו לקוברו וכאן כבר חיה רעה אכלתונדיב לב אמר:נתן הבבלי אמר:ויאמרו זאת מצאנו וכו' ויקרע יעקב שמלותיו, וצ"ב איך לא חשו השבטים לברכה לבטלה שיברך יעקב דיין האמת. ביחוד למאן דס"ל דהוי דאו'.
מתוך שאלתך נתעוררתי לשאול איך לא חשו השבטים שבגללם יפטר שלא כדין מהמצוות ברגע שהיה אונן.
ובשאלתך י"ל, גם לפי מה שמובא ברש"י שאבותינו קיימו מצוות דרבנן כולל עירובי תבשילים, אפשר לחלק בין אמירת ברכות לשאר מילי. נוסח הברכות בהזכרת שם ה' נתקן ע"י אנשי כנסת הגדולה, וקודם לכן כל אחד אמר בלשונו, ואפשר גם אבותינו נהגו כך. אם כי י"ל דגם בלשונו מזכיר את שם ה'.
הוא לא עומד לקבורה, אז למה יהא אונן?נדיב לב אמר:מתוך שאלתך נתעוררתי לשאול איך לא חשו השבטים שבגללם יפטר שלא כדין מהמצוות ברגע שהיה אונן.
נבשר אמר:הוא לא עומד לקבורה, אז למה יהא אונן?נדיב לב אמר:מתוך שאלתך נתעוררתי לשאול איך לא חשו השבטים שבגללם יפטר שלא כדין מהמצוות ברגע שהיה אונן.
נתן הבבלי אמר:וצ"ב איך לא חשו השבטים לברכה לבטלה שיברך יעקב דיין האמת. ביחוד למאן דס"ל דהוי דאו'.
מנא למר?דְּבַשׁ לְפִי אמר:האבות קיימו רק תורה שבכתב, למעט אברהם אבינו שעל נאמר שקיים כל התורה גם תשבע''פ.נתן הבבלי אמר:וצ"ב איך לא חשו השבטים לברכה לבטלה שיברך יעקב דיין האמת. ביחוד למאן דס"ל דהוי דאו'.
(ולמעט מה שתיקן יעקב אבינו תחומין)
ויקרא רבה ב׳ י׳ איתא: ״נח קיים מה שכתוב בתורה שנאמר ויבן נח מזבח לה׳ אברהם קיים את כל התורה כולה שנאמר עקב אשר שמע אברהם וגו׳ שהוא עשה קרבן והקריב איל, יצחק קיים מה שכתוב בתורה והשליך עצמו לפני אביו כשה זבוח יעקב קיים מה שכתוב בתורה שנאמר ויתנו אל יעקב את אלהי הנכר וגו׳ יהודה קיים מה שכתוב בתורה שנאמר בא אל אשת אחיך וגו׳ יוסף קיים מה שכתוב בתורה שנאמר כבד את אביך וגו׳...״,בבלי אמר:מנא למר?
1- מה שכתבת זה כשיטת הרמ"א בתשובותיו [סימן י].דְּבַשׁ לְפִי אמר:ויקרא רבה ב׳ י׳ איתא: ״נח קיים מה שכתוב בתורה שנאמר ויבן נח מזבח לה׳ אברהם קיים את כל התורה כולה שנאמר עקב אשר שמע אברהם וגו׳ שהוא עשה קרבן והקריב איל, יצחק קיים מה שכתוב בתורה והשליך עצמו לפני אביו כשה זבוח יעקב קיים מה שכתוב בתורה שנאמר ויתנו אל יעקב את אלהי הנכר וגו׳ יהודה קיים מה שכתוב בתורה שנאמר בא אל אשת אחיך וגו׳ יוסף קיים מה שכתוב בתורה שנאמר כבד את אביך וגו׳...״,בבלי אמר:מנא למר?
הרי שרק על אברהם אבינו נאמר שקיים כל התורה כולה.
ביומא כ״ח ע״ב: ״אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו׳... אמר רב ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר תורותי אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה״,
וכן במשנה בסוף קדושין שנינו: ״מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי״, משמע שרק אברהם
ישכח!בבלי אמר:רוב הדעות [שראיתי. יתכן שיש עוד. אשמח שיעירוני על כך] כותבות שהאבות עשו את התורה כולה.
בבלי אמר:נפש החיים [שער א פרק כא] סובר ששלושת האבות קיימו את התורה כולה.
בבלי אמר:רוב הדעות [שראיתי. יתכן שיש עוד. אשמח שיעירוני על כך] כותבות שהאבות עשו את התורה כולה.
1- יהודה לא משלושת האבות...דְּבַשׁ לְפִי אמר:ישכח!בבלי אמר:רוב הדעות [שראיתי. יתכן שיש עוד. אשמח שיעירוני על כך] כותבות שהאבות עשו את התורה כולה.
האם יש ראיה שכל האבות קיימו גם תושבע''פ ?
הרי ממה שנשא יעקב שני אחיות ויהודה יבם את תמר רואים שלא קיימו תשבע''פ
אבר כיונה אמר:עי' כאן: viewtopic.php?f=8&t=15387&p=221547&hili ... AA#p221547
בבלי אמר:2- כאן מובא מספר תירוצים בעניין איך היה מותר ליעקב לישא שתי אחיות
לבי במערב אמר:חייל של הרבי אמר:דומה לשאלת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בלקו"ש ח"ה . . (מומלץ ללמוד כל השיחה מתחילה ועד סוף)לבי במערב אמר:דברי־קדשו בנושא זה י"ל כקונטרס בפ"ע לש"פ שמות תשע"ב (ונד' לאח"ז ב'הוספות' ל'תורת מנחם' חנ"א - ע' 469 ואילך). יעו"ש.
ברש"י ד"ה 'ופרע' (חולין צא, סע"א) איתא: "שבני יעקב שומרי מצות היו, דאף על פי שלא נתנה תורה - מקובלין היו מאבותיהם" (מיירי שם בדיני שחיטה, שהם מתושבע"פ).דְּבַשׁ לְפִי אמר:האם יש שם תשובה לשאלה ששאלתי, מצאנו מפורש שאברהם קיים גם תשבע''פ, האם יש סיבה לומר שגם יצחק ויעקב והשבטים קימו תשבע''פ . . האם מצאת מפורש דעה אחרת ?
אז אתה מתיר שתי אחיות אם אין קנאה בינהן?דְּבַשׁ לְפִי אמר:בבלי אמר:2- כאן מובא מספר תירוצים בעניין איך היה מותר ליעקב לישא שתי אחיות
לא צריך תירוצים אם אין לך ראיה ברורה שיעקב קיים גם תושבע''פ.
בתורה שבכתב נאמר וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר
היינו כשהם צרות זו לזו ואילו אצל רחל ולאה לא הייתה קנאה ומותר.
אגב, לכן נאמר וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי.
שבגלל שהתחילה לקנאות, הרי שעלולה למות, לפי שנעור איסור שתי אחיות.
לבי במערב אמר:ברש"י ד"ה 'ופרע' (חולין צא, סע"א) איתא: "שבני יעקב שומרי מצות היו, דאף על פי שלא נתנה תורה - מקובלין היו מאבותיהם" (מיירי שם בדיני שחיטה, שהם מתושבע"פ).
ופשוט דמכ"ש וק"ו גבי אביהם יעקב וזקנם יצחק, שמהם קבלו זה.
אכן, כמו שכתב @הלב במערבבבלי אמר:אז אתה מתיר שתי אחיות אם אין קנאה בינהן?דְּבַשׁ לְפִי אמר:בבלי אמר:2- כאן מובא מספר תירוצים בעניין איך היה מותר ליעקב לישא שתי אחיות
לא צריך תירוצים אם אין לך ראיה ברורה שיעקב קיים גם תושבע''פ.
בתורה שבכתב נאמר וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר
היינו כשהם צרות זו לזו ואילו אצל רחל ולאה לא הייתה קנאה ומותר.
אגב, לכן נאמר וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי.
שבגלל שהתחילה לקנאות, הרי שעלולה למות, לפי שנעור איסור שתי אחיות.
אך דיני שחיטה המפורטים - מכְּלל תושבע"פ הם.דְּבַשׁ לְפִי אמר:בתורה כתוב 'וזבחת' המילה היא שחיטה לעומת וערפו את העגלה. אז בוודאי שהיו שוחטים.
מי אמר שהקפידו על כל דיני שחיטה ?לבי במערב אמר:אך דיני שחיטה המפורטים - מכְּלל תושבע"פ הם.דְּבַשׁ לְפִי אמר:בתורה כתוב 'וזבחת' המילה היא שחיטה לעומת וערפו את העגלה. אז בוודאי שהיו שוחטים.
נתן הבבלי אמר:ויאמרו זאת מצאנו וכו' ויקרע יעקב שמלותיו, וצ"ב איך לא חשו השבטים לברכה לבטלה שיברך יעקב דיין האמת. ביחוד למאן דס"ל דהוי דאו'.