מישהו שלח לי פנינה יקרה.
אכן היערות דבש שואל ומשיב תשובה נפלאה עד מאוד.
היערות דבש ח״א דרוש ב, ואלו דבריו: ״אמנם להבין דע, כשנבין ג״כ במה שאמרו בגמרא דסוטה ביוסף שבקש לעשות צרכיו, ובא דיוקנו של אביו ואמר, יוסף עתידים אחיך שיעמדו על אפוד, רצונך שימחק שמך מתוכם, וחזר בו, וי״ל למה לא אמר לו שום דבר שפוגם ומורד בה׳ ובנשמתו, רק בזה שימחק שמך מהאפוד, ומה ענין זה להך דחטא עם אשת אדוניו, והדבר תמוה עד שאין צורך להאריך.
אבל הענין כך, כי כבר נבוכו רבים אם יש מציאות לחכמות וגזירות משפטי כוכבים והוברי שמים, או לא, כאשר הרמב״ם צחק עליהם, אבל הראב״ע מגן בכל כחו בעדן, והאמת כי ודאי יש לכוכבים כח לפעול בגשמים כי לא לחנם נתן ה׳ אותם ברקיע בגלגלים שונים, ובאור גדול עולים ויורדים רצים ושבים, אבל הוא אצלם כחולם חלום שיש בו מהאמת, אבל צריך פתרון.
והנראה לי, כי ודאי דגזרת כוכבים מורים דברים שיש בהן מהאמת, כי מורין על דבר בדומה או דבר רחוק כמו פתרון חלום, וזהו או מסיבת החוזה, כי אי אפשר להשיג הדבר בשלימות, או מפאת הכוכבים בעצמם, כי השפעת השם בכוכבים אינה כל כך פסוקה וחלוטה, שתהיה גזירתם והוראת ענינם בשלימות ובפסיקות המוחלטת, ודבר זה, ההבדל וההפרש שהיה בין אורים ותומים ובין תרפים שהיו לכל מלכי אומות העולם, כי התרפים היו לאו״ה בנוים על חכמת הכוכבים כפי מהלכם וקיטרן ואלכסונן, כאשר התחכם הראב״ע פר׳ תצוה בענין אפוד ואורים ותומים שהיו על מתכונת הזו וכפי משטרי השמים, אבל כבר חלקו עליו חכמי אמת, כי לא כן הוא, וזהו שהיה ג״כ לחכמי הגוים, ובהם התחכמו לדעת עתידות וקורות הזמן, אבל לא הגיעו לשלימות ודבר ברור בלי ספק כו׳.
ולא כן אורים ותומים. אפוד קודש, שהיו בו השפעת רוח הקודש וענין נבואה, שהיו דבריהם מוחלטים ותמים, בלי שיפול בהם ספק או שיהיה פתרון בדרך דמיון, או בדרך רחוק ומדומה, רק הכל באר היטב. ואמרו יומא עג, ב אורים שמאירים דבריהם, תומים שמשלימים דבריהם.
אבל זו ההבדל בין אורים ותומים לתרפים, ובזה נפלינו מכל העכו״ם אשר היו על פני האדמה, וזהו לאות כי אין בגזירת הכוכבים דבר ברור, דאל״כ מה טיבם של אורים תומים, ומה כל החרדה הזו, כיון שיש כח בטלמסאות העשוים ע״פ גדרי כוכבים להגיד כל דבר שהשלימות בו לחכמה, וזה פשוט.
והנה הא דיוסף לעשות צרכיו נכנס, ודאי אין זה מחמת רוע לבב לחמדת יצר לרוע, רק כדאמרינן רש״י לא, א שהוא טעה, כי ראה באצטגנינות שתתדבק ביוסף, וחשב שהיא היא, ולא כן הוא, כי רק זרעה, כי אסנת נשאה ליוסף, וא״כ זו כי שניהם התחכמו וראו על פי חכמת הכוכבים וגזרת המזלות וההולדות, כי שניהם ידבקו ומאתם יצא זרע אמונים אשר יעשו חיל בישראל, ולזאת התחכם יוסף, והוא לעשות צרכיו, כי חשבו שאין כאן ביטול כפי גזרת השמים, ואין בזה דבר כוזב, וא״כ ראוי איפוא להתדבק בה כפי הראוי לה מפאת התולדה, ולהוליד זרע קודש.
אמנם יעקב בא והוכיח לו, שאל יבטח בזה, כי אין הוראתם וגזירתם אמת, ויש בהם מהטעות והדמות בעלמא, כמו פתרון החלום, כי זה יורה על זרעה וכדומה, אבל לא שיחטאו לאלהים ליקח אותה והיא בעולת בעל, ולזה אמר לו אם אתה חושב שיש אמונה בגזירת הכוכבים מבלי שגיאה וטעות, אם כן לעתיד, יעמדו אחיך על אפוד, ואתה לא תהיה בתוכם, כי לדעתך אין צורך לאפוד כלל, כי התרפים מעשה ידי אדם הבנויים על משפט הכוכבים כנ״ל מורים ג״כ כזה, וא״כ איפוא למה לו אורים תומים, וא״כ ימח שמך מתוכן.
ומזה השיג יוסף, כי אין אמונה בגזירת הכוכבים, ואף הוא פירש מאתה, ואח״כ נתקיימה גזירת הכוכבים באסנת בפתרון החלום.