שימוש בנץ כצייד מומחה

אברהם לוי

משתמש ותיק
בפרשתנו ויקח מן הבא בידו מנחה.
ובבירור הדבר שנלקח ביד פירש"י אבנים טובות, ועוד ב' פירושים.
ובדרשות אבן שועיב [תלמיד הרשב"א] כתב: ורבינו תם ז"ל פירש נץ, שזה מביא אדם בידו והוא היה איש ציד. 
והיינו שהוא גם דבר הנלקח ביד, וגם הוא מתנה הראויה לאיש ציד כעשיו.
והנה מהיכן נפל רעיון זה לרבינו ז"ל ?
אמנם רבינו תם עצמו היה לו נץ, וחיפה ציפורניו בכסף, כדי להתיר העופות הנצודים על ידו, שלא יהיו דרוסת הנץ, והיה נוטל העופות שצד ושוחטם כדין.
והובא דבר זה בפורום זה בשם אחד הראשונים, וכבר חיפשתי כמה וכמה פעמים ולא הצלחתי לצודו,
ובקשתי שטוחה ממי שכתב זה בעבר, שיחזור ויזכה הרבים בזה, [או היודע לחפש יותר טוב ממני].
 
 

HaimL

משתמש ותיק
רגע אחד. הרי לנץ אין ציפורניים ליופי, הם משמשים אותו ע"מ לתפוס את הציד. ואיך הצליח הנץ של רבנו תם (ייחוס!) לצוד?
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
רגע אחד. הרי לנץ אין ציפורניים ליופי, הם משמשים אותו ע"מ לתפוס את הציד. ואיך הצליח הנץ של רבנו תם (ייחוס!) לצוד?
עושים ציפורני כסף חדים, אין בעיה בזה.
הבעיה היא הארס שהנץ מטיל בטרף, וזה נעצר בחיפוי הכסף.

 
 

במבי

משתמש ותיק
דרך אגב, נץ אומרים בארמית "בר הדיא"
במבי אמר:
בסוף ברכות מסופר על בר הדיא שפתר חלומות אביי ורבא

 (איוב כח, ה ז): אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם, מְקוֹם סַפִּיר וגו' נָ֭תִיב לֹֽא־יְדָ֣עוֹ עָ֑יִט (וְלֹ֥א שְׁ֝זָפַ֗תּוּ עֵ֣ין אַיָּֽה)׃, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר שְׁאוֹנָה הָדֵין בַּר הַדְיָא הוּא צוֹפֶה מַאֲכָלוֹ מִשְׁמוֹנָה עָשָׂר מִיל (ויקרא רבה ה-ב)

ורואים שפירוש המילה "בר הדיא" הוא נץ 

ובגיטין לה. מופיע:

.....והא שלחו מתם איך פלוניתא בת פלוני קבילת גיטא מן ידא דאחא בר הידיא דמתקרי איה מרי ונדרת ואסרת פירות שבעולם עלה דלא קבילת מכתובתה אלא גלופקרא אחד וספר תהלים אחד וספר איוב וממשלות בלואים

ורואים שבר הדיא נקרא "איה מרי" שהשם איה הוא גם של עוף הרואה למרחוק כמו הנץ ששמו בר הדיא.


וראיתי פעם סרטון ששחררו נץ מבורג חליפא בדובאי (המגדל הגבוה בעולם) והוא זיהה במקום את בעליו (שעמד במגרש במרחק מהמגדל)  וטס אליו ישירות.
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
במבי אמר:
דרך אגב, נץ אומרים בארמית "בר הדיא"
במבי אמר:
בסוף ברכות מסופר על בר הדיא שפתר חלומות אביי ורבא

 (איוב כח, ה ז): אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם, מְקוֹם סַפִּיר וגו' נָ֭תִיב לֹֽא־יְדָ֣עוֹ עָ֑יִט (וְלֹ֥א שְׁ֝זָפַ֗תּוּ עֵ֣ין אַיָּֽה)׃, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר שְׁאוֹנָה הָדֵין בַּר הַדְיָא הוּא צוֹפֶה מַאֲכָלוֹ מִשְׁמוֹנָה עָשָׂר מִיל (ויקרא רבה ה-ב)

ורואים שפירוש המילה "בר הדיא" הוא נץ 

ובגיטין לה. מופיע:

.....והא שלחו מתם איך פלוניתא בת פלוני קבילת גיטא מן ידא דאחא בר הידיא דמתקרי איה מרי ונדרת ואסרת פירות שבעולם עלה דלא קבילת מכתובתה אלא גלופקרא אחד וספר תהלים אחד וספר איוב וממשלות בלואים

ורואים שבר הדיא נקרא "איה מרי" שהשם איה הוא גם של עוף הרואה למרחוק כמו הנץ ששמו בר הדיא.


וראיתי פעם סרטון ששחררו נץ מבורג חליפא בדובאי (המגדל הגבוה בעולם) והוא זיהה במקום את בעליו (שעמד במגרש במרחק מהמגדל)  וטס אליו ישירות.
בר הדיא זה בטח ע"ש הבהירות שרואה למרחוק - "להדיא".
איה מרי ,אולי מתאים לסרטון עליו עלית שהוא מחפש את בעליו - "איה מרי".
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יקותיאל אבי זנוח אמר:
ייתכן שר''ת נטה להסביר כך כי נץ הוא דבר שקל לשלוח אותו למרחק
כבר נתבאר בפתיחה שהוציא כן מויקח מן הבא בידו - דבר הנלקח ביד.
לולי זאת זה יכול להיות גם שימפנזה, שחביבה על איש ציד כמותו.
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
דרך אגב, נץ אומרים בארמית "בר הדיא"
במבי אמר:
בסוף ברכות מסופר על בר הדיא שפתר חלומות אביי ורבא
 (איוב כח, ה ז): אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם, מְקוֹם סַפִּיר וגו' נָ֭תִיב לֹֽא־יְדָ֣עוֹ עָ֑יִט (וְלֹ֥א שְׁ֝זָפַ֗תּוּ עֵ֣ין אַיָּֽה)׃, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר שְׁאוֹנָה הָדֵין בַּר הַדְיָא הוּא צוֹפֶה מַאֲכָלוֹ מִשְׁמוֹנָה עָשָׂר מִיל (ויקרא רבה ה-ב)
ורואים שפירוש המילה "בר הדיא" הוא נץ 
ובגיטין לה. מופיע:
.....והא שלחו מתם איך פלוניתא בת פלוני קבילת גיטא מן ידא דאחא בר הידיא דמתקרי איה מרי ונדרת ואסרת פירות שבעולם עלה דלא קבילת מכתובתה אלא גלופקרא אחד וספר תהלים אחד וספר איוב וממשלות בלואים
ורואים שבר הדיא נקרא "איה מרי" שהשם איה הוא גם של עוף הרואה למרחוק כמו הנץ ששמו בר הדיא.
וראיתי פעם סרטון ששחררו נץ מבורג חליפא בדובאי (המגדל הגבוה בעולם) והוא זיהה במקום את בעליו (שעמד במגרש במרחק מהמגדל)  וטס אליו ישירות.
הוורט ידוע, אך הקשרו לכאן רחוק כראייתו של בר הדיא, כיון שבר הדיא אינו נץ, ולא ברור מהיכן לקחת זה.
אמנם ממדרש ויקרא רבה שהבאת נראה שהוא פירוש איה [או עיט].
 
 

במבי

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
במבי אמר:
דרך אגב, נץ אומרים בארמית "בר הדיא"
במבי אמר:
בסוף ברכות מסופר על בר הדיא שפתר חלומות אביי ורבא
 (איוב כח, ה ז): אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם, מְקוֹם סַפִּיר וגו' נָ֭תִיב לֹֽא־יְדָ֣עוֹ עָ֑יִט (וְלֹ֥א שְׁ֝זָפַ֗תּוּ עֵ֣ין אַיָּֽה)׃, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר שְׁאוֹנָה הָדֵין בַּר הַדְיָא הוּא צוֹפֶה מַאֲכָלוֹ מִשְׁמוֹנָה עָשָׂר מִיל (ויקרא רבה ה-ב)
ורואים שפירוש המילה "בר הדיא" הוא נץ 
ובגיטין לה. מופיע:
.....והא שלחו מתם איך פלוניתא בת פלוני קבילת גיטא מן ידא דאחא בר הידיא דמתקרי איה מרי ונדרת ואסרת פירות שבעולם עלה דלא קבילת מכתובתה אלא גלופקרא אחד וספר תהלים אחד וספר איוב וממשלות בלואים
ורואים שבר הדיא נקרא "איה מרי" שהשם איה הוא גם של עוף הרואה למרחוק כמו הנץ ששמו בר הדיא.
וראיתי פעם סרטון ששחררו נץ מבורג חליפא בדובאי (המגדל הגבוה בעולם) והוא זיהה במקום את בעליו (שעמד במגרש במרחק מהמגדל)  וטס אליו ישירות.
הוורט ידוע, אך הקשרו לכאן רחוק כראייתו של בר הדיא, כיון שבר הדיא אינו נץ, ולא ברור מהיכן לקחת זה.
אמנם ממדרש ויקרא רבה שהבאת נראה שהוא פירוש איה [או עיט].

תשים לב שר' לוי בשם ר' יוחנן מביא את שמו בערבית "בר שאונה"  ופוק חזי מהו בר שאונה הלזה

https://en.wikipedia.org/wiki/Shahin
https://www.names.org/n/shahin/about#associations

זה פלקון ופלקון זה בז שזהו נץ.


(זכור לי שגם בערוך מהדורת מייזליש כתבו כך)
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
איני יודע מה אתה שח.
כפי הנראה במדרש להדיא, בר הדיא הוא עוף איה ולא נץ.
להזכירך נץ ואיה הם שני עופות שונים כנזכר בתורה בפרשת שמיני.
גם אין קשר לבר שאונה, אלא הוא שם האמורא ר' יוחנן בר שאונה, וכן דעת הרב סדר הדורות
 

שמעיה

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
אנא נפשי כתבית יהבית
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=12849&p=183790&hilit=%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%99+%D7%93%D7%91%D7%A8+%D7%A4%D7%9C%D7%90#p182688
הבאת שם את ריינר שמנסה להשוות את ר''ת לאבירי צרפת. אין לי בעיה עם עצם הרעיון, אך היום למדתי גמ' בחולין המדבר על דרוסת הנץ, ומבואר שם בתוס' כי יש שרוצים להתיר (ומשמע שמדובר במשהו רגיל ושכיח) את דרוסת הנץ כל עוד הוא לא הוציא את ציפורניו, מאחר ואינו מטיל ארס אלא בשליפת הציפורניים, וטעות היא בידם וכו'. ומשמע שזו הייתה דרך רגילה לחלוטין להשיג עוף למאכל, ולכן אין צורך להרחיק עד אבירי צרפת.
 
 

במבי

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
בפרשתנו ויקח מן הבא בידו מנחה.
ובבירור הדבר שנלקח ביד פירש"י אבנים טובות, ועוד ב' פירושים.
ובדרשות אבן שועיב [תלמיד הרשב"א] כתב: ורבינו תם ז"ל פירש נץ, שזה מביא אדם בידו והוא היה איש ציד. 
והיינו שהוא גם דבר הנלקח ביד, וגם הוא מתנה הראויה לאיש ציד כעשיו.
והנה מהיכן נפל רעיון זה לרבינו ז"ל ?
אמנם רבינו תם עצמו היה לו נץ, וחיפה ציפורניו בכסף, כדי להתיר העופות הנצודים על ידו, שלא יהיו דרוסת הנץ, והיה נוטל העופות שצד ושוחטם כדין.
והובא דבר זה בפורום זה בשם אחד הראשונים, וכבר חיפשתי כמה וכמה פעמים ולא הצלחתי לצודו,
ובקשתי שטוחה ממי שכתב זה בעבר, שיחזור ויזכה הרבים בזה, [או היודע לחפש יותר טוב ממני].

ראיתי שגם ר' אפרים מביא בפירושו לפרשת וישלח את הווארט של ר' תם על "ויקח בידו מנחה" דהיינו נץ.
 
 

במבי

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
בפרשתנו ויקח מן הבא בידו מנחה.
ובבירור הדבר שנלקח ביד פירש"י אבנים טובות, ועוד ב' פירושים.
ובדרשות אבן שועיב [תלמיד הרשב"א] כתב: ורבינו תם ז"ל פירש נץ, שזה מביא אדם בידו והוא היה איש ציד. 
והיינו שהוא גם דבר הנלקח ביד, וגם הוא מתנה הראויה לאיש ציד כעשיו.
והנה מהיכן נפל רעיון זה לרבינו ז"ל ?
אמנם רבינו תם עצמו היה לו נץ, וחיפה ציפורניו בכסף, כדי להתיר העופות הנצודים על ידו, שלא יהיו דרוסת הנץ, והיה נוטל העופות שצד ושוחטם כדין.
והובא דבר זה בפורום זה בשם אחד הראשונים, וכבר חיפשתי כמה וכמה פעמים ולא הצלחתי לצודו,
ובקשתי שטוחה ממי שכתב זה בעבר, שיחזור ויזכה הרבים בזה, [או היודע לחפש יותר טוב ממני].

והנה ר' תם שמו היה יעקב, ו"תם" כינויו ע"ש שהיה יושב אהלים כיעקב אבינו, 

אך אולי נאמר שגם נהג כיעקב ומכיוון שליעקב אבינו היה נץ גם הוא נהג כך  וגם אולי כמאמר רש"י בבב"מ קיג: שכותב:

​לעורבים - וישראל בני מלכים ויש להם לגדל עורבים לנוי ולשחוק:

 
 

במבי

משתמש ותיק
ועל אף שהנץ בעל חיים שאינו טהור כותב עליו הבן יהוידע את הנתון המדהים הנ"ל


וְהָא שָׁלְחוּ לֵיהּ לְרָבָא: זוּג בָּא מֵרֶקֶת, וּתְפָשׂוֹ נֶשֶׁר, וּבְיָדָם דְּבָרִים הַנַּעֲשֶׂה בְּלוּז, וּמַאי נִיהוּ. נראה לי בס"ד הם רצו להודיע לרבא שהיה ראש ישיבה בבבל על אותה שנה שנתעברה ונתפחדו לכתוב לו בפירוש מפני הגזרה שגזרו העכו"ם עליהם שלא לעבר שנים ואף על פי שהגידו לו ענין עיבור השנה ברמז עם כל זה נתחכמו לכתוב לו באותו מכתב ידיעה בדבר שאינו צריך רבא לידיעה זו ורק הם כתבו אותה ידיעה בתחלת המכתב כדי להעלים הדברים שמדברים בענין עיבור השנה בהעלם יותר בהיות תחלת המכתב הוא בדבר אחר וסיפור זה שכתבו בראשנה על נס שנעשה לחכמים באותה שנה בארץ ישראל ששם היו בארץ ישראל תחת ממשלת שהם רומא עשו אבי אדום.

וקרו ליה בשם נֶּשֶׁר משום דכתיב בעשו אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם הֳ' (עובדיה א, ד) ופרשתי הטעם כי יעקב אבינו ע"ה שלח מנחה לעשו תק"ן בהמות (בראשית לב, יד) כמנין נֶּשֶׁר [550] ושלחם זכרים ונקבות מכל מין עשויים כסדר נכון כראוי להם בעבור הולדות וכתבו המפרשים ז"ל הטעם כי לעתיד נעשה עמהם חשבון להחזיר לנו המנחה לפי חשבון כמה ולדות יהיה מהם וחושבין פירות ופירי פירות מזמן משלוח המנחה עד זמן ביאת המשיח בב"א [במהרה בימינו אמן] ולכן אמר לו אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר במה שלקחת מנחה שמספרו נֶּשֶׁר ויהיה לך גבהות לב בזה הנה מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם הֳ' שעתיד אתה לשלם ולדות וולדי ולדות לחשבון משך כל השנים הרבות אשר יהיו מזמן קבלת המנחה עד זמן הפרעון שהוא זמן ביאת המשיח. ולכן מה שאמר ותפסו נֶּשֶׁר קאי על אדום ולא על פרס וכמו שפירש רש"י ז"ל כי בארץ ישראל לא היו תחת ממשלת פרס אלא תחת ממשלת אדום ורק בבבל היו תחת ממשלת מלכות פרס.
וזה פתרון דברי המכתב שלהם שכתבו בתחלתו זוּג בָּא מֵרֶקֶת פירוש שני חכמים באו מעיר טבריא לילך למקום אחר בארץ ישראל וּתְפָשׂוֹ נֶשֶׁר חיל של אדום תפסו לזה הזוג לשלול אותו וְהָיָה בְּיַד הַזּוּג הַזֶּה דָּבָר הַנַּעֲשֶׂה בְּלוּז וּמַאי נִיהוּ? תְּכֵלֶת, כי באותו זמן היה הצבע של התכלת נקלט לשבח באויר של לוז יותר ממקום אחר ולכן היתה סחורה של התכלת שבידם יקרה מאד ואם היו יכולים לשלול אותם היו מפסידים הרבה. ויתכן שהיה באותו זמן גזרה ממלכי רומא שלא יצבעו תכלת לציצית ואם שוללים אותם היו נכנסים בסכנה שהיו עושים עליהם עלילה שעברו על גזרת המלכות אך בִּזְכוּת הָרַחֲמִים הם תפילות ישראל שהם שמונה עשרה וּבִזְכוּתָם הוא זכות התורה שהיה בידם יָצְאוּ בְּשָׁלוֹם שנעשה להם נס וניצולו ולא לקחו מה שהיה בידם ולא ידעו מה היה בידם ונשלם מעשה הנס הזה שספרו להם בתחלת המכתב.
ואחר הדברים האלה הודיעו להם במכתב ההוא ענין עיבור השנה ברמז מפני שהיתה גזירה עליהם ממלכי רומא שלא יעברו שנים וכתבו וַעֲמוּסֵי יְרֵכֵי נַחְשׁוֹן הוא הנשיא שבארץ ישראל וייחסו אותו על נחשון ולא על יהודה ראש השבט מפני שהנשיאות התחילה מנחשון גם לרמוז כמו שנחשון מסר עצמו על כבוד שמו יתברך שקפץ לים תחלה כן הנשיא מוסר עצמו בשביל מצוה הפך הגזרה של מלכי רומא ורצה לעבר שנה ולא עלתה בידו מפני שהרגישה המלכות בזה ונתפרדה חבילה.
ולזה אמר בִּקְּשׁוּ לִקְבֹּעַ נָצִיב אֶחָד ולא הניחם אדומי הלז נָצִיב 'נץ י"ב' פירוש חודש י"ב הוא אדר שני שהוא עבור של י"ב חודש וקראו 'נץ' כי הוא מבשר טובות של נסי ישראל כמו נץ זה שטבעו לבשר טוב והוא הנקרא מטג'י וכמו שאמר רבינו האר"י ז"ל שהוא מוכן לבשר טוב. וְלֹא הִנִּיחָן אֲדוֹמִי הַלָּז הוא מושל אדום ולגרסת פרסי הלז היינו שקראו אותו בשם פרסי כדי שלא ירגישו נכרים אם יפול הכתב לידם שהם מדברים על אדום אֲבָל בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת הם החכמים נֶאֶסְפוּ במקום ועד לעבר השנה ועשו הועד הזה בַּחֹדֶשׁ שֶׁנִּפְטַר בּוֹ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן ע"ה שהוא חדש אב אשר בו דרכן של ישראל להתאבל על בית המקדש ולא יאכלו בשר ולא יעשו סעודות ולכן בחודש זה לא ישימו לב אנשי המלכות לחקור ולדרוש עליהם אם עושין ועד לעבר השנה יען כי הם יודעים שדרכם לעשות סעודה גדולה בעיבור השנה ומרבין בשמחה ואומרים בודאי לא יעשו בחודש הזה ואין בודקין אחריהם בענין ולכך הם הכריחו הדבר לעשותו בחודש הזה שלא ירגישו בו. (סנהדרין יב.)
 

HaimL

משתמש ותיק
במבי אמר:
אברהם לוי אמר:
​לעורבים - וישראל בני מלכים ויש להם לגדל עורבים לנוי ולשחוק:
מעניין. כמדומני שלא נהגו אצל היראים בחיות מחמד, והנה הוא מפורש בגמרא וברש"י, כאילו שהוא מוכרח.
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
ספר חסידים (מרגליות) סימן אלף לח
[כי] יש דברים הרבה מרבים הבל (קהלת ו' י"א) זה המגדלים עופות לנוי ולקילוס ומה שמוציא עליהם היה לו לתת לעניים.

ספר חסידים (מרגליות) אזהרות נוספות לצוואת ר' יהודה החסיד
ח. לא יגדל אדם תורים ובני יונה בתוך ביתו (ע' סי' תתרל"ח). לפי שהבית אשר יגדלו בה או ימותו בניו או לא יהיה לו זרע. 
 

HaimL

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
ספר חסידים (מרגליות) סימן אלף לח
[כי] יש דברים הרבה מרבים הבל (קהלת ו' י"א) זה המגדלים עופות לנוי ולקילוס ומה שמוציא עליהם היה לו לתת לעניים.

ספר חסידים (מרגליות) אזהרות נוספות לצוואת ר' יהודה החסיד
ח. לא יגדל אדם תורים ובני יונה בתוך ביתו (ע' סי' תתרל"ח). לפי שהבית אשר יגדלו בה או ימותו בניו או לא יהיה לו זרע. 
א"כ, כיצד יפרנס את דברי רש"י ז"ל. דא"ל דרש"י אמר כן רק בדליכא עניים, דכתיב כי לא יחדל אביון מקרב הארץ.
ואדרבה, מכאן יש קצת הוכחה לאומרים שלא ציווה אלא לזרעו בלבד. וה"נ באות ח. (ושם יש לדייק דרק תורים או בני יונה, לאפוקי כלב או חתול וכדומה, ויש לדייק דאפילו הני לא ציווה אלא שלא לגדלם בתוך ביתו, דהלא דרכם לדור בשובך שבחוץ, וגם הדרך לגדלם לצורך מאכל).
 
 

במבי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
במבי אמר:
אברהם לוי אמר:
​לעורבים - וישראל בני מלכים ויש להם לגדל עורבים לנוי ולשחוק:
מעניין. כמדומני שלא נהגו אצל היראים בחיות מחמד, והנה הוא מפורש בגמרא וברש"י, כאילו שהוא מוכרח.
 


וצ״ל דלכן גידל ר״ת נץ שהרי כותב ר״ת שדרך בני מלכים לגדלו (צילום מחידושי ר׳ אפרים)

image.jpeg
 

במבי

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
במבי אמר:
וצ״ל דלכן גידל ר״ת נץ שהרי כותב ר״ת שדרך בני מלכים לגדלו
כדי לצוד בו עופות, כמפורש כאן להדיא, ולא לנוי.


וכי הוא לא יכול ללכת לשוק לקנותם?

ולכאורה היה בדבר עניין יותר עמוק דומיא דיעקב שנקרא על שמו (ואולי לא)
 

יחיה

משתמש ותיק
עיין המצורף בעניין נץ ר"ת:
 

קבצים מצורפים

  • hebabstjacobi1.pdf
    45.2 KB · צפיות: 4
  • Jewish_Hawking_in_Medieval_France_Falcon.pdf
    3.4 MB · צפיות: 6
חלק עליון תַחתִית