'וקראת שמו ישראל וישורון' - היכן מצאנו שקראו ישורון ?

דְּבַשׁ לְפִי

משתמש רגיל
שאלה בבקשה,
בפרשתנו אומר המלאך {כט} וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַֽעֲקֹב֙ יֵֽאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם-יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי-שָׂרִ֧יתָ עִם-אֱלֹהִ֛ים וְעִם-אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל:

ובדבר ה' אל יעקב {י} וַיֹּֽאמֶר-ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַֽעֲקֹ֑ב לֹֽא-יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֙ ע֜וֹד יַֽעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם-יִשְׂרָאֵל֙ יִֽהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת-שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל:

והנה בתפילה אנו אומרים ...קראת שמו ישראל וישורון.
היכן מצאנו שהקב''ה קראו ישורון ?
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
שו"ת משנה שכיר חלק אורח חיים סימן כב
פירוש התפילה 'וקראת את שמו ישראל וישורון' 
בעזה"י, ו' עש"ק בשלח תרפ"ז לפ"ק, פישטיאן יצ"ו.
שוכ"ט וי"ר, לכבוד ידידי הרב הגדול המופלג בתורה ובחסידות, כש"ת מו"ה יעקב פאבער נ"י, יושב בשבת תחכמוני בעיר ואם בישראל ק"ק פרשבורג יצ"ו. 
כאשר באתי לביתי נזכרתי ממה שאמר לי בהיותי בשבוע זו אתו במחיצתו, שתמוה לו על מאורן של ישראל רבינו החתם סופר ז"ל, שהקשה (תורת משה פ' ויגש ד"ה וקראת) על מה שאנו אומרים בכל יום וקראת את שמו ישראל וישורון, וקשה היכא קרא שמו ישורון. יש לומר דאחז"ל (מגילה יח, א) הקבה"ו קרא ליעקב אל, שנאמר (בראשית לג, כ) ויקרא לו אל אלקי ישראל, ואם תצרף אל עם ישראל, יהיה גמטריא ישורון, עכ"ל רבינו ז"ל. ועל זה קרא מעלתו תמה, מה הקשה רבינו ומה צורך לתירוצו, הלא מקרא מלא דבר הכתוב בישעי' (מד, ב), אל תירא עבדי יעקב וישורון בחרתי בו, עכ"ל, הרי בפירוש שישראל נקרא ישורון, וכי יש לחשוד למאורן של ישראל שנעלם ממנו פסוק זה, ע"כ פליאתו. 
ואחר שבאתי לביתי נתיישבתי בזה וראיתי שאין התחלה כלל לקושיתו. כי אדרבא אני תמה על מעלתו, דלמה ליה לשקול קראי מעלמא דישראל נקראים ישורון, הלא גם בתורה מצינו זה, ויהי בישורון מלך (דברים לג, ה) עיין בתרגום ובמפרשים (רש"י, רמב"ן) דקאי על ישראל, אין כאל ישורון (שם כו) גם כן קאי על ישראל עיין שם, הרי בפירוש בקרא בתורה דישראל נקראים ישורון, ואם כן למה הוצרך להביא ממרחק לחמו, וגם בתורה עדיף מקבלה. אבל האמת יורה דרכו, דשפיר הקשה רבינו הנ"ל היכא מצינו זאת, דאליהו (תנא דבי אליהו פרק כא) מדבר מיעקב אבינו, כמו שהתחיל אבל אנחנו עמך בני בריתך בני אברהם אוהבך שנשבעת לו כו', זרע יצחק יחידו שנעקד כו', עדת יעקב בנך בכורך שמאהבתך שאהבת אותו ומשמחתך ששמחת בו קראת את שמו ישראל וישורון, הרי דהך ומשמחתך מוסב רק על יעקב אבינו ולא עלינו, וכמו באברהם ויצחק אחר שהזכיר שמם תיאר את עצם תוארם של האבות, איך נתקרבו לו, אברהם בשבועה ויצחק בעקידה, כמו כן מדבר מהיחוס שהיה ליעקב אבינו בעצמו אליו יתברך, וקאמר ומשמחתך ששמחת בו כו' קראת את שמו ישראל וישורון, היינו ליעקב אבינו עצמו קרא כן, ועל כן שפיר הקשה רבינו היכן מצינו כן שקרא הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו כן, ומתרץ שפיר שנרמז על ידי גמטריא בקרא ויקרא לו אל אלקי ישראל, אבל במה שמצינו שהקבה"ו קרא לבניו של יעקב, היינו לעמו ישראל ישורון, עוד לא נתיישב היכן מצינו שקרא גם ליעקב אבינו בעצמו כן, והכא מדבר מיעקב אבינו בעצמו, וזה אמת וברור בכוונת רבינו ז"ל. וראיה לדברי דאלי' מדבר מיעקב אבינו בעצמו ולא מעם בני ישראל, דהרי מצינו במדרש (במד"ר יד, יב) והבעל הטורים הביאו (דברים ו, ד), (דיו"ד) [צ"ל ע'] כינויים יש לישראל, ישראל, ישורון, אפרים, יוסף, נוהג כצאן יוסף כו', והן במקומות מפוזרין, ואם כן מאי שנא דאליהו לא חשב רק הני תרי ישראל וישורון, דהרי יש להם (יו"ד) [ע'] שמות, אלא על כרחך דאליהו אינו מדבר מעם בני ישראל רק מיעקב אבינו בעצמו, ועל פי זה שפיר הקשה החתם סופר ושפיר קמתרץ, ודבריו עולים שפיר וברור, ודו"ק. ועיין בחידושי אגדות מהרש"א (יומא עג, ב ד"ה הא), ובנודע ביהודה (תניינא או"ח סי' קכו) בזה, ודו"ק. 



(בינתיים לא הצלחתי למצוא את החת"ס בתורת משה - ויגש)
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
וְעַתָּ֥ה שְׁמַ֖ע יַעֲקֹ֣ב עַבְדִּ֑י וְיִשְׂרָאֵ֖ל בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ:
כֹּה־אָמַ֨ר ה' עֹשֶׂ֛ךָ וְיֹצֶרְךָ֥ מִבֶּ֖טֶן יַעְזְרֶ֑ךָּ אַל־תִּירָא֙ עַבְדִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וִישֻׁר֖וּן בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ:
(ישעיה מד, א-ב)

אמנם הכוונה לעם ישראל, אבל רואים שזה הולך ביחד עם "יעקב"

ועי' רמב"ן דברים ב, י: יכנו יעקב - שהוא לשון מרמה או לשון עקלקלות, ויקראו אותו ישורון - מן תם וישר.
ושם ז, יב: וכן על דעתי, כל לשון 'עקיבה' - גלגול וסבוב: "עקוב הלב" (ירמיה יז ט), "ויעקבני זה פעמים" (בראשית כז לו), "ויהוא עשה בעקבה" (מ"ב י יט), ענין גלגולין וסבות, ולכן יקראו יעקב "ישורון", כי היפך העקוב - מישור
 

דְּבַשׁ לְפִי

משתמש רגיל
פותח הנושא
בלדד השוחי אמר:
יש לומר דאחז"ל (מגילה יח, א) הקבה"ו קרא ליעקב אל, שנאמר (בראשית לג, כ) ויקרא לו אל אלקי ישראל, ואם תצרף אל עם ישראל, יהיה גמטריא ישורון,
תודה על התשובה.
אך מניין שיש לצרף בגמטריא, א-ל עם ישראל ?
 

דְּבַשׁ לְפִי

משתמש רגיל
פותח הנושא
אבר כיונה אמר:
וְעַתָּ֥ה שְׁמַ֖ע יַעֲקֹ֣ב עַבְדִּ֑י וְיִשְׂרָאֵ֖ל בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ:
כֹּה־אָמַ֨ר ה' עֹשֶׂ֛ךָ וְיֹצֶרְךָ֥ מִבֶּ֖טֶן יַעְזְרֶ֑ךָּ אַל־תִּירָא֙ עַבְדִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וִישֻׁר֖וּן בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ:
(ישעיה מד, א-ב)

אמנם הכוונה לעם ישראל, אבל רואים שזה הולך ביחד עם "יעקב"

ועי' רמב"ן דברים ב, י: יכנו יעקב - שהוא לשון מרמה או לשון עקלקלות, ויקראו אותו ישורון - מן תם וישר.
ושם ז, יב: וכן על דעתי, כל לשון 'עקיבה' - גלגול וסבוב: "עקוב הלב" (ירמיה יז ט), "ויעקבני זה פעמים" (בראשית כז לו), "ויהוא עשה בעקבה" (מ"ב י יט), ענין גלגולין וסבות, ולכן יקראו יעקב "ישורון", כי היפך העקוב - מישור
מהפסוק רואים שעמ''י נקרא יעקב וישורון (ופסוקים מפורשים בספר דברים, כפי שהביא בלדד השוחי)
אך לכאו' לא מצאנו בכתוב שהקב''ה קרא ליעקב בשם ישורון.

ואולי באמת אין מקור, אלא אליהו ברוח הקודש גילה לנו שהקב''ה קרא שמו ישורון באיזה זמן.
 
 
נתעוררתי השבת לתוספת חשובה בקריאת יעקב 'ישורון' ובמהות שם זה.
עצם המקום שיעקב נקרא ישורון כבר נזכר לעיל בויהי בישורון מלך ובאין כא-ל ישורון.
ויש להוסיף, שבמד"ר בפרשתנו עה"פ ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו כ': ר' ברכיה בשם ר' סימון אמר אין כאל ומי כאל ישורון ישראל סבא, מה הקדוש ברוך הוא כתוב בו (ישעיה ב) ונשגב ה' לבדו, אף יעקב ויותר יעקב לבדו. עכ"ל. ו(גם בלי להכנס למלא המשמעות) מבואר שיעקב בעת מלחמתו עם שרו של עשו נקרא ישורון.
ויתכן בזה עפ"ד השפ"א בפרשתנו <אני כותב כהבנתי, כמובן> שיעקב הוא כנגד הידים, וידו אוחזת בעקב עשו, והידים הוא מקום שיד עשו גם שולטת בו, הידים ידי עשו, ושם ניטשת המלחמה שבין יעקב עשו, וישראל הוא כנגד הראש, לי ראש, ושם אין עשו מגיע, ואחר שניצח את עשו - שרו של עשו - נקרא ישראל, וישורון הוא השם הממצע בין יעקב וישראל, ומיישר הדרך ביניהם.
והנה מקום המיצוע בין 'יעקב' ל'ישראל' היה במלחמת יעקב עם שרו של עשו, שהיא זו שהובילתו להקרא ישראל, והיטב מבואר א"כ שבמלחמה זו נקרא 'ישורון'.

ויש להוסיף עוד, שיתכן ששורש שם ישורון אף הוא <מלבד מה שהכתוב דלהלן הוא שורש שם ישראל כמו שמפורש בכתוב> מלשון "כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל", וכן בהושע יב לגבי יעקב, "בַּבֶּ֖טֶן עָקַ֣ב אֶת־אָחִ֑יו וּבְאוֹנ֖וֹ שָׂרָ֥ה אֶת־אֱלֹהִֽים: וַיָּ֤שַׂר אֶל־מַלְאָךְ֙ וַיֻּכָ֔ל", ושי"ן ימנית ושמאלית מתחלפות, ומקראות אלו אמורים לגבי מלחמת יעקב בשרו של עשו, ואם כן הם הם הדברים, שבמלחמת יעקב בשרו של עשו נקרא ישורון.
.
 

chagold

משתמש ותיק
עוד הרהורי דברים בזה.

א. המלבים בפרשה מביא מהמקובלים שהיה צריך להיות ליעקב י"ד בנים (כשא"ל הקב"ה גוי וקהל גוים ממך יצאו) ויעקב היה סבור שצריכים להוולד מבלהה, ובגלל שראובן בלבל יצועיו הב' בנים יצאו מיוסף - אפרים ומנשה. והנה בחשן יש אחר י"ב שמות השבטים כתוב ג"כ 'שבטי ישרון'. ויתכן שזהו רמז למנשה ואפרים, (ושבטי ישרון אותו מספר אותיות כמו מנשה אפרים).

ב. מה שהוזכר לעיל שיעקב הוא כנגד הידים - אולי זהו ענין הי"ד בנים הנ"ל.

ג. כנ"ל בענין יעקב כנגד הידים. שמעתי שמש"כ בתרגום על עשו 'איש שדה' - 'נחשירכן', היינו שהוא צייר (קעקע?) נחש על הירך והוא נחשב הקדמוני ולפיכך היה לו כח רשע בירך. ויתכן דזהו מה שהוא נגע בכף ירך יעקב. וזה הוספה מסויימת למה @יושב בשבת תחכמוני על כחו של עשו ביד, א"כ יש הזכיר גם את הירך.
 

דְּבַשׁ לְפִי

משתמש רגיל
פותח הנושא
מה שכתב יושב בשבת תחכמוני
<<עצם המקום שיעקב נקרא ישורון כבר נזכר לעיל בויהי בישורון מלך ובאין כא-ל ישורון.>>
הפסוק הנ''ל קורא לעמ''י בשם זה ולא לישראל סבא.
 
דְּבַשׁ לְפִי אמר:
מה שכתב יושב בשבת תחכמוני
<<עצם המקום שיעקב נקרא ישורון כבר נזכר לעיל בויהי בישורון מלך ובאין כא-ל ישורון.>>
הפסוק הנ''ל קורא לעמ''י בשם זה ולא לישראל סבא.
"עם ישראל" היינו עם ישראל אבינו. מובן שמשתמשים בביטוי 'ישראל' גם ביחס לעם בכללותו, אבל השם הוא על שם ישראל אבינו.
(ואגב, זה לא כ"כ מוזר, בעצם כל האומה מקופלת בשרשיה, ומה שחייב כ"א לומר הוא 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב', אלא שהאבות היו אבות, ומהם נעשו שבטים, שגם קרויים 'שבטי ישראל' באותה המשמעות - שבטי ישראל אביהם, ובכלליות נעשה מהאבות עם, תולדות אבותיהם).

בכל אופן המדרש שהבאתי עה"פ אין כא-ל ישרון מפרש אותו על יעקב ממש. (גם בפסוק זה, זה מדרשו, אבל פשטו לכא' הכוונה ביחס לעמ"י, כאילו נאמר "אין כְּא-ל ישראל").
 

חיס

משתמש רגיל
בלדד השוחי אמר:
שו"ת משנה שכיר חלק אורח חיים סימן כב
פירוש התפילה 'וקראת את שמו ישראל וישורון' 
בעזה"י, ו' עש"ק בשלח תרפ"ז לפ"ק, פישטיאן יצ"ו.
שוכ"ט וי"ר, לכבוד ידידי הרב הגדול המופלג בתורה ובחסידות, כש"ת מו"ה יעקב פאבער נ"י, יושב בשבת תחכמוני בעיר ואם בישראל ק"ק פרשבורג יצ"ו. 
כאשר באתי לביתי נזכרתי ממה שאמר לי בהיותי בשבוע זו אתו במחיצתו, שתמוה לו על מאורן של ישראל רבינו החתם סופר ז"ל, שהקשה (תורת משה פ' ויגש ד"ה וקראת) על מה שאנו אומרים בכל יום וקראת את שמו ישראל וישורון, וקשה היכא קרא שמו ישורון. יש לומר דאחז"ל (מגילה יח, א) הקבה"ו קרא ליעקב אל, שנאמר (בראשית לג, כ) ויקרא לו אל אלקי ישראל, ואם תצרף אל עם ישראל, יהיה גמטריא ישורון, עכ"ל רבינו ז"ל. ועל זה קרא מעלתו תמה, מה הקשה רבינו ומה צורך לתירוצו, הלא מקרא מלא דבר הכתוב בישעי' (מד, ב), אל תירא עבדי יעקב וישורון בחרתי בו, עכ"ל, הרי בפירוש שישראל נקרא ישורון, וכי יש לחשוד למאורן של ישראל שנעלם ממנו פסוק זה, ע"כ פליאתו. 
ואחר שבאתי לביתי נתיישבתי בזה וראיתי שאין התחלה כלל לקושיתו. כי אדרבא אני תמה על מעלתו, דלמה ליה לשקול קראי מעלמא דישראל נקראים ישורון, הלא גם בתורה מצינו זה, ויהי בישורון מלך (דברים לג, ה) עיין בתרגום ובמפרשים (רש"י, רמב"ן) דקאי על ישראל, אין כאל ישורון (שם כו) גם כן קאי על ישראל עיין שם, הרי בפירוש בקרא בתורה דישראל נקראים ישורון, ואם כן למה הוצרך להביא ממרחק לחמו, וגם בתורה עדיף מקבלה. אבל האמת יורה דרכו, דשפיר הקשה רבינו הנ"ל היכא מצינו זאת, דאליהו (תנא דבי אליהו פרק כא) מדבר מיעקב אבינו, כמו שהתחיל אבל אנחנו עמך בני בריתך בני אברהם אוהבך שנשבעת לו כו', זרע יצחק יחידו שנעקד כו', עדת יעקב בנך בכורך שמאהבתך שאהבת אותו ומשמחתך ששמחת בו קראת את שמו ישראל וישורון, הרי דהך ומשמחתך מוסב רק על יעקב אבינו ולא עלינו, וכמו באברהם ויצחק אחר שהזכיר שמם תיאר את עצם תוארם של האבות, איך נתקרבו לו, אברהם בשבועה ויצחק בעקידה, כמו כן מדבר מהיחוס שהיה ליעקב אבינו בעצמו אליו יתברך, וקאמר ומשמחתך ששמחת בו כו' קראת את שמו ישראל וישורון, היינו ליעקב אבינו עצמו קרא כן, ועל כן שפיר הקשה רבינו היכן מצינו כן שקרא הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו כן, ומתרץ שפיר שנרמז על ידי גמטריא בקרא ויקרא לו אל אלקי ישראל, אבל במה שמצינו שהקבה"ו קרא לבניו של יעקב, היינו לעמו ישראל ישורון, עוד לא נתיישב היכן מצינו שקרא גם ליעקב אבינו בעצמו כן, והכא מדבר מיעקב אבינו בעצמו, וזה אמת וברור בכוונת רבינו ז"ל. וראיה לדברי דאלי' מדבר מיעקב אבינו בעצמו ולא מעם בני ישראל, דהרי מצינו במדרש (במד"ר יד, יב) והבעל הטורים הביאו (דברים ו, ד), (דיו"ד) [צ"ל ע'] כינויים יש לישראל, ישראל, ישורון, אפרים, יוסף, נוהג כצאן יוסף כו', והן במקומות מפוזרין, ואם כן מאי שנא דאליהו לא חשב רק הני תרי ישראל וישורון, דהרי יש להם (יו"ד) [ע'] שמות, אלא על כרחך דאליהו אינו מדבר מעם בני ישראל רק מיעקב אבינו בעצמו, ועל פי זה שפיר הקשה החתם סופר ושפיר קמתרץ, ודבריו עולים שפיר וברור, ודו"ק. ועיין בחידושי אגדות מהרש"א (יומא עג, ב ד"ה הא), ובנודע ביהודה (תניינא או"ח סי' קכו) בזה, ודו"ק. 



(בינתיים לא הצלחתי למצוא את החת"ס בתורת משה - ויגש)
אני כן מצאתי  החתם סופר ב"תורת משה" פ' ויגש ד"ה וקראת עמוד מג ע"ב כנ"ל
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
וְעַתָּ֥ה שְׁמַ֖ע יַעֲקֹ֣ב עַבְדִּ֑י וְיִשְׂרָאֵ֖ל בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ:
כֹּה־אָמַ֨ר ה' עֹשֶׂ֛ךָ וְיֹצֶרְךָ֥ מִבֶּ֖טֶן יַעְזְרֶ֑ךָּ אַל־תִּירָא֙ עַבְדִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וִישֻׁר֖וּן בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ:
(ישעיה מד, א-ב)

אמנם הכוונה לעם ישראל, אבל רואים שזה הולך ביחד עם "יעקב"

ועי' רמב"ן דברים ב, י: יכנו יעקב - שהוא לשון מרמה או לשון עקלקלות, ויקראו אותו ישורון - מן תם וישר.
ושם ז, יב: וכן על דעתי, כל לשון 'עקיבה' - גלגול וסבוב: "עקוב הלב" (ירמיה יז ט), "ויעקבני זה פעמים" (בראשית כז לו), "ויהוא עשה בעקבה" (מ"ב י יט), ענין גלגולין וסבות, ולכן יקראו יעקב "ישורון", כי היפך העקוב - מישור
ועיין
משנת רבי אליעזר פרשה ח עמוד 150
ולא עוד, אלא לאחר אסיפתו קראו הכת' בשמות מחוברין. שהיה שמו יעקב וישראל, הוסיף לו לאחר אסיפתו ישורון, שר ומיושר, שנ' אל תירא עבדי יעקב וישורן בחרתי בו. 
 

אמונה

משתמש ותיק
זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישלח דף קעז עמוד ב
והא אתמר תלת דרגין הכא בקדמיתא יעקב ולבתר ישראל ולבתר ישורון, ת"ח יעקב הא אוקמוה, ישראל אוף הכי נמי, ואף על גב דדרגין אינון חד ישורון אמאי אקרון ישראל בשמא דא, אלא ישראל וישורון כלא חד, ישורון כמה דאת אמר (איוב ל"ג) ישור על אנשים, בגין דנטיל שורה להאי סטרא ולהאי סטרא ובגין אינון תרין שורין אקרי ישורון ודא הוא ישראל, ישראל על דנטיל רבו ותוקפא מכלא, ישראל (ס"א ישורון) על אינון חולקי תרין סטרין תרין שורין כדקא אמרן וכלא חד ואינון שמהן כלהו סלקי לחד,

ילקוט יוסף תפילה ב הערות נוסחאות התפלה והברכות [על המילים "קראת את שמו ישראל וישורון"]
ואמנם בס' מנחת אהרן (כלל י אות ד) כתב שצ"ל קראת אותו, ולא קראת שמו, משום דלא קאי על יעקב אבינו, שהרי לא נקרא בשם ישורון, אלא קאי על עדת ישראל הנקראים עדת ישורון וכו'.

שו"ת מהריט"ץ החדשות סימן פט
וז"ל אצל ואנחנו עמך בני בריתך וכו' עדת יעקב בנך בכורך, שמאהבתך שאהבת אותו וכו' קראת שמו ישראל וישורון וכו'. ובודאי שמה שאמר ישראל וישורון, אינו רוצה לומר שקרא שמו כן ישראל וישורון, אלא פעמים ישראל ופעמים ישורון, שמצינו בתורה אין כאל ישורון. נמצא שאעפ"י שלא אמרו קראת שמו ישראל וקראת שמו ישורון, עם כל זה ההבנה מוכרחת לומר פעמים ישראל ופעמים ישורון.
 
חלק עליון תַחתִית