דְּבַשׁ לְפִי
משתמש רגיל
ראיתי פעם (אינני זוכר היכן) שמידתו של יעקב היא מדת התפארת שהיא מידת הרחמים, הממוצעת בין החסד והדין.
(אודה למי שיביא מקור ברור)
והתעוררתי לשאול, כתוב: ויירא יעקב מאד. אמר יעקב: שמא יגרום החטא.
ושאלו ע''ז, מדוע פחד, שיעשה תשובה ?
והשיבו ע''פ הספורנו – והיה ה' לי לאלהים. אז יהיה ה' לדיין אם לא אעבדהו בכל כחי והוא''ו כמו זאת משמשת במקום הנה. כלומר הנני מקבל עלי מעתה שהאל ית' המרחם יהיה לי לאלהים ויתנהג עמי במדת הדין.
ולפי''ז משיבים: שאין מקום לתשובה, שכן כל עניינה של תשובה הוא מצד חסד ואילו יעקב קיבל על עצמו הנהגת הדין.
שאלתי, האם זה עולה בקנה אחד עם מידת התפארת שיש בה גם שילוב של חסד