אני לא מספיק מכיר, אבל יתכן שזה כן תלוי בפירוש המילים - על פי כללי הטעמים. (ובהמשך לדברי הרב הפשוט).
השאלה היא אם יש לפסק: קטנתי - מכל החסדים ומכל האמת, או אולי: קטנתי מכל החסדים - ומכל האמת.
המצוי יותר הוא כאפשרות השניה, וכאילו נאמר 'קטנתי מכל החסדים - וקטנתי מכל האמת' אלא שבחצי השני קיצר הכתוב יותר והסתמך על החצי הראשון, אך למעשה יש כאן שני חצאים מקבילים. אם כך הוא, מתאים טעם האזלא גרש על פי הכללים [והיינו - היות והמשפט מסתיים בזקף קטן שהוא 'מלך', מתחלק המשפט לחצאים ע"י הפשטא שב'חסדים' (כי הפשטא 'משנה למלך'), ומעתה החצי הראשון המסתיים ב'משנה למלך', דהיינו 'קטנתי מכל החסדים' נחצה גם הוא לשנים ע"י טעם הגרש, כי הוא מה'שלישים'].
אפשרות אחרת, ולכאורה פחות מצויה במקראות, היא לחלק את המשפט לפי היחס בין הדברים, כלומר, קטנתי - מכל החסדים והאמת, שכן גם ה'חסדים' וגם ה'אמת' מתייחסים ל'קטנתי'. אם כך הוא הדבר מתאים יותר הרביעי, [שגם הוא משנה למלך וראוי לחצות על ידו את הזקף ה'מלך'. כלומר, באפשרות זו ה'קטנתי' חוצה את כל המשפט המסתיים בזקף קטן, ולא רק את החצי הראשון המסתיים בפשטא].
ומעתה, אם נפרש את הפסוק - אני קטן ביחס לגודל החסדים והאמת שנעשו עמדי, מסתבר לפרש כאפשרות הראשונה, וכנ"ל שלרוב נחלק הפסוק כך המצב כזה (כגון 'ארור אתה מכל הבהמה - ומכל חית השדה). ואם כן ראוי לקרוא באזלא גרש.
אך אם נפרש ע"פ רש"י - נתמעטו זכויותי - 'בגלל' כל החסדים והאמת, יש כאן כבר יותר הדגשה של אירוע מיוחד המקופל רק במילה קטנתי, ומרגיש נכון יותר לחצות את הפסוק כך 'קטנתי - מכל החסדים ומכל האמת'. החצי הראשון הוא המסובב והחצי השני הוא הסיבה. ואם כן מתאים יותר הרביעי.