יושב בשבת תחכמוני
משתמש ותיק
בראשית פרק לב
וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם.
וברמב"ן שם כתב בביאור "מחנים" לשון רבים: 'ונקרא שם המקום מחנים, כי כן הדרך בשמות. או מחנים, מחנהו ומחנה העליונים, לומר כי מחנהו בארץ כמחנה המלאכים, כלם מחנות אלהים, מברכים לו ומודים בייחודו יתברך שמו לעולמים'.
והיינו, שבריש פרשת וישלח מבואר שאף ליעקב היה מחנה (שתי מחנות), ו'מחנים' הוא מחנהו ומחנה העליונים.
וראיתי לציין לדבר מענין, שברמב"ם באגרת תימן מבאר את הכתוב בשיה"ש 'שובי שובי השולמית כמחולת המחנים', וזה לשונו:
ואחר כך חזר בחכמתו בלשון תשובת האומה, כאלו היא אומרת לאותם שהם רוצים לפתותה, ולהראות להם שסברתה מעולה מסברתם: לאיזה דבר אתם מחזקים בי? התוכלו להראות לי כמו "מחולת המחנים" (שיר השירים ז' א')? כלומר שהאומה תטעון כנגדם ואומרת להם: הראוני כמו מעמד הר סיני שהיה בו מחנה אלהים ומחנה ישראל זה לעומת זה אז אשוב לעצתכם! וזה המאמר הוא על דרך משל: "שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים", ופירש "שולמית" - השלמה החסידה, "ומחולת המחנים" שמחת מעמד הר סיני שהיה בו מחנה ישראל", שנאמר (שמות י"ט י"ז): "ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר", ומחנה אלהים כמו שנאמר (תהלים ס"ח י"ח): "רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקדש".
מבואר שטענת ישראל על מעלתם כנגד האומות היא על "מחולת המחנים", על כך שבמעמד הר סיני היו מחנה אלקים ומחנה ישראל זה כנגד זה.
(כמובן שהדבר צריך ביאור רב, עצם הרבותא במחנות זה כנגד זה - שנוגעת גם לדברי הרמב"ן הנ"ל בקריאת שם המקום מחנים - ועל כך שזו המעלה שבה עם ישראל משתבח כנגד האומות - ומתוך מעמד הר סיני בכללותו תופסים נקודה שנראית לכאורה די שולית).
מענין.
וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם.
וברמב"ן שם כתב בביאור "מחנים" לשון רבים: 'ונקרא שם המקום מחנים, כי כן הדרך בשמות. או מחנים, מחנהו ומחנה העליונים, לומר כי מחנהו בארץ כמחנה המלאכים, כלם מחנות אלהים, מברכים לו ומודים בייחודו יתברך שמו לעולמים'.
והיינו, שבריש פרשת וישלח מבואר שאף ליעקב היה מחנה (שתי מחנות), ו'מחנים' הוא מחנהו ומחנה העליונים.
וראיתי לציין לדבר מענין, שברמב"ם באגרת תימן מבאר את הכתוב בשיה"ש 'שובי שובי השולמית כמחולת המחנים', וזה לשונו:
ואחר כך חזר בחכמתו בלשון תשובת האומה, כאלו היא אומרת לאותם שהם רוצים לפתותה, ולהראות להם שסברתה מעולה מסברתם: לאיזה דבר אתם מחזקים בי? התוכלו להראות לי כמו "מחולת המחנים" (שיר השירים ז' א')? כלומר שהאומה תטעון כנגדם ואומרת להם: הראוני כמו מעמד הר סיני שהיה בו מחנה אלהים ומחנה ישראל זה לעומת זה אז אשוב לעצתכם! וזה המאמר הוא על דרך משל: "שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים", ופירש "שולמית" - השלמה החסידה, "ומחולת המחנים" שמחת מעמד הר סיני שהיה בו מחנה ישראל", שנאמר (שמות י"ט י"ז): "ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר", ומחנה אלהים כמו שנאמר (תהלים ס"ח י"ח): "רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקדש".
מבואר שטענת ישראל על מעלתם כנגד האומות היא על "מחולת המחנים", על כך שבמעמד הר סיני היו מחנה אלקים ומחנה ישראל זה כנגד זה.
(כמובן שהדבר צריך ביאור רב, עצם הרבותא במחנות זה כנגד זה - שנוגעת גם לדברי הרמב"ן הנ"ל בקריאת שם המקום מחנים - ועל כך שזו המעלה שבה עם ישראל משתבח כנגד האומות - ומתוך מעמד הר סיני בכללותו תופסים נקודה שנראית לכאורה די שולית).
מענין.