יש מחלוקת בין רש"י לרמב"ן האם והיה ה' לי לאלוקים הוא חלק מן התנאי או מן הנדר.
לדעת רש"י שהוא חלק מן התנאי, אפשר אולי לומר כדבריך, שהנדר הוא רק לעשות מן האבן בית אלוקים ולתת מעשר, וממילא עיקר הנדר הוא המעשר,
אבל לדעת הרמב"ן שוהיה ה' לי לאלוקים הוא מן הנדר, ודאי שנדר גדול נדר כאן יעקב, שאינו קשור למעשר.
אלא שאחר כל זאת, קושיא מעיקרא ליתא,
שכל מה שאסור לנסות את ה', הוא רק אחרי שהקב"ה נעשה לנו לאלוקים, והבטיח לנו להיות אתנו לעולם,
אז אין לנסות אותו אם יעמוד בהבטחתו,
אבל אצל יעקב אבינו,
שמוכח כאן בפסוקים שעדיין לא היה ברור לו שהקב"ה יהיה לו לאלוקים,
ושמא יבחר בעשיו או במישהו אחר להמשיך את דרך אברהם ויצחק,
ממילא חייב הוא לנסות את ה',
ולומר לו אם תרצה להיות עמדי, ותבחר בי להיות ממשיך את ההתגלות שלך בעולם, אז אני בוודאי ארצה בכך, ואעבוד אותך לעולם.