מקובל לחשוב שעשיו מכר את הבכורה תמורת נזיד עדשים. אכן המעיין במפרשים על המקום יראה שרוב הראשונים נקטו שהיה שם תשלום נוסף.
כ' הרשב"ם: "וימכור את בכורתו - בדמים. ואחר כן ויעקב נתן לעשו וגו' כמנהג בני אדם לקיום דבר"
וכן הוא בפי' ר' חיים פלטיאל. ובחזקוני
וכ"כ הספורנו "וימכור את בכורתו. במחיר שפסקו ביניהם ולא חשש הכתוב לבארו:
ומדברי הרמב"ן נראה שלא הכריע בשאלה זו שכ' "ויש אומרים (הרד"ק בשם אביו) כי אין מחיר הבכורה הנזיד רק הכתוב יספר כי בבקשו לאכול והוא עיף אמר לו יעקב מכור לי בכורתך בכסף, ואחר כך אכול, וענה לו בפחזותו על האכילה למה זה לי בכורה, הרי היא מכורה לך, ונשבע עליה וישבו לאכול ולשתות, והכתוב לא פירש המחיר. ואין זו דעתי:" וכו'
אכן בסו"ד כ' "אחר כן מכרה לו ונתן לו המחיר או הנזיד שבקש" ומשמע שלא שלל לגמרי שי' זו.
אכן מדברי ה'אור החיים' הק' עולה שהמכירה היתה תמורת הנזיד שכ' ז"ל "והגם שמכר דבר שוה מאה מנה במנה. וזה לך לשון מהרי"ק (חו"מ רכז) אם מכר מפני דוחקו וזלזל במכירתו יותר מכדי שהדעת טועה שניכר שמפני דוחקו הוצרך לזלזל אינו יכול לחזור בו דידע ומחל עכ"ל. ומעתה הגם שמכר דבר מופלג הערך בלגימה אחת של נזיד ממכרו מכר כמו שגילה הוא דעתו באומרו הנה הוא הולך למות ואין לך דוחק גדול מזה".
אכן למה שדרשו חז"ל הנה אנוכי הולך למות כוונתו לבזות הבכורה שהיא סיבת מותו א"כ אין ההסבר הנ"ל מובן. והדרא לדו' קו' מדע אי"ז מקח טעות. ולפי"ד הראשונים הנ"ל שהיה מחיר נוסף שלא נודע שוויו אפשר דא"ש, שהרי אף שאין ערך כספי לבכורה אכן עשיו שבחר לחיות את חיי העולם הזה וקיבל תשלום מספק לפי ערך הנאות העולם החולף.
ויעוי' עוד במש"כ בזה בפרשת כי תצא בשם הגר"א ו'הדר זקנים' :
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=6825&p=88856&hilit=בכורה#p88856
כ' הרשב"ם: "וימכור את בכורתו - בדמים. ואחר כן ויעקב נתן לעשו וגו' כמנהג בני אדם לקיום דבר"
וכן הוא בפי' ר' חיים פלטיאל. ובחזקוני
וכ"כ הספורנו "וימכור את בכורתו. במחיר שפסקו ביניהם ולא חשש הכתוב לבארו:
ומדברי הרמב"ן נראה שלא הכריע בשאלה זו שכ' "ויש אומרים (הרד"ק בשם אביו) כי אין מחיר הבכורה הנזיד רק הכתוב יספר כי בבקשו לאכול והוא עיף אמר לו יעקב מכור לי בכורתך בכסף, ואחר כך אכול, וענה לו בפחזותו על האכילה למה זה לי בכורה, הרי היא מכורה לך, ונשבע עליה וישבו לאכול ולשתות, והכתוב לא פירש המחיר. ואין זו דעתי:" וכו'
אכן בסו"ד כ' "אחר כן מכרה לו ונתן לו המחיר או הנזיד שבקש" ומשמע שלא שלל לגמרי שי' זו.
אכן מדברי ה'אור החיים' הק' עולה שהמכירה היתה תמורת הנזיד שכ' ז"ל "והגם שמכר דבר שוה מאה מנה במנה. וזה לך לשון מהרי"ק (חו"מ רכז) אם מכר מפני דוחקו וזלזל במכירתו יותר מכדי שהדעת טועה שניכר שמפני דוחקו הוצרך לזלזל אינו יכול לחזור בו דידע ומחל עכ"ל. ומעתה הגם שמכר דבר מופלג הערך בלגימה אחת של נזיד ממכרו מכר כמו שגילה הוא דעתו באומרו הנה הוא הולך למות ואין לך דוחק גדול מזה".
אכן למה שדרשו חז"ל הנה אנוכי הולך למות כוונתו לבזות הבכורה שהיא סיבת מותו א"כ אין ההסבר הנ"ל מובן. והדרא לדו' קו' מדע אי"ז מקח טעות. ולפי"ד הראשונים הנ"ל שהיה מחיר נוסף שלא נודע שוויו אפשר דא"ש, שהרי אף שאין ערך כספי לבכורה אכן עשיו שבחר לחיות את חיי העולם הזה וקיבל תשלום מספק לפי ערך הנאות העולם החולף.
ויעוי' עוד במש"כ בזה בפרשת כי תצא בשם הגר"א ו'הדר זקנים' :
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=6825&p=88856&hilit=בכורה#p88856