עורך תורני
משתמש רשום
רש"י מפרש "והיה כאשר תריד. לשון צער, כמו אריד בשיחי (תהלים נה, ג.), כלומר כשיעברו ישראל על התורה, ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל, ופרקת עולו וגו':
לכאורה תמוה למה המצב של "כשיעברו ישראל על התורה" מכונה בשם "כאשר תריד", הלא הצער על נטילת הברכות קיים תמיד, ועכשיו רק יהיה לעשיו פתחון פה לטעון טענותיו. וצ"ב.
וי"ל בב' אופנים: א. לא מדובר כאן על צער וכאב לב בעלמא אלא על טענת צער, שעשיו בא וטוען טענה "ציערנו ולקחו לי את הברכות", וכל זמן שיעקב שומר על המצוות אין לעשיו זכות לטעון את טענת הצער.
ב. כל זמן שישראל שומרים על התורה ראוים הם לברכה מצד עצמם ולא מצד ברכת יצחק, רק כאשר יעברו על התרוה אז זוכים הם לריבוי טובה מחמת ברכת יצחק ועשיו מצטער על נטילתם <אלא שקצ"ב, כי עשיו הפסיד את הברכות בין כה וכה, וצערו קיים תמיד גם אם יעקב זכאי לברכה מצד עצמו>
לכאורה תמוה למה המצב של "כשיעברו ישראל על התורה" מכונה בשם "כאשר תריד", הלא הצער על נטילת הברכות קיים תמיד, ועכשיו רק יהיה לעשיו פתחון פה לטעון טענותיו. וצ"ב.
וי"ל בב' אופנים: א. לא מדובר כאן על צער וכאב לב בעלמא אלא על טענת צער, שעשיו בא וטוען טענה "ציערנו ולקחו לי את הברכות", וכל זמן שיעקב שומר על המצוות אין לעשיו זכות לטעון את טענת הצער.
ב. כל זמן שישראל שומרים על התורה ראוים הם לברכה מצד עצמם ולא מצד ברכת יצחק, רק כאשר יעברו על התרוה אז זוכים הם לריבוי טובה מחמת ברכת יצחק ועשיו מצטער על נטילתם <אלא שקצ"ב, כי עשיו הפסיד את הברכות בין כה וכה, וצערו קיים תמיד גם אם יעקב זכאי לברכה מצד עצמו>