למה דברי יצחק אבינו הם לא לשוה"ר?

אברך

משתמש ותיק
פרק כז פסוק לה
וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ: 

רמב"ם הלכות דעות פרק ז הלכה ה 
והמספר דברים שגורמים אם נשמעו איש מפי איש להזיק חבירו בגופו או בממונו ואפילו להצר לו או להפחידו הרי זה לשון הרע.
 

חימקו

משתמש ותיק
אברך אמר:
פרק כז פסוק לה
וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ: 

רמב"ם הלכות דעות פרק ז הלכה ה 
והמספר דברים שגורמים אם נשמעו איש מפי איש להזיק חבירו בגופו או בממונו ואפילו להצר לו או להפחידו הרי זה לשון הרע.
אסור לומר לניזק מי הזיק אותו?
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
יתכן, שיצחק ידע שרצון העליון שיעקב יגלה לבית לבן, וכידוע מהרמב"ן שהאבות קיימו את ענייני המצוות ולא עיקרן ככתבן, וכדוג' שיעקב אע"ה נשא ב' אחיות, וכך היה עליו לסובב דבר זה
 

אברך

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
אברך אמר:
פרק כז פסוק לה
וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ: 

רמב"ם הלכות דעות פרק ז הלכה ה 
והמספר דברים שגורמים אם נשמעו איש מפי איש להזיק חבירו בגופו או בממונו ואפילו להצר לו או להפחידו הרי זה לשון הרע.
אסור לומר לניזק מי הזיק אותו?
רק לתועלת. וכגון ע"מ שיוכל לתובעו בבי"ד. מה שלא שייך כאן. והרי עשיו רצה להרוג את יעקב בעקבות כך.
 
 

שלמה1

משתמש ותיק
אברך אמר:
וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ
זה הקדמה לקראת מה שממשיך לומר לו הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים עי' מדרש רבה
 

חימקו

משתמש ותיק
אברך אמר:
חימקו אמר:
אברך אמר:
פרק כז פסוק לה
וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ: 

רמב"ם הלכות דעות פרק ז הלכה ה 
והמספר דברים שגורמים אם נשמעו איש מפי איש להזיק חבירו בגופו או בממונו ואפילו להצר לו או להפחידו הרי זה לשון הרע.
אסור לומר לניזק מי הזיק אותו?
רק לתועלת. וכגון ע"מ שיוכל לתובעו בבי"ד. מה שלא שייך כאן. והרי עשיו רצה להרוג את יעקב בעקבות כך.
 

יצחק כמובן לא ידע שעשו ירצה להרוג אותו.

יש תועלת לומר לפלוני שפלוני מתנכל לו שידע להבא להיזהר ממנו.
 

חימקו

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
יתכן, שיצחק ידע שרצון העליון שיעקב יגלה לבית לבן, וכידוע מהרמב"ן שהאבות קיימו את ענייני המצוות ולא עיקרן ככתבן, וכדוג' שיעקב אע"ה נשא ב' אחיות, וכך היה עליו לסובב דבר זה

את זה שיעקב יגלה לבית לבן יצחק ידע וזה שזה בכלל ברך את יעקב לא ידע?
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
חימקו אמר:
רואים שקוף אמר:
יתכן, שיצחק ידע שרצון העליון שיעקב יגלה לבית לבן, וכידוע מהרמב"ן שהאבות קיימו את ענייני המצוות ולא עיקרן ככתבן, וכדוג' שיעקב אע"ה נשא ב' אחיות, וכך היה עליו לסובב דבר זה

את זה שיעקב יגלה לבית לבן יצחק ידע וזה שזה בכלל ברך את יעקב לא ידע?
הקב"ה מגלה לצדיקים מה שעליהם לדעת, כידוע בכ"מ
 
 
שמעתי לפני כמה שנים מרבינו הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א, כי עשו מיד 'קלט' מי גנב לו את הברכה, והיה הדבר מובן מאליו, ויצחק אבינו ע"ה לא 'גילה' לעשו כי יעקב גנב לו, אלא רצה לפייס ולהרגיע את עשו, "בא אחיך", הדגש הוא שסוף כל סוף זה אחיך, ולפייסו אתא.
 

שמשון הגבור

משתמש ותיק
המעיין בפרשה יראה כשעשו נכנס ליצחק אבינו מסרב לברכו ומוסיף שבא אחיך - יעקב במרמה ולקח את הברכות
ולענ''ד לא מובן והלא עשו יכול להורגו והלא כן אמר כשידע מכך והאיך לכאורה סיכן יצחק את יעקב
ואולי עדיין היה יצחק מאמין בעשו וצ''ע

- אשכול ממוזג -
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
המעיין בפרשה יראה כשעשו נכנס ליצחק אבינומסרב לברכו ומוסיף שבא אחיך - יעקב במרמה ולקח את הברכות
ולענ''ד לא מובן והלא עשו יכול להורגו והלא כן אמר כשידע מכך והאיך לכאורה סיכן יצחק את יעקב
ואולי עדיין היה יצחק מאמין בעשו וצ''ע
בלא"ה קשה מדין לשה"ר
 

נחמן זוטא

משתמש ותיק
מה יעשה יצחק? הרי אמר לעשיו שיברך אותו.
ובלאו הכי רצה להודות על ברכותיו ליעקב בפני עשיו.
 

מבני ברק

משתמש ותיק
ובלא"ה קשה מדין לשה"ר
לאורך כל הפרשה כתוב שהמטעמים והברכות הולכות יחד
כלומר יצק מבקש מעשיו מטעמים בעבור תברך נפשי וכן מבוא ר בהרבה מקומות

ולכן כשיעקב הביא את המטעמים הברכות חלו עליו וגם ברוך יהיה
וַיֹּ֡אמֶר מִֽי־אֵפ֡וֹא ה֣וּא הַצָּֽד־צַ֩יִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָאֲבָרְכֵ֑הוּ גַּם־בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה׃

ושוב אין בזה לה"ר

כמה דוגמאות

וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת.

הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה' לִפְנֵי מוֹתִי.

וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ.
 

מיקי

משתמש רגיל
לאורך כל הפרשה כתוב שהמטעמים והברכות הולכות יחד
כלומר יצק מבקש מעשיו מטעמים בעבור תברך נפשי וכן מבוא ר בהרבה מקומות

ולכן כשיעקב הביא את המטעמים הברכות חלו עליו וגם ברוך יהיה
וַיֹּ֡אמֶר מִֽי־אֵפ֡וֹא ה֣וּא הַצָּֽד־צַ֩יִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָאֲבָרְכֵ֑הוּ גַּם־בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה׃
צע"ג, זה ודאי מוכח שהיה ענין במטעמים בשביל הברכה, ונאמרו בזה כמה ביאורים, עיי' ברבינו בחיי,
אמנם שהיא סיבת הברכה, זהו חידוש גדול.
 

מבני ברק

משתמש ותיק
איפה עוד אפשר לעיין ?

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ.

וַיֹּאמֶר הַגִּשָׁה לִּי וְאֹכְלָה מִצֵּיד בְּנִי לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי וַיַּגֶּשׁ לוֹ וַיֹּאכַל וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ.

וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבֻר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ.
 

אלימלך

משתמש ותיק
אפשר להשיב בכמה דרכים כגון שחשב יצחק שעשיו ראה את יעקב בצאתו כי הגיע שניה אחרי
כאן כתבתי בדרך חידוד קישור
 

כוכב שמח

משתמש רשום
בלא"ה קשה מדין לשה"ר
אילת השחר בראשית פרק כ"ז פסוק ל"ה
ויל"ע למה אין בזה משום לה"ר וכמו שרואים שעשו רצה להרגו בגלל זה, וצ"ל שהי' ליצחק צורך לומר לו (ובמצוות שבני נח לא נצטוו, במה שהם ראו צורך שלא לקיים הם לא קיימו, כמש"כ הנפש החיים ש"א פכ"א):
 

משה פרץ

משתמש רגיל
אילת השחר בראשית פרק כ"ז פסוק ל"ה
ויל"ע למה אין בזה משום לה"ר וכמו שרואים שעשו רצה להרגו בגלל זה, וצ"ל שהי' ליצחק צורך לומר לו (ובמצוות שבני נח לא נצטוו, במה שהם ראו צורך שלא לקיים הם לא קיימו, כמש"כ הנפש החיים ש"א פכ"א):
אלא שלכאורה יקשה למה היה צריך להוסיף שבא 'במרמה'. וי"ל שרצה לומר שיש בזה מקח טעות וא"כ אין לו מה לחשוש, שכן הברכות שייכות לעשו. וא"ת למה לאחר מכן אמר 'גם ברוך יהיה'. ויש לבאר לפי מש"כ בבלוג שלמא בעלמא. ע"ש (הקישור כאן).
 

משיב דבר

משתמש ותיק
הברכות היו בשביל לקבע מי מהם עיקר המשכו של יצחק, ומי טפל, וכמבואר בברכות עצמם. היה בזה משו' הכרעה במחלוקת היסודית בין יעקב לעשיו מי מהם יהיה הנבחר לתפקיד המיועד לזרעו של אברהם. ובהכרח עשיו צריך לדעת שיעקב קבל את הברכות בשביל להבין שהוא נשאר במעמד של הטפל, ויעקב גביר לו
 

מיקי

משתמש רגיל
איפה עוד אפשר לעיין ?

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ.

וַיֹּאמֶר הַגִּשָׁה לִּי וְאֹכְלָה מִצֵּיד בְּנִי לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי וַיַּגֶּשׁ לוֹ וַיֹּאכַל וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ.

וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבֻר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ.
אה"נ, שנצרך לברכה הבאת מטעמים, אך מה"ת שזו היתה סיבת הברכה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אילת השחר בראשית פרק כ"ז פסוק ל"ה
ויל"ע למה אין בזה משום לה"ר וכמו שרואים שעשו רצה להרגו בגלל זה, וצ"ל שהי' ליצחק צורך לומר לו (ובמצוות שבני נח לא נצטוו, במה שהם ראו צורך שלא לקיים הם לא קיימו, כמש"כ הנפש החיים ש"א פכ"א):
צ"ב למה צריך להוסיף את דברי הנפה"ח שבמצוות שבני נח לא נצטוו, במה שהם ראו צורך שלא לקיים הם לא קיימו, הרי ליישב את הקושיא שזה לכאורה לשה"ר היה מספיק לומר "וצ"ל שהי' ליצחק צורך לומר לו " - ותו לא, שהרי לשה"ר לצורך (לתועלת) אין בו איסור.
 
חלק עליון תַחתִית