אהבת יצחק לעשיו, קבלת הברכות בדרך מרמה

בלויא

משתמש ותיק
אשמח למראה מקומות בשאלות אלו:
 א. ביאור 'טעות' יצחק אבינו [לכאורה] שעשיו הוא צדיק.
 ב. מדוע לא אמרה רבקה אמנו ליצחק אבינו ישירות, את האמת על עשיו.
 ג. למה סיבב ה' שהברכות יגיעו ליעקב אבינו באופן כזה.
 שוב, הבקשה אינה לסברות עצמיות [עם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד], אלא למ"מ מרבותינו מאורי הדורות מכל החוגים, או קישורים למי שדן בנושא והביא מ"מ.
 יישר כח !
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבר כיונה אמר:

יישר כח.
אם לא קשה לכתוב מ"מ מפורט.
הבקשה גם למשיבים הבאים [בתקווה שיהיו].
תודה רבה מראש !
 

יחזקאל כחלי

משתמש רשום
א. אם כוונתך לשאול מהי התייחסות חז"ל מה היה צריך יצחק לעשות עם עשיו, אז הלשון בשמו"ר (א,א) 'לפיכך יצא לתרבות רעה על אשר לא רידהו'.
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יחזקאל כחלי אמר:
א. אם כוונתך לשאול מהי התייחסות חז"ל מה היה צריך יעקב לעשות עם עשיו, אז הלשון בשמו"ר (א,א) 'לפיכך יצא לתרבות רעה על אשר לא רידהו'.

יישר כח.
לא, כוונתי לשאול, איך מסבירים כזה דבר, שיצחק אבינו שבלי ספק היה בעל רוח הקודש טעה בדבר כזה.
ואם נימא שהי' כאן כוונה מכוונת מלמעלה - אז מה היה באמת הענין של הקב"ה שיצחק אבינו יטעה בזה.
שוב תודה.
אזכיר שוב - מבקש רק מ"מ. תודה
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
לגבי אות ג' ביאר באריכות בספר ערבי נחל ואצטט כמה מ''מ מתוך הדרוש
אכן, היות הס"א משתוקק תמיד ורודף אחר הקדושה וצריך שימור

וזהו ענין יעקב אבינו ע"ה שלא קיבל הברכות אלא בהיסח הדעת ופחד והכנעה והוצרך לומר אנכי עשו, וכאלו עשו ראוי לברכה ולא הוא. וזהו ענין מאמרם ז"ל (תענית ח:) אין הברכה מצוייה אלא בדבר הסמוי מן העין.

ובזה יובן המשך הפרשה. אמר, ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות כדי שיבא יעקב ויטול הברכות ויהיה הברכה סמוי מן העין ובהיסח הדעת כאמור, והיה הברכה ויתן לך האלהים מטל השמים, ר"ל שהברכה היא ברכה רוחניית במדריגה עליונה ועד שם נתעלה יעקב ומשם קיבל ברכתו ומרב טוב וברכה אשר למעלה נמשך ג"כ משמני הארץ ורוב דגן ועי"ז יעבדוך עמים כו' הוי גביר כו' כי מאחר שהברכה נמשך ממקום גבוה אשר אין שם אחיזה לעשו אז בכח זה עשו עבד למו, וכאשר בא עשו ויחרד יצחק ורצה לקללו עד שאמר לו ה' שלא יקלל אז הבין יצחק כל הענין כי חפץ ה' בברכה זו ושתהיה בהיסח הדעת וסמוי מן העין אמר בא אחיך במרמה פירוש בחכמה ועי"ז לקח ברכתך דדוקא באופן זה צוה ה' אלי הברכה הגמורה בכל אופן נאות.
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
האם יש לעוד מחו"ר הפורום להוסיף מ"מ בג' שאלות אלו ?
תודה
 

בית גנזי

משתמש ותיק
פירוש הגר"א לספרא דצניעותא - פרק ג וז"ס אחיזת ס"א בלבושין כמ"ש (ברכות ו.) הני מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו וכמ"ש בפ' משפטים דף קי"ב ע"ב חמו חבריא מה כתיב ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות כו' ע"ש. והענין כי לקיחת הברכות ממנו בערמה היה כמו שרימה הנחש לאדה"ר כן רימה יעקב לעשו ונטל את דיליה שיעקב שופריה דאדם (ב"ב נ"ח.) ועשו של הנחש כמ"ש שם דף קי"א. בהג"ה ת"ח מה כתיב ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת כו' עד סוף כל הג"ה ע"ש ולכן רמה עכשיו אותו עם עקש תתפל. ועשו נטל בגדיו של אדה"ר שנתפתה אחר הנחש ולקח הס"ם והוא עשו והוא בגדי החמודות ולכן נטל יעקב ממנו ולקח הברכות. וז"ש חיה טבא חיה בישא שניהם בבריאה והוא טוב ורע כנ"ל והוא נפש הנ"ל:
 
הזוהר (כרך א' תולדות דף קלז ב) שואל למה יצחק אהב את עשיו אם ידע שיעקב עתיד להעמיד לו י"ב שבטים, ומתרץ שעשיו עניינו גבורה כענין אביו יצחק ומשום כך הקשר המיוחד בינייהם, (אלא שיצחק היה כפוף לחסד (לאברהם) ע"י העקידה, ועשיו היה רק אודם וגבורה כולו, ובאמת עשיו הוא הפסולת של יצחק ורצה להעלות גם אותו ע"י הברכות בכך שיעבור השפע דרכו ויעביר ליעקב כעין ישכר וזבולון.
ומצד שני עשיו זכה שראשו יקבר עם האבות כיון שבהשגותיו הרוחניות היה שייך לשם, רק גופו הסתאב בחטאיו, כי לא חיבר בין השגותיו במוחו לבין הנהגותיו בפועל, מעין בלעם).
 
נערך לאחרונה:

תורתך שאלתי

משתמש רגיל
אשמח למראה מקומות בשאלות אלו:
א. ביאור 'טעות' יצחק אבינו [לכאורה] שעשיו הוא צדיק.
ב. מדוע לא אמרה רבקה אמנו ליצחק אבינו ישירות, את האמת על עשיו.
ג. למה סיבב ה' שהברכות יגיעו ליעקב אבינו באופן כזה.
שוב, הבקשה אינה לסברות עצמיות [עם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד], אלא למ"מ מרבותינו מאורי הדורות מכל החוגים, או קישורים למי שדן בנושא והביא מ"מ.
יישר כח !
תשובות לשתי שאלותיך הראשונות
 

קבצים מצורפים

  • אהבת יצחק לעשו.pdf
    465.2 KB · צפיות: 1
חלק עליון תַחתִית