ברכות מועילות גם בטעות

תלמוד-תורה

משתמש ותיק
לכאורה מפרשתנו מצינו שאע"פ שהברכות נגנבו, ולא יועדו ליעקב- הועילו.
א"כ למה מזכירים בכלל שם?
וממתי ברכה גזולה מועילה?
 

בשלמא

משתמש ותיק
תלמוד-תורה אמר:
לכאורה מפרשתנו מצינו שאע"פ שהברכות נגנבו, ולא יועדו ליעקב- הועילו.
א. א"כ למה מזכירים בכלל שם?
ב. וממתי ברכה גזולה מועילה?
א. אם כוונתך שם לברכה אכן מצינו בתפילה לרפואה שלפניו לא צריך שם כמו קל נא רפא נא לה, ושלא בפני החולה צריך שם
ב. מצינו לזה דוגמא הפוכה קללת חכם אפילו על תנאי
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
מצינו דוגמא הפוכה, קללת חכם אפילו על תנאי.
קללה על תנאי – קללה לדעת היא, אלא שהיא מותנית בתנאי מסוים; ולמדנו מעלי, כי אם תצא מפי חכם, תקפה היא בכל פנים, בין אם התנאי יקוים ובין אם לאו.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
תלמוד-תורה אמר:
לכאורה מפרשתנו מצינו שאע"פ שהברכות נגנבו, ולא יועדו ליעקב- הועילו.
א"כ למה מזכירים בכלל שם?
וממתי ברכה גזולה מועילה?
הרי
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה 
בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת תולדות פרשה סז
אמר ר' אלעזר אין קיום גט אלא בחותמיו שלא תאמר אילולי שרימה אבינו יעקב באביו לא נטל את הברכות תלמוד לומר גם ברוך יהיה 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת תולדות פרשה סז.
מדרש זה אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, מפירושו של רבינו שלמה; אך אינו מיישב את התהיה שבפתיחה.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת תולדות פרשה סז.
מדרש זה אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, מפירושו של רבינו שלמה; אך אינו מיישב את התהיה שבפתיחה.
חריפותיה דמר ידענא, אך שמא יואיל מר לבאר דבריו ל@הצעיר שבחבורה כמוני..
ואף אני ממקום זה ידעתיו, אלא דהבאתי מקורו, ומעולם לא התיימרתי לידע דבר שאין התינוקות יודעין אותו.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
שמא יואיל מר לבאר דבריו.
מעצתהּ של רבקה ('וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ') אתה למד, שהברכות שתושׂגנה בדרך זו תחולינה על ראש יעקב.​
ודבר יצחק 'גם ברוך יהיה' אינו אלא כהנפק כנגד העוררין.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
שמא יואיל מר לבאר דבריו.
מעצתהּ של רבקה ('וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ') אתה למד, שהברכות שתושׂגנה בדרך זו תחולינה על ראש יעקב.​
ודבר יצחק 'גם ברוך יהיה' אינו אלא כהנפק כנגד העוררין.
ויש ליישב...
שמא ידעה שבמקרה כזה יאמר 'גם ברוך יהיה' וכפי שאכן היה..
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
מלבי"ם פרשת תולדות
(ל) ויהי כאשר כלה. מספר כי הי' השגחת ה' שעשו יבא באותו הרגע לא קודם ולא אח"כ, שאם היה בא קודם היה משבית את הברכה, ועז"א ויהי כאשר כלה, ואם היה בא אח"כ היה הפסק בין הברכה ובין הסכמת יצחק שאמר גם ברוך יהיה, ועז"א ויהי אך יצא יצא, שהיה השגחת ה' שבתוך כדי דבור יקיים יצחק את הברכה ליעקב:
 

בשלמא

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
בשלמא אמר:
מצינו דוגמא הפוכה, קללת חכם אפילו על תנאי.
קללה על תנאי – קללה לדעת היא, אלא שהיא מותנית בתנאי מסוים; ולמדנו מעלי, כי אם תצא מפי חכם, תקפה היא בכל פנים, בין אם התנאי יקוים ובין אם לאו.
ומה נאמר לגבי אחיתופל שנתקלל חנם, באופן שלא קללו דוד המע"ה יְשִׁירוֹת, אלא דיבר באופן כללי 'כל היודע דבר זה ואינו אומר'.
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
תלמוד-תורה אמר:
לכאורה מפרשתנו מצינו שאע"פ שהברכות נגנבו, ולא יועדו ליעקב- הועילו.
תלמוד-תורה אמר:
וממתי ברכה גזולה מועילה?
שמעתי פעם קושי' בדמה לזה, הרי כמו שמקח טעות לא חל, הרי גם ברכה שהיא חלות צריך להיות שלא תחול אם היא בטעות.
ושמעתי ליישב על פי תוס' כלשהו בכתובות או בנדרים, לגבי הפרה או הקמה של נדר, ואיני זוכר, אך היסוד היוצא מהתוס' ההוא היה, שגם דבר שאנחנו יודעים שהיה בטעות, ואם היה יודע את האמת לא היה עושה, אבל במקרה שאם היה יודע את כל האמת כולה, היה כן מסכים, בזה לא אמרינן שזה בטעות. וכן ה"ה כאן, שאמנם היה כאן טעות שחשב שהוא עשיו ועל דעת זה בירכו, ואם היה יודע שהוא יעקב הרי לא היה מברכו, אבל אמרי' שהרי אם היה יודע את כל האמת כולה, שיעקב הוא הראוי לקבל את הבכורה, הרי כן היה מסכים שיתקיימו מעשיו, ולכן לא אמרי' שזה בטעות, אלא כך הוא רצונו, ומה שזה בטעות, זה עצמו בטעות, דו"ק.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
ומה נאמר לגבי אחיתופל שנתקלל חנם?
.
לא ידענא מאי קא קשיא לך. מ"מ הא לך לשון הריטב"א במסכת מכות:​
קללת חכם אפילו בחנם היא באה. לאו חנם ממש, דהא בכל אדם אמר הכתוב 'קללת חנם לא תבא', כי נצטער דוד בדבר על שלא גילה לו מיד ולא שׂם את לבו לדרוש קל וחומר.
ביאור הדברים: אין 'בחנם' כמשמעו שמקלל על לא דבר, שכן על קללת חנם אמר הכתוב 'לא תבא' (ואדרבה, לו תבא); אלא הכוונה שקללת חכם חלה גם על מי שאין בו כי אם מעין הדבר שעל אודותיו קילל החכם, ואין צריך שיהיה בו הדבר במלוא מובנו.​
ודבר זה למדנו מאחיתופל, שקילל דוד ואמר: 'כל היודע דבר זה ואינו אומרו – יחנק בגרונו', והוא באמת לא ידע דבר זה, ואף על פי כן חלה עליו הקללה לפי שהיה בידו לדעת דבר זה ולא שת לבו לדעתו.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
ובנותן טעם לעיקר הנושא
חידושי אגדות למהר"ל מכות דף יא עמוד א
קללת חכם אפילו על חנם באה וכו'. ביאור זה כי הת"ח שיש לו השכל כל ענין השכל גוזר ומחייב, ובפרט דבר שהוא קללה שהקללה הוא גזירה שהת"ח גוזר לכך היא אף בחנם באה. וכן מה שאמרו בסמוך קללת ת"ח אפילו על תנאי היא באה ג"כ כך הוא, לגודל כח השכל אשר אין השכל תנאי כלל כאשר ידוע מענין השכל ולפיכך באה על חנם. 
 

בשלמא

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
ביאור הדברים: אין 'בחנם' כמשמעו שמקלל על לא דבר, שכן על קללת חנם אמר הכתוב 'לא תבא' (ואדרבה, לו תבא);
ויש ראשונים שפי' דהרבותא הוא שקללת חכם תבוא גם בחנם, משא"כ קללת הדיוט של חנם כצפור לנוד תשוב אל קנה.
 
חלק עליון תַחתִית