תלמוד-תורה
משתמש ותיק
לכאורה מפרשתנו מצינו שאע"פ שהברכות נגנבו, ולא יועדו ליעקב- הועילו.
א"כ למה מזכירים בכלל שם?
וממתי ברכה גזולה מועילה?
א"כ למה מזכירים בכלל שם?
וממתי ברכה גזולה מועילה?
א. אם כוונתך שם לברכה אכן מצינו בתפילה לרפואה שלפניו לא צריך שם כמו קל נא רפא נא לה, ושלא בפני החולה צריך שםתלמוד-תורה אמר:לכאורה מפרשתנו מצינו שאע"פ שהברכות נגנבו, ולא יועדו ליעקב- הועילו.
א. א"כ למה מזכירים בכלל שם?
ב. וממתי ברכה גזולה מועילה?
לפי שברכה בטעות שמה ברכה.תלמוד-תורה אמר:לכאורה בפרשתנו מצינו שאע"פ שהברכות לא יועדו ליעקב הן הועילו.
קללה על תנאי – קללה לדעת היא, אלא שהיא מותנית בתנאי מסוים; ולמדנו מעלי, כי אם תצא מפי חכם, תקפה היא בכל פנים, בין אם התנאי יקוים ובין אם לאו.בשלמא אמר:מצינו דוגמא הפוכה, קללת חכם אפילו על תנאי.
הריתלמוד-תורה אמר:לכאורה מפרשתנו מצינו שאע"פ שהברכות נגנבו, ולא יועדו ליעקב- הועילו.
א"כ למה מזכירים בכלל שם?
וממתי ברכה גזולה מועילה?
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה
בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת תולדות פרשה סז
אמר ר' אלעזר אין קיום גט אלא בחותמיו שלא תאמר אילולי שרימה אבינו יעקב באביו לא נטל את הברכות תלמוד לומר גם ברוך יהיה
מדרש זה אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, מפירושו של רבינו שלמה; אך אינו מיישב את התהיה שבפתיחה.הצעיר שבחבורה אמר:בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת תולדות פרשה סז.
חריפותיה דמר ידענא, אך שמא יואיל מר לבאר דבריו ל@הצעיר שבחבורה כמוני..משה נפתלי אמר:מדרש זה אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, מפירושו של רבינו שלמה; אך אינו מיישב את התהיה שבפתיחה.הצעיר שבחבורה אמר:בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת תולדות פרשה סז.
הצעיר שבחבורה אמר:שמא יואיל מר לבאר דבריו.
ויש ליישב...משה נפתלי אמר:הצעיר שבחבורה אמר:שמא יואיל מר לבאר דבריו.מעצתהּ של רבקה ('וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ') אתה למד, שהברכות שתושׂגנה בדרך זו תחולינה על ראש יעקב.ודבר יצחק 'גם ברוך יהיה' אינו אלא כהנפק כנגד העוררין.
(ל) ויהי כאשר כלה. מספר כי הי' השגחת ה' שעשו יבא באותו הרגע לא קודם ולא אח"כ, שאם היה בא קודם היה משבית את הברכה, ועז"א ויהי כאשר כלה, ואם היה בא אח"כ היה הפסק בין הברכה ובין הסכמת יצחק שאמר גם ברוך יהיה, ועז"א ויהי אך יצא יצא, שהיה השגחת ה' שבתוך כדי דבור יקיים יצחק את הברכה ליעקב:
ומה נאמר לגבי אחיתופל שנתקלל חנם, באופן שלא קללו דוד המע"ה יְשִׁירוֹת, אלא דיבר באופן כללי 'כל היודע דבר זה ואינו אומר'.משה נפתלי אמר:קללה על תנאי – קללה לדעת היא, אלא שהיא מותנית בתנאי מסוים; ולמדנו מעלי, כי אם תצא מפי חכם, תקפה היא בכל פנים, בין אם התנאי יקוים ובין אם לאו.בשלמא אמר:מצינו דוגמא הפוכה, קללת חכם אפילו על תנאי.
תלמוד-תורה אמר:לכאורה מפרשתנו מצינו שאע"פ שהברכות נגנבו, ולא יועדו ליעקב- הועילו.
שמעתי פעם קושי' בדמה לזה, הרי כמו שמקח טעות לא חל, הרי גם ברכה שהיא חלות צריך להיות שלא תחול אם היא בטעות.תלמוד-תורה אמר:וממתי ברכה גזולה מועילה?
.בשלמא אמר:ומה נאמר לגבי אחיתופל שנתקלל חנם?
קללת חכם אפילו בחנם היא באה. לאו חנם ממש, דהא בכל אדם אמר הכתוב 'קללת חנם לא תבא', כי נצטער דוד בדבר על שלא גילה לו מיד ולא שׂם את לבו לדרוש קל וחומר.
קללת חכם אפילו על חנם באה וכו'. ביאור זה כי הת"ח שיש לו השכל כל ענין השכל גוזר ומחייב, ובפרט דבר שהוא קללה שהקללה הוא גזירה שהת"ח גוזר לכך היא אף בחנם באה. וכן מה שאמרו בסמוך קללת ת"ח אפילו על תנאי היא באה ג"כ כך הוא, לגודל כח השכל אשר אין השכל תנאי כלל כאשר ידוע מענין השכל ולפיכך באה על חנם.
ויש ראשונים שפי' דהרבותא הוא שקללת חכם תבוא גם בחנם, משא"כ קללת הדיוט של חנם כצפור לנוד תשוב אל קנה.משה נפתלי אמר:ביאור הדברים: אין 'בחנם' כמשמעו שמקלל על לא דבר, שכן על קללת חנם אמר הכתוב 'לא תבא' (ואדרבה, לו תבא);