תמיהה גדולה על השל"ה בענין נזיד עדשים

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
של"ה פרשת תולדות תורה אור
לב. ואף בזה המאכל שאמר לו יעקב (בראשית כה, לא) 'מכרה לי בכורתך', אז מתחילה נהג עשו הרשע רמאות גדולות. כתיב (שם שם, כט) 'ויזד יעקב נזיד', פירש רש"י (שם שם, ל) עדשים אדומות היה. וקשה, מנליה לרש"י שהיו עדשים, או למאי נפקא מינה הודיענו רש"י זה, כי דרך רש"י אינו אלא לפרש הפסוקים. וכו'.

דברי השל"ה תמוהים מאוד לכאורה, שהרי להדיא בסוף הפרשה נאמר: וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים ?
 

HaimL

משתמש ותיק
נראה שהוקשה כן לשל"ה הקדוש, משינוי הלשון (היה כאן דיון על זה אתמול), ויעקב נתן לעשו, משמע שכבר נתן לו מקודם, ומשמע שאין זה אותו תבשיל, אם לא שפירש רש"י שהוא הוא התבשיל האדום, וקשה.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
רק להעיר שפירוש רש"י הזה על המילים 'מן האדום האדום הזה'. הקושיא עדיין במקומה עומדת, אבל אולי הדיוק במיקום הפירוש יעזור לנו
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נראה שהוקשה כן לשל"ה הקדוש, משינוי הלשון (היה כאן דיון על זה אתמול), ויעקב נתן לעשו, משמע שכבר נתן לו מקודם, ומשמע שאין זה אותו תבשיל, אם לא שפירש רש"י שהוא הוא התבשיל האדום, וקשה.
אני לא כ"כ מכיר את הכללים, אבל מסתבר שהכלל שהבאת שבכה"ג המשמעות היא שכבר הי' זה מקודם הוא רק כשאין סיבה אחרת להסביר את הלשון למה נקט השם לפני הפעולה, אבל כאן למשל כמדו' שהביאור הוא פשוט, שהרי מקודם כתוב 'וימכור עשיו את בכורתו ליעקב', וע"ז הוא ממשיך, עשיו מכר הבכורה, ויעקב- מה נתן בתמורה, ויעקב- נתן לעשיו לחם ונזיד, וכך הוא רהיטת הלשון לכשתדוק. 
 
 

HaimL

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
HaimL אמר:
נראה שהוקשה כן לשל"ה הקדוש, משינוי הלשון (היה כאן דיון על זה אתמול), ויעקב נתן לעשו, משמע שכבר נתן לו מקודם, ומשמע שאין זה אותו תבשיל, אם לא שפירש רש"י שהוא הוא התבשיל האדום, וקשה.
אני לא כ"כ מכיר את הכללים, אבל מסתבר שהכלל שהבאת שבכה"ג המשמעות היא שכבר הי' זה מקודם הוא רק כשאין סיבה אחרת להסביר את הלשון למה נקט השם לפני הפעולה, אבל כאן למשל כמדו' שהביאור הוא פשוט, שהרי מקודם כתוב 'וימכור עשיו את בכורתו ליעקב', וע"ז הוא ממשיך, עשיו מכר הבכורה, ויעקב- מה נתן בתמורה, ויעקב- נתן לעשיו לחם ונזיד, וכך הוא רהיטת הלשון לכשתדוק. 
דקדוק נאה אבל הוא גם איננו מוכרח. שהרי לא כתוב בו "מכרה כיום את בכורתך לי בעבור התבשיל", אלא סתם מכרה... לי. ומשמע מזה, מכור לי את בכורתך, בכסף, או בעבור נעליים וכדומה, ואני אלעיטך מן האדום. ולי קצת מסתבר לומר כן, שהרי היה סמוך על שולחן אביו, והנזיד מן הסתם היה שייך לאביו, ואיך ימכור את התבשיל גופו ?
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
ידועה הקושי' שעדשים שבארץ ישראל, הניד שלהם אינו אדום.
ואם כך כמו שנתינת הלחם לא נזכרה בתחילה כך העדשים לא נזכרו בתחילה.
(נדמה לי שבפסוק עמו לא מבואר תמורת מהמה היתה המכירה לבסוף)
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
בלדד השוחי אמר:
HaimL אמר:
נראה שהוקשה כן לשל"ה הקדוש, משינוי הלשון (היה כאן דיון על זה אתמול), ויעקב נתן לעשו, משמע שכבר נתן לו מקודם, ומשמע שאין זה אותו תבשיל, אם לא שפירש רש"י שהוא הוא התבשיל האדום, וקשה.
אני לא כ"כ מכיר את הכללים, אבל מסתבר שהכלל שהבאת שבכה"ג המשמעות היא שכבר הי' זה מקודם הוא רק כשאין סיבה אחרת להסביר את הלשון למה נקט השם לפני הפעולה, אבל כאן למשל כמדו' שהביאור הוא פשוט, שהרי מקודם כתוב 'וימכור עשיו את בכורתו ליעקב', וע"ז הוא ממשיך, עשיו מכר הבכורה, ויעקב- מה נתן בתמורה, ויעקב- נתן לעשיו לחם ונזיד, וכך הוא רהיטת הלשון לכשתדוק. 
דקדוק נאה אבל הוא גם איננו מוכרח. שהרי לא כתוב בו "מכרה כיום את בכורתך לי בעבור התבשיל", אלא סתם מכרה... לי. ומשמע מזה, מכור לי את בכורתך, בכסף, או בעבור נעליים וכדומה, ואני אלעיטך מן האדום. ולי קצת מסתבר לומר כן, שהרי היה סמוך על שולחן אביו, והנזיד מן הסתם היה שייך לאביו, ואיך ימכור את התבשיל גופו ?
זה לא כ"כ משנה לענייננו. גם אם נאמר שלא עצם התבשיל הוא במקום הבכורה, הרי ברור בפרשה שכדי שילעיטהו מן האדום היה עשיו מוכן למכור לו את הבכורה, וא"כ בכל אופן הפסוק הוא המשך אחד, וימכור עשיו וכו', ויעקב מה עשה? נתן לו נזיד וכו'.
וגם אם נוריד לגמרי את הענין של התמורה, ונדבר רק על פעולות כלליות שנעשו על ידם, כך הוא דרך הדיבור, אחרי שסיפרת מה עשיו עשה מתאים לומר ויעקב עשה כך.
 
 
חלק עליון תַחתִית