יושב בשבת תחכמוני
משתמש ותיק
פרשתנו מתארת תהליך בן כמה שלבים בו גבר יעקב על עשו וזכה בכל אשר ליצחק, הבכורה, הברכות, וקביעתו כממשיך אומת אבותיו אברהם ויצחק "ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן אלקים לאברהם".
מה אירע כאן? האם מלכתחילה היה ברור ועומד שאחד מבין השניים הוא לבדו יהיה ממשיך האומה "ביצחק ולא כל יצחק" <וכבר נאמר כן לאברהם>, ונמצא שהיה כאן מאבק בין יעקב לעשו על זהות הממשיך, או שמלכתחילה היה מקום הן ליעקב והן לעשו בבנין האומה, אלא שעשו הוא שהרע את מעשיו וקפח את חלקו עד שנותר בלא כלום?
אם באנו לומר שמלכתחילה לא היה מקום אלא לאחד, היעלה על הדעת שעשו הוא יהא מאבות אומת אברהם ויצחק, ויעקב איש תם נדחה ח"ו? <להוסיף תבלין לקושיא ניתן להביא גם את המדרשים בריש הפרשה שמראים שמתחילת לידתו היה עשו במזל מאדים שופך דמים וכו', ויעקב הוא היה ה'חיובי', וקשה לקבל גישה ששניהם עמדו כאופציה שכל אחת מהן דוחה את זולתה>.
זה לא יקשה אם נניח שמלכתחילה מקומו של עשו לא היה אמור לדחות את יעקב, אלא להוות כעין השלמה, בנוהגו בדרך שלמה במידתו.
מאידך יש גם קשיים בהנחה שמלכתחילה היתה אפשרות ששניהם יתנו כ"א את חלקו באומתנו. מלבד הקושי ממה שנאמר לאברהם ביצחק ודרשו ולא כל יצחק, עוד יש לעיין, כי באופן זה נמצא שדחיית עשו אינה מהותית ושורשית כ"כ, אלא אירעה 'במקרה' מחמת שעשו לא מלא את תפקידו, ועל פניו הסתירה המוחלטת שבין עמלק וקוב"ה נראית 'מובנית', אין הכסא שלם עד שימחה שמו של עמלק, ראשית גויים עמלק, שורשם ויסודם.
ומן הסתם יש קשיים נוספים בכל צד.
אציין רק מראה מקום אחד לענין, בס' חי' הגרי"ז על התורה בפרשתנו, שבתוך דבריו מבליע כדבר פשוט שמתחילה היה הדבר שקול אם יעקב יבחר כזרע יצחק או עשו.
אשמח לשמוע דעת חכמי הפורום.
מה אירע כאן? האם מלכתחילה היה ברור ועומד שאחד מבין השניים הוא לבדו יהיה ממשיך האומה "ביצחק ולא כל יצחק" <וכבר נאמר כן לאברהם>, ונמצא שהיה כאן מאבק בין יעקב לעשו על זהות הממשיך, או שמלכתחילה היה מקום הן ליעקב והן לעשו בבנין האומה, אלא שעשו הוא שהרע את מעשיו וקפח את חלקו עד שנותר בלא כלום?
אם באנו לומר שמלכתחילה לא היה מקום אלא לאחד, היעלה על הדעת שעשו הוא יהא מאבות אומת אברהם ויצחק, ויעקב איש תם נדחה ח"ו? <להוסיף תבלין לקושיא ניתן להביא גם את המדרשים בריש הפרשה שמראים שמתחילת לידתו היה עשו במזל מאדים שופך דמים וכו', ויעקב הוא היה ה'חיובי', וקשה לקבל גישה ששניהם עמדו כאופציה שכל אחת מהן דוחה את זולתה>.
זה לא יקשה אם נניח שמלכתחילה מקומו של עשו לא היה אמור לדחות את יעקב, אלא להוות כעין השלמה, בנוהגו בדרך שלמה במידתו.
מאידך יש גם קשיים בהנחה שמלכתחילה היתה אפשרות ששניהם יתנו כ"א את חלקו באומתנו. מלבד הקושי ממה שנאמר לאברהם ביצחק ודרשו ולא כל יצחק, עוד יש לעיין, כי באופן זה נמצא שדחיית עשו אינה מהותית ושורשית כ"כ, אלא אירעה 'במקרה' מחמת שעשו לא מלא את תפקידו, ועל פניו הסתירה המוחלטת שבין עמלק וקוב"ה נראית 'מובנית', אין הכסא שלם עד שימחה שמו של עמלק, ראשית גויים עמלק, שורשם ויסודם.
ומן הסתם יש קשיים נוספים בכל צד.
אציין רק מראה מקום אחד לענין, בס' חי' הגרי"ז על התורה בפרשתנו, שבתוך דבריו מבליע כדבר פשוט שמתחילה היה הדבר שקול אם יעקב יבחר כזרע יצחק או עשו.
אשמח לשמוע דעת חכמי הפורום.