זה מה שראיתי כתוב בעלון בשם פרי ביכורים מהגרי"מ הגר
ויעתר ה' לו, ופי' רש"י לו ולא לה לפי שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לצדיק בן רשע.
ולכאורה קשה, שהרי במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. הרי שבעלי תשובה עדיף מצדיק גמור.
והנה בתשו' מהרש"ל סי' כ' מחלק בין מתפלל על אחרים אזי עדיף תפילת צדיק בן רשע אך כשמתפלל על עצמו אזי עדיף תפילת צדיק בן צדיק כי על עצמו צריך הוא לזכות אבות כדי שתתקבל תפילתו.
אך יעויין במשנ"ב (סימן נג ס"ק יג) שכתב בשם האחרונים וז"ל, טוב להדר אחר ש"ץ צדיק בן צדיק, כי אינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע. ומה שכתב הרא"ש (בתשובה, הובאו דבריו במהרש"ל שם) שאין מעלת הש"ץ תלויה ביחוס משפחה, ואפילו אם הוא ממשפחה בזויה וצדיק, טוב לקרב מזרע רחוקים, רצה לומר גם כן רק שאינו מיוחס, אבל מכל מקום אין אביו רשע, עכ"ל. ודלא כהמהרש"ל שם.
ואכן אם לא היתה תועלת בתפילתה מדוע נאמר בפסוק לנוכח אשתו, וכי מה הועילה תפילתה מול תפילת יצחק, ובס' אמת ואמונה (קאצק) כ', כי שניהם ידעו שעתיד להוולד אחד צדיק ואחד רשע. יצחק התפלל שהצדיק יהיה בתכלית השלמות, אף שעל ידי זה יגרום שהרשע יהיה בתכלית הרשעות. אולם רבקה התפללה שהרשע לא יהיה בתכלית הרשעות אף שעל ידי זה גם הצדיק לא יהי' בתכלית השלמות. וזהו, "ויעתר לו ה'".
ולפי דברי המהרש"ל שם נראה לי ליישב, דבלידת יעקב היתה תפילה פרטית על עצמם שיזכו לזרע, אך היתה גם תפילה כללית על המשכיותו של כלל ישראל, כי ללא יעקב לא היה עם ישראל, ואת התפילה הפרטית פעל יצחק על לידתם בזכות אבותיו, אך קיבלה תפילתו סיוע מתפילת רבקה לחלק הכללי שהיה בלידת יעקב שהמשיך כלל ישראל על ידי יעקב שלזה הועילה תפילתה יותר בכך שהיתה תפילת צדיק בן רשע שעדיף עבור הכלל, וזהו ויעתר ה' לו לתפילתו ולא לה, כי תפילתה הועילה כי היה בזה זכות של בעל תשובה שעזב דרך רשעים, אך לא מצד עצם התפילה של צדיק בן צדיק שיש כן מעלה בתפילה עצמה ולא מצד זכות צדדית שהועילה וסייעה לתפילתו להתקבל.
ולפי זה יתכן לפרש בדרך חידודא, דזה מה שאמרה רבקה אם כן למה זה אנכי, כי כשהלכה דרך בתי מדרשות רצה יעקב לצאת, ודרך בתי ע"ז רצה עשיו לצאת, ואז אמרה הרי תפילתה שהיתה של צדיק בן רשע סייעה לתפילת יצחק ללידת בן שיהיה המשך של כלל ישראל, אך אם הוא יוצא לעבודה זרה, למה זה אנכי, מה הועילה תפילתי לסייע לתפילת יצחק, כי אין בזה שום טובה לכלל, ואז ותלך לדרוש את ה'.
ומה שקשה, מדוע אברהם ושרה זכו להפקד גם ללא תפילה, ולא מצינו בפסוק שהם התפללו על לידת יצחק.
ולפי הנ"ל מבואר, שמצד התפילה לא מצינו בשום מקום שאברהם התפלל על עצמו כלל אלא רק על אחרים, יעויי' בפרי צדיק על פרשת וירא שהאריך בזה, והנראה בזה, כי אברהם ושרה שניהם לא היו צדיקים בני צדיקים, ולכן תפילה עבור עצמם היתה חסרה זכות אבות, אך על הכלל שמועילה יותר תפילת צדיק בן רשע מחמת היותו בעל זכות שהולך בדרך הישר נגד אבותיו הרשעים, ולכן התפללו רק על אחרים כי שם הועילה תפילתם, ונפקדו בלידת יצחק בזכות וחסד אך לא ע"י תפילה.
ועוד י"ל, שהם נפקדו בעת זקנתם לאחר שפסק כח ההולדה שהיה להם מכח ההולדה הראשונה שקיבלו ממולידיהם ועתה קיבלה שרה אורח כנשים ואברהם כח המוליד בדרך נס גמור והיה כח חדש שלא היה מהוריהם, ועתה לא נחשבו לצדיקים בני רשעים כי כח ההמשך שלהם נוצר מחדש בדרך נס מעצמם, והמשך הדורות לא נחשב שוב להוריהם ולא הוו כצדיקים בני רשעים, אבל יתירה מזו לא היה שייך בזה תפילה כי זה תפילה נגד הטבע שאנשים זקנים ובלים יולידו, ולכן לא היה להם את כח התפילה, והכל היה בדרך נס נגד טבעה של שרה.