מה יצחק חשב כשרצה לברך את עשו ,הוא לא ידע שיעקב הוא איש תם ועשו רשע

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
ומה היה קורה אילו יצחק היה מברך את יעקב
עם ישראל היו בני עשו?
ומה היה החלק של בני יעקב(הוי גביר לאחיך)הם היו משועבדים לבני עשו?
 

פלוני

משתמש ותיק
עיין בית הלוי,וכן ספורנו שביקש ממנו אוכל כדי שיהיה לברכה על מה לחול כמנהג חשובי האדמורי"ם...
וחוץ מזה לא היה על מה לברכה לחול כי לא היה לו באמת שום זכות ויצחק אחז שהעוה"ז צריך להיות שייך לעשיו ויעקב יחוייב לצרוך את זה ממנו וכו' ועיין.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
ומה היה קורה אילו יצחק היה מברך את יעקב
עם ישראל היו בני עשו?
ומה היה החלק של בני יעקב(הוי גביר לאחיך)הם היו משועבדים לבני עשו?
יצחק לא ידע.
מה היה קורה אילו וכו'.
ומה היה קורה אילו יצחק היה מת בגיל צעיר ללא זרע?
זה לא היה קורה כי יש מנהיג לבירה.
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
עי' רמב"ן שחשב שהוא צדיק, ולכן לא היה שם שמים שגור על פיו, כי היה רוב הזמן צד לו במקומות מטונפים והיה מקפיד לא להזכיר במקומות אלו שם שמים.
עכ"פ אומרים שבעשיו היה פוטנציאל יותר גבוה והיה עשוי מלידתו וכו', אבל דווקא הוא התקלקל כמו שהמוכשר יותר הוא גם מוכשר יותר לקבל טומאה...
 

צדיקוש

משתמש ותיק
עי' בהגדש"פ הגר"א בביאור חד גדיא שכותב
דאם לא לקח יעקב את הברכות, לא נשאר משונאיהן של ישראל שריד ופליט
 

לביא

משתמש ותיק
זכור לי שאחד הביאורים כך הוא.

שהרי כשאדם מברך על דבר הוא מבררו מניצוצות (ועיינו בחזו״ע פסח בעניין ברכת האילנות בשבת שם בהערה מה שדן בזה).
כך גם יצחק סבר שיוכל לברר את עשו מניצוצות דסט״א.
ובזה גם יובן מאמר חז״ל שראה יצחק שגיהנם הייתה פתוחה לפני עשו, וכלומר שבישרוהו משמיים שאין אפשרותו להוציאו משם.
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
huo yuc יום טוב אמר:
ומה היה קורה אילו יצחק היה מברך את יעקב
עם ישראל היו בני עשו?
ומה היה החלק של בני יעקב(הוי גביר לאחיך)הם היו משועבדים לבני עשו?
יצחק לא ידע.
מה היה קורה אילו וכו'.
ומה היה קורה אילו יצחק היה מת בגיל צעיר ללא זרע?
זה לא היה קורה כי יש מנהיג לבירה.
א"כ, למה לה לרבקה אמנו לטרוח כולי האי במרמה, ועוד להיענש על כך (כדכתיב, וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה׃ וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י וגו'. ועוד כתיב,
לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃, ופירש"י (מן הגמרא),
ורוח הקדש נזרקה בה ונתנבאה שביום אחד ימותו וכו').
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
huo yuc יום טוב אמר:
ומה היה קורה אילו יצחק היה מברך את יעקב
עם ישראל היו בני עשו?
ומה היה החלק של בני יעקב(הוי גביר לאחיך)הם היו משועבדים לבני עשו?
יצחק לא ידע.
מה היה קורה אילו וכו'.
ומה היה קורה אילו יצחק היה מת בגיל צעיר ללא זרע?
זה לא היה קורה כי יש מנהיג לבירה.
א"כ, למה לה לרבקה אמנו לטרוח כולי האי במרמה, ועוד להיענש על כך (כדכתיב, וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה׃ וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י וגו'. ועוד כתיב,
לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃, ופירש"י (מן הגמרא),
ורוח הקדש נזרקה בה ונתנבאה שביום אחד ימותו וכו').
אילולי רבקה זה היה נמנע בדרך אחרת, ואולי היה מברך את עשיו בברכה פחותה יותר וכדומה, והיא רצתה פתרון מושלם והיא הצליחה.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אילולי רבקה זה היה נמנע בדרך אחרת, ואולי היה מברך את עשיו בברכה פחותה יותר וכדומה, והיא רצתה פתרון מושלם והיא הצליחה.
א"כ נתת דבריך לשיעורין, ועוד בכבשי דרחמנא. כי מה שאתה אומר הוא, להבנתי, בערך כך.

היה יכול לקרות, מצד המציאות, א', ב' וג'.

א' בשו"א לא היה יכול לקרות, כי יש מנהיג לבירה. לכן, היו יכולים לקרות ב' או ג', וכאן כבר לא מועיל הטיעון שיש מנהיג לבירה, כי לא אכפת, כביכול, למנהיג, אם יקרו ב' או ג'.

אבל לרבקה אכפת אם יקרו ב' או ג', לכן היא גם עשתה פעולת מרמה, שהטילה מריבה ושנאת מוות בין האחים, כדי שיקרה ג'.

אבל א"כ הדק"ל, שאם ב' רצוי ומקובל לפני המנהיג, אז כיצד נטלה רבקה אמנו רשות לעשות מרמה בידיים (וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו׃), ולגרום ליעקב לשקר ליצחק אבינו (וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ וגו' וַיֹּ֕אמֶר אַתָּ֥ה זֶ֖ה בְּנִ֣י עֵשָׂ֑ו וַיֹּ֖אמֶר אָֽנִי׃), להסתכן בקללת חכם (אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֙נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה׃), ועל כל זה, לסכן, כמעט במודע, את יעקב אבינו, ולסכסך בינו לבין איש הדמים (וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב עַ֨ל־הַבְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרְכ֖וֹ אָבִ֑יו וגו').
 
חלק עליון תַחתִית