דרוש וורט יפה על פרשת חיי שרה

פרי

משתמש רגיל
מלמד להועיל אמר:
מחפש וורט או פירוש יפה שניתן לומר על שולחן שבת, על פרשת חיי שרה
אם זה עדין רלוונטי (וכנראה שלא) 
אני מצרף דבר קטן משלי:
 
ויאמר ה' אלוקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום וגו'.
הנה כבר ידוע מה שבאר מרן הרי"ז הלוי זלל"ה בחידושיו עה"ת, דבקשת אליעזר היתה שה' יקרה לפניו את הנערה המיועדת עוד קודם רדת היום, וכדאמר "הקרה לפני היום", וע"כ נאמר לקמן ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת וגו', וירץ העבד לקראתה וגו', ותאמר שתה אדוני ותמהר וגו', ותמהר וגו' ותרץ עוד אל הבאר וגו', וכל המהירות הזאת לא היתה אלא כדי שעוד קודם רדת היום יושלם כל המעשה, ותתקיים תפילתו של אליעזר, [ודלא כמש"כ המס"י שעשתה כן ממידת הזריזות]. ושפיר לפי"ז גם מה שנאמר לקמן "והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו או לא", שלכאורה אין לו מובן, דהרי לכאורה כבר נתקיימה תפילתו שרבקה ביקשה להשקות אותו ואת צאנו, אלא שלפי"ד יומתק, דהאיש נשתאה לראות האם הכל יקרה באמת קודם שתשקע החמה ותתקיים תפילתו או לא, עכת"ד ודפח"ח.

 

ויש לדקדק לפי דבריו דעל אף כל המהירות שהיתה דרושה כאן כמש"נ, מ"מ כשהתפלל נאמר ויאמר ה' וגו' וטעם "ויאמר" הוא בשלשלת שהוא מתמהמה [כטעם ויתמהמה דלוט], והוא משום דבתפילתו לא מיהר כלל אלא התפלל בכוונה ובכובד ראש, אמנם טרם כילה לדבר ונשמעה תפילתו, שמשמים סייעו לו שלא נעשה עי"כ כל עיכוב, "טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע" ע'.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
רש"י מביא שחז"ל דרשו מ"אלי לא תאבה" שאליעזר רצה את יצחק לביתו, וקשה למה נדרש כן רק כשסיפר ללבן ולא כבר כשאמר לאברהם "אולי לא תאבה"
ומתרצים:
א. בהתחלה לא חדש שאברהם ירצה מחותן כמותו אבל כשראה איזה מחותן אברהם הולך לקבל מיד חשב שיצחק וודאי יתאים לביתו
ב. כשהציע השידוך לבית רבקה דיבר כמו שדכן ממולח "אפילו לבת שלי הייתי לוקח אותו"....

-אחד הגיע לאדמו"ר וביקש ממנו שיגלה לו ברוח הקודש מי תהיה בת זוגו
ענה האדמו"ר: יצחק שלא ידע מי תהיה בת זוגו השתדך מייד ואילו יעקב שידע מי תהיה בת זוגו תראה כמה שנים הוא חיכה... אולי עדיף לא לדעת
(מקור: ר' שלמה מילר)
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
 דיבר כמו שדכן ממולח 
שואלים: איך יכול להיות שלבן הארמי יגיד 'מד' יצא הדבר', לא מתאים לו.

יש עונים, שלבן חשש שאליעזר הולך לבקש דמי שדכנות, לכן הכריז מיד: 'מד' יצא הדבר'.. הכל התנהל מלמעלה בכלל, ואין צורך לשלם..
 
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
פרי אמר:
מלמד להועיל אמר:
מחפש וורט או פירוש יפה שניתן לומר על שולחן שבת, על פרשת חיי שרה
אם זה עדין רלוונטי (וכנראה שלא) 
אני מצרף דבר קטן משלי:
 
ויאמר ה' אלוקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום וגו'.
הנה כבר ידוע מה שבאר מרן הרי"ז הלוי זלל"ה בחידושיו עה"ת, דבקשת אליעזר היתה שה' יקרה לפניו את הנערה המיועדת עוד קודם רדת היום, וכדאמר "הקרה לפני היום", וע"כ נאמר לקמן ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת וגו', וירץ העבד לקראתה וגו', ותאמר שתה אדוני ותמהר וגו', ותמהר וגו' ותרץ עוד אל הבאר וגו', וכל המהירות הזאת לא היתה אלא כדי שעוד קודם רדת היום יושלם כל המעשה, ותתקיים תפילתו של אליעזר, [ודלא כמש"כ המס"י שעשתה כן ממידת הזריזות]. ושפיר לפי"ז גם מה שנאמר לקמן "והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו או לא", שלכאורה אין לו מובן, דהרי לכאורה כבר נתקיימה תפילתו שרבקה ביקשה להשקות אותו ואת צאנו, אלא שלפי"ד יומתק, דהאיש נשתאה לראות האם הכל יקרה באמת קודם שתשקע החמה ותתקיים תפילתו או לא, עכת"ד ודפח"ח.

ויש לדקדק לפי דבריו דעל אף כל המהירות שהיתה דרושה כאן כמש"נ, מ"מ כשהתפלל נאמר ויאמר ה' וגו' וטעם "ויאמר" הוא בשלשלת שהוא מתמהמה [כטעם ויתמהמה דלוט], והוא משום דבתפילתו לא מיהר כלל אלא התפלל בכוונה ובכובד ראש, אמנם טרם כילה לדבר ונשמעה תפילתו, שמשמים סייעו לו שלא נעשה עי"כ כל עיכוב, "טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע" ע'.
ויש להוסיף כי אליעזר לא סתם התפלל אלא ביקש סימן,  שגם זה לוקח זמן,  ולמרות זאת לא נתן לבו לשעה המאוחרת, ואכן גם הסימן הספיק להתקיים בו ביום...
 
 

חסידישע יוד

משתמש חדש
יואל נהרי אמר:
יוסף יצחק אמר:
 דיבר כמו שדכן ממולח 
שואלים: איך יכול להיות שלבן הארמי יגיד 'מד' יצא הדבר', לא מתאים לו.

יש עונים, שלבן חשש שאליעזר הולך לבקש דמי שדכנות, לכן הכריז מיד: 'מד' יצא הדבר'.. הכל התנהל מלמעלה בכלל, ואין צורך לשלם..
יש ווארט מהפני מנחם, שנפסק שמותר לגמור שידוך אפילו ביום תשעה באב שמא יקדימנו אחר ברחמים. דהיינו שיש ענין כשבן אדם מתעקש ומפציר על שידוך מסויים דווקא, יענו לו משמים. אבל זה לא כדי כי זה לא יחזיק מעמד כי זה לא זיווגו האמיתי. ובזה הוא מפרש שלבן רצה לומר שזה לא השידוך האמיתי של יצחק אלא מפני שאליעזר הפציר בתפילה ותחנונים נענה משמים. וזה מה' יצא הדבר , כידוע ששם זה הוא שם הרחמים וזה מה שרצה לומר שאין זה הזיווג האמיתי אלא קבלת את זה ברחמים והקדמת את השידוך האמיתי.
 
 

דעתו יפה

משתמש רגיל
אכתוב לך ווארט ששמעתי בשם בחור מישיבת חיי משה לפני 25 שנה.
ידוע מאמר הקדושת לוי, מה הי' מטרת בתואל להרוג את אליעזר, כי קיי"ל שליח קדושין שמת אסורה בכל הנשים שבעולם, כי אולי הם אחות אשתו וכדו'. ולכך רצו שיצחק לא יוכל להינשא, ולא יקים כלל ישראל וזה ביקש לעקור את הכל. ע"כ מהקדו"ל זי"ע [יש להעיר בזה כמה דברים ולהלן].
והנה כתוב אלי לא תאבה האשה וברש"י בת היתה לאליעזר ובקש ליתנה ליצחק. וידוע מה שהאריכו למה רק כשחזר על הדברים דקדק לרמז שיש לו בת. ואמר הבה"ח הנ"ל ב דרך פלפול. הנו"ב מקשה איך אפשר לשלוח שליח לקדושין הרי זה תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים, שהרי ביד כ"א לקדשה לעצמה, [והשאלה לשי' הסוברים שגם בשליחו יש בעי' של תופס לבע"ח], ותי' הנו"ב דכיון שיכול לקדשה לעצמה, א"כ אין בעי' של תופס לבע"ח דמיגו דזכי לנפשי' זכי נמי לחבריה. וא"כ נמצא בשלח שליח לקדש ומת, הרי ודאי אלו שאסורים על השליח ודאי לא קידש למשלחו, שהרי ליכא מידו דזכי לנפשי', והוי תופס לבע"ח. ונמצא שתהא בת השליח מותרת להינשא לו שאין לומר שקידש אחותה. ולכך כשאליעזר ראה שרצו להמיתו כדי שלא יוכל יצחק להינשא, אמר להם הרי בת יש לי, וא"כ עם בתי יוכל להינשא. אקוה שהדברים הובנו.
יש לי כמה הערות בזה. אם יש ביקוש אכתוב.
 
 

וחי בהם

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
רש"י מביא שחז"ל דרשו מ"אלי לא תאבה" שאליעזר רצה את יצחק לביתו, וקשה למה נדרש כן רק כשסיפר ללבן ולא כבר כשאמר לאברהם "אולי לא תאבה"
ומתרצים:
א. בהתחלה לא חדש שאברהם ירצה מחותן כמותו אבל כשראה איזה מחותן אברהם הולך לקבל מיד חשב שיצחק וודאי יתאים לביתו
ב. כשהציע השידוך לבית רבקה דיבר כמו שדכן ממולח "אפילו לבת שלי הייתי לוקח אותו"....

-אחד הגיע לאדמו"ר וביקש ממנו שיגלה לו ברוח הקודש מי תהיה בת זוגו
ענה האדמו"ר: יצחק שלא ידע מי תהיה בת זוגו השתדך מייד ואילו יעקב שידע מי תהיה בת זוגו תראה כמה שנים הוא חיכה... אולי עדיף לא לדעת
(מקור: ר' שלמה מילר)
על הקושיא הנ"ל:
בשם הקאצקר מתרצים שבתחילה אפילו לא הרגיש בנגיעה, ורק אחרי שהצליח השי"ת דרכו והבין שהשידוך עומד לצאת, אז סרה נגיעתו ורק אז הבחין שמקודם היה לו נגיעה.
 

פלוני

משתמש ותיק
שמעתי לרמז את זה שכ' אלי לא תבוא האישה וביאר רש"י שבת היתה לאליעזר וכו' שאחר כך כ' שאמר ללבן ובתואל הגידו לי אם השמאל או הימין
וביאר רש"י שאלך ללוט או לישמעאל וזהו מרומז שכ' א. אליעזר ל. לוט י. ישמעאל וברגע שאמר אברהם שאין ארור מדבק בברוך נשאר רק לוט וישמעאל
ולכך אמר אליעזר הגידו לי אם השמאל וכו'.
 
כידוע רש"י בתחילת הפרשה דורש על שרה אמנו בת ק' כבת כ' וכו'
אך באברהם שלשון הפס' ממש אותו דבר רש"י לא מביא דרשה זו, מדוע?
כמו"כ ידועה המשנה בריש מגילה "מגילה נקראת בי"א י"ב וכו' לא פחות ולא יותר
וכעי"ז ישנה משנה בשבת תינוק נימול לשמונה לתשעה וכו' אך שם לא כתבה "לא פחות ולא יותר, מדוע?

והתשובה לשניהם אחת היא
גם אצל אברהם רש"י כתה דרשה זו וגם במשנה של תינוק כתוב לא פחות ולא יותר
אלא שאת תחילת הפרשה/המסכת כולם יודעים היטב אבל את ההמשך קצת פחות...
 

פלוני

משתמש ותיק
בבית הלוי כתוב שאליעזר שינה כשסיפר ללבן על שליחותו והזכיר רק מעלתו של אברהם ואילו את מעלותיו של יצחק לא הזכיר כלל
אבל אברהם עצמו כשמינהו לשליח אמר לו ולקחת אשה לבני ליצחק וכ' רש"י לפי מעלתו של יצחק, וביאר הבית הלוי כי אם יקחו כל גביר שרוצה שידוך של משפחה של תורה
ויאמרו לו אתה רוצה משפחה של תורה קח הצעה של חתן שהוא עצמו ת"ח ולא אביו, וז"פ שלא ירצה כי ודאי שרוצה שביתו תהיה אשת סוחר ממולח, אלא שנחמד לו שיש
גם תורה בסביבה ככה מהצד.. וזהו שאליעזר שינה כדי שיצא השידוך וסיפר שהמעלה היא של אברהם המחותן, ונתן להם להבין שיצחק מתאים להם.
 

צמא לדעת

משתמש רגיל
הפשט בעבד אברהם אנוכי (כמדומה מהסאטמערער רב זצ"ל או אולי האמרי חיים זצ"ל).
אליעזר סיפר ללבן את רוב עושר וגדולתו של אברהם, ואמר, שיצחק הוא בנו יחידו ובבוא היום יירש את כל אשר לו, ולכן, ’שווה’ לבתואל לקחת את יצחק לחתן.
שאל בתואל, שמענו שלאברהם יש בן נוסף ושמו ישמאל, אולי יירש הוא את כס המלכות.
ענה לו אליעזר - עבד אברהם אנוכי, אני הגבאי, ואם אני מחליט שיצחק יהיה ה’ממשיך’, אזי כך יהיה...
 
חלק עליון תַחתִית