ויצא יצחק לשיח בשדה: על מה התפלל יצחק אבינו?

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
ודברי הספורנו, שמא יש לכוונם על פי מה שכתב בעל הטורים
בעל הטורים בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק סג
(סג) לשוח בשדה. היינו תפלה שיצחק תיקן תפלת המנחה (ברכות כו ב) ואז נזדמנה לו רבקה. והיינו דכתיב (תהלים לב ו) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא, דהיינו אשה דכתיב (משלי יח כב) מצא אשה מצא טוב (ברכות ח א): 
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
עלה מבבל אמר:
חז"ל אמרו תיקן תפילת מנחה
תלמוד בבלי ברכות כ"ו ע"ב
יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו 

כמובן 

השאלה היתה מה היתה תפלתו?

הוא התפלל שמו"ע?

כמו אותו תפלה שהתפלל אברהם כשתיקון שחרית?  
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
שראלטשיק אמר:
כמובן 

השאלה היתה מה היתה תפלתו?

הוא התפלל שמו"ע?

כמו אותו תפלה שהתפלל אברהם כשתיקון שחרית?  
איני יודע עדיין איזו תפילה התפלל אברהם אבינו, אבל בפשוטו כוונתו להוסיף תפילה נוספת בכל יום, והיינו 2 תפילות ביום אחד בשחרית ואחד לפנות ערב.
ועיין
שכל טוב (בובר) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד סימן סג
 לשוח בשדה לפנות ערב. להתפלל לפני בוראו שהיה מוראו תמיד על פניו שלא ינסהו, לפיכך הוסיף על מעשה אביו, שאביו היה מתפלל בבקר לבד, וזה הוסיף וקבע תפלת המנחה, כדדרשינן, ועיקר מלת שיח אינה אלא תפלה, שנאמר אשפוך לפניו שיחי (תהלים קמב ג), וכתיב תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו (שם קב א): 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
ובכלי יקר כתב
כלי יקר בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק סג
אבל בתפילת מנחה מצינו שיצחק נענה מיד, כי מסתמא התפלל יצחק על הזיווג בעוד היות אליעזר בדרך, כי על זאת יתפלל כל חסיד לעת מצוא זו אשה (שם ח א) ולכך הלך להתפלל תפילה זו בשדה. 
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
שראלטשיק אמר:
כמובן 

השאלה היתה מה היתה תפלתו?

הוא התפלל שמו"ע?

כמו אותו תפלה שהתפלל אברהם כשתיקון שחרית?  
איני יודע עדיין איזו תפילה התפלל אברהם אבינו, אבל בפשוטו כוונתו להוסיף תפילה נוספת בכל יום, והיינו 2 תפילות ביום אחד בשחרית ואחד לפנות ערב.
ועיין
שכל טוב (בובר) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד סימן סג
 לשוח בשדה לפנות ערב. להתפלל לפני בוראו שהיה מוראו תמיד על פניו שלא ינסהו, לפיכך הוסיף על מעשה אביו, שאביו היה מתפלל בבקר לבד, וזה הוסיף וקבע תפלת המנחה, כדדרשינן, ועיקר מלת שיח אינה אלא תפלה, שנאמר אשפוך לפניו שיחי (תהלים קמב ג), וכתיב תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו (שם קב א): 

נפלא ביותר
תודה רבה

אצל אברהם "וישכם אברהם וגו'" עי"ש בספורנו שרצה להתפלל על סדום עוד פעם
 
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני אוסיף שכבר הובא כאן ג' מפרשים הטור ספורנו וכלי יקר שפירשו שיצחק התפלל על זווגו
הנה דרשת חז"ל שיצחק התפלל הוא דרוש ע"י היקש ולמדו כן מפסוק מלפני ה' ישפוך שיחו, אך אין זה פשוטו של מקרא
ועי' בראשונים מה שפירשו בענין פשוטו של מקרא

והרשב"א פירש שהלך ליטע אילנות, ויש לכוון דבריו עם דברי חז"ל הנ"ל
כי חז"ל אמרו למדה תורה דרך ארץ שיבנה בית ויטע כרם ואח"כ ישא אשה
ויצחק לא הצריך לבנות בית כי היה לו אהלו של שרה, וכעת נטע כרם, ואח"כ פגש ברבקה, נמצא שבאמת בעת נטיעת הכרם היה הזמן הראוי להתפלל על זווגו ודבר בעטו מה טוב, והכל עולה יפה.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
עלה מבבל אמר:
שראלטשיק אמר:
והרשב"א פירש שהלך ליטע אילנות, 
לכאו' כוונתך הרשב"ם
אכן!
רשב"ם בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק סב
וילך יצחק לשוח בשדה - כדכת' וכל שיח השדה. כלומר לטעת אילנות ולראות עניני פועליו. 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
ואם בפשט עסקינן הרי ש..
אבן עזרא בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק סג
לשוח ללכת בין השיחים. 
רד"ק בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק סג
והוא יצא לשוח בשדה - כלומר לטייל בין השיחים 
רבינו בחיי בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק סג
(סג) לשוח בשדה. להלך בין השיחים, כלומר להשתעשע ולטייל בין האילנות לרוח היום, זהו לשון הפשט. 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
והרמב"ן ז"ל כתב
רמב"ן בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק סב
והנה יצחק בא מן הבאר ההיא אל עיר אחרת אשר היתה בדרך עירו, ויצא לפנות ערב לשוח בשדה עם רעיו ואוהביו אשר שם, ומצא את העבד ורבקה, והלכו כלם יחדו אל עירו, ויביאה האהלה שרה אמו: 
 

חיס

משתמש רגיל
זכור לי שכתוב שהתפלל על זווג של אביו אברהם... וכל המתפלל בעד חבירו והוא צריך לאותו הוא נענה.....
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
פותח הנושא
שראלטשיק אמר:
ויצא יצחק לשיח בשדה תפלה ועבודה.pdf


לדעתי התפלה שהתפלל יצחק הוא כמבואר במאמר המצורף

המעיין במאמר יראה שמה שהתפלל עליו על פי פשוטו של מקרא ופי' הרשב"ם הוא שיצליח במה שהיה עוסק כיצחק לשיח השדה, שהיה נוטע אילנות וכדו', וכעת חשבתי על סמך עצום לזה, דהא חז"ל למדו ששיח השדה הכוונה לתפלה ממה שמצינו שכתוב "תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוח שיחו" שהכוונה במילת "שיח" לתפלה, והנה על איזה תפלה קאי הקרא שממנו הובא הראיה מ"תפלת עני" שאין לו פרנסה למשפחתו, והיינו ממש מה שמדברים עליו, שיצחק הרגיש עצמו שאין לו כלום משל עצמו וכל פרנסתו תלויה ועומדת בחסדי השי"ת, וכל פעם שהתפלל הוא התפלל באותו הרגש שיש לעני שהוא תלוי בהקב"ה.
 

עדין

משתמש ותיק
התפלל "לפנות ערב" שתתפנה העריבות. וכאן מתחלק לכמה סגנונות א. שאת כל העריבות מהעוה"ז תתפנה ממנו. ב. כשעושה מצווה שתתפנה העריבות ורק יהיה לשם שמים. מהספרים הקדושים.
 

חיס

משתמש רגיל
וזה לשון ה"חתם סופר" ...עתה הלך יצחק לשוח ולהתפלל על הצלחת העבד עם הזדמנות בת זוגו,
והקב"ה לא רצה לגלות ליצחק את בת זוגו עד שיתפלל תחלה. כי הקב"ה התאוה לתפלתו
על כן נתאחרו בדרך ולא קפצה להו ארעא [בחזירתו] אמנם מיד כשיצא יצחק לשוח בשדה אחר תפלתו
מיד וישא עינו וראה גמלים באים כרגע כמימירא ראה אותם עכל"ק
 
חלק עליון תַחתִית