חושבני ב' תירוצים:
א' מה שנתבשר שנולדה רבקה בת זוגו לא היה נבואה שתהיה בת זוגו, אלא שהיא בת זוגו הראויה לו, והיינו בבחינת בת פלוני לפלוני, שמצאנו בו שאינו מוכרח שכך יהיה ושייך שמא יקדמנו אחר וכיוצ"ב, ועל כן עדיין הוצרך אברהם לוודא ולקדם את השידוך.
וז"ל הרד"ק (כד,ד): "ואל מולדתי - העיר שנולדתי והיא אור כשדים; ר"ל כי שם ימצא משפחתו, ועל רבקה רמז לו כי הוגד לו שנולדה". הרי שעפ"י מה שנתבשר לו פעל.
ב' יתכן שיש נבואה שמותר וצריך לפעול על פיה אולם יש ידיעות שמשיגים אולם אסור לפעול על פיהם, ואולי בשורה זו היתה בבחינה זאת האחרונה, כך שאע"פ שידע אברהם מה יהיה, מ"מ היה מוטל עליו להתנהג עפ"י דרך הטבע כמו אילו לא ידע. שו"מ שיישבו כן בכמה ספרים (דבר סיני, אור חיים ועוד)
ומידי חפשי בספרים ראיתי עוד, שאולי אה"נ כל מה שעשה היה רק כדי לוודא שעדיין רבקה ראויה ליצחק ולא הושפעה לרעה, או כדי שמשפחתה של רבקה יווכחו לאור הסימנים שאכן היא זיווגו, וכיוצ"ב.