ויגוע וימות אברהם - ביאור המושג גויעה

אבן עזרא בראשית פרשת חיי שרה פרק כה פסוק ח
(ח) מלת ויגוע צאת הרוח מהגוף רגע אחד בלי עינוי ועיכוב. הלא תראה ויאסוף רגליו אל המטה (ברא' מט, ג), ומיד גוע. והנה כל גויעה מיתה, ואין כל מיתה גויעה. על כן כתוב במבול ויגוע (ברא' ז, כא). 
וצ"ב הרי אברהם אבינו היה צדיק ולכן זכה למיתה קלה, ולכן הוזכר בו גויעה, אך דור המבול היו רשעים ומדוע מתו באותה מיתה כמו אברהם? וכי צדיק ורשע דין אחד להם?
 

יחיה

משתמש ותיק
רחמים אמר:
אבן עזרא בראשית פרשת חיי שרה פרק כה פסוק ח
(ח) מלת ויגוע צאת הרוח מהגוף רגע אחד בלי עינוי ועיכוב. הלא תראה ויאסוף רגליו אל המטה (ברא' מט, ג), ומיד גוע. והנה כל גויעה מיתה, ואין כל מיתה גויעה. על כן כתוב במבול ויגוע (ברא' ז, כא). 
וצ"ב הרי אברהם אבינו היה צדיק ולכן זכה למיתה קלה, ולכן הוזכר בו גויעה, אך דור המבול היו רשעים ומדוע מתו באותה מיתה כמו אברהם? וכי צדיק ורשע דין אחד להם?

בבא בתרא טז, ב:
א"ל רבינא לרב חמא בר בוזי, ודאי דאמריתו: כל מיתה שיש בה גויעה - זו היא מיתתן של צדיקים? א"ל: אין. והא דור המבול! א"ל: אנן גויעה ואסיפה קאמרינן...
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
ואין סתירה מהגמרא על האבן עזרא (למרות שהוא מסיים - על כן כתוב במבול ויגווע - שנשמע שגם שם היה מיתה מהירה).
עיין ברמב״ן על הפסוק ׳ויגוע׳ הכתוב אצל ישמעאל וז״ל:
רמב״ן אמר:
ויגוע לשון רש"י, לא נאמרה גויעה אלא בצדיקים ובגמרא הקשו והא דור המבול נאמר בהם גויעה ויגוע כל בשר הרומש על הארץ וגו' וכל האדם, כל אשר בארץ יגוע, ומתרץ גויעה ואסיפה קאמרינן
כוונתם כי הגויעה מיתה בלא חולי מכאיב ובלא יסורין ואין זוכין לה אלא הצדיקים ואנשי דור המבול ההפוכים כמו רגע ולא חלו בהם ידים וכן מתי מדבר ועל כן אמר בהם גויעה בגוע אחינו וכן והוא איש אחד לא גוע בעונו שלא המית אותו עונו פתאום אבל כשיזכיר הכתוב כן עם זכרון המיתה כמלת ויאסף או וימת תרמוז למיתת הצדיקים וכו׳
והיינו שהגמרא מכליל ׳כל היכי דכתוב ׳ויגוע׳ אינן אלא צדיקים היינו ביחד עם ויאסף וכו
אך הגמרא לא משמיעה לנו פשט המילה שמשמעו בלי חולי מכאיב בשניהם ודו״ק.
 

יחיה

משתמש ותיק
רחמים אמר:
אבן עזרא בראשית פרשת חיי שרה פרק כה פסוק ח
(ח) מלת ויגוע צאת הרוח מהגוף רגע אחד בלי עינוי ועיכוב. הלא תראה ויאסוף רגליו אל המטה (ברא' מט, ג), ומיד גוע. והנה כל גויעה מיתה, ואין כל מיתה גויעה. על כן כתוב במבול ויגוע (ברא' ז, כא). 
וצ"ב הרי אברהם אבינו היה צדיק ולכן זכה למיתה קלה, ולכן הוזכר בו גויעה, אך דור המבול היו רשעים ומדוע מתו באותה מיתה כמו אברהם? וכי צדיק ורשע דין אחד להם?

יש לימוד זכות כ"ש על דור המבול, כמפורש ברש"י - פרשת והיה אם שמֹע (עקב):
מהרה – אֵיני נותן לכם ארכא. אם תאמרו: והלא ניתנה ארכא לדור המבול, שנאמר: והיו ימיו מאה ועשרים שנה וגו' (בראשית ו':ג'), דור המבול לא היה להם ממי ילמודו, אתם יש לכם ממי תלמודו.
נוכל להגדיר, שפורענות דור המבול, לא היה עניין דווקא ל"עונש", שהלא לא היה להם ממי ילמדו, רק שלמעשה לא היה שייך להשאיר אותם בעולם (ראה לשון הכתובים סוף פר' בראשית ובראשית נח), על כן היה העיקר אצלם לסלקם מן העולם, "להתפטר מהם", לאו דווקא מתוך ייסורים.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
רחמים אמר:
אבן עזרא בראשית פרשת חיי שרה פרק כה פסוק ח
(ח) מלת ויגוע צאת הרוח מהגוף רגע אחד בלי עינוי ועיכוב. הלא תראה ויאסוף רגליו אל המטה (ברא' מט, ג), ומיד גוע. והנה כל גויעה מיתה, ואין כל מיתה גויעה. על כן כתוב במבול ויגוע (ברא' ז, כא). 
וצ"ב הרי אברהם אבינו היה צדיק ולכן זכה למיתה קלה, ולכן הוזכר בו גויעה, אך דור המבול היו רשעים ומדוע מתו באותה מיתה כמו אברהם? וכי צדיק ורשע דין אחד להם?
בדור המבול יצאה הרוח מהגוף ברגע אחד בלי עינוי ועיכוב, מחמת ש'וימחו מן הארץ, ואילו באברהם מת מחמת צדקו במיתה קלה.
ושמא זוהי כוונת הגמ' 'גויעה ואסיפה קאמרינן".
 
חלק עליון תַחתִית