חיי שרה או חיה שרה

קמיע מומחה

משתמש ותיק
בעת שנולדה לי בתי בשעטו''מ, בעת העלי' לתורה ומי שברך אמרתי להגבאי ויקרא שמה בישראל ''חיי שרה'', היות שלא שמתי לב באותו רגע שהשם שנותנין הוא ''חיה שרה'', שאלתי הוא שכאשר השם שקורין לה למעשה מאז וע''ע הוא חי' שרה, האם זה משנה אלעתיד בעת קידושין וכו' איך לכתוב השם.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
מסתמא חיה שרה, ולא משנה כלל מה קראת, אלא איך נקראת בפי בנ"א, ומה יענו על השאלה מה שמה. אבל כמובן שהלכה למעשה שאל את הראוי לענות.
 

בשלמא

משתמש ותיק
סתם מסקרן, הגבאי אמר בתמימות אחריך חיי שרה או חיה שרה?

מה שקובע לכתובה וכו' הוא השם שבה היא נקראת בפועל ובה היא חותמת את שמה
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
גם לי נראה כהרב @יראתי בפצותי
אבל גם לו יהי שהקובע זה בקריאת שם, הרי את זה גם עשה הגבאי ולא האב-אתה, והרי הגבאי כן אמר חי' שרה לפי מה שאני מבין.
שתהיה חיה שרה בריאה ותרוה אתכם נחת.
 

קמיע מומחה

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
מה שקובע לכתובה וכו' הוא השם שבה היא נקראת בפועל ובה היא חותמת את שמה
איני יודע מה שאמר אבל הגבאי הי' בחודש הראשון שקיבל המשרה אברך צעיר ומן הסתם מילמל אחרי בלי שימת לב
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
קמיע מומחה אמר:
בעת שנולדה לי בתי בשעטו''מ, בעת העלי' לתורה ומי שברך אמרתי להגבאי ויקרא שמה בישראל ''חיי שרה'', היות שלא שמתי לב באותו רגע שהשם שנותנין הוא ''חיה שרה'', שאלתי הוא שכאשר השם שקורין לה למעשה מאז וע''ע הוא חי' שרה, האם זה משנה אלעתיד בעת קידושין וכו' איך לכתוב השם.

מה הבעיה, 
סע לבני ברק כנס להגרח"ק ספר לו את הסיפור והוא ישנה את השם,
מכיר הרבה אנשים שהיו להם סיפורים דומים ור' חיים שינה (חבר שהיה דת"ל והפך לחרדי שאל את הגרח"ק אם הוא יכול לותר על שמו הראשון ולהיקרא רק בשמו השני המקובל בציבור החרדי, הגרח"ק ענה שכן והעלו אותו לתורה רק בשם השני),
אני אוסיף שלפי העדויות שיש שמות שהוא משנה מכיון שאין כזה שם (כמו גיא הוא הופך לגד) 
מסתמא הוא יאמר לך שאין כזה שם חיי, השאלה היא האם יש כזה שם חיה?
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
האם יש כזה שם חיה?
השם 'חוה' הוא בעצם 'חיה', וכדברי 'אבן עזרא' על 'ויקרא האדם שם אשתו חוה, כי היא היתה אם כל חי':​
הַוָּיו וְהַיּוּד מִתְחַלְּפִים. וְלֹא קְרָאָהּ בְּיוּד, כִּי מַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין שְׁמָהּ וּבֵין שֵׁם הַחַיּוֹת?
 

HaimL

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
קמיע מומחה אמר:
בעת שנולדה לי בתי בשעטו''מ, בעת העלי' לתורה ומי שברך אמרתי להגבאי ויקרא שמה בישראל ''חיי שרה'', היות שלא שמתי לב באותו רגע שהשם שנותנין הוא ''חיה שרה'', שאלתי הוא שכאשר השם שקורין לה למעשה מאז וע''ע הוא חי' שרה, האם זה משנה אלעתיד בעת קידושין וכו' איך לכתוב השם.

מה הבעיה, 
סע לבני ברק כנס להגרח"ק ספר לו את הסיפור והוא ישנה את השם,
מכיר הרבה אנשים שהיו להם סיפורים דומים ור' חיים שינה (חבר שהיה דת"ל והפך לחרדי שאל את הגרח"ק אם הוא יכול לותר על שמו הראשון ולהיקרא רק בשמו השני המקובל בציבור החרדי, הגרח"ק ענה שכן והעלו אותו לתורה רק בשם השני),
אני אוסיף שלפי העדויות שיש שמות שהוא משנה מכיון שאין כזה שם (כמו גיא הוא הופך לגד) 
מסתמא הוא יאמר לך שאין כזה שם חיי, השאלה היא האם יש כזה שם חיה?
מן הסתם, כפי שכתבו כאן, חיה הוא כמו חיים (כנראה סגולה נגד קורונה וכדומה).

אבל, רק שאני אבין, דת"ל שהפך לחרדי רצה לשנות את שמו, זה כמו גר שנתגייר?
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
קמיע מומחה אמר:
בעת שנולדה לי בתי בשעטו''מ, בעת העלי' לתורה ומי שברך אמרתי להגבאי ויקרא שמה בישראל ''חיי שרה'', היות שלא שמתי לב באותו רגע שהשם שנותנין הוא ''חיה שרה'', שאלתי הוא שכאשר השם שקורין לה למעשה מאז וע''ע הוא חי' שרה, האם זה משנה אלעתיד בעת קידושין וכו' איך לכתוב השם.

מה הבעיה, 
סע לבני ברק כנס להגרח"ק ספר לו את הסיפור והוא ישנה את השם,
מכיר הרבה אנשים שהיו להם סיפורים דומים ור' חיים שינה (חבר שהיה דת"ל והפך לחרדי שאל את הגרח"ק אם הוא יכול לותר על שמו הראשון ולהיקרא רק בשמו השני המקובל בציבור החרדי, הגרח"ק ענה שכן והעלו אותו לתורה רק בשם השני),
אני אוסיף שלפי העדויות שיש שמות שהוא משנה מכיון שאין כזה שם (כמו גיא הוא הופך לגד) 
מסתמא הוא יאמר לך שאין כזה שם חיי, השאלה היא האם יש כזה שם חיה?
בטח קראו לדת"לניק באיזה שם מודרני, כמו עידו, איתי

והוא שינה לשם מהמקורות, כמו זלמן או מנדל או זליג? 
 
 

פפפפ

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
קמיע מומחה אמר:
בעת שנולדה לי בתי בשעטו''מ, בעת העלי' לתורה ומי שברך אמרתי להגבאי ויקרא שמה בישראל ''חיי שרה'', היות שלא שמתי לב באותו רגע שהשם שנותנין הוא ''חיה שרה'', שאלתי הוא שכאשר השם שקורין לה למעשה מאז וע''ע הוא חי' שרה, האם זה משנה אלעתיד בעת קידושין וכו' איך לכתוב השם.

מה הבעיה, 
סע לבני ברק כנס להגרח"ק ספר לו את הסיפור והוא ישנה את השם,
מכיר הרבה אנשים שהיו להם סיפורים דומים ור' חיים שינה (חבר שהיה דת"ל והפך לחרדי שאל את הגרח"ק אם הוא יכול לותר על שמו הראשון ולהיקרא רק בשמו השני המקובל בציבור החרדי, הגרח"ק ענה שכן והעלו אותו לתורה רק בשם השני),
אני אוסיף שלפי העדויות שיש שמות שהוא משנה מכיון שאין כזה שם (כמו גיא הוא הופך לגד) 
מסתמא הוא יאמר לך שאין כזה שם חיי, השאלה היא האם יש כזה שם חיה?
למה צריך להטריח את הגרח"ק אפשר את הכל לעשות לבד עושים מי שברך וקוראים בשם חיה שרה ושלו' על ישראל
 
 

תורת פיך

משתמש ותיק
מן הסתם אתה עצמך לא אמרת לגבאי חיֵיייי שרה, בהדגשת הציר"ה של היו"ד, כביכול אתה באמצע קריאת שמע, אלא אמרת 'חיֶ שרה', בהבלעת הצירה, וזה נשמע כמעט כמו סגול, כפי שנהיגי עלמא דאשכנזא לקרוא את שם הפרשה,
ואם כך, זה נשמע ממש כמו השם, כפי שאנו רגילים לקרוא: חַיֶה שָׂרֶה, והשם הוא אותו שם, והכל בא על מקומו בשלום.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פפפפ אמר:
למה צריך להטריח את הגרח"ק אפשר את הכל לעשות לבד עושים מי שברך וקוראים בשם חיה שרה ושלו' על ישראל
מסופר על אחד שלא היו לו ילדים כמה שנים והגיע לקבר הרשב"י והתפלל, ונדר שאם יוולד לו בן יקראהו שמעון, ואכן נולד לו בן וכשהגיע לברית קרא לו שמעון, ואחר הברית שאלה אותו אשתו "אני הייתי בטוחה שתקרא את הילד על שם אבי, חמיך, ולכן אפילו לא דיברנו על זה כי חשבתי שזה ברור לשנינו, ומי זה "שמעון" שקראת על שמו?" סיפר לה מה נדר בקבר הרשב"י, וטענה לו "מי הרשה לך לנדור כזה דבר בלי להתייעץ איתי בכלל?!, ובפרט שנוהגים שזכות השם הראשון שייכת לאשה, ואיך לא חשבת שאתה צריך לכבד את שם חמיך ולקרוא את בננו על שמו?"
לא ידע האברך מה לעשות שהרי מצד שני הרי נדר אצל רשב"י שאם יוולד לו בן יקרא לו שמעון וכבר קרה לו שמעון. ניגש להגרח"ק וסיפר לו את כל הסיפור, ואמר לו הגר"ח הרי אתה מסכים שטענת אשתך טענה נכונה היא, אלא מאי? נדרת אצל רשב"י לקרוא לבנך שמעון? נו כבר קיימת נדרך וקראת לו שמעון, ומכאן והלאה תקרא לו כשם חמיך!"
ושאל את הגרח"ק האם להוסף לו את שם חמי או לשנות לגמרי, אמר לו הגר"ח לשנות. ושאל את הגר"ח איך משנים שם? אמר לו הגר"ח "מכאן והלאה תקרא לו בשם של חמיך!"

הרי שאין צריך שום "טקס" של שינוי השם, ואף לא "מי שברך" אלא מתחילים לקרוא את השם החדש באופן קבוע, ודי.

ואגב,, זה לא קשור לזה שהשם הראשון היה בטעות, כי מסתמא רק נדר על דעת שאשתו תסכים, שהרי אם כן, לא היה צריך הגר"ח לומר לו "כבר קיימת את נדרך", אלא היה אומר לו "הנדר לא חל בכלל, וזהו, אלא שאף שחל הנדר ואכן קרא לו כך משום נדרו, עכשיו הוא רק צריך לקרוא לו בשם החדש ותו לא.

וכן אני מכיר באופן אישי על אברך שלאשתו קראו איזה שם מודרני, והגיע להגר"ח לבקש ברכה עבורה, וכשהזכיר את שם אשתו אמר לו הגר"ח מכאן ואילך תקרא לה ---, וזהו, ולא אמר שצריך לעשות מי שברך, ולומר "ויקרא שמה בישראל" או שום דבר אחר, רק להתחיל לקרוא לו בשם החדש ותו לא.
 

פפפפ

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
פפפפ אמר:
למה צריך להטריח את הגרח"ק אפשר את הכל לעשות לבד עושים מי שברך וקוראים בשם חיה שרה ושלו' על ישראל
מסופר על אחד שלא היו לו ילדים כמה שנים והגיע לקבר הרשב"י והתפלל, ונדר שאם יוולד לו בן יקראהו שמעון, ואכן נולד לו בן וכשהגיע לברית קרא לו שמעון, ואחר הברית שאלה אותו אשתו "אני הייתי בטוחה שתקרא את הילד על שם אבי, חמיך, ולכן אפילו לא דיברנו על זה כי חשבתי שזה ברור לשנינו, ומי זה "שמעון" שקראת על שמו?" סיפר לה מה נדר בקבר הרשב"י, וטענה לו "מי הרשה לך לנדור כזה דבר בלי להתייעץ איתי בכלל?!, ובפרט שנוהגים שזכות השם הראשון שייכת לאשה, ואיך לא חשבת שאתה צריך לכבד את שם חמיך ולקרוא את בננו על שמו?"
לא ידע האברך מה לעשות שהרי מצד שני הרי נדר אצל רשב"י שאם יוולד לו בן יקרא לו שמעון וכבר קרה לו שמעון. ניגש להגרח"ק וסיפר לו את כל הסיפור, ואמר לו הגר"ח הרי אתה מסכים שטענת אשתך טענה נכונה היא, אלא מאי? נדרת אצל רשב"י לקרוא לבנך שמעון? נו כבר קיימת נדרך וקראת לו שמעון, ומכאן והלאה תקרא לו כשם חמיך!"
ושאל את הגרח"ק האם להוסף לו את שם חמי או לשנות לגמרי, אמר לו הגר"ח לשנות. ושאל את הגר"ח איך משנים שם? אמר לו הגר"ח "מכאן והלאה תקרא לו בשם של חמיך!"

הרי שאין צריך שום "טקס" של שינוי השם, ואף לא "מי שברך" אלא מתחילים לקרוא את השם החדש באופן קבוע, ודי.

ואגב,, זה לא קשור לזה שהשם הראשון היה בטעות, כי מסתמא רק נדר על דעת שאשתו תסכים, שהרי אם כן, לא היה צריך הגר"ח לומר לו "כבר קיימת את נדרך", אלא היה אומר לו "הנדר לא חל בכלל, וזהו, אלא שאף שחל הנדר ואכן קרא לו כך משום נדרו, עכשיו הוא רק צריך לקרוא לו בשם החדש ותו לא.

וכן אני מכיר באופן אישי על אברך שלאשתו קראו איזה שם מודרני, והגיע להגר"ח לבקש ברכה עבורה, וכשהזכיר את שם אשתו אמר לו הגר"ח מכאן ואילך תקרא לה ---, וזהו, ולא אמר שצריך לעשות מי שברך, ולומר "ויקרא שמה בישראל" או שום דבר אחר, רק להתחיל לקרוא לו בשם החדש ותו לא.
נכון, המי שברך זה לרוחא דמילתא
 
 
סח לי ידיד מאנשי קרתא דירושלם שיש לו י"ז <בערך> אחים ואחיות בלעה"ר, שכשנולדה אחת מאחיותיו שבשילהי המשפחה קרא לה אביה שם במי שברך בזכרון משה, וכששב לביתו וסח על השם החדש נענתה כנגדו אחת הבנות הגדולות ואמרה לו: טאטע, שכחת, שם זה הוא שמי השני או השלישי. לא איבד האב עשתונותיו, ותחת להוועץ בגדולי הדור כמנהג ב"ב חזר לזכרון משה למנין הבא, עשה שוב מי שברך וקרא לה בשם אחר, והכל בא על מקומו בשלום.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
סח לי ידיד מאנשי קרתא דירושלם שיש לו י"ז <בערך> אחים ואחיות בלעה"ר, שכשנולדה אחת מאחיותיו שבשילהי המשפחה קרא לה אביה שם במי שברך בזכרון משה, וכששב לביתו וסח על השם החדש נענתה כנגדו אחת הבנות הגדולות ואמרה לו: טאטע, שכחת, שם זה הוא שמי השני או השלישי. לא איבד האב עשתונותיו, ותחת להוועץ בגדולי הדור כמנהג ב"ב חזר לזכרון משה למנין הבא, עשה שוב מי שברך וקרא לה בשם אחר, והכל בא על מקומו בשלום.
טוב, אם הם סופרים <בערך> טו"ב אחים ואחיות, מסתבר שישכחו גם כמה שמות אמצעיים. 

בילד הבא, יוכל האבא לעשות בבית הכנסת, מי שבערך
 
 

HaimL

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
HaimL אמר:
רק שאני אבין, דת"ל שהפך לחרדי רצה לשנות את שמו, זה כמו גר שנתגייר?
כנראה הפריע לו שהשם לא מקובל:
יהודי רציני אמר:
בשמו השני המקובל בציבור החרדי
הייתי שמח לדון בנושא השמות המקובלים, בציבור כזה או אחר. איך קראו לו, בשמו הראשון? יוהן סבסטיאן בך?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פפפפ אמר:
נכון, המי שברך זה לרוחא דמילתא
איזה "רווחא דמילתא" יש כאן? הרי אם יעשו מי שברך ולא יקראו לו / לה כך זה לא עוזר, ואם יקראו אין צורך במי שברך, אז מה מוסיף ה'מי שברך'?
 

פפפפ

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
פפפפ אמר:
נכון, המי שברך זה לרוחא דמילתא
איזה "רווחא דמילתא" יש כאן? הרי אם יעשו מי שברך ולא יקראו לו / לה כך זה לא עוזר, ואם יקראו אין צורך במי שברך, אז מה מוסיף ה'מי שברך'?

פרסומום
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אבר כיונה אמר:
HaimL אמר:
רק שאני אבין, דת"ל שהפך לחרדי רצה לשנות את שמו, זה כמו גר שנתגייר?
כנראה הפריע לו שהשם לא מקובל:
יהודי רציני אמר:
בשמו השני המקובל בציבור החרדי
הייתי שמח לדון בנושא השמות המקובלים, בציבור כזה או אחר. איך קראו לו, בשמו הראשון? יוהן סבסטיאן בך?



נושאים אלו אינם עובדים עם סברות והגדרות, וכללים מה נקרא "מקובל" ומה לא, אם הבן אדם אינו מרגיש נוח בסביבתו מחמת ששמו לא כ"כ מצוי בסביבה שהוא נמצא בו, אז מותר לו לשנותו, וגם מזרחי שגר בסביבה שלכולם קוראים גיא, וירון, ותומר, או ביישוב דת"ל שלכולם קוראים "אברהם יצחק" ,וצבי יהודה" וכו' וכו', או שמות תנכיים כמו גלעד, ואבשלום, ואליסף בן דעואל,  ולו קראו "אלעזר- מנחם- מן" או "יושר בער" או "חנניא יום טוב ליפא" -  אם לא נוח לו עם זה, זה מספיק סיבה לשנות, אז אותו דבר לגבי שמות שלא מקובל בציבור החרדי, אם בסביבה זו זה שם לא כ"כ מצוי, והאדם לא מרגיש בנוח עם זה, אז הוא יכול לשנות. ולא באים אליו בטיעונים של "מי אמר דזה "נחשב לא מקובל" הרי לצדיק זה קראו ככה, ולפלוני פוסק הדור קראו כך וכו' וכו', הכל תלוי בבן אדם ותו לא.
 
HaimL אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
סח לי ידיד מאנשי קרתא דירושלם שיש לו י"ז <בערך> אחים ואחיות בלעה"ר, שכשנולדה אחת מאחיותיו שבשילהי המשפחה קרא לה אביה שם במי שברך בזכרון משה, וכששב לביתו וסח על השם החדש נענתה כנגדו אחת הבנות הגדולות ואמרה לו: טאטע, שכחת, שם זה הוא שמי השני או השלישי. לא איבד האב עשתונותיו, ותחת להוועץ בגדולי הדור כמנהג ב"ב חזר לזכרון משה למנין הבא, עשה שוב מי שברך וקרא לה בשם אחר, והכל בא על מקומו בשלום.
טוב, אם הם סופרים <בערך> טו"ב אחים ואחיות, מסתבר שישכחו גם כמה שמות אמצעיים. 

בילד הבא, יוכל האבא לעשות בבית הכנסת, מי שבערך
 
מקוה שלא עלתה מדבריי משמעות כביכול האח לא זכר את מנין אחיו ואחיותיו, אין הקולר תלוי אלא בי.
 
פפפפ אמר:
יושב אוהלים אמר:
פפפפ אמר:
נכון, המי שברך זה לרוחא דמילתא
איזה "רווחא דמילתא" יש כאן? הרי אם יעשו מי שברך ולא יקראו לו / לה כך זה לא עוזר, ואם יקראו אין צורך במי שברך, אז מה מוסיף ה'מי שברך'?

פרסומום
בכלל, כנראה הטעם - הנגלה - שקוראים שם הבת בבית הכנסת במי שבירך הוא כדי לתת פומבי לדבר, "ויקרא שמה בישראל".
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
"יושב אוהלים" כתב:
איזה "רווחא דמילתא" יש כאן? הרי אם יעשו מי שברך ולא יקראו לו / לה כך זה לא עוזר, ואם יקראו אין צורך במי שברך, אז מה מוסיף ה'מי שברך'?

פרסומום
לכאורה מדברי הגרח"ק משמע שאין צריך "פרסום", מספיק שיתחילו בפועל לקרוא לו כך וזהו.
יושב בשבת תחכמוני אמר:
בכלל, כנראה הטעם - הנגלה - שקוראים שם הבת בבית הכנסת במי שבירך הוא כדי לתת פומבי לדבר, "ויקרא שמה בישראל".
הרבה פעמים, הייתי אצל עולה שעשו לו מי שברך ליולדת וקריאת שם לבתו, והגבאי לא אמר את השם בדוקא בקול, ואחר המי שברך ניגשו כולם ואמרו מזל טוב, ולא התעניינו בשם, ומי שכן שאל נודע לו השם ע"י שהאבא אמר לו, ולא ע"י המי שברך.
ומנהג קרלין הוא ש(בימי חול - זה מה שאני ראיתי) הגבאי אומר את המי שברך עם קריאת השם אחרי קריאת התורה בשעה שכל הציבור הם כבר באמצע אשרי של ובא לציון (כמנהג נוסח ספרד, שאומרים אשובל"צ לפני  החזרת הס"ת לארה"ק),  ואף אחד לא מקשיב בכלל לא לשם ולא למי שברך.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
HaimL אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
סח לי ידיד מאנשי קרתא דירושלם שיש לו י"ז <בערך> אחים ואחיות בלעה"ר, שכשנולדה אחת מאחיותיו שבשילהי המשפחה קרא לה אביה שם במי שברך בזכרון משה, וכששב לביתו וסח על השם החדש נענתה כנגדו אחת הבנות הגדולות ואמרה לו: טאטע, שכחת, שם זה הוא שמי השני או השלישי. לא איבד האב עשתונותיו, ותחת להוועץ בגדולי הדור כמנהג ב"ב חזר לזכרון משה למנין הבא, עשה שוב מי שברך וקרא לה בשם אחר, והכל בא על מקומו בשלום.
טוב, אם הם סופרים <בערך> טו"ב אחים ואחיות, מסתבר שישכחו גם כמה שמות אמצעיים. 

בילד הבא, יוכל האבא לעשות בבית הכנסת, מי שבערך
מקוה שלא עלתה מדבריי משמעות כביכול האח לא זכר את מנין אחיו ואחיותיו, אין הקולר תלוי אלא בי.
חלילה וחס, סתם ליצנות בוקר שלי.

אבל אם האב לא זכר אחד השמות אולי גם לא זכר מניין

אגב, עובדה מעניינת שקראתי באיזה ספר. נראה שבסין היו נותנים שמות לבנות, לפי המספר הסודר שלהן. 
 
 
יושב אוהלים אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
"יושב אוהלים" כתב:
איזה "רווחא דמילתא" יש כאן? הרי אם יעשו מי שברך ולא יקראו לו / לה כך זה לא עוזר, ואם יקראו אין צורך במי שברך, אז מה מוסיף ה'מי שברך'?

פרסומום
לכאורה מדברי הגרח"ק משמע שאין צריך "לפרסם", מספיק שיתחילו בפועל לקרוא לו כך וזהו.
אני מתקשה לראות את הסתירה. זה כמובן לא חידוש שלי או שלך שעם ישראל קורא את שמות בנותיו בבית הכנסת במי שבירך, וניקח כרגע להנחת יסוד את זה שיש לזה טעם <אם אתה חולק על זה, אז אנו לא משדרים על אותו גל>, ואעפ"כ הגר"ח הורה לפלוני להחליף שמו מיד, וכנראה היה בכך טעם ספציפי שגבר על הטעם הכללי לקרוא בביהכנ"ס, (שמא חשש שאם לא יחליף מיד הואיל ואידחי אידחי, או שסבר שיש בכך אי נעימות, או טעם אחר, לא יודע).
אני לא באתי אלא לדון בטעם הכללי שמחמתו אנו קוראים בביהכנ"ס.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
יושב אוהלים אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
"יושב אוהלים" כתב:
איזה "רווחא דמילתא" יש כאן? הרי אם יעשו מי שברך ולא יקראו לו / לה כך זה לא עוזר, ואם יקראו אין צורך במי שברך, אז מה מוסיף ה'מי שברך'?

פרסומום
לכאורה מדברי הגרח"ק משמע שאין צריך "לפרסם", מספיק שיתחילו בפועל לקרוא לו כך וזהו.
אני מתקשה לראות את הסתירה. זה כמובן לא חידוש שלי או שלך שעם ישראל קורא את שמות בנותיו בבית הכנסת במי שבירך, וניקח כרגע להנחת יסוד את זה שיש לזה טעם <אם אתה חולק על זה, אז אנו לא משדרים על אותו גל>, ואעפ"כ הגר"ח הורה לפלוני להחליף שמו מיד, וכנראה היה בכך טעם ספציפי שגבר על הטעם הכללי לקרוא בביהכנ"ס, (שמא חשש שאם לא יחליף מיד הואיל ואידחי אידחי, או שסבר שיש בכך אי נעימות, או טעם אחר, לא יודע).
אני לא באתי אלא לדון בטעם הכללי שמחמתו אנו קוראים בביהכנ"ס.
אני לא חילקתי לרגע על זה שבודאי יש לזה טעם, רק הוכחתי שכדי לשנות שם לאדם אין צורך בפירסום, ואם נהגו שבפעם ראשונה שקוראים שם כן אומרים מי שברך יתכן שיש לזה טעם אחר ולאו דוקא משום פרסום, ואולי טעם הזה נוגע רק לשם ראשון שניתן ולא לשינוי השם, שבזה לא צריך, אלא מספיק קריאה בלבד, ואולי אכן הטעם משום פרסום ורק בשם הראשון צריך פרסום ולא בשינוי, (אולי בגלל שזה ענין של "להחיל שלבן אדם הזה יש שם - אבל אם כבר יש לו ורק משנים אז אין צורך) , למרות שיש סברא הפוף ששינוי יצטרך יותר פרסום, אבל זה כבר הוכחתי שלשינוי שם אמר הגרח"ק שאין צריך רק להתחיל לקרוא כך ותו לא. וכל שאנחנו לא יודעים בברור מהו הטעם של מנהג המי שברך אין להקיש ממקום למקום.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
אבר כיונה אמר:
כנראה הפריע לו שהשם לא מקובל:
הייתי שמח לדון בנושא השמות המקובלים, בציבור כזה או אחר. איך קראו לו, בשמו הראשון? יוהן סבסטיאן בך?



נושאים אלו אינם עובדים עם סברות והגדרות, וכללים מה נקרא "מקובל" ומה לא, אם הבן אדם אינו מרגיש נוח בסביבתו מחמת ששמו לא כ"כ מצוי בסביבה שהוא נמצא בו, אז מותר לו לשנותו, וגם מזרחי שגר בסביבה שלכולם קוראים גיא, וירון, ותומר, או ביישוב דת"ל שלכולם קוראים "אברהם יצחק" ,וצבי יהודה" וכו' וכו', או שמות תנכיים כמו גלעד, ואבשלום, ואליסף בן דעואל,  ולו קראו "אלעזר- מנחם- מן" או "יושר בער" או "חנניא יום טוב ליפא" -  אם לא נוח לו עם זה, זה מספיק סיבה לשנות, אז אותו דבר לגבי שמות שלא מקובל בציבור החרדי, אם בסביבה זו זה שם לא כ"כ מצוי, והאדם לא מרגיש בנוח עם זה, אז הוא יכול לשנות. ולא באים אליו בטיעונים של "מי אמר דזה "נחשב לא מקובל" הרי לצדיק זה קראו ככה, ולפלוני פוסק הדור קראו כך וכו' וכו', הכל תלוי בבן אדם ותו לא.
על תחושות אישיות אין להתווכח, מן הסתם. אבל דווקא הייתי מבין אדם שקוראים לו בשם לא "מבייש", בוא נגיד "חיים", והוא נהיה חסיד גור, ונורא מתחשק לו להתקרא בשם "יצחק מאיר". זה בסדר, כי הוא לא מתבייש בשמו שלו, הוא פשוט נורא חפץ, ומשתוקק וכמה להיות "יצחק מאיר". אבל בחורנו זה בחר להשקיע את שמו הראשון, שם שנתנו לו הוריו בברית המילה שלו. זאת בעיניי, קצת חרפה (אלא א"כ נתנו לו שם "אסור", כמו שם של רשע).
ועצם זה שאדם מרגיש שלא בנוח עם שמו הטבעי, לפי הסביבה שהוא נמצא בה, מעיד בעיניי, על טיב הסביבה.
 
יושב אוהלים אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
יושב אוהלים אמר:
לכאורה מדברי הגרח"ק משמע שאין צריך "לפרסם", מספיק שיתחילו בפועל לקרוא לו כך וזהו.
אני מתקשה לראות את הסתירה. זה כמובן לא חידוש שלי או שלך שעם ישראל קורא את שמות בנותיו בבית הכנסת במי שבירך, וניקח כרגע להנחת יסוד את זה שיש לזה טעם <אם אתה חולק על זה, אז אנו לא משדרים על אותו גל>, ואעפ"כ הגר"ח הורה לפלוני להחליף שמו מיד, וכנראה היה בכך טעם ספציפי שגבר על הטעם הכללי לקרוא בביהכנ"ס, (שמא חשש שאם לא יחליף מיד הואיל ואידחי אידחי, או שסבר שיש בכך אי נעימות, או טעם אחר, לא יודע).
אני לא באתי אלא לדון בטעם הכללי שמחמתו אנו קוראים בביהכנ"ס.
אני לא חילקתי לרגע על זה שבודאי יש לזה טעם, רק הוכחתי שכדי לשנות שם לאדם אין צורך בפירסום, ואם נהגו שבפעם ראשונה שקוראים שם כן אומרים מי שברך יתכן שיש לזה טעם אחר ולאו דוקא משום פרסום, ואולי טעם הזה נוגע רק לשם ראשון שניתן ולא לשינוי השם, שבזה לא צריך, אלא מספיק קריאה בלבד, ואולי אכן הטעם משום פרסום ורק בשם הראשון צריך פרסום ולא בשינוי, (אולי בגלל שזה ענין של "להחיל שלבן אדם הזה יש שם - אבל אם כבר יש לו ורק משנים אז אין צורך) , למרות שיש סברא הפוף ששינוי יצטרך יותר פרסום, אבל זה כבר הוכחתי שלשינוי שם אמר הגרח"ק שאין צריך רק להתחיל לקרוא כך ותו לא. וכל שאנחנו לא יודעים בברור מהו הטעם של מנהג המי שברך אין להקיש ממקום למקום.
אך זאת אבהיר, יהיה הטעם מה שיהיה, לא עולה על לב שאם אדם קרא לבתו שם בבית ולא בביהכנ"ס ש"השם לא חל". מתחם הנידון - לכל הפחות זה שאני דן בו - הוא: 'נתינת טעם למנהג', ולא: 'חלות שם באדם'.
 
חלק עליון תַחתִית