צ"ב איך האכיל אאע"ה לשונות, הרי לשון הוא חלק ממתנות כהונה, דבעי ליתנם לכהן.

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
צ"ב איך האכיל אאע"ה לשונות, הרי לשון הוא חלק ממתנות כהונה, דבעי ליתנם לכהן.
והם אינם שלו, וקיים אף ע"ת.

והיאך קיים מצות 'סיפור יציאת מצרים'? ואיסור ד'לא יזח החושן מעל האפוד'? ואיסור של 'גרושה לכהן'?

בקיצור, לכאורה אין הכוונה לפרטיהם ודקדוקיהם של תרי"ג המצוות, אלא רק מה שהתאפשר במסגרת הנתונים. (ו'שם בן נח' לכאורה לא נקרא כהן לענין זה).
 

שינובה

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
נתן הבבלי אמר:
והם אינם שלו, וקיים אף ע"ת.

והיאך קיים מצות 'סיפור יציאת מצרים'? ואיסור ד'לא יזח החושן מעל האפוד'? ואיסור של 'גרושה לכהן'?

בקיצור, לכאורה אין הכוונה לפרטיהם ודקדוקיהם של תרי"ג המצוות, אלא רק מה שהתאפשר במסגרת הנתונים. (ו'שם בן נח' לכאורה לא נקרא כהן לענין זה).
אכל כפי שאנו אוכלים היום ,הרי מדובר בחולין ואפשר לקנות אחרי נתינה  [אם דחוף לפותח האשכול תירוץ] גם מלכי צדק לא היה באיזור 
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
שינובה אמר:
אכל כפי שאנו אוכלים היום ,הרי מדובר בחולין ואפשר לקנות אחרי נתינה

לכאורה חייבה התורה את החיוב הממוני, ומה שייך להפטר ממנו. (מנהגינו היום נסמך על כך שאין 'כהני חזקה' וכדומה, בלא זה ודאי שהיה בכך איסור).
 

שינובה

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
שינובה אמר:
אכל כפי שאנו אוכלים היום ,הרי מדובר בחולין ואפשר לקנות אחרי נתינה

לכאורה חייבה התורה את החיוב הממוני, ומה שייך להפטר ממנו. (מנהגינו היום נסמך על כך שאין 'כהני חזקה' וכדומה, בלא זה ודאי שהיה בכך איסור).
בחיוב ממוני גרידא [?] מנ"ל שלא שילם אאע"ה  
[פשוט שמעתי שבימינו יש איזשהו הסכם עם הכהנים בעניין יתכן דלא דובים ול"י]
 
 

בן עזאי

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
אברהם עצמו היה כהן.
בראשית פרק יד פסוק כ

וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל:

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד ב

אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל: ביקש הקדוש ברוך הוא להוציא כהונה משם, שנאמר: והוא כהן לאל עליון, כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם, שנאמר: ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, וברוך אל עליון, אמר לו אברהם: וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו? מיד נתנה לאברהם, שנאמר: נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך, ובתריה כתיב: נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק - על דיבורו של מלכי צדק; והיינו דכתיב: והוא כהן לאל עליון, הוא כהן - ואין זרעו כהן.
 
יש לומר שהרי בהמת גוי פטורה, ואברהם שהיה בן נח בעצמו בהמתו פטורה, וקשה, דאם כן יצחק למה עישר פירותיו כדפירש רש"י אקרא דמאה שערים, הא מירוח עכו"ם פוטר, ויש לומר דדגנך הוא פטור, ושייך להחמיר נגד פטור, אבל בהמת גוי שפטורה ממתנות אינו פטור אלא אינו בכלל מתנות כלל, וכשאר איברים הוא, ואם כן לא שייך כלל להחמיר בזה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אולי היה יכול לתיתם לשם. אבל הרי יתקלקלו עד בואו אליו.
ואפשר נתן חילופיהם.
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
יש לומר שהרי בהמת גוי פטורה, ואברהם שהיה בן נח בעצמו בהמתו פטורה, וקשה, דאם כן יצחק למה עישר פירותיו כדפירש רש"י אקרא דמאה שערים, הא מירוח עכו"ם פוטר, ויש לומר דדגנך הוא פטור, ושייך להחמיר נגד פטור, אבל בהמת גוי שפטורה ממתנות אינו פטור אלא אינו בכלל מתנות כלל, וכשאר איברים הוא, ואם כן לא שייך כלל להחמיר בזה.



הגרי"ז אמר זה על ערלה
איני יודע אם שייך בכל שמות חלקי הבהמה
עכ"פ הברקה יפה
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
אולי היה יכול לתיתם לשם. אבל הרי יתקלקלו עד בואו אליו.
ואפשר נתן חילופיהם.

כת"ר לא קרא מש"כ לעיל שהיה אאע"ה כהן ולק"מ
וד"א אולי היו שכנים
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
יש לומר שהרי בהמת גוי פטורה, ואברהם שהיה בן נח בעצמו בהמתו פטורה, וקשה, דאם כן יצחק למה עישר פירותיו כדפירש רש"י אקרא דמאה שערים, הא מירוח עכו"ם פוטר, ויש לומר דדגנך הוא פטור, ושייך להחמיר נגד פטור, אבל בהמת גוי שפטורה ממתנות אינו פטור אלא אינו בכלל מתנות כלל, וכשאר איברים הוא, ואם כן לא שייך כלל להחמיר בזה.
לכאורה דגנך אינו פטור, אלא גוי אינו בתורת הפרשה כלל. ולקשכו"פ יוכיחו שעד שהנכרי לא מפקיר חייב בתו"מ במה שייחד ללקשכו"פ, למ"ד אין קנין להפקיע.
אבל באברהם ל"ש למימר הכי, כי קודם מ"ת לא נתנו המצוות וממילא אין את ה'לתא דנכרי', וממילא קיימם בתורת חסידות לבוראו.
ושבת תוכיח שגוי ששבת חייב מיתה, ואברהם שמר השבת.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
שאר לעמו אמר:
אולי היה יכול לתיתם לשם. אבל הרי יתקלקלו עד בואו אליו.
ואפשר נתן חילופיהם.

כת"ר לא קרא מש"כ לעיל שהיה אאע"ה כהן ולק"מ
וד"א אולי היו שכנים
אולי היו שכנים מחברון לירושלים היא שלם שבה ישב שם ומלך בה.
אבל אברהם נתכהן לעתיד. בחיי שם שם היה כהן כמבואר בגמ' שם, וע"כ מאי דאמרו ומיד נתנה לאברהם זה דרך לשון הש"ס, אבל נתנה לעתיד לזרעו. ואברהם אבינו מת קודם שמת שם ל"ה שנה.
 
חלק עליון תַחתִית