ואכן אין נפק"מ מלבד פשוטו של מקראתחת העץ תחת האילן. ואף על גב דסתם עץ מורה על העצים שנחתכו ממקום חיבורם, כמו (הושע ד, יב) "עמי בעצו ישאל", "חוטבי עצים" (יהושע ט, כא), "ויבקע עצי עולה" (כב, ג), מכל מקום מלת "תחת" מוכחת עליו שהוא מורה על האילן, כמו (א, יא) "עץ פרי", "היש בה עץ אם אין" (במדבר יג, כ), דאם לא כן 'שבו על העץ' מיבעי ליה.
כאמור: כָּל־עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל, וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.עניו מעכשיו אמר:'עץ' הוא חומר עץ.
למה נשגבו?משה נפתלי אמר:ודברי רש"י נשגבו.
אכן כךמשה נפתלי אמר:כאמור: כָּל־עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל, וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.עניו מעכשיו אמר:'עץ' הוא חומר עץ.
.
והאמת, היינו עץ היינו אילן, אלא ש'עץ' הוא לשון המקרא, ו'אילן' הוא לשון תרגום ולשון חכמים
(עַל פֵּרוֹת הָאִילָן הוּא אוֹמֵר 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'). ודברי רש"י נשגבו.
כלומר, דהעץ האמור כאן אינו כאותו העץ שתלו עליו את המן.פינחס רוזנצוויג אמר:רש"י בא לאפוקי האפשרות שאיירי בחומר.
קשה להיסחף אחר הנחרצות שלךמשה נפתלי אמר:לא בבית מדרשנו.
כיון שכתוב 'תחת העץ' בה"א הידיעה, ומשמע תחת עץ ידוע, ואם מדובר באילן רגיל, היה לו לומר להם 'הישענו תחת עץ', או 'תחת אחד העצים', ממשמע שנאמר 'תחת העץ' הנטיה לפרש, אותו עץ שבמרכז האוהל שעליו מוצמד האוהל, אבל זה אינו כי כששאלו את אברהם איה שרה, אמר 'הנה באוהל' ומשמע שהם לא היו באוהל, ונאלץ רש"י לדחוק שאיירי אכן באילן, ונראה שהיה לו איזה אילן גדול סמוך לאוהלו, ששייך לומר בו 'תחת העץ'.משה נפתלי אמר:כלומר, דהעץ האמור כאן אינו כאותו העץ שתלו עליו את המן.פינחס רוזנצוויג אמר:רש"י בא לאפוקי האפשרות שאיירי בחומר.
לא בבית מדרשנו.
אכן! והאילן הזה נמצא במקומו עד ימינו, ומכונה בפי־כל 'אשל אברהם'.פינחס רוזנצוויג אמר:נראה שהיה לו איזה אילן גדול סמוך לאוהלו, ששייך לומר בו 'תחת העץ'.
'איך ווייס ניט!' – היא אחת מסיסמות־הדגל של בית מדרשנו.עניו מעכשיו אמר:קשה להיסחף אחר הנחרצות שלך.
לענ''ד אמר:ובשפתי חכמים הביא שבא לאפוקי מעץ תלוש ומאי נפק"מ בזה ?
וגם במדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא סימן ד:ד"א מי הקדימני ואשלם, א"ר אלעזר ב"ר חייא, כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת, פרע הקדוש ברוך הוא לבניו ביציאתם ממצרים, ועתיד ליתן אותם לעתיד לבא... באברהם כתיב (בראשית יח) והשענו תחת העץ - שעשה להם סוכה, והקב"ה עשה סוכות לבניו ביציאתם ממצרים (ויקרא כג) כי בסכות הושבתי את בני ישראל וגו', ובארץ ישראל (תהלים קמ) סכותה לראשי ביום נשק, מהו ביום נשק, ביום זיונם של ל"א מלכים, ולע"ל =ולעתיד לבוא= מנין (ישעיה ד), וסוכה תהיה לצל יומם וגו'...
רק ששם אינו מפורש "שעשה להם סוכה".אתה אמרת והשענו תחת העץ - אני נותן להם מצות סוכה, דכתיב (נחמיה ח) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס וגו'...
זו הפעם היחידה שמופיע 'אילן' אך מופיע יותר מפעם אחת 'אילנא'... כמובן בספר דניאל ובארמית.אור החכמה אמר:אכן כךמשה נפתלי אמר:כאמור: כָּל־עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל, וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.עניו מעכשיו אמר:'עץ' הוא חומר עץ.
.
והאמת, היינו עץ היינו אילן, אלא ש'עץ' הוא לשון המקרא, ו'אילן' הוא לשון תרגום ולשון חכמים
(עַל פֵּרוֹת הָאִילָן הוּא אוֹמֵר 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'). ודברי רש"י נשגבו.
אילן מופיע פעם אחת בתנ"ך, והוא בספר דניאל שהוא בארמית
דניאל פרק ד
(ז) וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וַאֲל֥וּ אִילָ֛ן בְּג֥וֹא אַרְעָ֖א וְרוּמֵ֥הּ שַׂגִּֽיא:
הצעיר שבחבורה אמר:זו הפעם היחידה שמופיע 'אילן' אך מופיע יותר מפעם אחת 'אילנא'... כמובן בספר דניאל ובארמית.אור החכמה אמר:אכן כךמשה נפתלי אמר:כאמור: כָּל־עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל, וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.
.
והאמת, היינו עץ היינו אילן, אלא ש'עץ' הוא לשון המקרא, ו'אילן' הוא לשון תרגום ולשון חכמים
(עַל פֵּרוֹת הָאִילָן הוּא אוֹמֵר 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'). ודברי רש"י נשגבו.
אילן מופיע פעם אחת בתנ"ך, והוא בספר דניאל שהוא בארמית
דניאל פרק ד
(ז) וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וַאֲל֥וּ אִילָ֛ן בְּג֥וֹא אַרְעָ֖א וְרוּמֵ֥הּ שַׂגִּֽיא:
ד) ברם לפ"מ שכתבתי לשון משנתנו מדוקדק מאד. כי ההבדל בלשון בני אדם בין אילן לעץ, כי לאילן יקרא רק עץ המחובר ומושרש בקרקע, משא"כ עץ הוא אילן רק אחר שנעקר או נכרת מחיבורו. וכדאמרו, סתם עצים להסקה קיימי. לא כן בלשון המקרא כולל מלת עץ כל מיני עץ גם את אלה המחוברים ומושרשים עדיין בקרקע ואפי' כשהם גם נושאים פירות, כדכתיב, עץ פרי עושה פרי (בראשית א' י"א) ובתרגום אונקלס, אילן פרין עבד פרי. וכן והשענו תחת העץ (בראשית י"ח ד'), ובתרגום אונקלס שם "תחות אילנא". וכן (שם כ"ג י"ז) וכל העץ אשר בשדה וגו' ובת"א, וכל אילנא די בחקלא. וכן (במדבר י"ג כ') היש בה עץ וגו' ובת"א האית בה אילנין. ועוד רבים כאלה. לא נמצא מלת אילן במקרא רק בלשון ארמית וכדכתי' ואלו אילן וגו' רבה אילנא וגו' גודו אילנא וגו' (דניאל פרק ד' פסוק ז' ח' י"א) שהוא לשון ארמית, לשון בני אדם.
ואילו התלוש נקראתרגום אונקלוס פרשת בראשית
(יא) ואמר יי תדאית [תדאי] ארעא דתאה עסבא דבר זרעיה מזדרע אילן פירין עביד פירין לזניה דבר זרעיה ביה על ארעא והוה כן:
ושמא כוונת ה'מזרחי' שעץ יכול להתפרש אף על התלוש, אבל אילן אינו אלא במחובר, ולכך פירש רש"י 'תחת האילן'תרגום אונקלוס פרשת וארא
(יט) ואמר יי למשה אימר לאהרן סב חוטרך וארים ידך על מיא דמצראי על נהריהון על אריתיהון ועל אגמיהון ועל כל בית כנישת מימיהון ויהון דמא ויהי דמא בכל ארעא דמצרים ובמני אעא ובמני אבנא:
ומצד שני כתב בדבריוואף על גב דסתם עץ מורה על העצים שנחתכו ממקום חיבורם
מכל מקום מלת "תחת" מוכחת עליו שהוא מורה על האילן, כמו (א, יא) "עץ פרי", "היש בה עץ אם אין" (במדבר יג, כ),
ומדוע לא בורא 'פרי האילן' בפשטות משום דלישנא דקרא עדיף.משה נפתלי אמר:עַל פֵּרוֹת הָאִילָן הוּא אוֹמֵר 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'
בשלמא אמר:ומדוע לא בורא 'פרי האילן' בפשטות משום דלישנא דקרא עדיף.משה נפתלי אמר:עַל פֵּרוֹת הָאִילָן הוּא אוֹמֵר 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'
ויש לשאול מאי שנא ברכת האילנות שאומרים 'אילנות טובות' הלא 'עץ טוב' הוא גם לישנא דקרא?
שמא בא לאפוקי שהמדובר באילן מחובר ולא בעץ תלוש.בשלמא אמר:ומדוע לא בורא 'פרי האילן' בפשטות משום דלישנא דקרא עדיף.משה נפתלי אמר:עַל פֵּרוֹת הָאִילָן הוּא אוֹמֵר 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'
ויש לשאול מאי שנא ברכת האילנות שאומרים 'אילנות טובות' הלא 'עץ טוב' הוא גם לישנא דקרא?
תשובה: נוסח ברכת האילנות ניתקן בידי חכמי הדורות המאוחרים, שלא כנוסח ברכות הנהנין שניתקן בידי אנשי כנסת הגדולה.בשלמא אמר:ויש לשאול: מאי שנא ברכת האילנות שאומרים 'אילנות טובות'?
וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ.משה נפתלי אמר:כלומר, דהעץ האמור כאן אינו כאותו העץ שתלו עליו את המן.פינחס רוזנצוויג אמר:רש"י בא לאפוקי האפשרות שאיירי בחומר.