אין קורין אבות אלא לשלשה

אריק

משתמש ותיק
ברכות טז: ת"ר אין קורין אבות אלא לשלשה.
וצ"ע מההושענות להושענא רבה נוסח עדות המזרח
"לְמַעַן אָב נִפְקַד וַיִבָּחֵן, כִּכְלוֹת דּוֹר צוֹחֵן, וְנֹחַ מָצָא חֵן. בַּעֲבוּרוֹ תַּלְבִּישׁ תְּהִלָה, לְעוֹרְכֵי לְךָ תְּפִלָה. הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא:"
ולכאורה הכוונה למען אב - לנח. 
ומוכח שניתן לקרוא לנח "אב".
ואלי הכוונה כמו שכתב רש"י בברכות טז: אין קורין אבות - לישראל:
אלא לשלשה - אברהם יצחק ויעקב לאפוקי שבטים:
ואולי כוונת רש"י שניתן לקרוא אבות למי שהיה קודם להם, ולכן נח נקרא "אב".
האמנם ?

ומצאתי בספר פינחס ויפלל שעמד בזה, וישב כמה ישובים.

 
 

קבצים מצורפים

  • פינחס ויפלל.jpg
    פינחס ויפלל.jpg
    74.9 KB · צפיות: 90

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
שוב מצאתי

 1.  מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק א הלכה יב
אין קורין לאבות אבינו אלא לשלשה האבות, ולא לאימהות אמנו אלא לארבע האמהות. 

 2.  חידושי הרשב"א מסכת ברכות דף טז עמוד ב ד"ה אין קורין  (*2)
אין קורין אבות אלא לשלשה, פי' הראב"ד ז"ל שאין אומרים מי שענה ראובן אבינו או שמעון אבינו ואם אמר לא הפסיד אלא שאין עלינו חובה לכבוד זה אלא לשלשה האבות, ואינו מחוור בעיני דאין קורין אמהות אלא לארבעה מאי איכא למימר, אלא הפירוש הנכון כמו שפירש ר"ה גאון ז"ל דלכבוד בעלמא קאמר ולומר שאין חשובין להקרא אבות לכל ישראל ואמהות לכל ישראל אלא שלשה אבות וארבע אמהות. 

 3.  בית הבחירה (מאירי) מסכת ברכות דף טז עמוד ב ד"ה אין קורין
אין קורין אבות אלא לשלשה אברהם יצחק ויעקב משם ואילך אין לו להזכיר את האחרים על שם כלל האומה כגון שיאמר ראובן אבינו חנוך אבינו שאין ליחס כל האומה אלא לאלו שנתפרסמו באבות ראשונים ונתפרסם חשיבותם לאבות אחריהם וכן אין קורין אמהות אלא לד' שרה רבקה רחל ולאה: 

 4.  חידושי הרא"ה מסכת ברכות פרק ב ד"ה ואין קורין  (*4)
ואין קורין אבות אלא לשלשה. פי' דרך כבוד קאמר דאין קורין אבות דרך כלל לכל ישראל אלא לשלשה אברהם אבינו יצחק אבינו יעקב אבינו. 

 5.  פסקי ריא"ז מסכת ברכות פרק ב הלכה ד אות ה  (*2)
ה. אין קורין אבות אלא לשלשה, לאברהם וליצחק וליעקב, ולא לשבטים, ואין קורין אמהות אלא לארבע, שרה רבקה רחל ולאה. 

 6.  פסקי רי"ד מסכת ברכות דף טז עמוד ב ד"ה ת"ר, העבדים  (*2)
ת"ר אין קורין אבות אלא לשלשה. פי' ולא לשבטים. ואין קורין אימהות אלא לארבעה. פרט לבלהה וזלפה. 
 

יחיה

משתמש ותיק
אריק אמר:
ברכות טז: ת"ר אין קורין אבות אלא לשלשה.
וצ"ע מההושענות להושענא רבה נוסח עדות המזרח
"לְמַעַן אָב נִפְקַד וַיִבָּחֵן, כִּכְלוֹת דּוֹר צוֹחֵן, וְנֹחַ מָצָא חֵן. בַּעֲבוּרוֹ תַּלְבִּישׁ תְּהִלָה, לְעוֹרְכֵי לְךָ תְּפִלָה. הוֹשַׁעֲנָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא:"
ולכאורה הכוונה למען אב - לנח. 
ומוכח שניתן לקרוא לנח "אב".
ואלי הכוונה כמו שכתב רש"י בברכות טז: אין קורין אבות - לישראל:
אלא לשלשה - אברהם יצחק ויעקב לאפוקי שבטים:
ואולי כוונת רש"י שניתן לקרוא אבות למי שהיה קודם להם, ולכן נח נקרא "אב".
האמנם ?
ומצאתי בספר פינחס ויפלל שעמד בזה, וישב כמה ישובים.

בחדושי הריטב"א יבמות מו, א:
שכן מצינו באמהות. פרש"י ז"ל בנשיהם של יוצאי מצרים, ויש מקשים דהא קי"ל שאין קורין אמהות אלא לד', כדאיתא במס' ברכות, ותירצו דההיא בתפלה, לומר מרים אמנו ויוכבד אמנו.
ויש להעיר, וכי אומרים בתפילתנו ומציינים "שרה אמנו" ו"רבקה אמנו" ו"רחל אמנו" ו"לאה אמנו"?
 

בן עזאי

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
ולגופם של דברים, שמא יש לחלק בין אב, לאבינו ואבותינו...
והביאור פשוט, דנח היה אב לכל העולם, ואילו הם היו אבות לישראל.
 

יחיה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
"מי שברך אמותינו שרה רבקה רחל ולאה".

ובפסקי תשובות - הערות סימן רפח:
ונכון לציין הכא מש"כ בשו"ת משאת בנימין (זילברגרג) סי' נ"ה שאין נכון אלו האומרים את שמות האמהות הקדושות (שרה רבקה וכו') כשעושין מי שבירך לאשה, כי זה דבר מחודש שאין מוזכר בקדמונים, ובתוה"ק מצינו שהאבות נתברכו ואין מוזכר ברכה באמהות, ואין לשנות הנוסח, (ואכן גם בנוסח מי שבירך לילדת שכתב בשו"ת אג"מ (שם) הוזכרו האבות ולא האמהות).
 

יחיה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
והנה לנו הערה נוספת על דברי הפסק"ת...

אמנם בלקט יושר חלק ב (יורה דעה) עמוד פב ענין ג:
מי שבירך אמותינו שרה רבקה, ולאה, וחנה, הוא יברך פלוניתא בת פלוני בעבור שפלוני בר' פלוני יתן צדקה בעדה וכמו שריפא חזקיהו מלך יהודה [ובנימין] הצדיק ומרים הנביאה כן ישלח לה רפואה שלימה מהרה. [ולפעמים אמר ויתיר לה חבליה מציריה לטב] בתוך כל חולי עמו ישראל ונאמר אמן. כזה דלעיל אמר ליולדת המקשה והיה מפסיק בין לאה לחנה - אבל לחולה הוה מפיק חנה ומעייל רחל ואומר רחל ולאה, כן שמע ממוהר"ר אהרן זקצ"ל. אבל לאיש חולי ל"ע אמר מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב וכו'... 
וחנה היא מאמוֹתינו?! הרי אין קורין אימהות אלא לארבע.
בעלי תמר מסכת שקלים פרק ה הלכה א:
וראיתי במחזור רומא בולוניא ש"ג, שמקביל למי שברך לאנשים הנותנים שמן למאור וכו', יש שם, מי שברך שרה רבקה רחל ולאה - הוא יברך את כל בת ישראל שעושה מעיל או מטפחת לכבוד התורה ומתקנת נר לכבוד התורה וכו'
ועיין גם מאמר: מנהגי קהילת קודש ברלין, הרב אליהו יוחנן גור אריה, הוא בזכור לאברהם (חולון) תשנ"ו, תקלט - תקסז.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
אנציקלופדיה תלמודית כרך א, אבות (האומה) [המתחיל בטור לג]
 ​
אין קורין אבות אלא לשלושה1, פרט לשבטים2. ולא מפני שאיננו יודעים לאיזה שבט אנו מתיחסים, אלא מפני שאין חשובים להיקרא אבות לכל ישראל אלא אברהם יצחק ויעקב בלבד3. יש מפרשים שאין אומרים על המת לשבחו שהוא בן ראובן או בן שמעון, אלא שהוא בן אברהם יצחק ויעקב4. ויש מפרשים שאין מזכירין זכות אבות אלא לשלשה, שעד יעקב הם חשובים וזכותם גדולה, ומכאן ולמטה אין חשובים כל כך ואין נתלים בזכותם5. הגבלות שונות נאמרו בדבר: [טור לד] דוקא בתפלה אין לומר אבות על אחרים, אבל לא בדרך סיפור דברים6; אין הדברים אמורים אלא לגבי יחידים, שאינם אבותיהם של כל ישראל, כגון השבטים וכיוצא, אבל לרבים שהם אבות של כל ישראל מותר לקרוא אבות, ולכן הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, כגון מעברות הים והירדן וכיוצא, אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו7; דוקא סתם אבות אין לקרוא, אבל בצירוף תואר מותר, כמו שאמרו על שמאי והלל שהם אבות העולם8, ועל ר' טרפון שהוא אביהן של כל ישראל9, ועל רבן יוחנן בן זכאי שהוא אב לחכמה ואב לדורות10.
 


1 . שמחות א יד; ברכות טז ב.
2 . ברכות שם ורש"י ד"ה אלא.
3 . ברכות שם, ורשב"א בשם רב האי. ועי' אוצר הגאונים לברכות פירושים עמוד 22.
4 . או"ז ח"א סי' קו בשם ר"ח.
5 . שם.
6 . ריטב"א יבמות מו ב.
7 . ברכות נד א, באר אברהם להר"א משכיל לאיתן, בחי' שם.
8 . עדיות פ"א מ"ד.
9 . ירושלמי יבמות פ"ד הי"ב.
10 . ירושלמי נדרים פ"ה ה"ו, דבש לפי להחיד"א אות א. ועי' בית האוצר ח"א כלל ב.
 
חלק עליון תַחתִית