יושב אוהלים
משתמש ותיק
בפסוק (בראשית כב,יב) ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, מביא רש"י מהמדרש וז"ל "אל תשלח" - לשחוט, אמר לו אם כן לחנם באתי לכאן אעשה בו חבלה ואוציא ממנו מעט דם, א"ל אל תעש לו מאומה אל תעש בו מום: ע"כ דברי רש"י.
אמנם בילקוט ראובני ריש פרשת חיי שרה מביא:
(וראיתי בספר אחר שכן כתוב גם בזוהר.)
הרי שלפי מדרש זה אכן באמת כן שחט אברהם את יצחק בעקדה.
וע"כ צ"ל שמדרשים חלוקים הם וכמו שמצינו הרבה מדרשים שחולקים זה עם זה.
אבל קשה שלפי מדרש זה איך יתפרש פשוטו של מקרא "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה", הרי כבר שחטו? (הול"ל "אל תגע בו עוד).
ועוד שהרי מיד אח"כ כתוב בפסוק "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו. ומשמע שאת בנו לא שחט ולכן שחט את האיל במקומו.
אמנם בילקוט ראובני ריש פרשת חיי שרה מביא:
(וראיתי בספר אחר שכן כתוב גם בזוהר.)
הרי שלפי מדרש זה אכן באמת כן שחט אברהם את יצחק בעקדה.
וע"כ צ"ל שמדרשים חלוקים הם וכמו שמצינו הרבה מדרשים שחולקים זה עם זה.
אבל קשה שלפי מדרש זה איך יתפרש פשוטו של מקרא "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה", הרי כבר שחטו? (הול"ל "אל תגע בו עוד).
ועוד שהרי מיד אח"כ כתוב בפסוק "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו. ומשמע שאת בנו לא שחט ולכן שחט את האיל במקומו.
