האם אברהם שחט את יצחק בעקדה

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בפסוק (בראשית כב,יב) ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, מביא רש"י מהמדרש וז"ל "אל תשלח" - לשחוט, אמר לו אם כן לחנם באתי לכאן אעשה בו חבלה ואוציא ממנו מעט דם, א"ל אל תעש לו מאומה אל תעש בו מום: ע"כ דברי רש"י.

אמנם בילקוט ראובני ריש פרשת חיי שרה מביא:

יצחק בגן עדן.PNG

(וראיתי בספר אחר שכן כתוב גם בזוהר.)

הרי שלפי מדרש זה אכן באמת כן שחט אברהם את יצחק בעקדה.
וע"כ צ"ל שמדרשים חלוקים הם וכמו שמצינו הרבה מדרשים שחולקים זה עם זה.
אבל קשה שלפי מדרש זה איך יתפרש פשוטו של מקרא "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה", הרי כבר שחטו? (הול"ל "אל תגע בו עוד).
ועוד שהרי מיד אח"כ כתוב בפסוק "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו. ומשמע שאת בנו לא שחט ולכן שחט את האיל במקומו.
 

בבלי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
בפסוק (בראשית כב,יב) ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, מביא רש"י מהמדרש וז"ל "אל תשלח" - לשחוט, אמר לו אם כן לחנם באתי לכאן אעשה בו חבלה ואוציא ממנו מעט דם, א"ל אל תעש לו מאומה אל תעש בו מום: ע"כ דברי רש"י.

אמנם בילקוט ראובני ריש פרשת חיי שרה מביא:



(וראיתי בספר אחר שכן כתוב גם בזוהר.)

הרי שלפי מדרש זה אכן באמת כן שחט אברהם את יצחק בעקדה.
וע"כ צ"ל שמדרשים חלוקים הם וכמו שמצינו הרבה מדרשים שחולקים זה עם זה.
אבל קשה שלפי מדרש זה איך יתפרש פשוטו של מקרא "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה", הרי כבר שחטו? (הול"ל "אל תגע בו עוד).
ועוד שהרי מיד אח"כ כתוב בפסוק "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו. ומשמע שאת בנו לא שחט ולכן שחט את האיל במקומו.
אפשר לומר שהחל לשחוט אבל לא סיים. 
כלומר:
שתוך כדי שהוא שוחט הוא שמע אל תשלח ידך לנער לסיים שחיטתו ואל תעש לו מאומה לעשות לו חבורה שיהיה נחשב כאילו סיים שחיטתו.
וכך הוא אומנם שחט אבל גם לא שחט כי לא סיים שחיטתו
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
בבלי אמר:
אפשר לומר שהחל לשחוט אבל לא סיים. 
כלומר:
שתוך כדי שהוא שוחט הוא שמע אל תשלח ידך לנער לסיים שחיטתו ואל תעש לו מאומה לעשות לו חבורה שיהיה נחשב כאילו סיים שחיטתו.
וכך הוא אומנם שחט אבל גם לא שחט כי לא סיים שחיטתו

מפורש שם "ששחט בו אברהם רוב שנים (סימנים)", וזה נקרא שחיטה מלאה, וכבר סיים השחיטה.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
אולי 'אל תעש לו מאומה' פירושו 'אל תעשה לו כמשפט העולה, לקבל, להוליך ולזרוק הדם, ולהפשיט לנתח וכו', אלא עצור כאן'.
ומזה גם מובן ש'ויעלהו לעולה תחת בנו' הוא שעשה לאיל כמשפט העולה מראשיתו עד סופו משא"כ ביצחק שרק שחט
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
אולי 'אל תעש לו מאומה' פירושו 'אל תעשה לו כמשפט העולה, לקבל, להוליך ולזרוק הדם, ולהפשיט לנתח וכו', אלא עצור כאן'.
מה יהיה איכפת לו שכן יעשה אחרי שכבר שחטו, אדרבה אם כבר נשחט למה שלא ישלים את עבודת הקרבן?
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חייל של הרבי אמר:
אולי 'אל תעש לו מאומה' פירושו 'אל תעשה לו כמשפט העולה, לקבל, להוליך ולזרוק הדם, ולהפשיט לנתח וכו', אלא עצור כאן'.
מה יהיה איכפת לו שכן יעשה אחרי שכבר שחטו, אדרבה אם כבר נשחט למה שלא ישלים את עבודת הקרבן?
אולי אם היה מעלהו לעולה, לא היה ניתן להחזירו
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
אולי אם היה מעלהו לעולה, לא היה ניתן להחזירו
"אולי" מסוג זה צריך קצת יותר מקור, ממה שיש מדרש שאינו מובן בעליל, ורוצים לחדש פשט חדש במדרש. (אם לא כתוב באור זה בפירוש במדרש)
 

אברהם משה

משתמש ותיק
"אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" נאמר לו אחר ששחט בו רוב סימנים, ונאמר לו שמעתה ואילך לא ישלח ולא יעשה מאומה.
גם אם ע"פ הלכה שחיטת רוב סימנים חשוב כגמר שחיטה, כיון שכאן עוד לא סיים לערוף את ראשו לגמרי... שייך עדין לומר אל תשלח וגו'.
ולכן צווה ליקח איל תחת בנו, שאצל יצחק היה חסר קבלת הדם וכו', כמו שכתב הרב @חייל של הרבי.

במאמר מוסגר, דברי מדרש אלו נאמרו ע"ד הדרש, שהרי ד' בחינות יש בתורה - פרד"ס, וקשה לשאול 'פשט' בפסוקים כשעצם הרעיון הוא 'דרש', ודו"ק. 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
ה"מדרש שאינו מובן בעליל" אינו רק ילקוט ראובני. קצת מקורות:
ספר שבולי הלקט ענין תפילה סימן יח
כשנעקד יצחק אבינו על גבי המזבח ונעשה דשן והי' אפרו מושלך על הר המוריה מיד הביא עליו הקדוש ברוך הוא טל והחיה אותו לפיכך אמר דוד כטל חרמון שיורד על הררי ציון וגו' כטל שהחיה בו יצחק אבינו מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מחיה המתים.
וכן הביאו מתניא רבתי, ויש שדייקו כן בשיטות ראשונים נוספים.
ואולי הכוונה למדרש זה:
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) תפלת שמונה עשרה עמוד 584
תניא שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אגדה, מאי על הסדר זה סדר עולם, לכך מצינו י"ח ברכות של תפלה מעולם היו מתוקנות זו אחר זו, כיון שבאו אנשי כנסת הגדולה כללום ותקנום כסדרן. כשניצל אברהם אבינו מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מגן אברהם, כשנעקד יצחק על גבי המזבח ונעשה דשן והיה אפרו מושלך על הר המוריה מיד הביא עליו הקדוש ברוך הוא טל והחיה אותו, לפיכך אמר דוד ע"ה כטל חרמון שיורד על הררי ציון כטל שהחיה הקדוש ברוך הוא בו את יצחק אבינו, מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מחיה המתים.
אמנם מדרש זה מופיע בראשונים בשני צורות נוספות, וסוברים שלא נשחט יצחק:
ילקוט שמעוני תורה פרשת וירא רמז קא
ר' יהודה אומר כיון שהגיע החרב לצואר פרחה ויצאה נשמתו של יצחק, וכיון שהשמיע קולו מבין שני הכרובים אל תשלח ידך אל הנער [כ"ב, י"ב] חזרה נפשו לגופו והתירו ועמד יצחק וידע יצחק שכך עתידים המתים לחיות ופתח ואמר בא"י מחיה המתים. וכן הוא בדעת זקנים עה"ת.
ובנוסח שלישי:
בית יוסף אורח חיים סימן קיב
כשנעקד יצחק אמרו מחיה המתים.
לבוש אורח חיים סימן קיב
כשנעקד יצחק וניצל אמרו מחיה המתים. (וכאן מפורש שזה על ההצלה ולא תחיית המתים, וכן נראה שכוונת הב"י.)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם משה אמר:
"אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" נאמר לו אחר ששחט בו רוב סימנים, ונאמר לו שמעתה ואילך לא ישלח ולא יעשה מאומה.
גם אם ע"פ הלכה שחיטת רוב סימנים חשוב כגמר שחיטה, כיון שכאן עוד לא סיים לערוף את ראשו לגמרי... שייך עדין לומר אל תשלח וגו'.
ולכן צווה ליקח איל תחת בנו, שאצל יצחק היה חסר קבלת הדם וכו', כמו שכתב הרב @חייל של הרבי.
ועל תשובה של @חייל של הרבי  כבר הקשתי :
יושב אוהלים אמר:
מה יהיה איכפת לו שכן יעשה אחרי שכבר שחטו, אדרבה אם כבר נשחט למה שלא ישלים את עבודת הקרבן?

 
אברהם משה אמר:
במאמר מוסגר, דברי מדרש אלו נאמרו ע"ד הדרש, שהרי ד' בחינות יש בתורה - פרד"ס, וקשה לשאול 'פשט' בפסוקים כשעצם הרעיון הוא 'דרש', ודו"ק.
אם הדרוש הוא סתירה למה שמפורש בפסוק, בע"כ יש גם פירוש על פי דרוש למה שכתוב בפסוק, ולא "קשה לשאול" לפי "דרוש" זה מהו הפירוש במה שמפורש בפסוק "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה".
 

אברהם משה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אברהם משה אמר:
"אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" נאמר לו אחר ששחט בו רוב סימנים, ונאמר לו שמעתה ואילך לא ישלח ולא יעשה מאומה.
גם אם ע"פ הלכה שחיטת רוב סימנים חשוב כגמר שחיטה, כיון שכאן עוד לא סיים לערוף את ראשו לגמרי... שייך עדין לומר אל תשלח וגו'.
ולכן צווה ליקח איל תחת בנו, שאצל יצחק היה חסר קבלת הדם וכו', כמו שכתב הרב @חייל של הרבי.
ועל תשובה של @חייל של הרבי  כבר הקשתי :
יושב אוהלים אמר:
מה יהיה איכפת לו שכן יעשה אחרי שכבר שחטו, אדרבה אם כבר נשחט למה שלא ישלים את עבודת הקרבן?
 
אברהם משה אמר:
במאמר מוסגר, דברי מדרש אלו נאמרו ע"ד הדרש, שהרי ד' בחינות יש בתורה - פרד"ס, וקשה לשאול 'פשט' בפסוקים כשעצם הרעיון הוא 'דרש', ודו"ק.
אם הדרוש הוא סתירה למה שמפורש בפסוק, בע"כ יש גם פירוש על פי דרוש למה שכתוב בפסוק, ולא "קשה לשאול" לפי "דרוש" זה מהו הפירוש במה שמפורש בפסוק "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה".
לא אשיב על נושא הפרד"ס, כי יש בזה עמוק מני עמוק, ואין בידי זמן להשיב על זה.

כן אתייחס למה שכתבתם שהקשתם על תשובת הרב @חייל של הרבי.
קושייתכם שייכת ללא ההקדמה שלי שנאמר לו שמעתה ואילך לא ישלח ולא יעשה מאומה, כלומר אע"פ ששחטו לגמרי מבחינה הלכתית, כיון שבמציאות עדין לא סיים את עריפת הראש, שייך שנאמר לו ש'מעתה' לא ישלח ידו לעשות זאת.
א"כ מה קשה למה שלא ישלים את עבודת הקרבן??? 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם משה אמר:
כיון שבמציאות עדין לא סיים את עריפת הראש, שייך שנאמר לו ש'מעתה' לא ישלח ידו לעשות זאת.
א"כ מה קשה למה שלא ישלים את עבודת הקרבן??? 
הסברתי את קושייתי:
את החלק הזה שאלתי על מה שתירץ ש'אל תעש לו מאומה קאי על קבלת וזריקת הדם. והקשתי, מה יהיה איכפת לו שיעשה קבלה וזריקת הדם אחרי שכבר שחטו, אדרבה אם כבר נשחט למה שלא ישלים את עבודת הקרבן?
ועל החלק ש המשך מעשה השחיטה עצמו, הרי אם היה לו לאברהם עניין לעשות את קרבנו בצורה זו, (ואינני מבין למה), אז למה זה נמנע ממנו,אדרבה אם כבר נשחט כבר למה שלא ישלים את עבודת הקרבן?
 

אברהם משה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אברהם משה אמר:
כיון שבמציאות עדין לא סיים את עריפת הראש, שייך שנאמר לו ש'מעתה' לא ישלח ידו לעשות זאת.
א"כ מה קשה למה שלא ישלים את עבודת הקרבן??? 
הסברתי את קושייתי:
את החלק הזה שאלתי על מה שתירץ ש'אל תעש לו מאומה קאי על קבלת וזריקת הדם. והקשתי, מה יהיה איכפת לו שיעשה קבלה וזריקת הדם אחרי שכבר שחטו, אדרבה אם כבר נשחט למה שלא ישלים את עבודת הקרבן?
ועל החלק ש המשך מעשה השחיטה עצמו, הרי אם היה לו לאברהם עניין לעשות את קרבנו בצורה זו, (ואינני מבין למה), אז למה זה נמנע ממנו,אדרבה אם כבר נשחט כבר למה שלא ישלים את עבודת הקרבן?
כעת השאלה שלכם זה לא מה הפשט בכתוב, אלא למה ולמה ה' ציווה שלא ימשיך לערוף את ראשו.
חוץ מזה, מה שהקשתם על מה שתירץ ש'אל תעש לו מאומה קאי על קבלת וזריקת הדם', זה לא קושיא על דברי. שאני כתבתי שאל תעש לו מאומה נאמר כנגד עריפת הראש.
רק על החלק של 'תחת בנו' כתבתי מה שכתב ששייך תחת בנו מאחר שלא היה קבלת וזריקת דם.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם משה אמר:
מה שהקשתם על מה שתירץ ש'אל תעש לו מאומה קאי על קבלת וזריקת הדם', זה לא קושיא על דברי. שאני כתבתי שאל תעש לו מאומה נאמר כנגד עריפת הראש.רק על החלק של 'תחת בנו' כתבתי מה שכתב ששייך תחת בנו מאחר שלא היה קבלת וזריקת דם.
אם למדת כך על 'תחת בנו' ע"כ למדת כך גם על אל תעש לו מאומה.
כי אם רק על העריפה אתה לומד כן, מנ"ל שלא עשה קבלה וזריקת הדם.
 

אברהם משה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אברהם משה אמר:
מה שהקשתם על מה שתירץ ש'אל תעש לו מאומה קאי על קבלת וזריקת הדם', זה לא קושיא על דברי. שאני כתבתי שאל תעש לו מאומה נאמר כנגד עריפת הראש.רק על החלק של 'תחת בנו' כתבתי מה שכתב ששייך תחת בנו מאחר שלא היה קבלת וזריקת דם.
אם למדת כך על 'תחת בנו' ע"כ למדת כך גם על אל תעש לו מאומה.
כי אם רק על העריפה אתה לומד כן, מנ"ל שלא עשה קבלה וזריקת הדם.
אז נאמר הפוך,
אם אני לומד כן - בנוגע לעריפה - על 'אל תשלח' וגו', אפשר ללמוד כן גם לגבי 'תחת בנו'.
רק הסתדר לי בראש יותר לחלק ביניהם.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם משה אמר:
אז נאמר הפוך,
אם אני לומד כן - בנוגע לעריפה - על 'אל תשלח' וגו', אפשר ללמוד כן גם לגבי 'תחת בנו'.
וא"כ על שניכם אני שואל למה רצה אברהם לעשות כן, אם כבר קיים מצוות ה', ואם יש סיבה אז למה לא??
 

אברהם משה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אברהם משה אמר:
אז נאמר הפוך,
אם אני לומד כן - בנוגע לעריפה - על 'אל תשלח' וגו', אפשר ללמוד כן גם לגבי 'תחת בנו'.
וא"כ על שניכם אני שואל למה רצה אברהם לעשות כן, אם כבר קיים מצוות ה', ואם יש סיבה אז למה לא??
אמרתי שזה שאלה חדשה,
ולא נוגע לעצם פשט.
אברהם אבינו הצטווה לעלותו לעולה, בדר"כ בקרבן עורפים את הראש לגמרי, וכך רצה גם אברהם, כיון שעשה ב' סימנים זה נחשב שחיטה, אך לא סיום העריפה.
ואז קיבל את הציווי הנוסף לא לסיים העריפה.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם משה אמר:
אמרתי שזה שאלה חדשה,
ולא נוגע לעצם פשט.
אברהם אבינו הצטווה לעלותו לעולה, בדר"כ בקרבן עורפים את הראש לגמרי, וכך רצה גם אברהם, כיון שעשה ב' סימנים זה נחשב שחיטה, אך לא סיום העריפה.
ואז קיבל את הציווי הנוסף לא לסיים העריפה.
עיינתי טוב בתשובתך, וגם בשאלתי, ואסביר:
השוותי בין פירושו של רש"י לפירוש הילקוט ראובני, ואם רש"י הוא בירור ה"פשט", שפירש"י שהיה לו סיבה לעשות כן משום "וכי לחינם באתי" גם כאן צריך הסבר. וגם זה חלק מביאור הפשט.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
לענ"ד אפשר לפרש את דברי המדרש כפשוטו בפסוקים.
ונקדים מה ששאלו רבים למה עקד אברהם את יצחק לשחטו על המזבח, הרי שחיטה בעזרה, ותירוצים רבים נאמרו על כך.
ולשיטת המדרש יתפרש כך. ויעקוד את יצחק בנו - לא על גבי המזבח, ואז שחטו.
וישם אותו על המזבח ממעל לעצים - לאחר שחיטה לשרפו לאפר, וכן עשה (וממה שנכתב ששמו על המזבח למדנו ששחטו קודם שהרי אין דרך שחיטה על המזבח).
וממה שנכתב אח"כ וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת - למדנו שקם וחי, ורצה אברהם שוב לשחטו, ועל זה קרא אליו מלאך ה' מן השמים.
והטעם שרצה לשחטו אחר שכבר קיים ציווי ה' לשחטו, כיון ששני טעמים היו לו לשחטו, א. נצטוה מפורש להקריבו והעלהו שם לעולה. ב. כיון שהוא עולה דין העולה להיקרב.
ואחר ששחטו והקריבו לעולה, פקע הדין הראשון, אך נשאר הדין השני, שהוא עולה ויש להקריבו, ואברהם כהן והוא המקריב. ונצטווה ע"י מלאך שלא להקריב.
והרווחנו בזה גם כמה קושיות במעשה העקדה:
א. איך יתכן שהקב"ה אמר וחזר מדבריו, שהרי בפשטות העלהו לעולה, שווה להקריבהו לעולה, והתירוץ המובא בחז"ל, שהכוונה רק להעלותו על המזבח, קצת דחוק, ולמדרש אין כל דוחק.
ב. למה הקריב על גבי המזבח - למדרש לא קשה, שבאמת לא הקריבו על המזבח.
ג. איך שמע אברהם למלאך לא לשחטו, אחר שנצטווה מפי ה' לשחטו, והיה אמור שלא לשמוע למלאך כמו שלא שמע לשטן. ולמדרש לא סתר המלאך ציווי ה'.
ולכל קושיות אלו יש תירוץ, אך מבואר באופן נפלא על פי המדרש.
ולמה הסתירה זאת התורה, אפשר לומר בכמה דרכים. ואולי בפשוטו, כיוון שאין רצון ה' שיעשו כמעשה זה, וכיפתח וכמלך מואב, וכנאמר על עובדי ע"ז, גם את בניהם ישרפו באש לאלוהיהם, ונאמר לגנאי גדול, ולכן כאן במקרה המיוחד ויוצא הדופן, הסתירה זאת התורה.
יתכן ששיטת המדרש, היא גם שיטת חז"ל כשאמרו, "אפרו של יצחק צבור על המזבח", אבל אינה השיטה העיקרית בחז"ל ובמפרשים.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
וממה שנכתב אח"כ וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת - למדנו שקם וחי, ורצה אברהם שוב לשחטו,
זה המצאה שלך לדרוש את הפסוק כך, או שראית מישהו כותב את זה? כי תוספת זו בודאי לא כתוב במדרש.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יראתי בפצותי אמר:
וממה שנכתב אח"כ וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת - למדנו שקם וחי, ורצה אברהם שוב לשחטו,
זה המצאה שלך לדרוש את הפסוק כך, או שראית מישהו כותב את זה? כי תוספת זו בודאי לא כתוב במדרש.
הסברתי היכן ראה זאת המדרש בפסוקים לענ"ד.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
יושב אוהלים אמר:
יראתי בפצותי אמר:
וממה שנכתב אח"כ וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת - למדנו שקם וחי, ורצה אברהם שוב לשחטו,
זה המצאה שלך לדרוש את הפסוק כך, או שראית מישהו כותב את זה? כי תוספת זו בודאי לא כתוב במדרש.
הסברתי היכן ראה זאת המדרש בפסוקים לענ"ד.

אם במדרש היה כותב ש"שקם וחי, ורצה אברהם שוב לשחטו" - היית אולי יכול להסביר איפה ראה זאת המדרש בפסוקים, אבל דבר זה לא כתוב במדרש בכלל.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
וממה שנכתב אח"כ וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת - למדנו שקם וחי, ורצה אברהם שוב לשחטו, ועל זה קרא אליו מלאך ה' מן השמים.
וזה היה אחר ג' שנים?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
זה היה אחר ג' שנים?
בדרך מילתא דבדיחותא י"ל שפעם היו מסיימים את התורה כל ג' שנים, וזה היה כשהגיע שוב לפרשת העקדה אחרי ג' שנים.
(וידוע הסיפור עם האשה ששמעה שנה אחרי שנה שנמכר יוסף ע"י אחיו, ואמרה "הפעם זה באמת אשמתו - היה לו ללמוד משנה שעברה, ולא לעשות אותה טעות עוד הפעם!").
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
יראתי בפצותי אמר:
וממה שנכתב אח"כ וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת - למדנו שקם וחי, ורצה אברהם שוב לשחטו, ועל זה קרא אליו מלאך ה' מן השמים.
וזה היה אחר ג' שנים?
הסברתי את המדרש שקם אחר שנשחט ונשרף, ולמדרש זה היה מיד, לא את הילקוט ראובני.
לשיטת המדרש ברור שהפסוקים אל תשלח ידך נאמרו אח"כ, שהרי לא נאמר לו אל תשחט ושחט, ומבוא בפסוקים ששמע למלאך ולא שחט.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
אין חכמה אמר:
יראתי בפצותי אמר:
וממה שנכתב אח"כ וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת - למדנו שקם וחי, ורצה אברהם שוב לשחטו, ועל זה קרא אליו מלאך ה' מן השמים.
וזה היה אחר ג' שנים?
הסברתי את המדרש שקם אחר שנשחט ונשרף, ולמדרש זה היה מיד, לא את הילקוט ראובני.
לשיטת המדרש ברור שהפסוקים אל תשלח ידך נאמרו אח"כ, שהרי לא נאמר לו אל תשחט ושחט, ומבוא בפסוקים ששמע למלאך ולא שחט.
ולזה לא מובן מ"ט היה צורך באיל
ואולי אחר שכבר אין אפר היה צריך אפר במקומו

 
 
חלק עליון תַחתִית