ידועה השאלה המצויה, באנשים שמשקרים לרשויות כדי לקבל הנחה מארנונה וכיו"ב.
באופן ושיטות שאין איסור גזל.
ידוע מכמה גדולים שאמרו, שאם צריך לשקר בוודאי אינו בגדר השתדלות.
והנה אצל א"א ע"ה אנו מוצאים שנקט ההשתדלות ע"י שקר, 'אמרי נא אחותי את',
למרות שהיה מובטח מהקב''ה שלא ינזק וההסבר בראשונים הוא שעשה כן משום השתדלות.
לכאורה יש כאן ראיה ששקר אינו סתירה להשתדלות, עכ"פ כדי להינצל?
באופן ושיטות שאין איסור גזל.
ידוע מכמה גדולים שאמרו, שאם צריך לשקר בוודאי אינו בגדר השתדלות.
והנה אצל א"א ע"ה אנו מוצאים שנקט ההשתדלות ע"י שקר, 'אמרי נא אחותי את',
למרות שהיה מובטח מהקב''ה שלא ינזק וההסבר בראשונים הוא שעשה כן משום השתדלות.
לכאורה יש כאן ראיה ששקר אינו סתירה להשתדלות, עכ"פ כדי להינצל?