נתן הבבלי אמר:צ"ב אמאי מקרי זרעו? הרי בני אמה לא מתיחסים אחר האב רק אחרי האם.
משה נפתלי אמר:נתן הבבלי אמר:צ"ב אמאי מקרי זרעו? הרי בני אמה לא מתיחסים אחר האב רק אחרי האם.מקרא מלא דיבר הכתוב: 'וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה'. ובהכרח ששחררה אותה משפחוּת, שהרי אין אישות בשפחה. וכן אמרו חכמים במדרש: 'לאשה' – ולא לפילגש.
מלבי"ם בראשית פרק טז פסוק גמשה נפתלי אמר:נתן הבבלי אמר:צ"ב אמאי מקרי זרעו? הרי בני אמה לא מתיחסים אחר האב רק אחרי האם.מקרא מלא דיבר הכתוב: 'וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה'. ובהכרח ששחררה אותה משפחוּת, שהרי אין אישות בשפחה. וכן אמרו חכמים במדרש: 'לאשה' – ולא לפילגש.
נתן הבבלי אמר:למה הכתוב קורא לה בן האמה?
וַיַּחַץ אֶת־הַיְלָדִים עַל־לֵאָה וְעַל־רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת. וַיָּשֶׂם אֶת־הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה. וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ.
קדמא ואזלא אמר:העמק דבר: כך היה התנאי, דלגבי אברם לבד תהא לאשה ולא לשפחה, אבל לגבי שרה תהא לשפחה.
זה עוד קושיאמשה נפתלי אמר:נתן הבבלי אמר:למה הכתוב קורא לה בן האמה?וכן הוא אומר אצל בלהה וזלפה:וַיַּחַץ אֶת־הַיְלָדִים עַל־לֵאָה וְעַל־רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת. וַיָּשֶׂם אֶת־הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה. וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ.
ומאי 'ותענה שרי' - שהיתה משעבדת בה בקושי?משה נפתלי אמר:קדמא ואזלא אמר:העמק דבר: כך היה התנאי, דלגבי אברם לבד תהא לאשה ולא לשפחה, אבל לגבי שרה תהא לשפחה.כבר נלאו להשיג בשכל הפשוט היתכנות מעמד כזה: שפחה לזה ואשה לזה.ובזכרוני כי רבינו אליהו מזרחי כותב בפירוש כי שרה נתנה שטר שחרור להגר.
ברמב"ן עה"פ 'והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו': ויתכן כי בחיי רחל ולאה יקרא אותן שפחות ופילגשים ועתה מתו ולקחן לנשים.משה נפתלי אמר:נתן הבבלי אמר:למה הכתוב קורא לה בן האמה?וכן הוא אומר אצל בלהה וזלפה:וַיַּחַץ אֶת־הַיְלָדִים עַל־לֵאָה וְעַל־רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת. וַיָּשֶׂם אֶת־הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה. וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ.
גם את נניח את הענין של האמה והנידון אם היא שפחה או אשה, יקשה בלאו הכי, הרי 'כי ביצחק יקרא לך זרע'? ועי' רמב"ם פ"י ממלכים ה"ז.נתן הבבלי אמר:פ' וירא "וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא" (כ"א י"ג), וצ"ב אמאי מקרי זרעו הרי בני אמה לא מתיחסים אחר האב רק אחרי האם.
קדמא ואזלא אמר:ומאי 'ותענה שרי' - שהיתה משעבדת בה בקושי?
יושב בשבת תחכמוני אמר:בפשטות, 'כי זרעך הוא' היינו שסוכ"ס הוא זרעו, אף אם לא בדרגת 'יקרא לך זרע'.
יְכוֹלִין מַמְזֵרִים לִטַּהֵר (מִפְּסוּל זַרְעָם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּנֵיהֶם מַמְזֵרִים). כֵּיצַד? מַמְזֵר שֶׁנָּשָֹא שִׁפְחָה, הַוָּלָד עֶבֶד; שִׁחְרְרוֹ, נִמְצָא הַבֵּן בֶּן חוֹרִין.
ויש להזכיר, כי עבד אין לו חייס כלל, ואף לא לאמו, כדאמר רב חסדא בפרק ארבע מיתות: עבד מותר באמו, ופסק כן הרמב"ם בפרק ארבעה עשר מהלכות איסורי ביאה.מַמְזֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל - הִיא מַרְגְּלָא לֵהּ. ופירש רש"י: טָרְחָא וּמְהַדְּרָא לִנָּשֵׂא לְיִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת זַרְעָהּ. וְאַף עַל גַּב דִּבְנָהּ נַמֵּי מַמְזֵר, אֲפִלּוּ הָכִי, כֵּיוָן דְּאִיכָּא תַּקַּנְתָּא לְמַמְזֵרִים, כְּרַבִּי טַרְפוֹן, טָרְחָא וּמִנַּסְבָא לְיִשְׂרָאֵל.