הכנסת אורחים של אברהם אבינו

האם שאברהם אבינו הכניס את המלאכים לביתו הוא קיים בזה מצות הכנסת אורחים או שהכנסת אורחים פירושה למלא את החסר של הזולת ומלאכים אינם חסרים
והפשטות לכאו' שבעניני בין אדם לחברו אין הענין למלא את החסר אלא להיטיב כלומר מצד הנותן וללא קשר למקבל אבל יש להק' מהגמ' בב"ב שירמיהו יתפלל על שונאיו שיזמן להם ה' עניים שאינם מהוגנים כדי שלא יקבלו שכר וא"כ רואים שהענין הוא כן מצד המקבל וא"כ שוב האם אברהם קיים הכנסת אורחים וכתוב שבזכות אותה הכנסת אורחים זכה להרבה דברים
 
בר בי רב דחד יומא אמר:
האם שאברהם אבינו הכניס את המלאכים לביתו הוא קיים בזה מצות הכנסת אורחים או שהכנסת אורחים פירושה למלא את החסר של הזולת ומלאכים אינם חסרים
והפשטות לכאו' שבעניני בין אדם לחברו אין הענין למלא את החסר אלא להיטיב כלומר מצד הנותן וללא קשר למקבל אבל יש להק' מהגמ' בב"ב שירמיהו יתפלל על שונאיו שיזמן להם ה' עניים שאינם מהוגנים כדי שלא יקבלו שכר וא"כ רואים שהענין הוא כן מצד המקבל וא"כ שוב האם אברהם קיים הכנסת אורחים וכתוב שבזכות אותה הכנסת אורחים זכה להרבה דברים
לכאו' יש את העניין בעצם המעשה, להידמות להי"ת, מה הוא רחום וכו'. אבל נראה שיש גם עניין בקבלת הזולת (אף ללא מעשה מצד הנותן) כמבואר (אינני זוכר כרגע איפה) שמי שאיבד כסף ועני מצאו, קיים מצות צדקה
 
 
מצאתי בספרי (כי תצא; פסקה רפג):
"אמר רבי אלעזר בן עזריה מנין למאבד סלע מתוך ידו ומצאה עני והלך ונתפרנס בה מעלה עליו הכתוב כאילו זכה תלמוד לומר לגר ליתום ולאלמנה יהיה, והלא דברים קל וחומר אם מי שלא נתכוון לזכות וזכה מעלה עליו הכתוב כאילו זכה המתכוון לזכות וזכה על אחת כמה וכמה". ואולי זה דווקא בצדקה. וצ"ע בכ"ז.
 

הערשלה

משתמש ותיק
הרב דסלר בספרו מתייחס לעניין זה ומאריך שם בהסבר ההבדל בין מצות צדקה לחסד ומביא מכאן ראיה שבחסד המצווה נמדדת לפי הנותן בלי להתייחס לצורך של המקבל, כמו"כ הוא מוכיח מהאיסור להתחתן עם עמון ומואב בגלל שלא קידמו את עמ"י בלחם ומים במדבר אף שהיה להם מן ובאר.
 

בר בי רב דחד יומא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערשלה אמר:
הרב דסלר בספרו מתייחס לעניין זה ומאריך שם בהסבר ההבדל בין מצות צדקה לחסד ומביא מכאן ראיה שבחסד המצווה נמדדת לפי הנותן בלי להתייחס לצורך של המקבל, כמו"כ הוא מוכיח מהאיסור להתחתן עם עמון ומואב בגלל שלא קידמו את עמ"י בלחם ומים במדבר אף שהיה להם מן ובאר.
ואיך זה מסביר את תפילת ירמיהו "הכשילם בעניים שאינם מהוגנים
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
הועתק מתוך חברותא ב"ק טז:
 
בכתובות ס"ח מביאה הגמרא: בוא נחזיק טובה "לרמאין" וכו' והכוונה היא לשאינם עניים המתחזים לעניים, ויש להסתפק אם גם כאן הכוונה לרמאין המתחזים לעניים או שהכוונה לעניים שלא הולכים בדרך התורה. וראה ברבנו יונה [אבות פ"א מ"ב] שכתב: "ומענין גמילות חסדים הוא להשגיח לעניים ולבחור בין טוב לרע ולהקדים הצנוע וירא שמים על אחרים שאינם כמותו, וכמו שאמר ירמיה ע"ה 'ויהי מוכשלים לפניך", אפילו בשעה שיעשו צדקה, הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים", הרי שמפרש שהכוונה באמת לעניים אלא שאינם מהוגנים. וראה נמי ביד רמה [ב"ב שותפין אות קי"ט] שכתב על דברי רבא "ושמעינן מיניה לדברי הכל דהאי מאן דיהיב צדקה לבני אדם שאינן מהוגנין לאו צדקה הוא", ומשמע שמדובר בעניים דאי בעשירים פשוט הוא דלא מקיים צדקה. וכן מבואר בקיקיון דיונה דמדובר בעניים שאינם מהוגנין. וראה בספר חסידים סימן ס"א דכתב "ממלא חפניים לעניים שאינם מהוגנים אשר בהם עמל ורעות רוח, ולא עוד אלא שנחשב לו עוון כשהוא נותן לפריצים וכו' ולפיכך יתפלל אדם לקב"ה לעולם שיזמין לו בנ"א מהוגנין". וראה בגליוני הש"ס שהביא מהיראים שהמעכב מלתת צדקה משום שרוצה לתת לעני הגון, אינו עובר בבל תאחר, ומסתפק הגליוני הש"ס האם סובר שאין מצווה או שרק יש יתרון לעני הגון. ואולם בגליוני הש"ס מביא שמרבינו יונה בברכות פ' אלו דברים משמע שגם לעני שאינו הגון מקיימים מצות צדקה. [וראה בנמו"י שכתב, כי זה שאינו מקבל שכר, היינו דוקא במי שיודע בו שאינו הגון, אבל אם אינו יודע ואפשר שהוא הגון, יש לו שכר, שהרי לשם מצווה מכוון]. וראה בשו"ע יו"ד סימן רנ"א סעיף ב ברמ"א, שעבריין לתאבון אינם מחויבים להחיותו. ולגבי עבריין במזיד כתב השו"ע שיש איסור בדבר. ראה שם בש"ך וט"ז.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
קודם מ"ת הי' העיקר בכוונת המעשה (גם במצוות שבאדל"ח),
משא"כ אחר נתינתה וירידתה לעוה"ז הגשמי.
ובזה אתי הכל שפיר.
 

הערשלה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
קודם מ"ת הי' העיקר בכוונת המעשה (גם במצוות שבאדל"ח),
משא"כ אחר נתינתה וירידתה לעוה"ז הגשמי.
ובזה אתי הכל שפיר.
מקור...
 

אור החכמה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
קודם מ"ת הי' העיקר בכוונת המעשה (גם במצוות שבאדל"ח),
משא"כ אחר נתינתה וירידתה לעוה"ז הגשמי.
ובזה אתי הכל שפיר.

ואולי לפי"ז אפשר גם להבין הצד שלא ללמוד מקודם מתן תורה
 

אור החכמה

משתמש ותיק
חלק עליון תַחתִית