ראיתי עכשיו
חידושי הגרי"ז סימן כד
וירא (י"ט, ח') הנה לי שתי בנות, אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם, רק לאנשים האל אל תעשו דבר, כי על כן באו בצל קרי, וגו' ויאמרו האחד בא לגור וישפוט שפוט. וצ"ב מאי האי וישפט שפוט, הנה צ"ב מאי האי דהחליף לוט את בנותיו במקום האנשים. והנראה דהא בן נח מוזהר על העריות, ואסור על זכור, דככל עריות הוא ועל אשת איש אינו חייב עד שבא עליה בעלה. וזה דקאמר להו לוט דשתי בנותיו לא ידוע איש ומותרות לכם דאינם מוזהרים על הפנויה ועשו להם כטוב בעיניכם, אבל האנשים הלא מוזהרים אתם עליהם, ואל תעשו דבר, והנה בן נח חייב גם על דינים וכתב הרמב"ם בפ"ט מהלכות מלכים הי"ד וכיצד מצוין הן על הדינין חייבין להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש מצות אלו ולהזהיר את העם וכו', עכ"ל. המבואר ברמב"ם דבדינים שנאמר לב"נ נאמרו שני דברים א. לדון, ב. להזהיר את העם, והיינו לראות שלא יעברו על המצות שנצטוו. וזהו דסיים לוט "כי על כן באו בצל קרתי", ומצווה אני ממצות דינים להזהירכם שלא תעברו על הערית, והכונה "בצל קרתי" דכדי למנוע אתכם מזה, וממילא מצווה הוא, וע"ז אמרו לו: "האחד בא לגור וישפט שפוט" דהוא בא לקיים הדינים כאן.