הגר בעיר חילונית בטוח יותר מחרון אף ה'!

יצחק ב

משתמש ותיק
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
 

אברהם משה

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
נמשיך על אותו משקל,
כדאי לגור במקום חילוני ולהישאר רדוד מבחי' רוחנית - צדיק כלפי אנשי סדום.
ולא בבני ברק ולדרוש מעצמך להתעלות ברוחניות - רשע כלפי צדיקים.
אתמהא על הסלקא דעתך!
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
א.
אתה צודק. כך בחר לוט.
השאלה האם כדאי להיות כמו לוט?

ב.
ללוט, בסופו של דבר, לא היה אכפת להיות כרשע אצל אברהם, הוא רק חשש מעונש.
ההחלטה שלו לגור בהר, ולא אצל אברהם, בנויה ע"כ שניצל מהפיכת סדום.
השאלה היא, האם עדיף חיים רוחניים, או חיים גשמיים?


 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם משה אמר:
יצחק ב אמר:
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
נמשיך על אותו משקל,
כדאי לגור במקום חילוני ולהישאר רדוד מבחי' רוחנית - צדיק כלפי אנשי סדום.
ולא בבני ברק ולדרוש מעצמך להתעלות ברוחניות - רשע כלפי צדיקים.
אתמהא על הסלקא דעתך!
חלילה שים לב שנכתבה בהודעה מ"בחינה זו".
ומבחינה זו, כתוב שאתה מוגן יותר מחרון אף ה'. 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
מוחל וסולח אמר:
יצחק ב אמר:
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
א.
אתה צודק. כך בחר לוט.
השאלה האם כדאי להיות כמו לוט?

ב.
ללוט, בסופו של דבר, לא היה אכפת להיות כרשע אצל אברהם, הוא רק חשש מעונש.
ההחלטה שלו לגור בהר, ולא אצל אברהם, בנויה ע"כ שניצל מהפיכת סדום.
השאלה היא, האם עדיף חיים רוחניים, או חיים גשמיים?
ראה מש"כ לר' אברהם משה הי"ו
ייש"כ
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
אברהם משה אמר:
יצחק ב אמר:
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
נמשיך על אותו משקל,
כדאי לגור במקום חילוני ולהישאר רדוד מבחי' רוחנית - צדיק כלפי אנשי סדום.
ולא בבני ברק ולדרוש מעצמך להתעלות ברוחניות - רשע כלפי צדיקים.
אתמהא על הסלקא דעתך!
חלילה שים לב שנכתבה בהודעה מ"בחינה זו".
ומבחינה זו, כתוב שאתה מוגן יותר מחרון אף ה'. 

או שאולי, יותר בטוח בהר, לא בסדום.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
אברהם משה אמר:
יצחק ב אמר:
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
חלילה שים לב שנכתבה בהודעה מ"בחינה זו".
ומבחינה זו, כתוב שאתה מוגן יותר מחרון אף ה'. 
אכן, נפלתי בדבר זה.

לא ראיתי לדקדק בדבריך, עד לרמה זו.
כיון שאין דרך הכותבים כאן, בכך.

אך ודאי שדקדוק ובחירה נכונה של המילים, מעלה גדולה היא.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
מסקנתך בנויה על ההו"א של לוט.

שהרי לא צדקת לוט אל מול רשעת סדום, היא זו שהצילה אותו.
ולו היה מגיע אצל אברהם, מניין לנו שהיה נענש?

והדברים מפורשים המה בפרק יט פסוק יז'
"ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה"
כותב רש"י
"אל תביט אחריך" - אתה הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצול אינך כדאי לראות בפורענותם ואתה ניצול.

לפי האמור, המסקנה העולה מהדברים, שונה מהמסקנה של לוט. והמסקנה שהסקת בעקבותיה.

השאלה שצריכה להישאל אם כך,
מדוע לוט חישב כך את חשבונו, והגיע למסקנה שמוטב לו להשאר בהר, ולא לבוא לאברהם. לאחר דברי המלאך הברורים ומפורשים.
 

ההוא טייעא

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
זה בעצם היסוד של הגרי"ג שליט"א למה חרדים נדבקים יותר מחילונים וזה לא במקרה שבאלול שכולם עשו תשובה התחלואה עלתה פלאים וכמו כן בהתחלת הזמן וכדומה וגם אצל החרדים המודרניים כמעט שאין הדבקה.
 

תלמוד-תורה

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
ומבחינת עברות המזדמנות בנקל כגון צניעות וחילול שבת?
ואכן קשה לי מה שכתבת, האם יש משוא פנים?
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
מוחל וסולח אמר:
יצחק ב אמר:
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
מסקנתך בנויה על ההו"א של לוט.

שהרי לא צדקת לוט אל מול רשעת סדום, היא זו שהצילה אותו.
ולו היה מגיע אצל אברהם, מניין לנו שהיה נענש?

והדברים מפורשים המה בפרק יט פסוק יז'
"ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה"
כותב רש"י
"אל תביט אחריך" - אתה הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצול אינך כדאי לראות בפורענותם ואתה ניצול.

לפי האמור, המסקנה העולה מהדברים, שונה מהמסקנה של לוט. והמסקנה שהסקת בעקבותיה.

השאלה שצריכה להישאל אם כך,
מדוע לוט חישב כך את חשבונו, והגיע למסקנה שמוטב לו להשאר בהר, ולא לבוא לאברהם. לאחר דברי המלאך הברורים ומפורשים.
קודם כל, זה אף מה שאמרה הצרפית לאליהו, עיין בסוף דברי רש"י המובאים כאן.
לעצם טענתך, שלוט טעה בחשבון, זה יתכן, אבל קשה לאמר, שהוא המציא מושג חדש, שאין לו כלל מקום, והוא שטות גמורה.
מ"מ הוא היה אח של אברהם, הוא נפגש עם מלאכי אלו-הים, הוא לא היה איזה ישיבע בוחער "למדן" ש"מפנטז" סברות.

 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
זה אמרו לוט והצרפית, וטעו בזה.
חז"ל אומרים (אבות א' ז') "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע".
והאדם מושפע מהמקום שהוא נמצא בו. 
וכן אמרו בסוף סוכה, טוב לצדיק טוב לשכנו, אוי לרשע ואוי לשכנו.  
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
כמו שכבר אמרו הרחק משכן רע וזו הייתה חישבה מוטעת של לוט, רק אוסיף בנותן טעם שמובא בשם רבי יונתן אייבשיץ זצ"ל שהבחירה חופשית היחידה שיש לאדם היא באיזה חברת אנשים להיות
 

יהודה זעירא

משתמש רגיל
תלמוד-תורה אמר:
יצחק ב אמר:
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
ומבחינת עברות המזדמנות בנקל כגון צניעות וחילול שבת?
ואכן קשה לי מה שכתבת, האם יש משוא פנים?
לדעתי זו קושייא עצומה, הרי כידוע כל אחד יכול להיות כמשה רבינו וכו'
 וכל אחד נמדד כמה מיכולותיו ניצל.
וחוץ ממה שהביאו מלוט והאישה הצפתית גם בנח מצינו לחד מ"ד אילו היה בדורו של אברהם לא נחשב לכלום
 

יהודה זעירא

משתמש רגיל
נתנאל_ב אמר:
יצחק ב אמר:
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
זה אמרו לוט והצרפית, וטעו בזה.
חז"ל אומרים (אבות א' ז') "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע".
והאדם מושפע מהמקום שהוא נמצא בו. 
וכן אמרו בסוף סוכה, טוב לצדיק טוב לשכנו, אוי לרשע ואוי לשכנו.  
כבר הבאתי מנח שחז"ל אמרו את הסברא הזו
 
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
כמובן שגם לשקלל את הסיכון של 'לדור בין רשעים וללמוד ממעשיהם', ועיין ברמב"ם על החיוב לברוח להרים ומדבריות וכו'.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
יהודה זעירא אמר:
נתנאל_ב אמר:
יצחק ב אמר:
לוט מבקש לא ללכת ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
פירש"י שם מה היה שם באותו הר וז"ל פן תדבקני הרעה: כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע.
וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז יח) כי באת אלי להזכיר את עוני, עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה: עכ"ל 
אז מבחינה זו כדאי לגור במקום חילוני ולא בבני ברק וכו'
זה אמרו לוט והצרפית, וטעו בזה.
חז"ל אומרים (אבות א' ז') "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע".
והאדם מושפע מהמקום שהוא נמצא בו. 
וכן אמרו בסוף סוכה, טוב לצדיק טוב לשכנו, אוי לרשע ואוי לשכנו.  
כבר הבאתי מנח שחז"ל אמרו את הסברא הזו
כך חז"ל הסבירו את הטעות שהייתה ללוט ולצרפית. 
אבל פשוט שזה לא נכון, וכמש"כ בראיות ברורות, ממה שחז"ל הורונו איך להתנהג.
 
 

ששמואל

משתמש ותיק
האמת היא שתמיד חשבתי ג"כ שעצם זה שיש הרבה רשעים בעולם זה מזכה אותנו כי אם רואים שאנחנו לא כ"כ גרועים ביחס לסובבים ובסה"כ אנחנו משתדלים יותר לקיים תורה ומצוות היחס יותר סלחני ומיקל.
אבל בדף היומי היום ראיתי הפוך, הגמ' אומרת שישראל נכנסים לדין תחילה כמו שמלך נכנס לדין תחילה כדי שדינו יהיה לפני שיתגבר חרון האף.
דהיינו שאם עם ישראל יכנס לדין אחרי אומות העולם לא יקלו בדינם מבחינת "ראו מה בין בני לבן חמי" אלא אדרבה כיון שיהיה יותר חרון אף דינם עלול להחמיר.
וא"כ בנושא דידן ייתכן שכיון שיש יותר חרון אף על מקום מסויים, החרון אף מתגבר גם על הצדיקים באותו המקום (ומראיה דלוט, י"ל כמו דכ' הגאון בעל ה @מוחל וסולח )
 

בלויא

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
יהודה זעירא אמר:
נתנאל_ב אמר:
זה אמרו לוט והצרפית, וטעו בזה.
חז"ל אומרים (אבות א' ז') "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע".
והאדם מושפע מהמקום שהוא נמצא בו. 
וכן אמרו בסוף סוכה, טוב לצדיק טוב לשכנו, אוי לרשע ואוי לשכנו.  
כבר הבאתי מנח שחז"ל אמרו את הסברא הזו
כך חז"ל הסבירו את הטעות שהייתה ללוט ולצרפית. 
אבל פשוט שזה לא נכון, וכמש"כ בראיות ברורות, ממה שחז"ל הורונו איך להתנהג.
איפה יש חז"ל שהצרפית טעתה ?
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
בלויא אמר:
איפה יש חז"ל שהצרפית טעתה ?
הצרפית אמרה עניין מסויים, שהקב"ה דן את האדם ביחס לאנשי מקומו.
וזה נחלק לשני נושאים:
א. האם מותר לדון בין רשעים, כדי שייחשב צדיק יותר, או שבשעת מלחמה ללכת ולדור בין רשעים כדי להינצל? והראייה מהצרפית ונח, שנקראו צדיקים ביחס לאנשי דורם?
על זה התשובה לא. ומי שחושב שזה הייתה כוונת הצרפית, אז ברור שהיא טעתה, וכמו שהובא מחז"ל קודם לכן.
ב. האם זה מציל אותו מפורענות, כי ביחס לאנשים אחרים הוא צדיק?
אז מנח אין ראייה שכן כי יכול להיות שהוא היה באמת צדיק ולא רק פחות רשע מאנשי דורו.
ועל הצרפית שאמרה לו כך, הרי יש חז"ל אוי לרשע ואוי לשכנו.
ואולי יש חילוק בין אם מחשיב עצמו "שכן" של אחרים, לבין אם חי לבד וממדר עצמו מהם, שאז נידון בפנ"ע.
 

בלויא

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
בלויא אמר:
איפה יש חז"ל שהצרפית טעתה ?
הצרפית אמרה עניין מסויים, שהקב"ה דן את האדם ביחס לאנשי מקומו.
וזה נחלק לשני נושאים:
א. האם מותר לדון בין רשעים, כדי שייחשב צדיק יותר, או שבשעת מלחמה ללכת ולדור בין רשעים כדי להינצל? והראייה מהצרפית ונח, שנקראו צדיקים ביחס לאנשי דורם?
על זה התשובה לא. ומי שחושב שזה הייתה כוונת הצרפית, אז ברור שהיא טעתה, וכמו שהובא מחז"ל קודם לכן.
ב. האם זה מציל אותו מפורענות, כי ביחס לאנשים אחרים הוא צדיק?
אז מנח אין ראייה שכן כי יכול להיות שהוא היה באמת צדיק ולא רק פחות רשע מאנשי דורו.
ועל הצרפית שאמרה לו כך, הרי יש חז"ל אוי לרשע ואוי לשכנו.
ואולי יש חילוק בין אם מחשיב עצמו "שכן" של אחרים, לבין אם חי לבד וממדר עצמו מהם, שאז נידון בפנ"ע.
ייש"כ
לא כ' [כמה שידוע לי] שזה היתה כוונתה
 
 
חלק עליון תַחתִית