7 מתוך 70. וגם 15 מתוך 27 . לך-לך .

NETANEL

משתמש ותיק
1,

82 - פעם בתורה.
27 - פעם בבראשית .
15 -  מתוכם בפרשת לך לך!
הכוללים את ברית המילה ואת ברית בין הבתרים.

      אבל מה פירוש המילה ברית ?

א, שמואל א' י"ז ,ח,
 הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל  בְּרוּ  לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי..

ב.   ( יהושע י"ז ט"ו-י"ח):
 "עלה לך היערה  ובראת  לך שם בארץ הפרזי והרפאים [...] כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראתו .
 
ג,  בראשית ז,ב,
   וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אֽוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹֽד:  תרגום-  וְאֶתֵּן קְיָמִי בֵּין מֵימְרִי וּבֵינָךְ וְאַסְגֵי יָתָךְ לַחֲדָא לַחֲדָא:
וגם -  (בראשית ו,יח)  וַֽהֲקִֽמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵֽׁי בָנֶיךָ אִתָּֽךְ:
 תרגום-  וְאָקֵם יָת קְיָמִי עִמָּךְ..

ד. בראשית  טו,י,
    וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה, וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא  בָתָר.

ה.  שמואל ב,יב, יז,
    וַיָּקֻמוּ זִקְנֵי בֵיתוֹ, עָלָיו, לַהֲקִימוֹ, מִן-הָאָרֶץ; וְלֹא אָבָה, וְלֹא- בָרָא  אִתָּם לָחֶם. 

2.
    המשותף לכל הנל הוא הנסיון למצוא את המקור ואת הפירוש היותר נכון למילה  "ברית" באחד מהפסוקים דלעיל, וכל אחד בהתאם כדלהלן:

א,האבע - וטעם ברית הסכמה, ודבר שבחרו שנים, והוא מגזרת ברו לכם ..(ברירה ובחירה)

ב, פירוש נוסף לאבע - וי"א שברית גבול כרות. כנל ובראת לך.. 
ולשון נופל על לשון ,  יש לנו גם  וכרות ..הברית, ובבראשית כא,לב,,
   וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ.. \ ולא ויעשו ברית..

ג. מלשון קיום ,שאונקלוס תרגם  ברית= קיימי, וכן  "וקימותי את בריתי =ואקים ית קיימי..

ד.  ויא  בשיכול אותיות ברית = בתר, ומכאן ברית בין הבתרים,(שימו לב לריבוי הפעלים במובן דומה ובהם האותיות ,ת,ר, חתר,בתר , סתר,)  וכפירוש רשי שדרך כורתי הברית  לעבור בין בתריה..והיינו הקשר והפשר למעשה הברית, ( כבש = כשב )

ה,    ויא  מלשון  סעודה , שהיה נוהג בעשיית ברית ,ומלשון ברא איתם לחם כנל, וכמו שמצאנו בברית בין יעקב ללבן ביגר שהדותא "ויעשו גל ויאכלו שם על הגל..    וגם  ,"וַיָּבֹ֣א כָל־הָעָ֗ם לְהַבְר֧וֹת אֶת־דָּוִ֛ד "...גם כאן המעשה נותן את הפשר.

ו, ורשרה  ביאר זאת מלשון "הפרדה" . ברית,,משורש "ברת", קרוב אל "ברד", "פרד" "פרט", - המורים כולם על הפרדה. "ברית"  היא הבטחה "אבסולוטית" - פשוטה כמשמעה: היא מנותקת מכל קשר סיבתי ואמורה ללא תנאי. מכאן גם לשון "כריתת ברית": אין כריתה אלא הפרדה.
ובעצם הרעיון נאמר כבר עי הרמבן  שברית- קיום  הבטחה ללא גבול וללא תנאים.

ז.  ומהרל  -ההיפך  מלשון חיבור, וז"ל-,
     ודבר זה ידוע, איך התורה היא כמו אמצעי בין השי"ת ובין האדם, ולפיכך נקראת ברית בכל מקום בכתוב, כי הברית היא החיבור, והתורה עצם החיבור בין השי"ת והאדם... (גבורות ה' פרק מז), [אולי הכוונה שהאותיות ב,ר, הן מהמילה חבר!]
   ...ולכך המילה וכן השבת הם שקולים כנגד כל המצות... כבר התבאר זה כי ראוי שתהיה התורה שהיא שלימות האדם, וכן השבת שהיא השלמת האדם בנפשו,... וכן המילה שהיא השלמת האדם כמו שהתבאר, לכך אלו הם ברית בין השי"ת והאדם, כי הברית הוא הצירוף והחיבור שיש בין השם יתברך ובין האדם. ...

ח,  וכאן בא הגרא ומשלים את שתי הפירושים יחד : (מהספר הכתב והקבלה )
       והגר"א כתב (בפי' לספר היצירה פ"א ע"ח) ענין ברית הוא, אדם שיש לו אוהב כנפשו ורצה שלא יפרש ממנו, אבל א"א להיות אצלו, נותן לו דבר שכל מגמתו ותשוקתו אלי', והם נקשרים ע"י הדבר ההוא, אף על פי שנוטל ממנו הדבר מכל מקום כל מחשבתו שם, והוא לשון ברית, והוא הבטחה שעל ידי הדבר ודאי לא יתפרד ממנו, 
       וזהו ענין לשון כריתה שכורת ממנו הדבוק לו ונותן.. ו.כן התורה והמילה הן דברים אמצעים בין הבורא ית' ובין ישראל, וכל זה לפי שאין יכולת להשיג בעצמותו יתברך, וכן היו צריכין ישראל במשכן ומקדש לאמצעים כמו ארון וכרובים, ונקרא ארון הברית הכלל לפי שאי אפשר להשיגו רק על ידי אמצעים, . 
        ובזה יותר נכון לשון כריתה המחובר עם ברית, אשר לדעת המפרשים הוא קשה ההתוך, כי איך יונח כריתת והבדלת דבר המתאחד לשני חלקים, להורות על דבקות ואהבת הצדדים, ..  נפלא.

 הדברים בחלקם וברוח זו נאמרו כבר עי בעל העקרים:
       ... והטעם לפעל הזה בכריתת הברית הוא, שכריתת הברית הוא קשר קיים בין שני אנשים כורתי הברית כדי לקשר ולדבק האהבה ביניהם עד שיהיו שניהם כאלו הם גוף אחד, וישמור כל אחד מהם את חבירו כשמירתו את עצמו.
         לפיכך היו כורתין בעל חי לשנים ועוברין בין הבתרים, לאות כי כמו ששני הבתרים ההם היו גוף אחד בבעל חי ההוא בהיותו חי, והיה כל חלק מהם מרגיש בצער חבירו עד שכאשר היה מגיע חולי או נזק בחלק האחד היה חבירו מרגיש בחולי או הנזק ההוא, ולא הפריד בין שני אלו החלקים רק המות, כן שני האנשים כרותי הברית ... ולזה תמצא כי אהבה בגימטריא עולה לאחד, כי אין האהוב זולת עצמו כלל.... (מאמר ד פרק מה)

וכך קיבלנו 7 מתוך ע' הפנים בתורה למילה ברית.
 
 
חלק עליון תַחתִית