למה אברהם יצחק ויעקב הם אבות האומה היהודית

דברי יושר

משתמש ותיק
בפרשת לך לך התורה מספרת שמלכי צדק מלך שלם הוציא לאברהם לחם ויין בשובו מן המלחמה,
רש"י מביא מדרש אגדה שהיה זה שם בן נח,
אולם התורה עצמה לא פירשה לנו שמדובר בשם.

ולכאורה נראה שזה בכוונה תחילה,
כי גם כשרבקה הלכה לדרוש את ה' אומרים חז"ל שהכוונה לעבר, אבל התורה שוב הסתירה את זה,
וכן אותם 14 שנה הנלמדים מן החשבון, שאמרו חז"ל שבהם ישב יעקב בבית המדרש של שם ועבר לא הוזכרו כלל בתורה,
כך שההרגשה היא שבכוונה תחילה התורה לא רוצה לפרט את פועליהם של שם ועבר, ובפרט את מה שהם נתנו לאבות הקדושים.

מה דעת חכמי הפורום בנושא?

אחדד את השאלה בכיוון שונה מעט,
מדוע אברהם אבינו נחשב לאבי האומה היהודית?
הרי לכאורה היהדות מתחילה כבר משם ועבר, שהרי היו ת"ח בעלי רוח הקודש, ואף יעקב אבינו למד אצלם תורה.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
פותח הנושא
כתב רמב"ם הלכות עבודה זרה א':
והיה אברהם מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה' אל עולם, וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו.

והקשה שם הראב"ד:
ותמה אני, שהרי היו שם שם ועבר איך לא היו מוחין? ואפשר כי מוחים היו, ולא אירע להם שישברו את צלמיהם, לפי שהיו מתחבאים מהם עד שבא אברהם ושבר צלמי אביו.

נמצא לפי דבריו, ששם ועבר שווים לאברהם אבינו, ובוודאי היו נוהגים כמוהו בכל מעשיו. וא"כ הקושיא קשה שבעתיים, מדוע הם אינם מאבותינו?
 

דברי יושר

משתמש ותיק
פותח הנושא
זו תשובה אפשרית,
אם כי זה עדיין לא מסביר את מה שנראה לי מהפסוקים, שהתורה הסתירה בכוונה אפי' את מה שהם כן העבירו לאבותינו ולנו.
 

הערשלה

משתמש ותיק
לדעתי בפשיטות יש מקום גדול לחלק בין אברהם אבינו ע"ה לקודמיו, שהרי הוא הראשון שנצטווה מפי ה' לעשות כל מיני דברים ואכן כך עשה. בעשרה נסיונות שהתנסה ובמצוות מילה שצווה. לעומת זאת בקודמיו לא מצאנו זאת.
מעבר לכך שהוא פירסם את שם ה' בעולם בצורה שאף אחד לפניו לא עשה, כמו"כ מצאנו גם את גודל אמונתו שיתכן והיתה גם בקודמיו, אבל כנראה לא ברמה כמו שהיתה אצלו. כמו שאומר הפסוק
וְהֶאֱמִן בה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה
 

דברי יושר

משתמש ותיק
פותח הנושא
הראב"ד שציטטתי הבין בפשטות ששם ועבר היו נוהגים אותו דבר כמו שנהג אברהם בעניין פרסום האמונה.
ואם אתה אומר שההבדל הוא הניסיונות,
משמע שלא היה באברהם שום דבר מיוחד, אלא שהקב"ה סתם החליט לנסותו, ואם היה מחליט לנסות את שם או את עבר, אז הם היו אבות האומה?
בחז"ל לא נראה כך, הם מתארים שאברהם היה מיוחד בזה שנכיר את בוראו, ולא שהיה אדם צדיק ככל הצדיקים, ומשום מה הקב"ה החליט לנסותו, ועשאו אב.
 
מ.ה. אמר:
כתב רמב"ם הלכות עבודה זרה א':
והיה אברהם מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה' אל עולם, וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו.

והקשה שם הראב"ד:
ותמה אני, שהרי היו שם שם ועבר איך לא היו מוחין? ואפשר כי מוחים היו, ולא אירע להם שישברו את צלמיהם, לפי שהיו מתחבאים מהם עד שבא אברהם ושבר צלמי אביו.

נמצא לפי דבריו, ששם ועבר שווים לאברהם אבינו, ובוודאי היו נוהגים כמוהו בכל מעשיו. וא"כ הקושיא קשה שבעתיים, מדוע הם אינם מאבותינו?
ראשית, ייש"כ מרובה למר שמזכנו ליכנס בעוביה של פרשה, ובפרט בפרשיות נכבדות דידן.
האמת שהקושי הוא כבר בדברי הרמב"ם עצמו שם, אעתיקהו:
רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק א הלכה ב
אבל צור העולמים לא היה שום אדם שהיה מכירו ולא יודעו אלא יחידים בעולם כגון חנוך ומתושלח נח שם ועבר, ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו. 
הלכה ג
כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו, כי אי אפשר שיסבב את עצמו, ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים והוא עובד עמהם ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה, וידע שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו, וידע שכל העולם טועים ודבר שגרם להם לטעות זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות עד שאבד האמת מדעתם, ב ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו, כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה ושיבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים, וראוי לאבד ולשבר כל הצורות כדי שלא יטעו בהן כל העם כמו אלו שהם מדמים שאין שם אלוה אלא אלו. כיון שגבר עליהם בראיותיו בקש המלך להורגו ונעשה לו נס ויצא לחרן, והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד, והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה' אל עולם, וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומזהיר, ויצחק הודיע ליעקב ומינהו ללמד וישב מלמד ומחזיק כל הנלוים אליו, ויעקב אבינו למד בניו כולם והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישיבה ללמד דרך השם ולשמור מצות אברהם, וצוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה כדי שלא תשכח הלמוד, והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלוים עליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה', 

הקושי מזדקר, אם היו יחידים בעולם שידעו והכירו את צור העולמים כחנוך מתושלח נח שם ועבר, מה הסקופ הגדול באברהם אבינו? וגם אם נניח שאברהם נולד בבית פשוט יותר ולא ידע את מה שאחרים בני דורו <נח שם ועבר> ידעו, ולכך לא היתה לו דרך לקבל זאת במסורת אלא להבין מעצמו, מ"מ אם לא הבין מנפשו אלא את מה שכבר היה ידוע לאחרים בעולם, מה יש להאריך בדרכי ידיעתו? ומדברי הרמב"ם נראה כמעט בבירור שאברהם אבינו ידע דברים שחנוך מתושלח נח שם ועבר לא ידעו, (וידיעתו זו היא הסיבה שהחל לערוך דין עם עובדי הע"ז ולהודיע לכל העולם שיש שם אלוה אחד ולו ראוי לעבוד ולשתול בלב אנשי ביתו את העיקר הגדול הזה ולהקים אומה שהיא יודעת את ה', כלשון הרמב"ם כיון שהכיר וידע התחיל וכו').

(אגב, מדאתאן ללשון הרמב"ם אני רוצה כבר לכוון זרקור על לשונו הנפלאה בסוף ה"ב: ועל דרך זה היה העולם מתגלגל והולך - עד שנולד עמודו של עולם <שעצר את ה"גלגול" ו"העמיד" את העולם>, ואולי כאן רמוז שורש ההבדל בין חנוך מתושלח נח שם ועבר לא"א).
 
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
בפרשת לך לך התורה מספרת שמלכי צדק מלך שלם הוציא לאברהם לחם ויין בשובו מן המלחמה,
רש"י מביא מדרש אגדה שהיה זה שם בן נח,
אולם התורה עצמה לא פירשה לנו שמדובר בשם.

ולכאורה נראה שזה בכוונה תחילה,
כי גם כשרבקה הלכה לדרוש את ה' אומרים חז"ל שהכוונה לעבר, אבל התורה שוב הסתירה את זה,
וכן אותם 14 שנה הנלמדים מן החשבון, שאמרו חז"ל שבהם ישב יעקב בבית המדרש של שם ועבר לא הוזכרו כלל בתורה,
כך שההרגשה היא שבכוונה תחילה התורה לא רוצה לפרט את פועליהם של שם ועבר, ובפרט את מה שהם נתנו לאבות הקדושים.

מה דעת חכמי הפורום בנושא?
לפי זכרוני, ההבטחה לאברהם שזרעו יהיה לעם. עם סגולה, קשור לכך שהוא חיפש את ריבונו לבד, וגם גילה אותו, ועקב מעשה זה, ולצורך הוצאה לפועל מן הכוח, הוא נתנסה בעשרה נסיונות.
 

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
בפרשת לך לך התורה מספרת שמלכי צדק מלך שלם הוציא לאברהם לחם ויין בשובו מן המלחמה,
רש"י מביא מדרש אגדה שהיה זה שם בן נח,
אולם התורה עצמה לא פירשה לנו שמדובר בשם.

ולכאורה נראה שזה בכוונה תחילה,
כי גם כשרבקה הלכה לדרוש את ה' אומרים חז"ל שהכוונה לעבר, אבל התורה שוב הסתירה את זה,
וכן אותם 14 שנה הנלמדים מן החשבון, שאמרו חז"ל שבהם ישב יעקב בבית המדרש של שם ועבר לא הוזכרו כלל בתורה,
כך שההרגשה היא שבכוונה תחילה התורה לא רוצה לפרט את פועליהם של שם ועבר, ובפרט את מה שהם נתנו לאבות הקדושים.

מה דעת חכמי הפורום בנושא?
אבא הוא ראש משפחה
אברהם אבינו הוא זה שיצר את משפחת בני ישראל [-שהוא יעקב אבינו]
והוא זה שציווה את בניו אחריו
הוא זה שיצר את האומה היהודית שהיא משפחה שכל עניינה ורוחה הוא שמירת דרך ה' לעשות צדקה ומשפט
"כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו אחריו ושמרו את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
מדוע אברהם אבינו נחשב לאבי האומה היהודית?
הרי לכאורה היהדות מתחילה כבר משם ועבר, שהרי היו ת"ח בעלי רוח הקודש, ואף יעקב אבינו למד אצלם תורה.
יש להמשיל לזה משל, אם אשאל לאנשים מי המציא את המחשב, רוב אנשים לא ידעו, וכן אם אשאל מי המציא את האינטרנט, גם לא ידעו, (ניסיתי פעם לברר ולא הגעתי לתשובה ברורה), אבל כולם שמעו על ביל גייטס, למה? כי הוא המציא את מה שמשמש אותנו בכל שימושנו במחשב ובאינטרנט.
ואף שכדי להמציא את "מיקרוסופט ווינדוס" הוא היה צריך ללמוד קודם את הבנת המחשב של ממציא המחשב והאינטרנט, מ"מ רק הוא מקבל את כל הקרדיט.
וכן י"ל לגבי אברהם, שאף שתורתו הוא למד משם ועבר, מ"מ הוא זה שלקח את מה שלמד מהם ובנה מזה מערכת שלימה של בניית עם התורה והמשך דורות (אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחרין).
ולכן אברהם נקרא אבינו ולא שם ולא עבר.

(אבקש מחברי שלא יגיבו בויכוחים כמה המשל דומה לנמשל, ועל דיוק הפרטים במשל, כי לענ"ד הרעיון מובן מהמשל גם אם לא הכל מדוייק ודומה).
 

חידוד

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
מדוע אברהם אבינו נחשב לאבי האומה היהודית?
הרי לכאורה היהדות מתחילה כבר משם ועבר, שהרי היו ת"ח בעלי רוח הקודש, ואף יעקב אבינו למד אצלם תורה.
אני רוצה רק לדייק את השאלה.

אאע"ה הוא אבי האומה היהודית כי הקב"ה בחר בו וכרת אתו ברית להיות לו לאלקים ולזרעו אחריו, ורק מכח הברית הזאת
זכינו ליציאת מצרים ומתן תורה ורק מכח זה אנחנו היום עם ה'.
זה פשוט ולא שייך לשאול למה שם לא נחשב אבי האומה כי הוא פשוט לא.

מה שיש לשאול זה מה באמת הקב"ה מצא באברהם שלא היה בשם ועבר.

 
 

מבקש אמונה

משתמש רגיל
השאלה טובה וחזקה. הפשטות הוא אכן שאברהם פרסם את האמונה מחוץ לגבולות הישיבה של שם ועבר. שם ועבר אכן קיימו ישיבה, אבל רק למבקשי השם. אברהם דאג לפרסם. וכך מפורש במדרש שיהא שם שמים מתאהב על ידיך כמו אברהם אבינו שהלך ופרסם וכו', חפש ותמצא מעדנים לנפשיך.
אברהם גם מסר נפשו עליה, כמו שהראב"ד אכן אומר. אבל זה שהוא גילה מעצמו, אינו סיבה לזכות לברית האלוקים.

הרב טאובר זצ"ל, בספרו "פרקי מחשבה - מהותו של יהודי" מבסס את ספרו על שאלה זו. הוא לא מביא לא רמב"ם ולא ראב"ד, אבל העיקרון שלו היא בעצם הרחבה של רעיון הנ"ל: אברהם היה הראשון "שהתחסד עם קונו". הוא עשה למענו, ולא למען עצמו. הוא הלך ופרסם את האמונה, מתוך הבנה שאלמלא כן, לא השיג בורא העולם כלום בבריאותו את העולם. לעומת נח שם ועבר, שהיו צדיקים, אבל עם מערכת של יראת העונש, של קח ותן כביכול, וכיו"ב. אברהם היה הראשון שגילה ופיתח את התפיסה שיש קשר הדדי - וזה גם קשר של אהבה - בין הבורא לנברא. ובעיקר - שהקב"ה ברא מערכת בה הנברא יכול לתת מעצמו לקב"ה משהו שאין הקב"ה (כביכול) יכול לעצמו. קשר של נישואין כו' כו' כו' והדברים עתיקין.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמחה מנתניה אמר:
מ.ה. אמר:
בפרשת לך לך התורה מספרת שמלכי צדק מלך שלם הוציא לאברהם לחם ויין בשובו מן המלחמה,
רש"י מביא מדרש אגדה שהיה זה שם בן נח,
אולם התורה עצמה לא פירשה לנו שמדובר בשם.

ולכאורה נראה שזה בכוונה תחילה,
כי גם כשרבקה הלכה לדרוש את ה' אומרים חז"ל שהכוונה לעבר, אבל התורה שוב הסתירה את זה,
וכן אותם 14 שנה הנלמדים מן החשבון, שאמרו חז"ל שבהם ישב יעקב בבית המדרש של שם ועבר לא הוזכרו כלל בתורה,
כך שההרגשה היא שבכוונה תחילה התורה לא רוצה לפרט את פועליהם של שם ועבר, ובפרט את מה שהם נתנו לאבות הקדושים.

מה דעת חכמי הפורום בנושא?
אבא הוא ראש משפחה
אברהם אבינו הוא זה שיצר את משפחת בני ישראל [-שהוא יעקב אבינו]
והוא זה שציווה את בניו אחריו
הוא זה שיצר את האומה היהודית שהיא משפחה שכל עניינה ורוחה הוא שמירת דרך ה' לעשות צדקה ומשפט
"כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו אחריו ושמרו את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"
אם כוונתך לעצם הדבר שהוא הוליד את יעקב, הרי שאברהם הוא לא האבא הישיר של יעקב. ואם גם הוא נחשב לאב, מדוע שגם שם ועבר לא ייחשבו, שהרי יעקב יצא מהם.
ואם כוונתך לכך שהוא ציווה את הדרך לבניו, הרי שקשה לומר שבגלל זה הקב"ה בחר בו, כשזה לא קרה בכלל במציאות, שהרי הקב"ה בחר בו הרבה לפני שיצחק נולד. ומה שציווה לבניו בסופו של דבר, אחרי שהקב"ה כרת עמו ברית, והבטיח לו הבטחות, זו לא חכמה, גם שם ועבר היו מצווים את בניהם לו הקב"ה היה כורת עימם ברית.
הפסוק כי ידעתיו וכו' לא אומר שהקב"ה בחר באברהם ולא במישהו אחר בגלל שאברהם יצווה לבניו ואחרים לא, אלא רק שמסיבה כלשהיא, שאינה מבוארת בפסוק הקב"ה התוודע לאברהם כדי שהוא יצווה את בניו ויקים גוי גדול.

 
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
המעלה של האבות הכתובה בתורה
'ויקרא בשם ה''

אברהם יצר 'שפה' לאלוהות כאן בעולם
וכמו שכתוב שאברהם קרא שמו אדון
וכמו שכתוב ברש''י כמה פעמים, שאברהם הקרה את שמו בכל בריה, והקנה לו שמים וארץ

הוא ביטה את מלכותו במושגים ארציים, במעשים, בחסד, צדקה ומשפט
וזה מה שנקרא שהוא הוריד שכינה, או שנהיה מרכבה לשכינה

ורק זה ממה שמאפשר שהאמונה תהיה נחלת עם ולא רק לעובדים בעלי מדרגה

משא''כ שם ועבר, עניינם רמוז בשמם, השמות שלהם לאלוהות היו מעבר למציאות
הם התעסקו עם 'שמות' הקודש שמ'עבר' לעולם, לא 'קראו שמות' כאן בעולם

לכן, יעקב, לפני שיצא לגלות, כשהוא חיפש לברוח, הלך ללמוד שם, כי זה היה בבית מדרש שהתעסק עם 'אל עליון', גילויים שלא שייכים לכאן
 

דברי יושר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ייש"כ, הרב @ספר וסופר דברים נפלאים.
מדבריך עולה, שהגדרת העם היהודי איננה מה שהוא מכיר במציאות הקב"ה היושב בשמים ומתנהג ע"פ הכרה זו, שזה דבר שכל גוי צריך לעשות,
אלא יהודי - הוא מי שלקח על עצמו תפקיד חדש, לייצג את הקב"ה בארץ, ולהוריד את שכינתו מן השמים אל הארץ (ע"י יצירת סולם המחבר שמים וארץ), וכך להיעשות שותף למהלכיו של הקב"ה בעולם, כביכול הקב"ה חפץ בעזרתנו, שאנחנו נייצג ונגלה אותו בעולם. וזה מה שקראת "מרכבה לשכינה", והוא חידוש גדול ונפלא, שהשכינה צריכה כביכול מרכבה בארץ, ולא מספיק לה לשכון בשמים ושיעבדוה מן הארץ לשם.
ולפ"ז, יוצא שלא כדברי הראב"ד. ששם ועבר לא חשבו שתפקידם הוא לשבור את הפסלים, אלא הבינו כמו ההבנה הפשוטה של כל אדם לפני א"א, שתפקידו של כל אדם הוא לתקן את עצמו, והקב"ה לא צריך כביכול את עזרתו בתיקון העולם וגילוי שמו יתברך, ולא רק מקרה הוא שלא נזדמן להם לשבור פסילים.
ואאע"ה היה הראשון שהבין שיש מנהיג מסתתר לבירה, ובדווקא הוא מסתתר, כי הוא מחפש את מי שייקח על עצמו את התפקיד להכניס אותו אל תוך הבירה.

וא"כ המושג לא בשמים היא, שאין ההלכה נקבעת לפי הצורה שבה הקב"ה מתגלה בעיני שוכני השמים, אלא ההסתכלות של בני האדם היא הקובעת את הדרך לעבוד את ה', וכן אלו ואלו דברי אלוקים חיים, שמהותו היא פלוני בני אומר כך ופלוני בני אומר כך, ויש משמעות אמתית לצורה שבה כל אחד רואה את התגלות ה', לא היה קיים בתורתם של שם ועבר, שהרי הם לא סברו שהאדם הוא חלק מהתגלות ה', אלא תפקידו הוא רק להכיר במציאותו של הקב"ה בשמים. ורק בתורתם של אבות, שחידשו שהקב"ה חפץ להתגלות בעולם ע"י ודרך בני האדם, אז צורת ההתגלות היא דרך הבנתם, והאופן שבו הם רואים את הקב"ה מן הארץ, ולא כפי שהוא מתגלה בשמים.

ונראה לי שלפי דבריך מתבאר גם מה ששאלתי בהתחלה, למה התורה הסתירה את הקשר שבים שם ועבר והאבות.
משום שהסיבה ששם ועבר אינם אבותינו היא לא בגלל שעבודתם לא הספיקה בכמות או באיכות, אלא בגלל שהם הלכו לגמרי בדרך אחרת, וחשוב להדגיש שאנחנו לא ממשיכי דרכם, כי לנו יש דרך חדשה שקיבלנו מאברהם אבינו, ואין בה המשך למסורת שם ועבר.

וכעין שהמלצת על שמותיהם של שם ועבר, שמעתי מחכ"א, שאמר שיש לדרוש כן במה שאמרה תורה לא בשמים היא ולא מעבר לים היא, שלא בבית מדרשם של שם ועבר היא, כי תורה אחרת יש לנו, תורה שהקב"ה ירד מן השמים לארץ כדי להורידה לכאן.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
דברי הרב @מ.ה. נכוחים וישרים

ויש להוסיף ולהטעים יותר, שאי הזכרתם של שם ועבר והסתרתם בכלל, הוא לא רק מטעם שלא יתבלבלו להחשיבם כאבותינו, אלא מצד טבע תורתם, שהיא מה שנקרא 'נסתרות', וכמו שכתוב 'הנסתרות להוי"ה א'', 'והנגלות לנו ולבנינו', הנגלות הם הדברים העוברים מאב לבנים, והם שייכים לאבות הקדושים, ואין לנו עסק בנסתרות. ולכן בעוד התורה 'מגלה' את האבות ופעולתם, היא 'מסתירה' את שם ועבר ופעולתם.
וכידוע הנסתרות מוסתרות בתוך נגלות, ולכן לאבותינו היה קשר ישיר ורציף עם בית מדרשם של שם ועבר, וכל דברי תורתם מסתתרים בתוך תורתינו, וכענין שמות הקודש שרמזתי בדברי לעיל.

מה שכתבת כאן:
מ.ה. אמר:
וכעין שהמלצת על שמותיהם של שם ועבר, שמעתי מחכ"א, שאמר שיש לדרוש כן במה שאמרה תורה לא בשמים היא ולא מעבר לים היא, שלא בבית מדרשם של שם ועבר היא, כי תורה אחרת יש לנו, תורה שהקב"ה ירד מן השמים לארץ כדי להורידה לכאן.
הוא רמז מאוד יפה ומעשיר את המחשבה, מעניין לשמוע את שם החכם שליט"א, להיות אומר דבר בשם אומרו.
 

הערשלה

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
ייש"כ, הרב @ספר וסופר דברים נפלאים.
מדבריך עולה, שהגדרת העם היהודי איננה מה שהוא מכיר במציאות הקב"ה היושב בשמים ומתנהג ע"פ הכרה זו, שזה דבר שכל גוי צריך לעשות,
אלא יהודי - הוא מי שלקח על עצמו תפקיד חדש, לייצג את הקב"ה בארץ, ולהוריד את שכינתו מן השמים אל הארץ (ע"י יצירת סולם המחבר שמים וארץ), וכך להיעשות שותף למהלכיו של הקב"ה בעולם, כביכול הקב"ה חפץ בעזרתנו, שאנחנו נייצג ונגלה אותו בעולם. וזה מה שקראת "מרכבה לשכינה", והוא חידוש גדול ונפלא, שהשכינה צריכה כביכול מרכבה בארץ, ולא מספיק לה לשכון בשמים ושיעבדוה מן הארץ לשם.
ולפ"ז, יוצא שלא כדברי הראב"ד. ששם ועבר לא חשבו שתפקידם הוא לשבור את הפסלים, אלא הבינו כמו ההבנה הפשוטה של כל אדם לפני א"א, שתפקידו של כל אדם הוא לתקן את עצמו, והקב"ה לא צריך כביכול את עזרתו בתיקון העולם וגילוי שמו יתברך, ולא רק מקרה הוא שלא נזדמן להם לשבור פסילים.
ואאע"ה היה הראשון שהבין שיש מנהיג מסתתר לבירה, ובדווקא הוא מסתתר, כי הוא מחפש את מי שייקח על עצמו את התפקיד להכניס אותו אל תוך הבירה.

וא"כ המושג לא בשמים היא, שאין ההלכה נקבעת לפי הצורה שבה הקב"ה מתגלה בעיני שוכני השמים, אלא ההסתכלות של בני האדם היא הקובעת את הדרך לעבוד את ה', וכן אלו ואלו דברי אלוקים חיים, שמהותו היא פלוני בני אומר כך ופלוני בני אומר כך, ויש משמעות אמתית לצורה שבה כל אחד רואה את התגלות ה', לא היה קיים בתורתם של שם ועבר, שהרי הם לא סברו שהאדם הוא חלק מהתגלות ה', אלא תפקידו הוא רק להכיר במציאותו של הקב"ה בשמים. ורק בתורתם של אבות, שחידשו שהקב"ה חפץ להתגלות בעולם ע"י ודרך בני האדם, אז צורת ההתגלות היא דרך הבנתם, והאופן שבו הם רואים את הקב"ה מן הארץ, ולא כפי שהוא מתגלה בשמים.

ונראה לי שלפי דבריך מתבאר גם מה ששאלתי בהתחלה, למה התורה הסתירה את הקשר שבים שם ועבר והאבות.
משום שהסיבה ששם ועבר אינם אבותינו היא לא בגלל שעבודתם לא הספיקה בכמות או באיכות, אלא בגלל שהם הלכו לגמרי בדרך אחרת, וחשוב להדגיש שאנחנו לא ממשיכי דרכם, כי לנו יש דרך חדשה שקיבלנו מאברהם אבינו, ואין בה המשך למסורת שם ועבר.

וכעין שהמלצת על שמותיהם של שם ועבר, שמעתי מחכ"א, שאמר שיש לדרוש כן במה שאמרה תורה לא בשמים היא ולא מעבר לים היא, שלא בבית מדרשם של שם ועבר היא, כי תורה אחרת יש לנו, תורה שהקב"ה ירד מן השמים לארץ כדי להורידה לכאן.
רציתי להוסיף על דבריך לפי מה ששמעתי ולמדתי, שבכל הבריאה יש תהליך שתמיד קודם יש לילה ואח"כ יום, תמיד יש קליפה ובתוכה צומח הפרי, תמיד יש ריקבון ורק אח"כ הזרע נובט, תמיד יש גלות ובתוכה צומחת הגאולה, תמיד יש יצר הרע ובתוכו צומח אח"כ היצר הטוב, תמיד יש עולם של תוהו ואח"כ עולם של תורה וכן ע"ז הדרך.
זה לא שאין ברירה מה לעשות ככה זה, אלא כך בנוי התהליך של הצמיחה וא"א אחרת.
זה כנראה ההסבר, ששם ועבר היו השלב של חיי תורה בעולם בצורה שעדיין לא צמחה מספיק, רק בשלב מאוחר יותר בא אברהם אבינו ע"ה וגילה את מה שהסתתר בה קודם. וזה בעצם תהליך אחד של הורדת חיי התורה לעולם המעשה. שהמשיך כמובן בשלבים נוספים עד קבלת התורה וכן עד ימינו אנו חורבן ביהמ"ק הראשון והשני והגאולה שתבוא בב"א, הכל תהליך אחד המוביל לגילוי אלוקות בעולם בצורה המושלמת.
 

ירמיה

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
מ.ה. אמר:
ייש"כ, הרב @ספר וסופר דברים נפלאים.
מדבריך עולה, שהגדרת העם היהודי איננה מה שהוא מכיר במציאות הקב"ה היושב בשמים ומתנהג ע"פ הכרה זו, שזה דבר שכל גוי צריך לעשות,
אלא יהודי - הוא מי שלקח על עצמו תפקיד חדש, לייצג את הקב"ה בארץ, ולהוריד את שכינתו מן השמים אל הארץ (ע"י יצירת סולם המחבר שמים וארץ), וכך להיעשות שותף למהלכיו של הקב"ה בעולם, כביכול הקב"ה חפץ בעזרתנו, שאנחנו נייצג ונגלה אותו בעולם. וזה מה שקראת "מרכבה לשכינה", והוא חידוש גדול ונפלא, שהשכינה צריכה כביכול מרכבה בארץ, ולא מספיק לה לשכון בשמים ושיעבדוה מן הארץ לשם.
ולפ"ז, יוצא שלא כדברי הראב"ד. ששם ועבר לא חשבו שתפקידם הוא לשבור את הפסלים, אלא הבינו כמו ההבנה הפשוטה של כל אדם לפני א"א, שתפקידו של כל אדם הוא לתקן את עצמו, והקב"ה לא צריך כביכול את עזרתו בתיקון העולם וגילוי שמו יתברך, ולא רק מקרה הוא שלא נזדמן להם לשבור פסילים.
ואאע"ה היה הראשון שהבין שיש מנהיג מסתתר לבירה, ובדווקא הוא מסתתר, כי הוא מחפש את מי שייקח על עצמו את התפקיד להכניס אותו אל תוך הבירה.

וא"כ המושג לא בשמים היא, שאין ההלכה נקבעת לפי הצורה שבה הקב"ה מתגלה בעיני שוכני השמים, אלא ההסתכלות של בני האדם היא הקובעת את הדרך לעבוד את ה', וכן אלו ואלו דברי אלוקים חיים, שמהותו היא פלוני בני אומר כך ופלוני בני אומר כך, ויש משמעות אמתית לצורה שבה כל אחד רואה את התגלות ה', לא היה קיים בתורתם של שם ועבר, שהרי הם לא סברו שהאדם הוא חלק מהתגלות ה', אלא תפקידו הוא רק להכיר במציאותו של הקב"ה בשמים. ורק בתורתם של אבות, שחידשו שהקב"ה חפץ להתגלות בעולם ע"י ודרך בני האדם, אז צורת ההתגלות היא דרך הבנתם, והאופן שבו הם רואים את הקב"ה מן הארץ, ולא כפי שהוא מתגלה בשמים.

ונראה לי שלפי דבריך מתבאר גם מה ששאלתי בהתחלה, למה התורה הסתירה את הקשר שבים שם ועבר והאבות.
משום שהסיבה ששם ועבר אינם אבותינו היא לא בגלל שעבודתם לא הספיקה בכמות או באיכות, אלא בגלל שהם הלכו לגמרי בדרך אחרת, וחשוב להדגיש שאנחנו לא ממשיכי דרכם, כי לנו יש דרך חדשה שקיבלנו מאברהם אבינו, ואין בה המשך למסורת שם ועבר.

וכעין שהמלצת על שמותיהם של שם ועבר, שמעתי מחכ"א, שאמר שיש לדרוש כן במה שאמרה תורה לא בשמים היא ולא מעבר לים היא, שלא בבית מדרשם של שם ועבר היא, כי תורה אחרת יש לנו, תורה שהקב"ה ירד מן השמים לארץ כדי להורידה לכאן.
רציתי להוסיף על דבריך לפי מה ששמעתי ולמדתי, שבכל הבריאה יש תהליך שתמיד קודם יש לילה ואח"כ יום, תמיד יש קליפה ובתוכה צומח הפרי, תמיד יש ריקבון ורק אח"כ הזרע נובט, תמיד יש גלות ובתוכה צומחת הגאולה, תמיד יש יצר הרע ובתוכו צומח אח"כ היצר הטוב, תמיד יש עולם של תוהו ואח"כ עולם של תורה וכן ע"ז הדרך.
זה לא שאין ברירה מה לעשות ככה זה, אלא כך בנוי התהליך של הצמיחה וא"א אחרת.
זה כנראה ההסבר, ששם ועבר היו השלב של חיי תורה בעולם בצורה שעדיין לא צמחה מספיק, רק בשלב מאוחר יותר בא אברהם אבינו ע"ה וגילה את מה שהסתתר בה קודם. וזה בעצם תהליך אחד של הורדת חיי התורה לעולם המעשה. שהמשיך כמובן בשלבים נוספים עד קבלת התורה וכן עד ימינו אנו חורבן ביהמ"ק הראשון והשני והגאולה שתבוא בב"א, הכל תהליך אחד המוביל לגילוי אלוקות בעולם בצורה המושלמת.
אתה אומר דברים נכונים מאד, (ובעצם כבר רמזם הרב @ספר וסופר) שבעצם מעוררים שוב את הבעיה. כי גם השלב של האבות לא היה סופי לפני מתן תורה, וא"כ, כיון שגם שם ועבר היו חלק מהשלשלת של גילוי ה' בעוה"ז, יחודיותם של האבות קצת פוחתת.
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
פותח הנושא
סנגורן של ישראל אמר:
אתה אומר דברים נכונים מאד, (ובעצם כבר רמזם הרב @ספר וסופר) שבעצם מעוררים שוב את הבעיה. כי גם השלב של האבות לא היה סופי לפני מתן תורה, וא"כ, כיון שגם שם ועבר היו חלק מהשלשלת של גילוי ה' בעוה"ז, יחודיותם של האבות קצת פוחתת.
שאלה נאה שאלת.

לענ"ד נראה לחלק, שישנם דברים שהם המשך והשתלשלות ישירה משלב לשלב,
משא"כ צמיחת העץ מן הזרע, אינה תוצאה ישירה מהגרעין, אלא להיפך, היא עוברת דרך ריקבון וביטול של גרעין.
אמנם כל מה שבא הרב @ הערשלה לומר הוא שגם זה נחשב תהליך,
אבל זהו לא תהליך של הולדה ישירה, הנוצרת במכוון ע"י השלב הקודם, אלא זהו רק גילוי שמתגלה במבט לאחור, שבעצם המהלך הראשון היה שורש להצמחת השלב ההפוך ממנו.
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
פותח הנושא
עלה בדעתי כעת, שביסוד זה מתבאר דבר נוסף.
מצאנו באברהם שביקש מהקב"ה רחמים על אנשי סדום, מה שלא עשה נח על אנשי דורו, או שם על אנשי דור הפלגה וכדו' (לפחות זה לא נזכר בתורה).
ובאמת, יש כאן דבר מופלא,
בהסתכלות של מי שאינו יהודי, אין הבנה לבקשתו של אברהם.
בשלמא כשאדם מבקש רחמים על דבר הנוגע לו עצמו, יש לזה הבנה. למרות שכל מה שיעשה לו הקב"ה מגיע לו, והוא אמת וצדק גמורים, בכל אופן לאדם עצמו זה לא נעים, והוא מבקש לעורר את מידת הרחמים למען טובת עצמו.
אבל כאן, שמדובר באנשים שלא היה להם שום קשר עם אברהם (מלבד לוט שבין כה ניצל), מהיכי תיתי לעמוד מול הקב"ה ולבקש ממנו שירחם עליהם? הרי חכמתו יתברך גזרה שהטוב והצדק הוא שסדום תיהפך, א"כ מדוע וכיצד אפשר להתערב בזה ולשנות את רצונו של הקב"ה, וכי אתה ח"ו חכם ממנו, או רחמן ממנו?
ומכאן התעוררתי, שהגורם לזה הוא רק ההסתכלות שהתבארה לעיל, שהקב"ה עצמו מבקש להתגלות דווקא דרך האדם, ואם הצדיק שהוא המרכבה לשכינה רואה שיש מקום לרחם על מישהו, מוטל עליו לעורר את רחמי הקב"ה, ולומר לו אני רואה כאן צד רחמים, שמא תתהפך ההנהגה של מעלה כנגד ההנהגה של מטה.
אבל במי שאינו יהודי, באמת אין לזה טעם כלל, ולפיכך לא נהגו בו שאר הצדיקים.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
שמחה מנתניה אמר:
מ.ה. אמר:
בפרשת לך לך התורה מספרת שמלכי צדק מלך שלם הוציא לאברהם לחם ויין בשובו מן המלחמה,
רש"י מביא מדרש אגדה שהיה זה שם בן נח,
אולם התורה עצמה לא פירשה לנו שמדובר בשם.

ולכאורה נראה שזה בכוונה תחילה,
כי גם כשרבקה הלכה לדרוש את ה' אומרים חז"ל שהכוונה לעבר, אבל התורה שוב הסתירה את זה,
וכן אותם 14 שנה הנלמדים מן החשבון, שאמרו חז"ל שבהם ישב יעקב בבית המדרש של שם ועבר לא הוזכרו כלל בתורה,
כך שההרגשה היא שבכוונה תחילה התורה לא רוצה לפרט את פועליהם של שם ועבר, ובפרט את מה שהם נתנו לאבות הקדושים.

מה דעת חכמי הפורום בנושא?
אבא הוא ראש משפחה
אברהם אבינו הוא זה שיצר את משפחת בני ישראל [-שהוא יעקב אבינו]
והוא זה שציווה את בניו אחריו
הוא זה שיצר את האומה היהודית שהיא משפחה שכל עניינה ורוחה הוא שמירת דרך ה' לעשות צדקה ומשפט
"כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו אחריו ושמרו את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"
ראיתי פעם בשם הגראי"ל שטיינמן שהעיר איפה היו כל הגרים שגיירו אברהם ושרה, ולא מצאנו שיצא מצאצאיהם כלום אלא מאברהם בלבד, ואמר שמהפסוק "כי ידעתיו" וגו' נראה שעיקר מעלת אברהם היה החינוך, שהשקיע וידע לחנך את בנו יצחק להמשיך את המסורת, ואת זה לא היה לכל הגרים שאמנם נמשכו אחר רעיון האלוקות שהפיץ אברהם אבל לא ידעו או לא השקיעו בחינוך ילדיהם להמשיך מסורת זו. ולענ"ד זהו גם ייחודו של אברהם יותר משם ועבר, וכפי שכתבת.
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
עלה בדעתי כעת, שביסוד זה מתבאר דבר נוסף.
מצאנו באברהם שביקש מהקב"ה רחמים על אנשי סדום, מה שלא עשה נח על אנשי דורו, או שם על אנשי דור הפלגה וכדו' (לפחות זה לא נזכר בתורה).
ובאמת, יש כאן דבר מופלא,
בהסתכלות של מי שאינו יהודי, אין הבנה לבקשתו של אברהם.
בשלמא כשאדם מבקש רחמים על דבר הנוגע לו עצמו, יש לזה הבנה. למרות שכל מה שיעשה לו הקב"ה מגיע לו, והוא אמת וצדק גמורים, בכל אופן לאדם עצמו זה לא נעים, והוא מבקש לעורר את מידת הרחמים למען טובת עצמו.
אבל כאן, שמדובר באנשים שלא היה להם שום קשר עם אברהם (מלבד לוט שבין כה ניצל), מהיכי תיתי לעמוד מול הקב"ה ולבקש ממנו שירחם עליהם? הרי חכמתו יתברך גזרה שהטוב והצדק הוא שסדום תיהפך, א"כ מדוע וכיצד אפשר להתערב בזה ולשנות את רצונו של הקב"ה, וכי אתה ח"ו חכם ממנו, או רחמן ממנו?
ומכאן התעוררתי, שהגורם לזה הוא רק ההסתכלות שהתבארה לעיל, שהקב"ה עצמו מבקש להתגלות דווקא דרך האדם, ואם הצדיק שהוא המרכבה לשכינה רואה שיש מקום לרחם על מישהו, מוטל עליו לעורר את רחמי הקב"ה, ולומר לו אני רואה כאן צד רחמים, שמא תתהפך ההנהגה של מעלה כנגד ההנהגה של מטה.
אבל במי שאינו יהודי, באמת אין לזה טעם כלל, ולפיכך לא נהגו בו שאר הצדיקים.

לא הבנתי את הסיפא של דבריך. אם באברהם מצינו שעורר רחמים גם על מי שאינו יהודי האין זה מוכיח שרעיון זה שייך גם באינם יהודים?
 

דברי יושר

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבקש אמת אמר:
מ.ה. אמר:
עלה בדעתי כעת, שביסוד זה מתבאר דבר נוסף.
מצאנו באברהם שביקש מהקב"ה רחמים על אנשי סדום, מה שלא עשה נח על אנשי דורו, או שם על אנשי דור הפלגה וכדו' (לפחות זה לא נזכר בתורה).
ובאמת, יש כאן דבר מופלא,
בהסתכלות של מי שאינו יהודי, אין הבנה לבקשתו של אברהם.
לא הבנתי את הסיפא של דבריך. אם באברהם מצינו שעורר רחמים גם על מי שאינו יהודי האין זה מוכיח שרעיון זה שייך גם באינם יהודים?
עכשיו הגיע תורי שלא להבין את דבריך.
אין הדבר תלוי בשאלה על מי מבקשים רחמים, אלא מי מבקש.
אני טענתי שבן נח לא מעלה על דעתו להתערב בהנהגתו של הקב"ה, הוא מבקש מהקב"ה מה שהוא רוצה בשביל עצמו, אבל סתם לבוא ולבקש שמא תחליף מידותיך ותעורר רחמיך על פלוני, מהיכי תיתי?
אבל אברהם, שהבין שהקב"ה רוצה שהוא יהיה מרכבה לשכינה, ומשמעות הדברים היא שהקב"ה חפץ להתגלות דווקא דרך ההבנה והראייה שלו, כן יכול לומר לקב"ה אני רואה כאן מקום לרחם על בריותיך, יהודים ושאינם יהודים כאחד.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
מבקש אמת אמר:
מ.ה. אמר:
עלה בדעתי כעת, שביסוד זה מתבאר דבר נוסף.
מצאנו באברהם שביקש מהקב"ה רחמים על אנשי סדום, מה שלא עשה נח על אנשי דורו, או שם על אנשי דור הפלגה וכדו' (לפחות זה לא נזכר בתורה).
ובאמת, יש כאן דבר מופלא,
בהסתכלות של מי שאינו יהודי, אין הבנה לבקשתו של אברהם.
לא הבנתי את הסיפא של דבריך. אם באברהם מצינו שעורר רחמים גם על מי שאינו יהודי האין זה מוכיח שרעיון זה שייך גם באינם יהודים?
עכשיו הגיע תורי שלא להבין את דבריך.
אין הדבר תלוי בשאלה על מי מבקשים רחמים, אלא מי מבקש.
אני טענתי שבן נח לא מעלה על דעתו להתערב בהנהגתו של הקב"ה, הוא מבקש מהקב"ה מה שהוא רוצה בשביל עצמו, אבל סתם לבוא ולבקש שמא תחליף מידותיך ותעורר רחמיך על פלוני, מהיכי תיתי?
אבל אברהם, שהבין שהקב"ה רוצה שהוא יהיה מרכבה לשכינה, ומשמעות הדברים היא שהקב"ה חפץ להתגלות דווקא דרך ההבנה והראייה שלו, כן יכול לומר לקב"ה אני רואה כאן מקום לרחם על בריותיך, יהודים ושאינם יהודים כאחד.

עכשיו הבנתי. כשכתבת "אבל במי שאינו יהודי באמת אין לזה טעם כלל ולפיכך לא נהגו בו שאר הצדיקים" כוונתך שמי שאינו יהודי אין לו טעם לבקש על אחרים, ולכן לא נהגו בזה שאר הצדיקים בדורו של אברהם. הבנתי נכון?
 

דברי יושר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחר כל הביאורים הנפלאים שהביאו כאן חכמי הפורום, מתעוררת אצלי שאלה חדשה.

אם אברהם אבינו נחשב לאבי האומה, לאו דווקא בגלל כמות מעשיו הטובים, אלא משום שהוא גילה את הרעיון שעומד בבסיס המושג עם ישראל - עם של הויה, שהקב"ה רוצה בעם שדרכו הוא יתגלה כאן בארץ.
וכך אכן מדויק מהכינוי "אב", שמשמעותו שהוא זה שמכוחו פועלים כל התולדות (כמובן שלא הכוונה רק לאב של הגופות הגשמיים של עם ישראל, שאל"כ גם תרח הוא אבי האומה. אלא אב של העם, של האידאל והרוח של העם, כי הוא זה שגילה והוליד אותו, ולכן גם הגרים נחשבים לתולדותיו).

א"כ קשה לי ביותר, כיצד יתכן שיש לנו ג' אבות?
אם אברהם הוא זה שהוריד לעולם את הרעיון, מה עשו יצחק ויעקב?
האם הם נחשבים אבות רק בגלל שבמקרה לאברהם לא היו הרבה ילדים, אבל אם היו נולדים לו 12 בנים, אז לא היה לנו ג' אבות? זה ממש לא הגיוני,
ברור לי שגם יצחק ויעקב נחשבים לאבות ממש כמו אברהם,
ונשאלת השאלה, במה הם אבות יותר משאר צדיקי הדורות שפעלו וקידמו את הרעיון שכבר גילה אברהם אבינו, להקים לקב"ה עם וארץ ובית מקדש וכו'.
 

ירמיה

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
אחר כל הביאורים הנפלאים שהביאו כאן חכמי הפורום, מתעוררת אצלי שאלה חדשה.

אם אברהם אבינו נחשב לאבי האומה, לאו דווקא בגלל כמות מעשיו הטובים, אלא משום שהוא גילה את הרעיון שעומד בבסיס המושג עם ישראל - עם של הויה, שהקב"ה רוצה בעם שדרכו הוא יתגלה כאן בארץ.
וכך אכן מדויק מהכינוי "אב", שמשמעותו שהוא זה שמכוחו פועלים כל התולדות (כמובן שלא הכוונה רק לאב של הגופות הגשמיים של עם ישראל, שאל"כ גם תרח הוא אבי האומה. אלא אב של העם, של האידאל והרוח של העם, כי הוא זה שגילה והוליד אותו, ולכן גם הגרים נחשבים לתולדותיו).

א"כ קשה לי ביותר, כיצד יתכן שיש לנו ג' אבות?
אם אברהם הוא זה שהוריד לעולם את הרעיון, מה עשו יצחק ויעקב?
האם הם נחשבים אבות רק בגלל שבמקרה לאברהם לא היו הרבה ילדים, אבל אם היו נולדים לו 12 בנים, אז לא היה לנו ג' אבות? זה ממש לא הגיוני,
ברור לי שגם יצחק ויעקב נחשבים לאבות ממש כמו אברהם,
ונשאלת השאלה, במה הם אבות יותר משאר צדיקי הדורות שפעלו וקידמו את הרעיון שכבר גילה אברהם אבינו, להקים לקב"ה עם וארץ ובית מקדש וכו'.
ידוע שג' האבות הם כנגד ג' מידות, חסד גבורה ותפארת, שהם ג' הדרכים הפרטיות שעומדות בבסיס גילוי ה' בעולם, וכל אחת מהן חודשה ע"י א' מהאבות.
לבאר את העניין היטב, זה אינו בכוחי, ויבואו אחרים וישלימו.
 
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
התשובה פשוטה, שאברהם התחיל את העם היהודי אך לא היה זה בשלימות, כי יצא ממנו גם ישמעאל

אצל יצחק התקדמנו ועשו נקרא 'ישראל מומר', אך עדיין אין זה מושלם

יעקב הוא מביא את הענין לשלימותו וכל צאצאיו יהודים ממש

תהליך של זיקוק וצירוף שהתחיל באברהם והסתיים ביעקב וגם יצחק נטל חלק בו
 
חלק עליון תַחתִית