משקלה של תיבת נח

במבי

משתמש ותיק
לכאורה החישוב של משקל תיבת נח לא אמור להיות מסובך שהרי ישנו חק שאומר שמשקל הנוזל שנדחק שווה למשקלו הכולל של הגוף (וחק זה מופיע גם בדברי חז"ל)
וידוע לנו מידות התיבה וגם ידוע לנו כמה היא שקעה במים (יא' אמות) וא"כ עפ"ז ניתן לחשב את משקל התיבה !

ורוחב 50 כפול אורך 300 כפול גובה של 11 אמה שהתיבה שקעה יוצא שנפח השקיעה הוא 165,000 אמות מעוקבות.

נתקדם.


הרוקח כותב בפרשתינו שתיבת נח מחזקת נפח של כ-קנ' אלף מקואות ! וכך לשונו - קומתה ל' אמה הם י' מקואות בגובה שהרי כל מקוה ג' אמות גבהו, והתיבה רחבה נ' אמה, י' פעמים נ' (10 מקוואות * 50) הם תק' מקואות, חצי אלף. ש' ארכה, ש' פעמים חצי אלף, הן קנ' אלף מקואות. ובים שעשה שלמה אמרינן בפ"ק דעירובין (יד.) קנ' מקואות וכן רמז "קנים תעשה את התיבה" קנים קריה ביה "קנ' - ים" ק"נ אמה חצר המשכן ארך ורחב, קנים קנ' ים כנגד ים שעשה שלמה.

ואם נפח כל התיבה הוא 150,000 מקוואות א"כ צריך לחשב רק עד גובה יא' אמות ו150,000 לחלק ל30 גובהה כפול 11 אמות יוצא 55,000‬ מקוואות.

נפח המקווה הוא לפי שיטת רבי חיים נאה ארבעים סאה הם כ-332 ליטר. לפי שיטת החזון איש ארבעים סאה הם כ-573 ליטר.

וא"כ לשיטת ר' חיים נאה התיבה דחתה 18,260,000 ליטרים מים, ומשקל ליטר מים הוא קילו וא"כ משקל התיבה היה כ18,260 טון !
ולשיטת החזון איש התיבה דחתה 31,515,000‬ ליטרים מים, ומשקלה הוא 31,515 טון 

(החישוב מתייחס למים רגילים. אין לי מושג מה היה משקלם הסגולי של מי המבול שהרי מובא שהיו קשים)

 
 

תיובתא

משתמש ותיק
הכיוון יפה.
לגבי פסקת הסיום, אני לא בטוח שיש "מים רגילים". כל מקווה מים יש לו את ההרכב הייחודי של המלחים, המינרלים וכו', אשר ממנו נגזר המשקל הסגולי של המים (בבחינת אינו דומה טעם דג העולה מן הים בעכו, לדג העולה מן הים באספמיא).
 

כרם

משתמש ותיק
הבאת בחשבון שהתיבה היא משולש ולא תיבה מרובעת?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כרם אמר:
הבאת בחשבון שהתיבה היא משולש ולא תיבה מרובעת?

בהחלט לא,
כי לפי חשבון הרוקח התיבה הייתה מרובעת ולא משולשת.
(שהרי אחרת לא היה מגיע לחשבון של מאה וחמישים אלף מקוואות)
 

יצחק

משתמש ותיק
המשקל נגזר גם מבע"ח שהיו בה, והרי בלא"ה זה נס שהתיבה החזיקה את כל מיני בע"ח, א"כ גם המשקל לא משקף את מה שהיה אמור להיות בדרך הטבע כי בדרך הטבע לא היה אמור להיות כלום.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
תיובתא אמר:
הכיוון יפה.
לגבי פסקת הסיום, אני לא בטוח שיש "מים רגילים". כל מקווה מים יש לו את ההרכב הייחודי של המלחים, המינרלים וכו', אשר ממנו נגזר המשקל הסגולי של המים (בבחינת אינו דומה טעם דג העולה מן הים בעכו, לדג העולה מן הים באספמיא).

המשקל הסגולי של המים נקבע גם ע"פ הטמפרטורה, וליטר מים מזוקקים בטמפרטורה של 4 מעלות שוקלים קילוגרם (אך כשהמים יורדים מתחת ל4 מעלות הם מתחילים להתרחב וממילא לשקול פחות וזה הסיבה שקרח צף וזה אחד מנפלאות הטבע, ראו האנומליה של המים)

ולמי ים נוסף כ3% כך שליטר מי ים שוקלים 1.030 ק"ג

ויקיפדיה צפיפות החומר.jpg

 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אגב שטענתי לחברותא שלי שהנאמר שהתיבה שקעה יא' אמה זה היה בסוף ימי המבול כשהיא שקלה יותר כי מסתמא קומת הזבל התחתונה כבר התמלאה, הוא טען לי מה פתאום הכל היה קודם רק שינה צורה, קודם היה מאוחסן בתור אוכל וכעת בתור זבל, ולא נכנס חומר חדש לתיבה.

האם הוא צודק?
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
במבי אמר:
קודם היה מאוחסן בתור אוכל וכעת בתור זבל, ולא נכנס חומר חדש לתיבה.

מה זה זבל
לא היו להם כלים חד פעמיים...

ברור שהזבל פחות מהאוכל כיון שזה רק מה שהגוף לא מפרק
עצמות ושאריות נתנו לבע"ח וכו
כך שהרבה זבל אין
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
במבי אמר:
אגב שטענתי לחברותא שלי שהנאמר שהתיבה שקעה יא' אמה זה היה בסוף ימי המבול כשהיא שקלה יותר כי מסתמא קומת הזבל התחתונה כבר התמלאה, הוא טען לי מה פתאום הכל היה קודם רק שינה צורה, קודם היה מאוחסן בתור אוכל וכעת בתור זבל, ולא נכנס חומר חדש לתיבה.

האם הוא צודק?

קודם כל, מאי נ"מ כמה שקלה התיבה?
שנית, מסתבר ששקלה פחות. האוכל נכנס לגוף שטוחן אותו, וכל התהליך הזה יוצר חום שמתפזר באויר שסביב הגוף. אמנם היו גם מים רותחים במבול אך ייתכן שזה היה רק בהתחלה, ואח"כ מי הים קיררו אותם. וא"כ, החום התפזר מהתיבה דרך הדפנות החוצה, והרי שאנרגיה יצאה מהתיבה החוצה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
העתקה מפורום שכן

משקל תיבת נח| לאוהבים חשבון...
דע שאם תמלא כלי במים עד חציו או שלישו או רביעיתו, ותתנהו בתוך דלי גדול של מים, ישקע הכלי בו עד גובה המים שבתוכו. ואם תמלא אותו בחומר אחר, ישקע כפי כובד החומר אילו היה מים. למשל הזהב כבד י"ט פעמים וחצי מן המים, ואם תתן בכלי, זהב בגובה ס"מ 1, ישקע הכלי במים 19.5 ס"מ כאילו היה מלא מים במשקל הזהב.
ומזה תקיש לספינה שתדע ארכה ורוחבה וגובהה וכמה היא משוקעת במים, תדע משקל החומרים שבה, ע"פ הכלל שדצימטר מעוקב של מים [דהיינו כלי שארכו ורוחבו וגבהו 10 ס"מ] משקלו ק"ג אחד. וזה פשוט ובחנתי אותו.
והנה רז"ל קיבלו שתיבת נח היתה משוקעת במים י"א אמה (וכמ"ש רש"י פרשת נח), וידוע כי אורך התיבה ש' אמה ורחבה נ' אמה וקומתה ל' אמה, ואם נכפיל האורך ברוחב והמכפלה בגובה י"א אמה, נמצא החלל המשוקע קס"ה אלף אמה מעוקבות, 165,000= 300+50+11 ואם נניח מדת האמה חצי מטר [כדעת הרב שיעורי תורה ז"ל, ובדיוק 46 ס"מ] הרי אמה מעוקבת תכיל שמינית מטר מעוקב דהיינו 125 ליטר מים שהם 125 ק"ג, נמצא סך הכל משקל בעלי חיים והמאכל והמזונות שבתיבה 165000+125 = 20625000 שהם עשרים אלף ותרכ"ה (20625) טון.
(ספר אסף המזכיר עמ' תנ"א. ועיין שם עוד).

*

מה משקל התיבה?

התיבה מעצי גופר, ככל הנראה עצי אורן.

את המידות המקראיות שלמעלה נתרגם למידות מטריות:

אורך: 144 מטר

רוחב: 24 מטר

גובה: 14.4 מטר

הנתון המענין הוא שוקע התיבה, ורש"י מסביר שהתיבה הייתה שקועה י"א אמה, זאת אומרת שאחרי העמסתה היא הייתה שקועה 5.28 מטר במים, שזה בערך שליש מהגובה. רק תדעו שכל החישובים הם על בערך עד שימצאו את שרידי התיבה או התיבה בשלמותה..

אז איך מחשבים משקל?

כאן מגיעה תודה לנסים מאושן מסטר, ביה"ס לשיט באילת, וגם לארכימדס.

חוק ארכימדס קבע נתון שנקרא הדחק, כמה מים דוחק כלי השיט, וזה מצביע על משקל, כדי לחשב הדחק מחשבים את נפח הספינה ששקוע במים,ואז הופכים את הנפח למשקל, במים מתוקים 1 מ"ק מים = 1 טון משקל.

עכשיו לנוסחה:
144 כפול 24 כפול 5.28 = 18,248 מטר מעוקב מים שהם 18,248 טון! כן, התיבה העמוסה שקלה יותר מ-18 אלף טון. להשוואה – הדחק ספינת טילים סער 5 של חיל הים הוא 1,220 מ"ק, פי 15 פחות מתיבת נח!

מי אמר שפעם לא ידעו לבנות ספינות גדולות? אגב המונח ספינת טילים הוא בעייתי לגבי סער 5 אחרי שאחת הספינות התמחתה בלחטוף טילים (ר' מלחמת לבנון 2) יותר מלירות טילים, אבל בואו נישאר בנושא ..

משקל מטען הספינה

כאו נלך שוב על הנחות, מתוך משקל כולל של 18,248 טון, נקצה 20% מהמשקל לחומרים- זפת, אולי מסמרות, אם היו, ובעיקר עץ, למה כל כך הרבה עץ? התיבה היתה בנויה מקנים (לא קני סוף, אלא קן לציפור סטייל( כמה קנים היו? נלך על הגרסה המקסימלית של 300 קנים בקומה, 900 קנים סה"כ.

20% מתוך 18,248= 3,650 טון. עכשיו ברור למה לקח לנח 120 שנה, האיש הלך, הביא עצים, חתך, בנה, אירגן, הכל כמעט לבד.

נפחית את משקל הספינה מהמשקל הכולל ונקבל 14,598 טון, זה משקל המטען- חיות מזון, אנשים, זבל, ואשפה. לפי משקל של 75 ק"ג לאדם זה משקל של 195,000 איש!

הבעיה לא הייתה בכושר הנשיאה אלא במקום הפיזי לכל החיות, הפרשנים מסכימים שהיה כאן נס.

שטח לגן חיות
בואו נגיד ששטח המחיה לחיות היה רק בסיפון האמצעי, שטחו 144 כפול 24 מטר = 3,456 מטר מרובע, שטח ששווה ל-35 דירות בשטח 100 מ"ר כ"א, די כלום לגן חיות שהיה שם.




*

מה הסיווג של תיבת נח?
קיבלות מטען של ספינה אזרחית מחשבים לפי נוסחה של נפח חלקי מקדם מסוים.
תיבת נח למשל, היתה ממש גדולה - 300 אמה אורך על 50 רוחב על 30 גובה.
במטרים:
144 מטר אורך כפול 24 מטר רוחב כפול 14.4 מטר גובה.
מדובר בספינה ממש גדולה, לצורך השוואה: האקסודוס עם 4,500 המעפילים רק 98 מטר אורך ותפוסה של 1,814 טון.
כמה זה 144 מטר אורך? להשוואה- ספינות סער 5 של חיל הים 85 מטר אורך, הצוללות החדשות 68 מטר.

הגודל קובע?
סה"כ נפח תיבת נח: 49,766.4 מטר מעוקב. קרוב ל-50 אלף קוב.
החישוב הוא לפי מקדם של 3.452 מטר מעוקב לטון אחד של תפוסה, ואגב המקדם מקורב, מי שרוצה לבנות תיבת נח - שילך לאדריכל ימי.
המונח טון תפוסה אינו 'טון משקל' אלא נפח של של חבית יין גדולה אנגלית - Tun (ויקיפדיה).
הנוסחה מחשבת את גודל הספינה לצורך יכולת העמסה, אגרות נמל, אגרות מעבר בתעלות כמו פנמה ועוד.

ואז:
49,766 מטר מעוקב חלקי 3.452 = 14,417 טון. טון תפוסה כללי נקרא בשפה מקצועית - Gross
Tonnage או GT. אם נשים את המספר ונעגל ל-15,000 טון תפוסה כאשר זו גם יכולת ההעסה של התיבה אז נח לקח מקדם ביטחון מאד גבוה. על 15 אלף טון אפשר להעמיס 2,500 פילים או 200 טנקים.
 

כרם

משתמש ותיק
במבי אמר:
כרם אמר:
הבאת בחשבון שהתיבה היא משולש ולא תיבה מרובעת?

בהחלט לא,
כי לפי חשבון הרוקח התיבה הייתה מרובעת ולא משולשת.
(שהרי אחרת לא היה מגיע לחשבון של מאה וחמישים אלף מקוואות)

אבל פסוק מפורש הוא: ואל אמה תכלנה מלמעלה.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כרם אמר:
במבי אמר:
כרם אמר:
הבאת בחשבון שהתיבה היא משולש ולא תיבה מרובעת?

בהחלט לא,
כי לפי חשבון הרוקח התיבה הייתה מרובעת ולא משולשת.
(שהרי אחרת לא היה מגיע לחשבון של מאה וחמישים אלף מקוואות)

אבל פסוק מפורש הוא: ואל אמה תכלנה מלמעלה.
זה מחלוקת, במדרש ובאבן עזרא וברלב"ג ועוד פרשנים משמע כמוך, אך החזקוני והדעת זקנים ועוד,  מפרשים דקאי על הצוהר תעשה לתיבה שיהיה כלה סמוך לאמה מן הכיסוי.
 
 

מאמין

משתמש ותיק
אגב נפלאתי למה היה חשוב לרש"י לחשב שהתיבה שקעה 11 אמה (שזה חשבון מעניין אך לא מעבר לכך) והוא מסביר את זה פעמיים כאילו שהיא נוגעת להבנת העניין ובהרבה דברים חשובים יותר קיצר הרבה?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
הרוקח כותב בפרשתינו שתיבת נח מחזקת נפח של כ-קנ' אלף מקואות !

וכך לשונו - קומתה ל' אמה הם י' מקואות בגובה שהרי כל מקוה ג' אמות גבהו, והתיבה רחבה נ' אמה, י' פעמים נ' (10 מקוואות * 50) הם תק' מקואות, חצי אלף. ש' ארכה, ש' פעמים חצי אלף, הן קנ' אלף מקואות. ובים שעשה שלמה אמרינן בפ"ק דעירובין (יד.) קנ' מקואות וכן רמז "קנים תעשה את התיבה" קנים קריה ביה "קנ' - ים" ק"נ אמה חצר המשכן ארך ורחב, קנים קנ' ים כנגד ים שעשה שלמה.

ויש עוד קשר בין המקווה לנח, שהרי המבול היה מ' יום שהם תתק"ס שעות כמנין לוגי המקוה, וכן הגשם המשיך 150 יום שזה כמניין גי' מקוה
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מאמין אמר:
אגב נפלאתי למה היה חשוב לרש"י לחשב שהתיבה שקעה 11 אמה (שזה חשבון מעניין אך לא מעבר לכך) והוא מסביר את זה פעמיים כאילו שהיא נוגעת להבנת העניין ובהרבה דברים חשובים יותר קיצר הרבה?

כפי שהבאתי יש מעבר לכך, שהרי לפי"ז ניתן לחשב את משקל התיבה
 
חלק עליון תַחתִית