יונה מצאה בו מונח, איפוא כתוב שזה היה בשבת?

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
קדמא ואזלא אמר:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=9&t=7318&p=95053&hilit=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%95#p95027

שם הנידון הוא מה הכוונה ושם ינוחו יגיעי כוח, ואילו אני שואל על יונה מצאה
 

הכהן

משתמש ותיק
יתכן שהפייטן (ריה"ל) התכוון רק לנמשל - לישראל שנמשלו ליונה שמצאו מנוח ביום השבת, ולא למשל - ליונה של נח.
 

במבי

משתמש ותיק
מובא בספה"ק שהשכינה נקראת יונה ואולי זה מרומז בפסוק רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה־לָּ֪הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּׁאֲנַנִּ֑ים הַ֝בּ֗וּז לִגְאֵ֥יוֹנִֽים (קכג-ד) וכותב שם רש"י הבוז. שבזו את גיא היונים היא ירושלים:
(וכותב רש"י בוזאת הברכה כל היום. לְעוֹלָם, מִשֶּׁנִּבְחֲרָה יְרוּשָׁלַיִם לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמָקוֹם אַחֵר)

ושכינתא בגלותא אך מסתמא בשבת היא מוצאת מנוח.
 

NETANEL

משתמש ותיק
 לשאלתך - מה המקור שהיונה מצאה מנוחה בשבת?
  באם עדיין לא מצאת - את מציאת היונה , הרי לך מה שמצאתי :

    " היונה לא מצאה מנוח לכף רגלה אלא בגן עדן - וביום השבת",  כך ביאר בעץ יוסף.
ורמז לכך במטה יהודה מדברי הכתוב : וייחל עוד שבעת ימיםאחרים, והיינו  "שבת" המכונה היום השביעי .
   ויש מפרשים שהכוונה לשכינה - שעליה נאמר שהיא בגלות דאתמר בה (בתיקוני זוהר)  ולא מצאה היונה מנוח וכו,אלא בשבתות וימים טובים..
וכז מפורש  גם בזמירות של עוז והדר.
 
 
למה להעמיס בדברי רבינו מהקבלה שלא ידוע שהיה בקי בה
והרי הפירוש הפשוט שאין כוונתו ליונה של נח, אלא לישראל שנמשלו ליונה ושמוצאים מנוח ביום השבת.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
היעב"ץ כתב בספרו מגדל עוז שטבע היונה הוא שלא לקטוף עלה בשבת כי "יונה מצאה בו מנוח" - אולי לזה כוונת המשורר
 

במבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
מובא בספה"ק שהשכינה נקראת יונה ואולי זה מרומז בפסוק רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה־לָּ֪הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּׁאֲנַנִּ֑ים הַ֝בּ֗וּז לִגְאֵ֥יוֹנִֽים (קכג-ד) וכותב שם רש"י הבוז. שבזו את גיא היונים היא ירושלים:
(וכותב רש"י בוזאת הברכה כל היום. לְעוֹלָם, מִשֶּׁנִּבְחֲרָה יְרוּשָׁלַיִם לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמָקוֹם אַחֵר)

ושכינתא בגלותא אך מסתמא בשבת היא מוצאת מנוח.


ואפשר לקשר זאת ל״גיהנם״ ולגאי בן הינום שנמצא בירושלים !
 

NETANEL

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
למה להעמיס בדברי רבינו מהקבלה שלא ידוע שהיה בקי בה
והרי הפירוש הפשוט שאין כוונתו ליונה של נח, אלא לישראל שנמשלו ליונה ושמוצאים מנוח ביום השבת.
אמת שעל המחבר הנל ר יהודה הלוי - קרוב לומר כדבריך,
   ובכ"ז למען אלה  - שחיפשו מקור לכך שהמעשה  בשבת היה ,נעניתי והבאתי.
 
 

יקיר

משתמש ותיק
גם אני סברתי עד היום שזה היה בשבת, והתקשיתי איך נח עבר על 1. הוצאה מרשות לרשות (אמנם לכאו' היה זה מקום פטור, ואכמ"ל). 2. מוקצה.(לפו"ר כשהתקשתי בהנ"ל חשבתי ליישב שכיון שהיה לו ציווי לשמור את מיני החיות זה דחה את איסור מוקצה). ויש לעיין אם נח קיים את התורה גם כאברהם שנאמר בו שקיים אפילו דינים דרבנן.
 

הפונוביזע'ר

משתמש רגיל
chaim אמר:
מה המקור שהיונה מצאה מנוחה בשבת?
לא לכך נתכוון מחבר השיר.
כוונתו שכנסת ישראל שנמשלה ליונה מוצאת מנוחה ביום השבת.
כיונתו של נח שעליה זית בפיה כאות מנוחה.
 

בן עזאי

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
למה להעמיס בדברי רבינו מהקבלה שלא ידוע שהיה בקי בה
והרי הפירוש הפשוט שאין כוונתו ליונה של נח, אלא לישראל שנמשלו ליונה ושמוצאים מנוח ביום השבת.
אמת שעל המחבר הנל ר יהודה הלוי - קרוב לומר כדבריך,
   ובכ"ז למען אלה  - שחיפשו מקור לכך שהמעשה  בשבת היה ,נעניתי והבאתי.
מחזור ויטרי סימן תמט 

שבת הוה על הוה באה לשונאיהם. ונפלו בדבר אשר זדו עליהם. ב"ה: שבת זכירתו על היין לשמרה. חלף עבודה להאירה. ב"ה: שבת טובו יחיל ליגיע כח. יונה מצאה בו מנוח. ב"ה: שבת כאשר יצאו מכל מחניים. 
 
 
יקיר אמר:
הוצאה מרשות לרשות
לכאורה המים מחוץ לתיבה היו כרמלית, ועוד שלא הוציא היונה אלא יצאה מאליה, אמנם יש עקירה מדרבנן, ויש לומר דהתיבה עצמה היתה כרמלית כיון שהיתה יותר מבית סאתיים והו"ל קרפף ולא חשיב הוקף לדירה כיון שהתיבה היתה דירה כעל כרחו, וסבר כר"ש דכל גגות העיר רשות אחת.
 
שמעיה אמר:
בן עזאי אמר:
יקיר אמר:
והתקשיתי איך נח עבר על 1. הוצאה מרשות לרשות (אמנם לכאו' היה זה מקום פטור, ואכמ"ל). 2. מוקצה.
באר דבריך ?

למה יונה השייכת לו ונמצאת ברשותו היא מוקצה?
כי בעלי חיים הם מוקצה.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
בן עזאי אמר:
יקיר אמר:
והתקשיתי איך נח עבר על 1. הוצאה מרשות לרשות (אמנם לכאו' היה זה מקום פטור, ואכמ"ל). 2. מוקצה.
באר דבריך ?

למה יונה השייכת לו ונמצאת ברשותו היא מוקצה?
https://din.org.il/2015/07/21/%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%93/
 
 

בן עזאי

משתמש ותיק
בפרדס יוסף פ' נח עה"פ ולא מצאה היונה כתב לפרש שמה שאנו אומרים בזמירות שבת יונה מצאה בו מנוח בפי' מטה יהודה כ' דקאי על היונה ששלח נח מהתיבה ביום השביעי שמצאה מנוח דסתם שביעי הוא שבת, והביאו שם דהיעב"ץ מגדל עוז בית מדות עלית הטבע פי' דיש מופת בשבת מלבד הסמבטיון שהיונה אינה תולשת מן המחובר בשבת וז"פ הפס' ותבוא אליו לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה שכל השבת לא תלשה רק לעת ערב.
 
חלק עליון תַחתִית