הק' ב'העמק דבר' 'יש להתבונן למה שלח שני עופות הללו דוקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם, ותו קשה מנין היה רשות לנח להוציאם מן התבה לפני זמן היציאה לכולם בדבר ה', יעוי"ש תי', דעורב ויונה הללו לא היו מן הזוגות שנכנסו להחיות זרע בדבר ה', אלא בשביל שהיה נח לפני מי המבול כאחד מן השרים שמנהגם היה גם אז לגדל עורבים ויונים.
אלא שדבריו לא ייתכנו לפי"ד כל דברי הגמ' בסנהדרין (קח:) שהרי העורב הנשלח לא היה מאותו הזוג שנשאר לשם קיום המין, ומה היתה טענתו כלפי נח שהוא שונאו ואם יפגע לא יישאר ממין העורבים זכר.
אלא שדבריו לא ייתכנו לפי"ד כל דברי הגמ' בסנהדרין (קח:) שהרי העורב הנשלח לא היה מאותו הזוג שנשאר לשם קיום המין, ומה היתה טענתו כלפי נח שהוא שונאו ואם יפגע לא יישאר ממין העורבים זכר.
והנה העורב טען טענה ניצחת ומה השיב לו נח. וכ' המהרש"א (שם) שהשיב לו שהרי אשתו הרה, וכדאיתא בגמ' שם שלשה שימשו בתבה וכו'. ולכן גם אם היה נופל חלל תוך כדי קיום השליחות לא היה כלה מין העורבים.
ובזה מיושבות לענ"ד ב' קו' הנצי"ב הקו' הא' ששלח דוקא עורב ולא עופות המיטיבים לפרוח משום שהם היו היחידים בעולם משא"כ העורב. וכן הקו' הב' שלא קיבל על כך רשות משום שהבוי"ת דרש ממנו לשמר ב' מכל מין, וממין העורבים אף אם הפרט הספציפי לא ישרוד את השליחות עדיין נותרו את אותם צאצאים שהחזיקה אשתו ברחמה. והרי הוא מיותר. ועדיף לשולחו אפילו מהטהורים שעליהם נצטווה לקיים שבעה שבעה.
ורק לאחר שהעורב סירב למלא השליחות לא נותרה לו ברירה כי אם לשלוח יונה שהיא המיטיבה לעוף מן העופות הטהורים. כי מן העופות הטמאים באמת לא הורשה לשלוח.
ובזה מיושבות לענ"ד ב' קו' הנצי"ב הקו' הא' ששלח דוקא עורב ולא עופות המיטיבים לפרוח משום שהם היו היחידים בעולם משא"כ העורב. וכן הקו' הב' שלא קיבל על כך רשות משום שהבוי"ת דרש ממנו לשמר ב' מכל מין, וממין העורבים אף אם הפרט הספציפי לא ישרוד את השליחות עדיין נותרו את אותם צאצאים שהחזיקה אשתו ברחמה. והרי הוא מיותר. ועדיף לשולחו אפילו מהטהורים שעליהם נצטווה לקיים שבעה שבעה.
ורק לאחר שהעורב סירב למלא השליחות לא נותרה לו ברירה כי אם לשלוח יונה שהיא המיטיבה לעוף מן העופות הטהורים. כי מן העופות הטמאים באמת לא הורשה לשלוח.
אכן עדיין צ"ב קצת כיצד הותר לו לסכן את היונה שנצטווה לשומרה לשם קרבן. וי"ל.