היתר אכילת בשר לנח עליה בדרגה או ירידה

רמב"ן בראשית פרק א פסוק כט
וכאשר חטאו, והשחית כל בשר את דרכו על הארץ, ונגזר שימותו במבול, ובעבור נח הציל מהם לקיום המין, נתן להם רשות לשחוט ולאכול, כי קיומם בעבורו: 
רד"ק בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק כט
ולא התיר להם הבשר לאכול עד אחר המבול ולא ידעתי למה, ואולי לפי שהיה גלוי וידוע לפניו כי המבול עתיד להיות, ונח עתיד להציל עמו שאר החיים ואמר לתתם לו חלף עבודתו בהם שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה כל שכן האדם, 
ר' יוסף בכור שור בראשית פרשת נח פרק ט פסוק ג
מאחר שניצולו בתיבה - שעשיתם ועל ידכם באה תשועה, הנה הם שלכם, לעשות בהם כטוב בעיניכם.

חזקוני בראשית פרשת נח פרק ט פסוק ג
מאחר שניצלו בתיבה שעשיתם ועל ידכם באה להם הצלה הרי הם בידכם לעשות להם כטוב בעיניכם.

רבינו בחיי בראשית פרשת נח פרק ט פסוק ג
לפי שכל הבשר נתחייב כלייה במבול ובזכותך נצולו, וע"כ אני מתיר לכם לשחוט ולאכול. 

מלבי"ם בראשית פרשת נח פרק ט פסוק ג
כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה. כי בימי אדם היו גופות בני אדם חזקים והפירות לא נשחתו עדיין והיו מכלכלים את ב"א כמו הבשר, אבל אחר המבול שנתקלקלו המזונות, והאדם הוכן שיתפשט בקצוי ארץ ואיים רחוקים שמאז נעשה קור וחום וצריך לבשר להעמדת בריאותו, וגם אחר שחיו כולם ע"י נח שפרנסם בתיבה היו כקנינו וברשותו, גם שהאדם לא היה עדיין במדרגת מדבר רק במדרגת חי ולא הותר לו רק הצומח, ולא היה הבדל בינו ובין החי רק שלבע"ח ניתן ירק עשב לאכלה, ולאדם ניתן עשב זורע זרע, שהם הפירות, ועתה העלה האדם למדרגת מדבר, וכמו שאין עול אם החי יאכל את הצומח, כי יתעלה בזה שישוב להתהפך לגוף הבע"ח, כן אין עול אם המדבר יאכל את החי ויתעלה להיות גוף של המדבר, וז"ש כירק עשב נתתי לכם את כל. ר"ל כמו שהכינותי מזון להבע"ח שיאכל ירק של העשב [כמ"ש ולכל חית השדה את כל ירק עשב לאכלה] מפני שיעלהו למדרגת החי, כן נתתי לכם את כל, שתאכלו כל עשב זורע זרע מצד שאתם גם בעלי חיים, ושתאכלו בע"ח מצד שאתם חי מדבר וכל השפל מחבירו הוכן להיות מזון אל הנעלה ממנו:


האם יש פירושים אחרים