לכמה זמן, נח הצטייד עם אוכל ומים בתיבה

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
נניח שנח הצטייד לשנה
כמה מים היה צריך להכניס לתיבה 
האם תיבה כ"כ קטנה יכולה להכיל כ"כ הרבה מים
או שהיה מכניס מים ממי הגשמים
 

דברי יושר

משתמש ותיק
בעלון ווארטים לפרשת השבוע הקשה, מנין ידע נח לכמה זמן להכניס אוכל?
ותירץ בשם הראש יוסף, שכיוון שהקב''ה ציווהו לקחת שבעה מהבהמות הטהורות כדי להקריב מהם קרבן אחר יציאתו מהתיבה.
ולהלכה אחרי שלוש שנים כבר נחשבת לזקן הפסול להקרבה, והנה ציווי הקב''ה היה שיקח אותם רק לאחר שדבקו במינם (רש''י ו כ), ודרכם להזדווג הוא רק לאחר ב' שנים (כמבואר בבכורות) נמצא שלא יתכן שיהיו יותר משנה בתיבה, דא''כ הבהמה תפסל להקרבה.
 

אשרי העם

משתמש ותיק
יעויין באוה"ח (בראשית ח, ו) עה"פ "ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה וגו'". והקשה האור החיים הק' בזה"ל: "צריך לדעת מנין ידע זמן שיכול לפתוח חלון התיבה ולא חש לטביעה במים פן יקראנו אסון. ואולי שהובטח שאין יותר משנים עשר חדש. עוד ממה שהכין צורכי אכילה ומן הסתם הכין לזמן מוגבל ומזה ידע שיעור אשר יהיה שמור בתיבה", עכ"ל קדשו. 

אבל זה לא מסביר איך הצליח לאכסן כמות גדולה כזו. וכו'.

בעצם דברי האוה"ח האלו, ראה במאמר כאן אות ג (עמ' פח) מה שהקשה בזה דמה החשש בפתיחת החלון. עיי"ש ות"נ.

הצג קובץ מצורף מאמר באספקלריא פרשת נח תשפא.pdf
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
huo yuc יום טוב אמר:
או שהיה מכניס מים ממי הגשמים
פרקי דרבי אליעזר פרק כג
וזה אשר תעשה אתה [בראשית ו, טו], תני רבי שמעיה באצבע הראהו הקדוש ברוך הוא לנח, ואמר לו כזה וכזה תעשה לתבה, מאה וחמשים קנים ארך ימינה של תבה, ומאה וחמשים ארך בצד שמאלה, שלשים ושלשה קנים בצד רחבה בדפנותיה לפניה, ושלשים ושלשה בדפנותיה לאחריה, ועשרה בתים בתוך, הרי אלו לאוצרות של מאכל. וחמש אפטניות בצד ארך ימינה של תבה, וחמש אפטניות בצד ארך שמאלה של תבה. והמכניסים אמת המים נפתחים ונסגרים. וכן ביציע התחתונה, וכן במעלה שניה, וכן במעלה שלישית. מדור כל בהמה וחיה, ביציע התחתונה, מדור לכל העופות. ביציע השניה, מדור שקצים ורמשים. ובני אדם ביציע השלישית. מכאן אתה למד ששלשים ושתים מיני עופות בארץ, ושלש מאות ששים וחמשה מיני שקצים בארץ. וכן ביציע התחתונה, וכן ביציע השניה, וכן במעלה שלישית, שנאמר [שם טז] תחתים שנים ושלשים תעשה:

נראה שהיה צינור שמכניס מים 
 

סתם

משתמש רגיל
huo yuc יום טוב אמר:
huo yuc יום טוב אמר:
או שהיה מכניס מים ממי הגשמים
פרקי דרבי אליעזר פרק כג
וזה אשר תעשה אתה [בראשית ו, טו], תני רבי שמעיה באצבע הראהו הקדוש ברוך הוא לנח, ואמר לו כזה וכזה תעשה לתבה, מאה וחמשים קנים ארך ימינה של תבה, ומאה וחמשים ארך בצד שמאלה, שלשים ושלשה קנים בצד רחבה בדפנותיה לפניה, ושלשים ושלשה בדפנותיה לאחריה, ועשרה בתים בתוך, הרי אלו לאוצרות של מאכל. וחמש אפטניות בצד ארך ימינה של תבה, וחמש אפטניות בצד ארך שמאלה של תבה. והמכניסים אמת המים נפתחים ונסגרים. וכן ביציע התחתונה, וכן במעלה שניה, וכן במעלה שלישית. מדור כל בהמה וחיה, ביציע התחתונה, מדור לכל העופות. ביציע השניה, מדור שקצים ורמשים. ובני אדם ביציע השלישית. מכאן אתה למד ששלשים ושתים מיני עופות בארץ, ושלש מאות ששים וחמשה מיני שקצים בארץ. וכן ביציע התחתונה, וכן ביציע השניה, וכן במעלה שלישית, שנאמר [שם טז] תחתים שנים ושלשים תעשה:

נראה שהיה צינור שמכניס מים 
בדיוק בשבוע שעבר ראיתי ספר מצויר על תיבת נח והרבה חידושים נתחדשו לי על ידו, וכנראה כולם ממדרשים וכדו', עכ"פ, הוא צייר שם בקומה התחתונה שם אוכסנו כל האוכל הרב והזבל שהצטבר, שנח עשה שם חלון קטן שדרכו מילא מים ככל שנדרש.
כידוע שהקומה התחתונה הייתה שקועה כולה במים ככתוב ברש"י.
 
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
אם המבול היה לוקח הרבה שנים מסתבר שהיה מותר לשמש, כדי שיהיה המשך
 

סיידוף

משתמש רגיל
גם ככה זהו נס שהחזיקה התיבה את כל החיות כמש"כ הרמב"ן [שהקשה שאם בין כה היה נס מדוע נצטווה לבנות תיבה כל כך גדולה], ואם כן גם זה בכלל הנס שהחזיקה התיבה את כל המזון.
 

יאיר

משתמש ותיק
סיידוף אמר:
גם ככה זהו נס שהחזיקה התיבה את כל החיות כמש"כ הרמב"ן [שהקשה שאם בין כה היה נס מדוע נצטווה לבנות תיבה כל כך גדולה], ואם כן גם זה בכלל הנס שהחזיקה התיבה את כל המזון.

הגר"א כותב על הפס' "והיה לך ולהם לאכלה" - שהיתה ברכה באוכל והיה להם בכמות קטנה לשבעה.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
נניח שנח הצטייד לשנה
כמה מים היה צריך להכניס לתיבה 
האם תיבה כ"כ קטנה יכולה להכיל כ"כ הרבה מים
או שהיה מכניס מים ממי הגשמים
סיידוף אמר:
גם ככה זהו נס שהחזיקה התיבה את כל החיות כמש"כ הרמב"ן [שהקשה שאם בין כה היה נס מדוע נצטווה לבנות תיבה כל כך גדולה], ואם כן גם זה בכלל הנס שהחזיקה התיבה את כל המזון.
ברוך שכיוונתי.
וה"נ מסתברא, דוכי היה יודע נח כמה כל בהמה תאכל בדיוק?
והרי הייתה חיה שלא ידע מה מאכלה בכלל, וממילא גם לא יכל להכין עבורה במידה. וכ"ש שלא ידע כמה בדיוק תאכל כל חיה ובהמה, וכמה בדיוק זמן יהיה המבול. כי לא מספיק בערך, כי כל יום היה צריך להאכיל הרבה חיות ובהמות, לפחות בגודל של כמה קרטונים ממוצעים של ימינו. והתיבה לא הייתה כ"כ גדולה כדי להשאיר בצד "ספייר"...
וע"כ כמש"נ.  
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרקי דרבי אליעזר פרק כג
וזה אשר תעשה אתה [בראשית ו, טו], תני רבי שמעיה באצבע הראהו הקדוש ברוך הוא לנח, ואמר לו כזה וכזה תעשה לתבה, מאה וחמשים קנים ארך ימינה של תבה, ומאה וחמשים ארך בצד שמאלה, שלשים ושלשה קנים בצד רחבה בדפנותיה לפניה, ושלשים ושלשה בדפנותיה לאחריה, ועשרה בתים בתוך, הרי אלו לאוצרות של מאכל. וחמש אפטניות בצד ארך ימינה של תבה, וחמש אפטניות בצד ארך שמאלה של תבה. והמכניסים אמת המים נפתחים ונסגרים. וכן ביציע התחתונה, וכן במעלה שניה, וכן במעלה שלישית. מדור כל בהמה וחיה, ביציע התחתונה, מדור לכל העופות. ביציע השניה, מדור שקצים ורמשים. ובני אדם ביציע השלישית. מכאן אתה למד ששלשים ושתים מיני עופות בארץ, ושלש מאות ששים וחמשה מיני שקצים בארץ. וכן ביציע התחתונה, וכן ביציע השניה, וכן במעלה שלישית, שנאמר [שם טז] תחתים שנים ושלשים תעשה:

נראה שהיה צינור שמכניס מים

השאלה, האם המים של המבול היו ראויים לשתיה?
 

עץ פרי

משתמש ותיק
בעלון ווארטים לפרשת השבוע הקשה, מנין ידע נח לכמה זמן להכניס אוכל?
ותירץ בשם הראש יוסף, שכיוון שהקב''ה ציווהו לקחת שבעה מהבהמות הטהורות כדי להקריב מהם קרבן אחר יציאתו מהתיבה.
ולהלכה אחרי שלוש שנים כבר נחשבת לזקן הפסול להקרבה, והנה ציווי הקב''ה היה שיקח אותם רק לאחר שדבקו במינם (רש''י ו כ), ודרכם להזדווג הוא רק לאחר ב' שנים (כמבואר בבכורות) נמצא שלא יתכן שיהיו יותר משנה בתיבה, דא''כ הבהמה תפסל להקרבה.
המבול היה שנת חמה, ואם הכניס בני שנתיים
הרי כשיצאו מהתיבה היו בני שלוש ופסולים
אם נאמר שבקרבנות נח נאמר פסולים אלו.

ולגבי מים, משמעות הפסוקים שנצטווה על אוכל
ומשמע שעל מים לא נצטווה, ונבאר איך שנבאר.
 
המבול היה שנת חמה, ואם הכניס בני שנתיים
הרי כשיצאו מהתיבה היו בני שלוש ופסולים
אם נאמר שבקרבנות נח נאמר פסולים אלו.

ולגבי מים, משמעות הפסוקים שנצטווה על אוכל
ומשמע שעל מים לא נצטווה, ונבאר איך שנבאר.
שמא שנת שמש הייתה שנתם ולא הייתה שנת ירח כיון שעוד לא נמסר לבני אדם קידוש החודש
 
השאלה, האם המים של המבול היו ראויים לשתיה?
מי גשמים למה לא?
אך הבעיה היא שרוב הזמן לא היה גשם.

אך כנראה שאלתך על המים שהתיבה צפה עליהם אם היו ראויים לשתיה.
ולגבי מים, משמעות הפסוקים שנצטווה על אוכל
ומשמע שעל מים לא נצטווה, ונבאר איך שנבאר.
שתיה בכלל אכילה.
 

בר נפחא

משתמש ותיק
הקרבנות היו מיד כשיצאו.
נכון אך אין ראיה מזה שהקב"ה אמר לו להכניס ז' שלא יהיו יותר משנה דאפשר שהקב"ה כיוון להמתין שישמשו לאחר שיצאו ואח"כ מהולדות יהא קרבן, אך מעיקרא יש לדחות את הדחיה, דאם הכוונה שיקריב מהולדות א"כ היה יכול להכניס ב' ולהקריב מהולדות שיולידו נניח ד' וב' לקרבן וב' לקיום העולם,
עוד יש להעיר דמהכ"ת דהיה בנח פסול בהמה זקנה לקרבן, דהרי חזינן דהקריב מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ולנו לישראל הוכשר למזבח רק ז' חיות וכן בהמות ותו לא.
 
חלק עליון תַחתִית