למה נצרך שליש התיבה לזבל? אי אפשר להשליך מהחלון??

מבין ענין

משתמש ותיק
הרי אין חשש לקבלת קנס...

וביתר רצינות - 
האם הזבל שכתוב כאן משמעותו 'אשפה לפינוי' או משמעותו מאכל לבהמות? ואז לק"מ. [קצת נשמע לי דחוק].
או אולי היות והאויר היה ארסי ככתוב בספה"ק, ולא ניתן היה לפתוח החלון ולהשליך הזבל לחוץ?
ואם כן - הרי לא צריך כל כך הרבה מקום - שהרי לכאורה האויר היה ארסי רק בזמן המבול, ולא ברוב הזמן בו המתינו לכך שישוכו המים?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
מה מיושב? מדוע צריכים לסחוב רעי בתיבה במשך שנה? ואני כבר לא מדבר על הריח...
מי אמר שסחבוהו למשך שנה? תאר לעצמך רעי של 8 אנשים, + של 7 או לכה"פ 2 מכל מין בהמה וחיה שבעולם, הרי אי אפשר לפנות את הכל באופן מיידי, וכ"ש אם צריך לסחוב את הכל למשך 40 יום.
 

אשרי העם

משתמש ותיק
יתכן לבאר שמכאן חזינן ש"הלכות דרך ארץ" קיימים בכל מקום ובכל זמן ובכל מצב,
וגם כשאף אחד לא רואה, וכשזה לא מזיק לאף אחד - לא מתנהגים כבהמה. אלא אדם יש לו הנהגות אחרות.
ו"אדם" - לא זורק אשפה בהפקירות, אלא שומר מקום מיוחד, ומפנה את זה בצורה מכובדת אח"כ.
 

אשרי העם

משתמש ותיק
בתחילה חשבתי שהקושיא תלויה בשני המ"ד אם "צוהר" חלון הוא או אבן טובה, דאם אבן טובה הוא, אז לא מצינו שהיה חלון.
אכן זה אינו, דמבואר להדיא שנח הוציא את העורב והיונה מבעד לחלון, וע"כ שהנידון רק אם היה גם אבן טובה או לא (ובמדרש נח' תנאי אם המאורות בטלו במבול או לא, וכנ' אם בטלו - לכן הוצרכו לאבן טובה, ולא עזר החלון).
 

אשרי העם

משתמש ותיק
ומצו"ב מש"כ במקו"א:

הנה כתיב (בראשית ו, טז) "צוהר תעשה לתיבה" ופי' רש"י ז"ל בשם חז"ל (ב"ר לא, יא) דפליגי תנאי מהו 'צוהר' [דבעצם לשון צוהר הוא צהריים (כמבואר שם באבן עזרא ובשפתי חכמים) והוא דבר המאיר], אבל הכא גופא בפירוש 'צוהר' פליגי, דיש אומרים שהוא חלון, וכדכתיב לקמן (ח, ו) 'ויפתח נח את חלון התיבה', וי"א שהוא אבן טובה שהאירה להם, וכמו שביאר הבעל הטורים והשפ"ח שם מחז"ל (סנהדרין קח, ב) ד'צהר' בגימטריא 'לאור האבן', וכן הוא כבר בתרגום יונתן ב"ע בזה"ל (לאחר התרגום) 'לך לפישון וקח משם יורדא [היינו אבן טובה, עי' בתרגו"י בדברים לד, ו: ובתרגום איכה ד, ז: ובשיר השירים ז, ב: ובאסתר א, ד: וביחזקאל כז, כד: ובשו"ת רבנו גרשום מאור הגולה, סימן סז, ובלקט טוב בראשית ב, יב] ותשימהו בתיבה להאיר לכם' וכו'.

אך הנה צ"ע דלכאו' בין אם היה אבן טובה ובין אם היה חלון, מ"מ קומות התחתונות שבתיבה- היאך הוארו, הרי החלון או האבן טובה היו רק בקומה העליונה.

והנה לשון המדרש הוא "מרגליות" - לשון רבים, ודלא כרש"י שהעתיק בלשון יחיד, וא"כ אפשר דפיזרם נח בכל קומה וקומה. וכ"ה הלשון בסנהדרין (קח, ב) 'צוהר תעשה לתיבה- א"ר יוחנן א"ל הקב"ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהריים'.

אך אם היה חלון, הרי זה מבואר שהיה רק חלון אחד, וא"כ איך העיר לשאר הקומות, וצ"ע [ואולי נס הוא שהיה להם שהחלון העיר לכל הקומות].

[וע"ע בחזקוני דלא יתכן לומר שהחלון היה להאיר כיון דמצינו בהדיא במדרש (ב"ר לג, ג) 'אמר ר' יוחנן, לא שמשו מזלות כל שנים עשר חודש', וע"כ שהיה להם אבן טובה (והחלון הי' לאויר). ובאמת שבמדרש שם יש עוד מ"ד - 'אמר ליה ר' יונתן, שמשו אלא שלא היה רשומן ניכר', ויש עוד להאריך בכ"ז].
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אשרי העם אמר:
ומצו"ב מש"כ במקו"א:

הנה כתיב (בראשית ו, טז) "צוהר תעשה לתיבה" ופי' רש"י ז"ל בשם חז"ל (ב"ר לא, יא) דפליגי תנאי מהו 'צוהר' [דבעצם לשון צוהר הוא צהריים (כמבואר שם באבן עזרא ובשפתי חכמים) והוא דבר המאיר], אבל הכא גופא בפירוש 'צוהר' פליגי, דיש אומרים שהוא חלון, וכדכתיב לקמן (ח, ו) 'ויפתח נח את חלון התיבה', וי"א שהוא אבן טובה שהאירה להם, וכמו שביאר הבעל הטורים והשפ"ח שם מחז"ל (סנהדרין קח, ב) ד'צהר' בגימטריא 'לאור האבן', וכן הוא כבר בתרגום יונתן ב"ע בזה"ל (לאחר התרגום) 'לך לפישון וקח משם יורדא [היינו אבן טובה, עי' בתרגו"י בדברים לד, ו: ובתרגום איכה ד, ז: ובשיר השירים ז, ב: ובאסתר א, ד: וביחזקאל כז, כד: ובשו"ת רבנו גרשום מאור הגולה, סימן סז, ובלקט טוב בראשית ב, יב] ותשימהו בתיבה להאיר לכם' וכו'.

אך הנה צ"ע דלכאו' בין אם היה אבן טובה ובין אם היה חלון, מ"מ קומות התחתונות שבתיבה- היאך הוארו, הרי החלון או האבן טובה היו רק בקומה העליונה.

והנה לשון המדרש הוא "מרגליות" - לשון רבים, ודלא כרש"י שהעתיק בלשון יחיד, וא"כ אפשר דפיזרם נח בכל קומה וקומה. וכ"ה הלשון בסנהדרין (קח, ב) 'צוהר תעשה לתיבה- א"ר יוחנן א"ל הקב"ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהריים'.

אך אם היה חלון, הרי זה מבואר שהיה רק חלון אחד, וא"כ איך העיר לשאר הקומות, וצ"ע [ואולי נס הוא שהיה להם שהחלון העיר לכל הקומות].

[וע"ע בחזקוני דלא יתכן לומר שהחלון היה להאיר כיון דמצינו בהדיא במדרש (ב"ר לג, ג) 'אמר ר' יוחנן, לא שמשו מזלות כל שנים עשר חודש', וע"כ שהיה להם אבן טובה (והחלון הי' לאויר). ובאמת שבמדרש שם יש עוד מ"ד - 'אמר ליה ר' יונתן, שמשו אלא שלא היה רשומן ניכר', ויש עוד להאריך בכ"ז].

הרי כל זה לא קשור לניד"ד כיון שיש פסוך מפורש שהיה חלון בתיבה - וכמו שכתב מעכ"ת לעיל.
[אגם - אתקן קצת את לשונך - לא "מבואר" להדיא שנח הוציא את העורב והיונה מבעד לחלון, אלא כתוב כן בפירוש בפסוק.]
 

בלב איש

משתמש רגיל
ענין התיבה היה כידוע בסה"ק להוות את כל מקום החיים של אלה שיועדו להשאר בתוכה באופן מוחלט (כעין עולם בתוך עולם)
כך שקשר עם העולם הנחרב אפילו ברמה של שימוש בו לאחסון זבל היה חוטא למכוון הזה.
מקווה שהסברתי את עצמי.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
בלב איש אמר:
ענין התיבה היה כידוע בסה"ק להוות את כל מקום החיים של אלה שיועדו להשאר בתוכה באופן מוחלט (כעין עולם בתוך עולם)
כך שקשר עם העולם הנחרב אפילו ברמה של שימוש בו לאחסון זבל היה חוטא למכוון הזה.
מקווה שהסברתי את עצמי.

אבל בכל זאת קשר עם העולם האחר היה להם, כמו עוג שהכניס אפו לתיבה, וכמו האויר שאותו קיבלו מן החוץ, או האור למ"ד שלזה נצרך החלון, אז חלון יכול רק 'להכניס' ולא 'להוציא'?
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
מי אמר שסחבוהו למשך שנה? תאר לעצמך רעי של 8 אנשים, + של 7 או לכה"פ 2 מכל מין בהמה וחיה שבעולם, הרי אי אפשר לפנות את הכל באופן מיידי, וכ"ש אם צריך לסחוב את הכל למשך 40 יום.
וכי לא היו צריכים גם כך לפנותו מהמדור העליון לתחתון? לא יותר פשוט להשליך לחוץ?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אולי היה מערכת ניקוז שהורידו מלמעלה ללמטה, אבל לחוץ לא היה אפשרי דא"כ היו צריכים להיות פתחים לבחוץ.
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
למה אי אפשר לומר שזה המקום שמפנים אליו את הזבל ושהוא מתמלא זורקים הכל
 

משכיל לאיתן

משתמש ותיק
גם אם היה חלון הוא לא היה מזכוכית, ומסתמא גם לא מפלסטיק
ולכן למ"ד צוהר = חלון, קוראים לו צוהר ולא חלון.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבינועם אמר:
החלון של התיבה לא היה חלון עם גישה.
דוק ותשכח

דקתי ושכחתי אחרת - 
בראשית פרק ח
ט) וְלֹֽא־מָצְאָה֩ הַיּוֹנָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּי־מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה: 
 

מבקש חכמה

משתמש חדש
פשוט, חלק גדול מהזמן מי המבול כיסו את כל התיבה, ואם היה פותח פתח, מיד היו נכנסים המים בשצף קצף, ורק בסוף שהמים פסקו הותר הדבר.

עוד י"ל, שכך צווה מאת הבורא יתברך ישסוד בענין-עיין כלי יקר ושאר מפרשים.
עוד י"ל שהיה נצרך תהליך הזבל למאכל חלק מהבע"ח, וכידוע שזהו מהלך בטבעי הבריאה, שהכל ממוחזר.
 

אור עולם

משתמש ותיק
ידוע דהמשגיח הגר"א סלומון זצוק"ל היה מעורר רבות בישיבת חברון על השלכת זבל דרך החלונות, והוכיח מתיבת נח.
 

בלב איש

משתמש רגיל
אור עולם אמר:
ידוע דהמשגיח הגר"א סלומון זצוק"ל היה מעורר רבות בישיבת חברון על השלכת זבל דרך החלונות, והוכיח מתיבת נח.
והלא חינכונו המשגיחים שישיבה היא תיבת נח...
אגב בישיבת חברון עד ימינו אנו לא נגמלו מהמנהג המגונה הזה ומגיע אולי כבר לשליש תיבה...
 
 

נש בר נש

משתמש רגיל
לי ידוע שזו היתה טענה של רה"י הגר"נ טוקר שמוכח שלא היה חלון בתגובה לתופעה הנ"ל
 
 

אור עולם

משתמש ותיק
בלב איש אמר:
אור עולם אמר:
ידוע דהמשגיח הגר"א סלומון זצוק"ל היה מעורר רבות בישיבת חברון על השלכת זבל דרך החלונות, והוכיח מתיבת נח.
והלא חינכונו המשגיחים שישיבה היא תיבת נח...
אגב בישיבת חברון עד ימינו אנו לא נגמלו מהמנהג המגונה הזה ומגיע אולי כבר לשליש תיבה...

לא מדויק, בשנים האחרונות יש שיפור ניכר, וגם הותקנו רשתות בחלק מהחלונות, הן בגלל הזריקה והן בגלל הבנייה.
ומלבד זאת, הרי"ז יכול להציל חיים ואכמ"ל...
ואגב, במלונית - המצב החמיר מאד!
 

נש בר נש

משתמש רגיל
אור עולם אמר:
בלב איש אמר:
אור עולם אמר:
ידוע דהמשגיח הגר"א סלומון זצוק"ל היה מעורר רבות בישיבת חברון על השלכת זבל דרך החלונות, והוכיח מתיבת נח.
והלא חינכונו המשגיחים שישיבה היא תיבת נח...
אגב בישיבת חברון עד ימינו אנו לא נגמלו מהמנהג המגונה הזה ומגיע אולי כבר לשליש תיבה...

לא מדויק, בשנים האחרונות יש שיפור ניכר, וגם הותקנו רשתות בחלק מהחלונות, הן בגלל הזריקה והן בגלל הבנייה.
ומלבד זאת, הרי"ז יכול להציל חיים ואכמ"ל...
ואגב, במלונית - המצב החמיר מאד!
השיפור הוא בתדירות שהישבה מפנה לא בכמות שזורקים
גם אם היה הרבה זבל יכל להציל חיים

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
תלמוד-תורה אמר:
נש בר נש אמר:
לי ידוע שזו היתה טענה של רה"י הגר"נ טוקר שמוכח שלא היה חלון בתגובה לתופעה הנ"ל
איך הביאו אוכל לעוג מלך הבשן?
הקושיא היא לא מעוג מלך הבשן אלא מפסוק מפורש בתורה שכתוב שלתיבה כן היה חלון, אז זה מופרך מפסוק מפורש.
 
 

אור עולם

משתמש ותיק
לגבי הצלת החיים דברתי על הרבה זבל...
לגבי השיפור - גם וגם, וייש"כ למאיר זילברשלג על ההירתמות לעניין
 

נש בר נש

משתמש רגיל
אור עולם אמר:
לגבי הצלת החיים דברתי על הרבה זבל...
לגבי השיפור - גם וגם, וייש"כ למאיר זילברשלג על ההירתמות לעניין

לענ"ד הבחורים זורקים יותר מפעם
ואכן ראוי ר' מאיר זילברשלג לתודות
 

בלב איש

משתמש רגיל
אור עולם אמר:
בלב איש אמר:
אור עולם אמר:
ידוע דהמשגיח הגר"א סלומון זצוק"ל היה מעורר רבות בישיבת חברון על השלכת זבל דרך החלונות, והוכיח מתיבת נח.
והלא חינכונו המשגיחים שישיבה היא תיבת נח...
אגב בישיבת חברון עד ימינו אנו לא נגמלו מהמנהג המגונה הזה ומגיע אולי כבר לשליש תיבה...

לא מדויק, בשנים האחרונות יש שיפור ניכר, וגם הותקנו רשתות בחלק מהחלונות, הן בגלל הזריקה והן בגלל הבנייה.
ומלבד זאת, הרי"ז יכול להציל חיים ואכמ"ל...
ואגב, במלונית - המצב החמיר מאד!


דווקא בקומות העליונות לא התקינו רשתות ולא זו בלבד אלא שהוסיפו שתי קומות על בנין ב' ה"י.
וכידוע בזמן הקפסולות הסיכון גובר וד"ל
 
 

תלמוד-תורה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
תלמוד-תורה אמר:
נש בר נש אמר:
לי ידוע שזו היתה טענה של רה"י הגר"נ טוקר שמוכח שלא היה חלון בתגובה לתופעה הנ"ל
איך הביאו אוכל לעוג מלך הבשן?
הקושיא היא לא מעוג מלך הבשן אלא מפסוק מפורש בתורה שכתוב שלתיבה כן היה חלון, אז זה מופרך מפסוק מפורש.
זה פשיטא. הבעיה היא שצוהר זה לא משהו גדול כמדומני, שאפשר להוציא ממנו הזבל.
 
 
חלק עליון תַחתִית