שאלה מאד מענינת בתרגום אונקלוס.

יצחק ב

משתמש ותיק
הנה נאמר לפי זכרוני ד' פעמים בתורה לשון להתהלך לפני ה'.
א'.בחנוך נאמר ויתהלך חנוך את האלוקים וגו'     אונקלוס תרגם והליך חנוך בדחלתא דה'.
ב'. בנח נאמר ...את האלוקים התהלך נח.        אונקלוס תרגם בדחלתא דה' הליך נח.
ג'. באברהם נאמר התהלך לפני וגו'.                אונקלוס תרגם פלח קדמי.
ד'.עוד באברהם נאמר ...אשר התהלכתי לפניו.  אונקלוס תרגם די פלחית קדמוהי. 
מה פשר החילוק? אולי בגלל שפה זה לפני ה' ופה זה את ה'?
אולי מאיזה נקודת חילוק שהבין האונקלוס, בין חנוך ונח לאברהם? 
אשמח לשמוע מהחכמים.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
שמא בגלל שאברהם נקרא "אוהבי", ומעלתו גדלה על חנוך ועל נח.

וְאַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדִּ֔י יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּחַרְתִּ֑יךָ זֶ֖רַע אַבְרָהָ֥ם אֹהֲבִֽי׃
 

יצחק

משתמש ותיק
לפו"ר במקומות שנזכרה הליכה לפני ה"אלקים" התרגום מתרגם בדחלתא דה', ובשני המקומות האחרים הכוונה לעבודה לפני ה'.
וצריך להתבונן בדוגמא הרביעית שהבאת שהיא מדברי אליעזר ולכאורה הוא אמור לצטט את מה שאברהם אמר לו, ולעיל שם אברהם אבינו אמר לו האלקים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי וכו', כלומר אברהם מתיחס לזה שהקב"ה קירב אותו לעבודתו, ואילו אליעזר מתיחס לזה שאברהם רץ כעבד לעבוד את הקב"ה.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
הנה נאמר לפי זכרוני ד' פעמים בתורה לשון להתהלך לפני ה'.
א'.בחנוך נאמר ויתהלך חנוך את האלוקים וגו'     אונקלוס תרגם והליך חנוך בדחלתא דה'.
ב'. בנח נאמר ...את האלוקים התהלך נח.        אונקלוס תרגם בדחלתא דה' הליך נח.
ג'. באברהם נאמר התהלך לפני וגו'.                אונקלוס תרגם פלח קדמי.
ד'.עוד באברהם נאמר ...אשר התהלכתי לפניו.  אונקלוס תרגם די פלחית קדמוהי. 
מה פשר החילוק? אולי בגלל שפה זה לפני ה' ופה זה את ה'?
אולי מאיזה נקודת חילוק שהבין האונקלוס, בין חנוך ונח לאברהם? 
אשמח לשמוע מהחכמים.
אמרת מצויין, פלח קדמי הוא תרגום מדויק של את האלוקים, בדחלתא דה' הוא תרגום של לפני ה'.
כשיש כאן שני חילוקים, כאן זה לפני וכאן זה את, כאן זה אלוקים וכאן זה שם יקוק.
למה צריך עוד הסבר?
 
 

ונכתב בספר

משתמש ותיק
ההבדל הזה מבואר ברש''י אצל האלוקים אשר התהלכתי לפניו - שאברהם לא היה צריך סעד לתמכו ונח היה צריך.
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ.ה. אמר:
יצחק ב אמר:
הנה נאמר לפי זכרוני ד' פעמים בתורה לשון להתהלך לפני ה'.
א'.בחנוך נאמר ויתהלך חנוך את האלוקים וגו'     אונקלוס תרגם והליך חנוך בדחלתא דה'.
ב'. בנח נאמר ...את האלוקים התהלך נח.        אונקלוס תרגם בדחלתא דה' הליך נח.
ג'. באברהם נאמר התהלך לפני וגו'.                אונקלוס תרגם פלח קדמי.
ד'.עוד באברהם נאמר ...אשר התהלכתי לפניו.  אונקלוס תרגם די פלחית קדמוהי. 
מה פשר החילוק? אולי בגלל שפה זה לפני ה' ופה זה את ה'?
אולי מאיזה נקודת חילוק שהבין האונקלוס, בין חנוך ונח לאברהם? 
אשמח לשמוע מהחכמים.
אמרת מצויין, פלח קדמי הוא תרגום מדויק של את האלוקים, בדחלתא דה' הוא תרגום של לפני ה'.
כשיש כאן שני חילוקים, כאן זה לפני וכאן זה את, כאן זה אלוקים וכאן זה שם יקוק.
למה צריך עוד הסבר?
לא הבנתי. למה זה שפה זה"את" ופה זה "לפני" הופך את זה מיראה לעבודה?
למה החילוקים מחלקים?  מ"מ כנראה שזה הכיוון. מבקש הסבר. ייש"כ
 

דברי יושר

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
מ.ה. אמר:
יצחק ב אמר:
הנה נאמר לפי זכרוני ד' פעמים בתורה לשון להתהלך לפני ה'.
א'.בחנוך נאמר ויתהלך חנוך את האלוקים וגו'     אונקלוס תרגם והליך חנוך בדחלתא דה'.
ב'. בנח נאמר ...את האלוקים התהלך נח.        אונקלוס תרגם בדחלתא דה' הליך נח.
ג'. באברהם נאמר התהלך לפני וגו'.                אונקלוס תרגם פלח קדמי.
ד'.עוד באברהם נאמר ...אשר התהלכתי לפניו.  אונקלוס תרגם די פלחית קדמוהי. 
מה פשר החילוק? אולי בגלל שפה זה לפני ה' ופה זה את ה'?
אולי מאיזה נקודת חילוק שהבין האונקלוס, בין חנוך ונח לאברהם? 
אשמח לשמוע מהחכמים.
אמרת מצויין, פלח קדמי הוא תרגום מדויק של את האלוקים, בדחלתא דה' הוא תרגום של לפני ה'.
כשיש כאן שני חילוקים, כאן זה לפני וכאן זה את, כאן זה אלוקים וכאן זה שם יקוק.
למה צריך עוד הסבר?
לא הבנתי. למה זה שפה זה"את" ופה זה "לפני" הופך את זה מיראה לעבודה?
למה החילוקים מחלקים?  מ"מ כנראה שזה הכיוון. מבקש הסבר. ייש"כ
כתבתי שיש כאן שני הבדלים, את ולפני, ושם אלוקים ושם יקוק.
עבודה היא לעולם לשם יקוק, כמו שכתב הרמב"ן בפרשתנו, וכאשר פירש הזוהר על הפסוק "זובח לאלוקים יחרם".
ולכן לפני ה' מתפרש עבודה לפני ה', ואילו את האלוקים אינו יכול להיות עבודה, אלא ביראת ה', כיון שאין עבודה לאלוקים, וגם לשון את אינו נשמע עבודה, עבודה נעשית לפני הנעבד, ולא אתו.
 

HaimL

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
יצחק ב אמר:
מ.ה. אמר:
אמרת מצויין, פלח קדמי הוא תרגום מדויק של את האלוקים, בדחלתא דה' הוא תרגום של לפני ה'.
כשיש כאן שני חילוקים, כאן זה לפני וכאן זה את, כאן זה אלוקים וכאן זה שם יקוק.
למה צריך עוד הסבר?
לא הבנתי. למה זה שפה זה"את" ופה זה "לפני" הופך את זה מיראה לעבודה?
למה החילוקים מחלקים?  מ"מ כנראה שזה הכיוון. מבקש הסבר. ייש"כ
כתבתי שיש כאן שני הבדלים, את ולפני, ושם אלוקים ושם יקוק.
עבודה היא לעולם לשם יקוק, כמו שכתב הרמב"ן בפרשתנו, וכאשר פירש הזוהר על הפסוק "זובח לאלוקים יחרם".
ולכן לפני ה' מתפרש עבודה לפני ה', ואילו את האלוקים אינו יכול להיות עבודה, אלא ביראת ה', כיון שאין עבודה לאלוקים, וגם לשון את אינו נשמע עבודה, עבודה נעשית לפני הנעבד, ולא אתו.
יָדַ֗עְתִּי כִּ֠י כׇּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֤ה הָאֱלֹהִים֙ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְעוֹלָ֔ם עָלָיו֙ אֵ֣ין לְהוֹסִ֔יף וּמִמֶּ֖נּוּ אֵ֣ין לִגְרֹ֑עַ וְהָאֱלֹהִ֣ים עָשָׂ֔ה שֶׁיִּֽרְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו׃
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ.ה. אמר:
יצחק ב אמר:
מ.ה. אמר:
אמרת מצויין, פלח קדמי הוא תרגום מדויק של את האלוקים, בדחלתא דה' הוא תרגום של לפני ה'.
כשיש כאן שני חילוקים, כאן זה לפני וכאן זה את, כאן זה אלוקים וכאן זה שם יקוק.
למה צריך עוד הסבר?
לא הבנתי. למה זה שפה זה"את" ופה זה "לפני" הופך את זה מיראה לעבודה?
למה החילוקים מחלקים?  מ"מ כנראה שזה הכיוון. מבקש הסבר. ייש"כ
כתבתי שיש כאן שני הבדלים, את ולפני, ושם אלוקים ושם יקוק.
עבודה היא לעולם לשם יקוק, כמו שכתב הרמב"ן בפרשתנו, וכאשר פירש הזוהר על הפסוק "זובח לאלוקים יחרם".
ולכן לפני ה' מתפרש עבודה לפני ה', ואילו את האלוקים אינו יכול להיות עבודה, אלא ביראת ה', כיון שאין עבודה לאלוקים, וגם לשון את אינו נשמע עבודה, עבודה נעשית לפני הנעבד, ולא אתו.
מעניין. איפה הרמב"ן?
אז יש סייעתא גדולה לרמב"ן מהאונקלוס.
ייש"כ. ממש יפה.
 
חלק עליון תַחתִית