להלן בדיקה שערך ידידי חכ"א אודות מה שמקובל לצייר בחיידרים 7 בהמות מכל מין נכנסות לתיבה. שלח לרב'ה של הילד. וצ"ע אם הרב'ה שינה את הציור...
כמה בהמות הטהורות מכל מין באו אל התיבה
בראשית ז' ב': "תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו"
ויש להסתפק - האם לקח ז' יחידים, או ז' זוגות.
ובדברי חז"ל וכל המפרשים מבואר במפורש שהכוונה לשבעה זכרים ושבע נקבות. וכפי שנציע להלן. [ומכאן הערה לכמה מהדורות חומשים שציירו לא כך.]
מדרש רבה פל"ד ז, ב איתא "אם תאמר ז' מכל מין נמצא אחד בלא זוג, אלא ז' זכרים וז' נקיבות".
זוהר חדש (נח אות יא) איתא עה"פ שבעה שבעה "ארבע סרי דכר ונוקבא".
רמב"ן ז, ט: "הוסיף להביא מן הטהורין ששה זוגות" (יותר מהזוג הראשון שיש גם בטמאות).
רד"ק ז,ב : "שיבואו מן הטהורה שבעה שבעה זוגות".
רבינו בחיי: ז' ב' : "כלומר שבעה זכרים ושבעה נקבות".
רבינו יוסף בכור שור תלמיד ר"ת (פסוק ט) נקט כן בפשיטות, והקשה למה הוצרך לז' זכרים הא סגי לריבוי המין לזכר אחד לכמה נקיבות. וכן הובאה קושית הבכור שור במושב זקנים, בפירוש הטור עה"ת, פענח רזא, אלשיך ופנים יפות.
חזקוני ז, ב: תקח לך ז' זכרים ז' נקיבות.
ראב"ע ו, יט-כ: "שיקח מן הבהמה הטהורה ומן העוף הטהור ז' זכרים וז' נקיבות".
וכן נקטו הגור אריה, משכיל לדוד (על פירש"י) והמלבי"ם.
וכן נראה לדייק בלישנא דקרא (ז, ב) "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שנים איש ואשתו".
ושינה הכתוב בלשונו דלענין הטהורות כתב "שבעה שבעה" תרי זימני ולענין הטמאות כתב "שנים" ומשמע דבטהורה בעינן י"ד.
ואין להקשות ע"ז מלקמן פסוק ט' דלישנא דקרא "שנים שנים באו אל נח אל התיבה", די"ל דשאני התם דהא קאי על פסוק ח' דנמנו בו מינים שונים - בהמות עופות ורומש, ועל זה קאמר הפסוק "שנים שנים" דהיינו מכל מין ומין. ובר מן דין י"ל דהא ודאי דשייך לכתוב שבעה שבעה אף אי הוי רק שבעה ומכיון דקאי על כל שבעה דעלמא, ועיקר הדיוק הוא מהשינוי שבין הטהורות לטמאות.
המקור היחיד שמצאנו לעומת כל זה שנוקט דהוי שבעה יחידים הוא הבאר שבע בספרו צידה לדרך (על פירש"י), והובא נמי בשפתי חכמים וכבר השיגו עליו בקיצור מזרחי ועוד, מהמדרש הנ"ל.