כמה בהמות טהורות נכנסו לתיבה מכל מין? 7 או 14?

אריך

משתמש ותיק
להלן בדיקה שערך ידידי חכ"א אודות מה שמקובל לצייר בחיידרים 7 בהמות מכל מין נכנסות לתיבה. שלח לרב'ה של הילד. וצ"ע אם הרב'ה שינה את הציור...

כמה בהמות הטהורות מכל מין באו אל התיבה

בראשית ז' ב': "תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו"
ויש להסתפק - האם לקח ז' יחידים, או ז' זוגות.

ובדברי חז"ל וכל המפרשים מבואר במפורש שהכוונה לשבעה זכרים ושבע נקבות. וכפי שנציע להלן. [ומכאן הערה לכמה מהדורות חומשים שציירו לא כך.]

מדרש רבה פל"ד ז, ב איתא "אם תאמר ז' מכל מין נמצא אחד בלא זוג, אלא ז' זכרים וז' נקיבות".
זוהר חדש (נח אות יא) איתא עה"פ שבעה שבעה "ארבע סרי דכר ונוקבא".
רמב"ן ז, ט: "הוסיף להביא מן הטהורין ששה זוגות" (יותר מהזוג הראשון שיש גם בטמאות).
רד"ק ז,ב : "שיבואו מן הטהורה שבעה שבעה זוגות".
רבינו בחיי: ז' ב' : "כלומר שבעה זכרים ושבעה נקבות".
רבינו יוסף בכור שור תלמיד ר"ת (פסוק ט) נקט כן בפשיטות, והקשה למה הוצרך לז' זכרים הא סגי לריבוי המין לזכר אחד לכמה נקיבות. וכן הובאה קושית הבכור שור במושב זקנים, בפירוש הטור עה"ת, פענח רזא, אלשיך ופנים יפות.
חזקוני ז, ב: תקח לך ז' זכרים ז' נקיבות.
ראב"ע ו, יט-כ: "שיקח מן הבהמה הטהורה ומן העוף הטהור ז' זכרים וז' נקיבות".
וכן נקטו הגור אריה, משכיל לדוד (על פירש"י) והמלבי"ם.

וכן נראה לדייק בלישנא דקרא (ז, ב) "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שנים איש ואשתו".
ושינה הכתוב בלשונו דלענין הטהורות כתב "שבעה שבעה" תרי זימני ולענין הטמאות כתב "שנים" ומשמע דבטהורה בעינן י"ד.
ואין להקשות ע"ז מלקמן פסוק ט' דלישנא דקרא "שנים שנים באו אל נח אל התיבה", די"ל דשאני התם דהא קאי על פסוק ח' דנמנו בו מינים שונים - בהמות עופות ורומש, ועל זה קאמר הפסוק "שנים שנים" דהיינו מכל מין ומין. ובר מן דין י"ל דהא ודאי דשייך לכתוב שבעה שבעה אף אי הוי רק שבעה ומכיון דקאי על כל שבעה דעלמא, ועיקר הדיוק הוא מהשינוי שבין הטהורות לטמאות.

המקור היחיד שמצאנו לעומת כל זה שנוקט דהוי שבעה יחידים הוא הבאר שבע בספרו צידה לדרך (על פירש"י), והובא נמי בשפתי חכמים וכבר השיגו עליו בקיצור מזרחי ועוד, מהמדרש הנ"ל.
 

יהודי

משתמש ותיק
ראה באמרי שפר ובבאר יצחק שנקטו רק שבע, וגם כיצד נתחלק.
 

סבא

משתמש ותיק
בעניין זה יש חידוש נחמד מאוד בחידושי רבינו יוסף בכור שור, וז"ל
(ט) שנים שנים באו אל נח. זוגות זוגות באו מעצמן, אבל יש לתמוה למה הוצרך לז' נקבות ז' זכרים, הלא יעקב כששלח מנחה לעשו לא - שלח לעשר רחלים ולעשר עזים כי אם זכר אחד, כדכתיב "עזים מאתים ותישים עשרים, רחלים וגו'" ולארבע פרות פר אחד, כדכתיב "פרות ארבעים ופרים עשרה", דבכך להם די, ותרנגול אחד מספיק לכמה תרנגולות. ויש לומר: שמזה [הבין נח] שהקב"ה חפץ שיקריב לו קרבן, מאותן זכרים יתרים, וכן עשה, "ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ויעל עולות". וכל עולה [highlight=yellow]זכר[/highlight] הוא, דכתיב "אם עולה קרבנו [מן הבקר] זכר תמים וגו'".
 

סבא

משתמש ותיק
וכדאי לדעת שלפי הרבינו בחיי [בפירוש אחד] היו בכלל שמונה זכרים ושמונה נקבות דז"ל שם-
אמר: גם מעוף השמים הטהורה ז' ז' כנזכרים, "איש ואשתו" כלומר ז' זכרים וז' נקבות, [highlight=yellow]והוסיף עליהם עוד: זכר ונקבה[/highlight] לחיות זרע על פני כל הארץ. ומה שהוצרכנו לפרש כן, לפי שלקיום המין למה יצטרך שבעה, די בשנים.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
מסכת זבחים, פרק פרת חטאת:
גמרא: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ דְקָם רֵימָא הָתָם, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר יָרַד, רֵימָא הֵיכָא קָם?
רש"י: 'הַיְנוּ דְקָם רֵימָא הָתָם' - הָרְאֵם זָכָר וּנְקֵבָה שֶׁהוּא גָדוֹל וְאֵינוֹ יָכוֹל לִכָּנֵס לַתֵּבָה עָמְדוּ שָׁם.
לכאורה לא דק, שכן ראם חיה טהורה הוא, כמו שהזכירו התוס' שם בד"ה אורזילא, ואם כן היו 'שבעה שבעה איש ואשתו', שהרי גם מן החיות הטהורות העלה עולות בצאתו מן התבה, כדאמר רב הונא להלן.
 
חלק עליון תַחתִית