ר' צדוק הכהן מלובלין ב'דברי חלומות' [אות א] הביא פירוש שחלם על הפסוק 'ואיבה אשית וגו' ובין זרעה', למה זרעה ולא זרעו? ע"פ מה שאמרו חז"ל בנדה [ל"א] שהבשר נזרע מהאשה והעצם מהאיש, ומאחר שאחז"ל שכל החיות נושכות ושוברות עצם ונחש נושך ואינו שובר עצם רק מקלקל הבשר, נמצא שהנחש מזיק רק לזרע האשה, ולכן נאמר "ובין זרעה", ע"כ דברי ר' צדוק הכהן שם.
ואני תמה, כי לא מצאתי בחז"ל שום מקור לכך בנחש, ובפסחים מ"ט נאמר כן על כלב, לא על נחש.
האם מותר לומר שזהו חלק הבר שבתבן, בחלומו של ר"צ הכהן מלובלין?
אבל השאלה א"כ, למה העתיק ר"צ הכהן את החלום אם אינו נכון, מאחר שאם לא נאמר כן על נחש, נפל כל הווארט לבירא?
העתק דבריו:
א) בימי חורפי ליל ג' כ"ב כסלו תר"ה [כך מצאתי רשום אצלי בעלה אחד שרשמתי כפי הנראה אז בו בפרק] חלם לי על פסוק (בראשית ג', ט"ו) ואיבה אשית וגו' ובין זרעה דייק לשון זרעה ולא זרע האדם דאיתא כל החיות נושכות ושוברות עצם ונחש נושך ואינו שובר עצם רק מקלקל הבשר ואיתא בנדה (ל"א א) אשה מזרעת אודם שממנו בשר ואיש מזריע לובן שממנו עצמות. ועל כן האיבה רק בין זרעה לא במה שמזרע האיש:
ואני תמה, כי לא מצאתי בחז"ל שום מקור לכך בנחש, ובפסחים מ"ט נאמר כן על כלב, לא על נחש.
האם מותר לומר שזהו חלק הבר שבתבן, בחלומו של ר"צ הכהן מלובלין?
אבל השאלה א"כ, למה העתיק ר"צ הכהן את החלום אם אינו נכון, מאחר שאם לא נאמר כן על נחש, נפל כל הווארט לבירא?
העתק דבריו:
א) בימי חורפי ליל ג' כ"ב כסלו תר"ה [כך מצאתי רשום אצלי בעלה אחד שרשמתי כפי הנראה אז בו בפרק] חלם לי על פסוק (בראשית ג', ט"ו) ואיבה אשית וגו' ובין זרעה דייק לשון זרעה ולא זרע האדם דאיתא כל החיות נושכות ושוברות עצם ונחש נושך ואינו שובר עצם רק מקלקל הבשר ואיתא בנדה (ל"א א) אשה מזרעת אודם שממנו בשר ואיש מזריע לובן שממנו עצמות. ועל כן האיבה רק בין זרעה לא במה שמזרע האיש: